גמרא
פירוש
אעִיבְּרָה לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה נֶחְתַּךְ הָעוּבָּר בְּמֵעֶיהָ תֹּאכַל הָיָה כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה עִיבְּרָה לֹא תֹּאכַל יָלְדָה תֹּאכַל נִמְצָא כֹּחוֹ שֶׁל בֵּן גָּדוֹל מִשֶּׁל אָב.
בהָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה וְאֵינוֹ פּוֹסֵל מִשּׁוּם זֶרַע כֵּיצַד בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן וְהָלַךְ הַבֵּן וְנִכְבַּשׁ עַל הַשִּׁפְחָה וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן הֲרֵי זֶה עֶבֶד הָיְתָה אֵם אָבִיו בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
גמַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל כֵּיצַד בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַּת וְהָלְכָה הַבַּת וְנִישֵּׂאת לְעֶבֶד אוֹ לְגוֹי1 וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן הֲרֵי זֶה מַמְזֵר הָיְתָה אֵם אִמּוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן תֹּאכַל בִּתְרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
דכֹּהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים שֶׁהוּא פּוֹסֵל כֵּיצַד בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַּת וְהָלְכָה הַבַּת וְנִיסֵּת לַכֹּהֵן וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
כבר ביארנו במשנתנו בבת כהן שאנסה ישראל או פתה או שנשאת לכהן שוטה שאם נתעברה העובר פוסלה שמא תאמר אחר שכן אף בשלא עיברה ניחוש שמא עיברה שהרי בנשים שהוחלפו בשעת כניסתן לחפה אמרו שצריכות להמתין שלשה חדשים וזו ודאי אינה הלכה דהא חלוף לא שכיח ולא גזרו ביה כמו שכתבנו בפרק ארבעה אחין אלא שכתבנוה למה שנתגלגל בה שאם תתרץ לענין ביאור דליוחסין חששו לתרומה לא חששו הרי אנו רואין שחששו בתרומה לספיקות ממה שאמרו הרי זה גיטיך שעה אחת קודם מיתתו שאסורה לאכול בתרומה מיד וכן הלכה ואף כאן ניחוש מכל מקום מספק שמא מעוברת היא ותירץ דבזנות לא חששו דאשה מזנה מתהפכת ומכאן פסקו רבים שהלכה כר׳ יוסי שכל שנבעלה דרך זנות אינה צריכה להמתין ומכל מקום יש פוסקים כר׳ יהודה ומשום דשמואל נקיט לה כותיה וגדולה המזנה צריכה להמתין כמו שכתבנו בסוף פרק שלישי ומפרשין כאן בזנות לא חששו דוקא לענין תרומה וכבר כתבנוה שם:
בת כהן שנשא לישראל ומת הבעל ואין לה זרע ממנו כל שהיא תוך ארבעים לביאתה טובלת מיד מדין טומאת שכבת זרע ואוכלת בתרומה לערב עד ארבעים יום לביאתה שאפילו היא מעוברת כל תוך ארבעים יום מיא בעלמא הוא הא מארבעים יום שמשעת ביאה ואילך לא תאכל עד שיעברו שלשה חדשים שמא מעוברת היא ואם אכלה מארבעים ואילך ונמצאת מעוברת הרי זו מקולקלת בכל מה שאכלה מארבעים יום ואילך ומשלמת בו קרן וחומש הא בכל מה שאכלה בתוך ארבעים פטורה לגמרי וטובלת לערב דקאמרינן פירשו כגון שלא נתהפכה ולא עמדה והטבילוה במטה אבל אם עמדה או נתהפכה אסורה מיהא כל שלשה ימים שמא פלטה וכדאיתה בנדה פרק דופן (נדה מ״א:) וגדולי קדמונינו כתבו שאם הלכה ברגליה אין חוששין לפליטה דודאי שדתיה כמו שיתבאר שם וכן ממה שאמרו כאן דכל תוך ארבעים מיא בעלמא הוא כתבו גדולי הדורות בשם רבותיהם במה שאמרו (ב״ב קמ״ב:) המזכה לעובר שלו קנה מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו דוקא לאחר ארבעים יום הא תוך ארבעים יום אין עליו שם עובר לחול עליו קורבת דעת ואין הדברים נראין כלל שאף לאחר ארבעים אין קורבת דעת במה שלא נודע לו אלא שמכל מקום לענין צוואה דעתו של אדם על כל מה שהוא נותן לב עליו שיבא וכל שנוצר דעתו מתרחבת עליו:
הבא על ארוסתו בבית חמיו ונתעברה הולד כשר לכל דבר ואפילו נחשדה אף משאר בני אדם הואיל ונודע שארוס שלה בא עליה תולין אותו אחריו אבל ארוסה שעיברה ולא נודע אם ארוס שלה בא עליה אם לאו נחלקו בה רב ושמואל שלדעת רב הולד ממזר ופירשוה באחרון של קדושין (ע״ה.) ספק ממזר ואסור בממזרת ואף לכשתאמר היא לארוס נבעלתי אינה נאמנת ולשמואל הולד שתוקי ופירשו שם בדוקי כלומר שבודקין את אמו ואם אמרה לארוס נבעלתי נאמנת אחר שהארוס שותק או אינו כאן אע״פ שרוב פסולין אצלה וכדקאמר אבא שאול התם ואפילו נחשדה משאר בני אדם ולא ממנו הא אי אמרה איהי לא ידענא או שלא נבדקה הוה ליה ספק ממזר ואם אמרה שלאחר ילדה או שאמר ארוס מעולם לא באתי עליה ודאי ממזר וגדולי הפוסקים פסקו כשמואל משום דקאי אבא שאול כותיה ומכל מקום גאוני הראשונים פסקו כרב והוה ליה ספק ממזר ואם כן דוקא בשחשודה משאר בני אדם ולא ממנו אבל אם נחשדה מכל צד או שלא נחשדה משום אדם בפרט אלא שנמצא שעיברה בתריה דידיה שדינן ליה וכדעת רבא ומכל מקום יש אומרין דשמעתא כאביי סלקא וכל דדיימא מעלמא ומיניה הולד ספק ממזר:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
בת כהן שנשא לישראל ומת הבעל ואין לה זרע ממנו כל שהיא תוך ארבעים לביאתה טובלת מיד מדין טומאת שכבת זרע ואוכלת בתרומה לערב עד ארבעים יום לביאתה שאפילו היא מעוברת כל תוך ארבעים יום מיא בעלמא הוא הא מארבעים יום שמשעת ביאה ואילך לא תאכל עד שיעברו שלשה חדשים שמא מעוברת היא ואם אכלה מארבעים ואילך ונמצאת מעוברת הרי זו מקולקלת בכל מה שאכלה מארבעים יום ואילך ומשלמת בו קרן וחומש הא בכל מה שאכלה בתוך ארבעים פטורה לגמרי וטובלת לערב דקאמרינן פירשו כגון שלא נתהפכה ולא עמדה והטבילוה במטה אבל אם עמדה או נתהפכה אסורה מיהא כל שלשה ימים שמא פלטה וכדאיתה בנדה פרק דופן (נדה מ״א:) וגדולי קדמונינו כתבו שאם הלכה ברגליה אין חוששין לפליטה דודאי שדתיה כמו שיתבאר שם וכן ממה שאמרו כאן דכל תוך ארבעים מיא בעלמא הוא כתבו גדולי הדורות בשם רבותיהם במה שאמרו (ב״ב קמ״ב:) המזכה לעובר שלו קנה מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו דוקא לאחר ארבעים יום הא תוך ארבעים יום אין עליו שם עובר לחול עליו קורבת דעת ואין הדברים נראין כלל שאף לאחר ארבעים אין קורבת דעת במה שלא נודע לו אלא שמכל מקום לענין צוואה דעתו של אדם על כל מה שהוא נותן לב עליו שיבא וכל שנוצר דעתו מתרחבת עליו:
הבא על ארוסתו בבית חמיו ונתעברה הולד כשר לכל דבר ואפילו נחשדה אף משאר בני אדם הואיל ונודע שארוס שלה בא עליה תולין אותו אחריו אבל ארוסה שעיברה ולא נודע אם ארוס שלה בא עליה אם לאו נחלקו בה רב ושמואל שלדעת רב הולד ממזר ופירשוה באחרון של קדושין (ע״ה.) ספק ממזר ואסור בממזרת ואף לכשתאמר היא לארוס נבעלתי אינה נאמנת ולשמואל הולד שתוקי ופירשו שם בדוקי כלומר שבודקין את אמו ואם אמרה לארוס נבעלתי נאמנת אחר שהארוס שותק או אינו כאן אע״פ שרוב פסולין אצלה וכדקאמר אבא שאול התם ואפילו נחשדה משאר בני אדם ולא ממנו הא אי אמרה איהי לא ידענא או שלא נבדקה הוה ליה ספק ממזר ואם אמרה שלאחר ילדה או שאמר ארוס מעולם לא באתי עליה ודאי ממזר וגדולי הפוסקים פסקו כשמואל משום דקאי אבא שאול כותיה ומכל מקום גאוני הראשונים פסקו כרב והוה ליה ספק ממזר ואם כן דוקא בשחשודה משאר בני אדם ולא ממנו אבל אם נחשדה מכל צד או שלא נחשדה משום אדם בפרט אלא שנמצא שעיברה בתריה דידיה שדינן ליה וכדעת רבא ומכל מקום יש אומרין דשמעתא כאביי סלקא וכל דדיימא מעלמא ומיניה הולד ספק ממזר:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush