Ramban Makkot 13a – רמב"ן מכות יג.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

^אמַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְּוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ^בלֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: אֲמַר רַב כַּהֲנָא: מַחֲלוֹקֶת בַּשֵּׁשׁ, דְּמָר סָבַר: ״לָכֶם״ (במדבר ל״ה:י״ב), לַקְּלִיטָה, וּמָר סָבַר: ״לָכֶם״, לְכָל צָרְכֵיכֶם. אֲבָל בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דִּבְרֵי הַכֹּל הָיוּ מַעֲלִין לָהֶם שָׂכָר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא וַדַּאי ״לָכֶם״, לְכָל צָרְכֵיכֶם מַשְׁמַע, אֵלָּא, אֲמַר רָבָא: ^גמַחֲלוֹקֶת בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דְּמָר סָבַר: ״וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ״ (במדבר ל״ה:ו׳), כִּי הָנָךְ לַקְּלִיטָה, וּמָר סָבַר: ״וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ״, כִּי הָנָךְ, מָה הָנָךְ לְכָל צָרְכֵיכֶם, אַף הָנֵי נַמֵי לְכָל צָרְכֵיכֶם, אֲבָל בַּשֵּׁשׁ, ^דדִּבְרֵי הַכֹּל לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר.: חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחוּזַּת אֲבוֹתָיו יָשׁוּב״ (ויקרא כ״ה:מ״א). לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא שָׁב, ^(ד)וְאֵינוֹ שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו. דִּבְרֵי ר״ירַבִּי יְהוּדָה. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הוּא שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו אֶל אֲחוּזַת אֲבוֹתָיו כַּאֲבוֹתָיו. וְכֵן בַּגּוֹלֶה. כְּשֵׁהוּא אוֹמֵר: ״יָשׁוּב״, לְרַבּוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ. מַאי ״וְכֵן בַּגּוֹלֶה״? כִּדְתַנְיָא: ״יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחוּזָּתוֹ״ (במדבר ל״ה:כ״ח), לְאֶרֶץ אֲחוּזָּתוֹ הוּא שָׁב, וְאֵינוֹ שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הוּא שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו. גְּמַר שִׁיבָה שִׁיבָה מֵהָתָם.:

הדרן עלך אלו הן הגולין

פרק ג – אלו הן הלוקין

מתני׳מַתְנִיתִין: ^הוְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה. ^ואַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, ^זמַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. ^חאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, ^טגְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אֵינוֹ חַיָּיב אֵלָּא מִשּׁוּם אַחַת בִּלְבַד.: ^יהַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא, וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל וְטָמֵא, וְהַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וִיהֵא חַיָּיב? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ^ככַּזַּיִת. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵי אַתֶּם מוֹדִים לִי ^לבְּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב? אָמְרוּ לוֹ: ^ממִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְיָיתָהּ. אָמַר לָהֶן: אַף חִטָּה אַחַת כְּבִרְיָיתָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת קָא תָנֵי, חַיָּיבֵי מִיתוֹת ב״דבֵּית דִּין לָא קָתָנֵי, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּתַנְיָא: אֶחָד חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת וְאֶחָד חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳:י׳

^ב רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ז׳:י״ד

^ג רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳:י׳

^ד רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳:י׳

^(ד) רמב״ם הלכות עבדים ג׳:ח׳

^ה רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:א׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:ז׳

^ו רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:ד׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ב׳-ג׳

^ז רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:ד׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה ט״ו:ב׳

^ח רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ט׳

^ט רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ז׳

^י רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:א׳-ב׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:ד׳

^כ רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י׳:י״ט
רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י׳:כ״ד

^ל רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ב׳:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב

^מ רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ב׳:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב

פרק שלישי ואלו הן הלוקין מתני׳ גרושה וחלוצה לכהן הדיוט – פי׳ חלוצה לאו דוקא דמדרבנן היא ולא לקי. והא דקתני לה הכא, שגירות הלשון הוא. ובריש מכלתין^א נמי דקתני מתני׳ מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה ונמצאו זוממין לוקין את המ׳, ויש במשמע דבן חלוצה פסול מדאורייתא, דאי לא אמאי לוקין את הארבעים, לאו כלום קא עבדי ליה מדאורייתא. וכן הא דגרסי׳ בפ׳ משוח מלחמה^ב תנן ר״י הגלילי [אומר] הירא ורך הלבב זה שהוא מתירא^ג מן העברות שבידו, רבי יוסי אומר אלמנה לכ״ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט זהו הירא ורך הלבב. ואמרינן בגמ׳^ד מאי ביניהו איכא ביניהו עברה דרבנן דלרבי יוסי לא הדר, ולר״י הגלילי הדר, אלמא עברה דאורייתא היא, כולה הני לאו דוקא. ובפ׳ יש מותרות^ה גרסי׳ גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה שניות מד״ס אין להם כתובה וא״ר מה טעם, הללו ד״ת ודברי תורה ואין צריכין חיזוק והללו ד״ס [וד״ס צריכין] חיזוק וכו׳. ואמרי׳ דבר אחר מאן קתני לה, ומהדרי׳ איבעית אימ׳ ר׳ קתני לה, ואיבעית אימא ר״ש בן אלעזר^ו קתני לה, איבעית אימא ר׳ קתני לה וחלוצה קא קשיא ליה, והא חלוצה דרבנן היא ואית לה כתובה, הדר אמר כיון דפסיל זרעה מדרבנן זו היא מרגילה, אלמא חלוצה מדרבנן. ובפ׳ עשרה יוחסין^ז מפרשה עיקרה דהא מילתא דאמרי׳ [והא] גרושה וחלוצה אינו חייב אלא אחת, אימ׳ [אינו חייב אלא]⁠^ח על אחת, ולעולם שתי שמות וחלוצה דרבנן,⁠^ט והתניא גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין, ת״ל ואשה, מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, אלא היינו טעמא דקתני גרושה^י ברישא דמתני׳ והדר תני דלא מחייב עלה משום דתנא אגב ריהטא תני לעולם אגב גרושה חלוצה וכיון דתנא ברישא, הדר ואמר לאו דוקא היא, דלא לקי עלה. ואי לא קתני לה כלל חיישי׳ [דילמא] אגב דרגילי אינשי למתנינהו טעו בה תנאי, ולפי׳ תנא סיפא לגלויי על רישא דלאו דוקא. וכל היכא דקתני [לה] בדאורייתא לאו דוקא, אלא שגירות לשון התנא הוא.⁠^כ וכיוצא בה אמר בירושלמי דמסכת ברכות^ל ומגילה^מ דתנן חוץ מחרש שוטה וקטן לית כאן חרש אשיגרת לישנא הוא. ממזרת ונתינה לישראל – מכאן למדנו שנתינים מדאורייתא אסירי,⁠^נ דקיימי בלאו דלא תתחתן בם אפילו בגרותן,⁠^ס דבגיותן לית להו חתנות. וליכא למימר בהא נמי לאו דוקא,⁠^ע דא״ה ליתני בסיפא ממזרת ונתינה אינו חייב אלא [על] א׳, כדקתני בחלוצ׳. ועוד דבשלמא חלוצה אלאו דגרושה אסמכוה רבנן, ומשו׳ הכי קתני להו לתרווייהו, אבל נתינה וממזרת מה ענין זו לזו, אלא ודאי נתינה דאורייתא, וכן פי׳ רש״י ז״ל בכאן, והכי איתא ביבמות בפרק הערל.⁠^פ ודאמרי׳ התם נתיני׳ דוד גזר עליהם, לאו חתון [קאמר] דמדאורייתא הוא, אלא עבדות קאמר, ולא כמו שפי׳ שם רש״י ז״ל, וכב׳ כתבתיה שם בפ׳ הערל כל כדי הצורך.⁠^צמהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

^א ב, ב וע״ש ברבנו, ועי׳ תוס׳ ד״ה גרושה שכ׳ והא דלעיל וכו׳ וכוונתם נמי למשנה ראשונה דפ״ק, וע״ש מה שכ׳ בזה בקושית הגרע״א דאפילו בדרבנן קעבר על לא תענה.

^ב סוטה מד, א.

^ג בכי״ב: זהו שמתירא.

^ד שם ע״ב: מאי איכא בין ר׳ יוסי וכו׳.

^ה יבמות פה, ב [ועי׳ רש״י שם] ושם בשינויים רבים, ע״ש.

^ו בכ״י: רשב״ג וזה ט״ס, והעיקר כבנד׳.

^ז קדושין עח א.

^ח כ״ה בכי״ב ובנד׳.

^ט בכ״י: מדרבנן.

^י בכ״י: חלוצה, אבל גי׳ הנד׳ נכונה וכ״ה בשאר כתה״י.

^כ ולאפוקי מדעת רש״י כאן דמשמע דהוא מדאורייתא ועי׳ תוס׳ וריטב״א, ועי׳ צפנת פענח שכ׳ שזה תלוי אם חליצה הוי פטור או הוי חלות קנין ע״ש.

^ל ירוש׳ ברכות פ״ב ה״ב.

^מ מגילה פ״ב ה״ה.

^נ היינו דאף דמשמע ביבמות דדוד או יהושע גזרו עליהם מ״מ הכא מוכרח דלקי מה״ת. ועי׳ רש״י ריש פ׳ אלו נערות שכ׳ דנתינים מדרבנן ועי׳ תוס׳ שם ותוס׳ יבמות עט, א ד״ה ונתינים.

^ס דהא דומיא דאידך קתני לה דאית בהו אישות.

^ע כן כתבו התוס׳ שם.

^פ שם עח, ב.

^צ עי׳ חי׳ הרמב״ן יבמות שם ד״ה נתינים בארוכה.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון