גמרא
פירוש
בְּיוֹמֵי תַּלְיָא מִילְּתָא אֵשֶׁת אָח בְּבָנִים תליא רַחֲמָנָא.
אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי מָה לְנִדָּה וְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן אֵין אוֹסְרָן מַתִּירָן תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאוֹסְרָהּ מַתִּירָהּ.
אֶלָּא אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ויבמה בחיי בעלה ר״ל שגרשה אע״פ שאין לה בנים הרי היא באיסור אשת אח אצל יבם ובכרת שהרי נאמר באשת אח נדה היא מה נדה אע״פ שיש לה התר לאחר מכן בשעת איסורה מיהא בכרת אף אשת אח כן:
הזכור אף העראה מחייבת בו שהרי נאמר בו משכבי אשה ולא עוד אלא אף הבהמה העראה מחייבת בה וכן הדין בכל איסורי ביאה חוץ משפחה חרופה כמו שיתבאר למטה:
אחותו ואחות האב והאם ואחות אשה שלשתן ערוה בין באחוה מן האב בין באחוה מן האם וכן אשת אחיו ערוה אף באחיו מן האם אבל אשת אחי אביו אינה ערוה אלא מן האב כך למדוה מגזירה שוה כתיב הכא ערות דודו גלה ונאמר בנמכר לגוי או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב דוקא דכתיב ממשפחתו ומשפחת אם אינה קרויה משפחה אף כאן מצד האב ומכל מקום חכמים הוסיפו באיסורה ומנאוה עם השניות:
לפי דרכנו למדנו בנמכר לגוי שקרובי האם אינם בכלל מצות גאולה וכבר ביארנו במקומו קדושין (ט״ז:) שבית דין כופין את קרוביו לפדותו שלא יטמע בגוים ואם לא פדוהו קרובים או שאין ידם משגת מצוה ביד כל ישראל לפדותו ויראה שאף קרובי האם אין כופין אותם ומכל מקום גדולי הרבנים פירשו כאן שקרובי האב קרובים יותר מקרובי האם והקרוב קרוב קודם ונראה מדבריהם שאם אין קרובי האב או שאין ידם משגת כופין את קרובי האם ולא נתברר לי:
יתבאר במסכתא זו בפרק האשה רבה (יבמות צ״ו.) במי שאמרו לו מתה אשתו ונשא אחותה מאביה וחזרו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאמה חזרו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאביה ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאמה ונודע שכלן קיימות שמותר בראשונה ובשלישית ובחמישית וביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה ואסור בשניה וברביעית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה וכן בכמה על דרך זה ובאמת לא היה לו לבעל השמועה ללמדנו אלא בשלש ושיאמר מותר בראשונה ובשלישית ואסור בשניה אלא שבא ללמד שאף במקום ערבוב יתר כזה אין מחמירין ביותר מכן והצעת הענין דרך משל הרי שאשתו הראשונה שרה שהיא בת אדם מחוה ונשא שניה לה רבקה שהיא בת אדם מנעמה והרי היא אחות הראשונה מאביה ונשא שלישית רחל שהיא בת נעמה משת ונמצאת אחות השניה מאמה ונשא רביעית לאה שהיא בת שת מעדה ונמצאת אחות השלישית מאביה ונשא חמישית דינה שהיא בת עדה מאנוש ונמצאת אחות הרביעית מאמה והרי חמש נשים שרה רבקה רחל לאה דינה ושלשה אבות אדם שת אנוש ושלש אימהות חוה נעמה עדה ואמר שמותר בראשונה ר״ל שרה שהיא אשתו גמורה ובשלישית ר״ל רחל שהרי אין בה אחוה כלל עם אשתו הראשונה ואע״פ שהשלישית אחות השניה מאמה הרי ביאת השניה אונס היא ונושאין על האנוסה אבל השניה אסורה שהרי היא לראשונה אחות מן האב ואסור ברביעית שהרי ביאת השלישית הואיל והותרה לו ביאת קדושין היא והרי הרביעית אחות השלישית מן האב ומותר בחמישית אע״פ שהיא אחות הרביעית שביאת הרביעית אינן קדושין ולפי דרכך למדת שאחות אשה אף מן האם אסורה דהא לא שרית ליה בשלישית אלא משום דשניה לאו אשתו היא הא אלו היו קדושי שניה קדושין היה אסור אף בשלישית כמו שביארנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הזכור אף העראה מחייבת בו שהרי נאמר בו משכבי אשה ולא עוד אלא אף הבהמה העראה מחייבת בה וכן הדין בכל איסורי ביאה חוץ משפחה חרופה כמו שיתבאר למטה:
אחותו ואחות האב והאם ואחות אשה שלשתן ערוה בין באחוה מן האב בין באחוה מן האם וכן אשת אחיו ערוה אף באחיו מן האם אבל אשת אחי אביו אינה ערוה אלא מן האב כך למדוה מגזירה שוה כתיב הכא ערות דודו גלה ונאמר בנמכר לגוי או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב דוקא דכתיב ממשפחתו ומשפחת אם אינה קרויה משפחה אף כאן מצד האב ומכל מקום חכמים הוסיפו באיסורה ומנאוה עם השניות:
לפי דרכנו למדנו בנמכר לגוי שקרובי האם אינם בכלל מצות גאולה וכבר ביארנו במקומו קדושין (ט״ז:) שבית דין כופין את קרוביו לפדותו שלא יטמע בגוים ואם לא פדוהו קרובים או שאין ידם משגת מצוה ביד כל ישראל לפדותו ויראה שאף קרובי האם אין כופין אותם ומכל מקום גדולי הרבנים פירשו כאן שקרובי האב קרובים יותר מקרובי האם והקרוב קרוב קודם ונראה מדבריהם שאם אין קרובי האב או שאין ידם משגת כופין את קרובי האם ולא נתברר לי:
יתבאר במסכתא זו בפרק האשה רבה (יבמות צ״ו.) במי שאמרו לו מתה אשתו ונשא אחותה מאביה וחזרו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאמה חזרו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאביה ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאמה ונודע שכלן קיימות שמותר בראשונה ובשלישית ובחמישית וביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה ואסור בשניה וברביעית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה וכן בכמה על דרך זה ובאמת לא היה לו לבעל השמועה ללמדנו אלא בשלש ושיאמר מותר בראשונה ובשלישית ואסור בשניה אלא שבא ללמד שאף במקום ערבוב יתר כזה אין מחמירין ביותר מכן והצעת הענין דרך משל הרי שאשתו הראשונה שרה שהיא בת אדם מחוה ונשא שניה לה רבקה שהיא בת אדם מנעמה והרי היא אחות הראשונה מאביה ונשא שלישית רחל שהיא בת נעמה משת ונמצאת אחות השניה מאמה ונשא רביעית לאה שהיא בת שת מעדה ונמצאת אחות השלישית מאביה ונשא חמישית דינה שהיא בת עדה מאנוש ונמצאת אחות הרביעית מאמה והרי חמש נשים שרה רבקה רחל לאה דינה ושלשה אבות אדם שת אנוש ושלש אימהות חוה נעמה עדה ואמר שמותר בראשונה ר״ל שרה שהיא אשתו גמורה ובשלישית ר״ל רחל שהרי אין בה אחוה כלל עם אשתו הראשונה ואע״פ שהשלישית אחות השניה מאמה הרי ביאת השניה אונס היא ונושאין על האנוסה אבל השניה אסורה שהרי היא לראשונה אחות מן האב ואסור ברביעית שהרי ביאת השלישית הואיל והותרה לו ביאת קדושין היא והרי הרביעית אחות השלישית מן האב ומותר בחמישית אע״פ שהיא אחות הרביעית שביאת הרביעית אינן קדושין ולפי דרכך למדת שאחות אשה אף מן האם אסורה דהא לא שרית ליה בשלישית אלא משום דשניה לאו אשתו היא הא אלו היו קדושי שניה קדושין היה אסור אף בשלישית כמו שביארנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush