^א פסוק מוסף או הפסוק במוסף.

^ב במדבר כט ו.

^ג עד ד״ה ותיקון [חוץ מענין ברכת הזמן] הובא בראבי״ה סי׳ תקלז ומשם הגהתי.

^ד כך בכתה״י ופשוט הוא כדלהלן. ונשמט בדפוסים קודמים.

^ה ר״ה ח ע״א.

^ו וכן נמצא נוסח זה בכל בו סי׳ סד: בתפלות שכתב הר״ז מידו כתוב את מוספי יום החדש הזה ויום הזכרון הזה. וכ״ה (לענין ר״ח דעלמא) במנהג מרשלייאה (קובץ ע״י סד״ח סי״ד עמ׳ 113). והוא עפ״י יחזקאל מו א ומו ו.

^ז כך נראה בכתה״י. בד״פ לחדש ואין לו מובן.

^ח אולי צ״ל לראש חדש זה. [וכן הוא להלן ד״ה ורבינו שמואל. או ליום חדש זה, כבמחז״ו רס״י שכא]. ופירושו כמש״כ רש״י בתשובה [במחז״ו שם ובאו״ז עירובין סי׳ קמ] ׳אלא שבזה י״ל שמשמעות האחד עולה לכאן ולכאן וכו׳ יום הזכרון אינו אלא בר״ח השביעי ויום ר״ח זה קרוי זכרון. ותוס׳ כאן פירשו דכל ר״ח איקרי זכרון.

^ט וכ״כ רבינו להלן עמ׳ תקס (ראב״ן ר״ה ל״ה.) שכך נהגו גאוני מגנצא שאין שלוחי ציבור קורין הפסוקים של מועדות בתפילה.

^י לפנינו ליתא. ונראה שמייתי ראיה מהירושלמי שא״צ להזכיר פסוקי הקרבנות.

^כ נדצ״ל מוסף. עי׳ לשון ראבי״ה שם.

^ל עי׳ לעיל בהערה נט.

^מ מוספי ראש החדש.

^נ נדצ״ל הפסוק. היינו פסוק דמלבד עולת החדש. וכמו שאמר לעיל הנהיג מלבד וגו׳. ולא יתכן שהנהיג גם ובראשי חדשיכם וגם מלבד. וכן מפורש ב׳פירוש המחזור׳ שהעתקנו להלן בהע׳ סח: ושמעתי שהלוים [היינו רבינו שמואל] וכו׳. ואין צריך לקרות פסוקי המוספין. [שוב העירני בני הר״ב שליט״א שיתכן שהמלים ואין צריך לקרות וכו׳ מישך שייכי להכתוב להלן שם: דהא אמר רב חננאל אמר רב כיון שאמר ככתוב וכו׳. וקאי אפסוקי מוספין דעלמא]. וסובר רבינו שמואל כר״ת, דזכרון קאי רק על הזכרת ר״ח ולא על הקרבנות שצריך להזכירן, מיהו סגי להזכירן במלבד. עי׳ כל השיטות ב׳דיונים בדברי רבינו׳ שבסוף הספר. ומש״כ בראבי״ה סי׳ תקלז ׳ורבינו שמואל בר״י הלוי הנהיג בעיר ווירמייזא לומר הפסוקים ולומר מלבד עולת החדש וכו׳⁠ ⁠׳, נראה פירושו שהנהיג להזכיר פסוקי מוסף ולא לסמוך על הא דרב חננאל אמר רב כיון שאמר ככתוב בתורתך שוב אינו צריך [שלעיל מינה בד״ה ראיתי דן בזה ראבי״ה], ובאיזה אופן להזכיר, על זה קאמר ׳ולומר מלבד׳.

^ס כך בכתה״י. בד״פ ליתא. ועי׳ לעיל בהערה נז.

^ע כ״כ בתשובת רש״י שבמחז״ו סי׳ שכא עמ׳ שנח. ועי״ש שכת׳ ועתה שמעתי שהנהיג רבינו הלוי להזכיר את מוסף ר״ח במקראותיו ורואה אני את דבריו. ומשמע פסוקי ובראשי חדשיכם. ולפי״ז אין רבינו משוה שיטת רש״י לרבינו שמואל אלא לענין שמזכירין קרבנות ר״ח אבל לא לענין נוסח הזכרתן.

^פ כ״ה בכת״י ופתרונו האחרון. והיינו פירושו של רבינו שמואל. [בד״פ האחד וטס״ה]. וז״ל פירוש המחזור כת״י המבורג המיוחס לרבינו דף יט סע״ב: ואומר את מוספי יום הזכרון הזה ואין אומרים את מוסף יום ראש החדש הזה כדאמ׳ זכרון אחד וכו׳, ושמעתי שהלוים היו אומרים אותו בורמייזא ואומרים שצריך לפרש המוסף של ר״ח שהרי פרסמו הכתוב מלבד עולת וכו׳. ונראין לי דבריהם כי מה שאמרנו זכרון אחד וכו׳ היינו בהזכרת היום אבל המוסף צריך להזכיר וא״צ לקרות פסוקי המוספין דהא אמ׳ רב חננאל א״ר כיון שאמ׳ ככתוב בתורתך שוב א״צ לומר קראי. והקורא לא הפסיד אלא שפיר עבד, עכ״ל. והועתק כ״ז בס׳ ערוגת הבשם לר״א ב״ר עזריאל ח״ג עמ׳ תסד.

^צ עד ד״ה ותיקון [חוץ מענין ברכת הזמן] הובא [מראבי״ה שהעתיק דברי רבינו כנ״ל] ברא״ש ר״ה פ״ד סי׳ יד ובמרדכי סוף ר״ה ובטור סס״י תקפב.

^ק ותשובתם בס׳ מעשה הגאונים עמ׳ לז. ושם מפורש שהראיה מפ׳ הרואה ה״ב ששמואל אמר צריך לומר והשיאנו. (רא״א בהג׳ לראבי״ה). ואע״פ שהירושלמי מיירי בר״ח, הרי ר״ה אף הוא ר״ח, וכן מבואר במחז״ו סי׳ שכב שזו ראיתם, וז״ל: שהאומר והשיאנו אינו אלא טועה, שאע״פ שהושבה תשו׳ מארץ ישראל אין בכך כלום, מפני שחלוקים במנהגם ובשמועותיהם ובפסקי הלכותיהם שהרי לדבריהם אומ׳ והשיאנו בר״ח וכו׳ לפיכך בא״י אומ׳ והשיאנו לפי שהוא ר״ח.

^ר וז״ל פירוש המחזור הנ״ל המיוחס לרבינו: ויש שאין אומרים אותו דברכת מועדים לא כתיב אלא אחג ורגלים. ורואה אני את דבריהם.