×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) זֶה הַמַּכִּיר מְקוֹם חֲבֵירוֹ בַּיְּשִׁיבָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר ר״ארִבִּי אֶלְעָזָר: זֶה הַמְּקַבֵּל פְּנֵי חֲבֵירוֹ בַּיְּשִׁיבָה.
This is one who recognizes his colleague’s place in the yeshiva, as he is there often enough to know where everyone sits. Some say that Rabbi Elazar said a different explanation: This is one who greets his colleague in the yeshiva, as he is always there to meet him.
רש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
זה המכיר מקום חבירו בישיבה – שיודע לומר זה מקום מיושב לפלוני וזה של פלוני דהואיל ומכיר הוא מקום כולם רגיל הוא לישב שם תמיד.
זה המכיר מקום חבירו בישיבה – שיודע לומר זה מקום פלוני וזה מקום פלוני דהואיל ומכיר מקום חבירו רגיל הוא לישב תמיד שם.
זה המקבל פני חברו בישיבה וכו׳ ואפשר דזה בכלל מ״ח דברים דחשיב שם שהתורה נקנית בהם והוא בדיבוק חברים או נושא בעול עם חברו כו׳ ועי״ל הכא דה״ק דמקבל פני חברו כו׳ על פי מ״ש מעולם לא קדמני אדם בבית המדרש והיינו דמקבל פני חבירו בישיבה ולא שחברו מקבל אותו וק״ל:
זה המכיר מקום חבירו בישיבה שהוא מצוי כל כך בישיבה שיודע היכן יושב כל אדם שם. איכא דאמרי [יש שאומרים] בלשון אחרת, אמר ר׳ אלעזר: זה המקבל פני חבירו בישיבה ששם הוא מצוי תמיד ופוגשו שם.
This is one who recognizes his colleague’s place in the yeshiva, as he is there often enough to know where everyone sits. Some say that Rabbi Elazar said a different explanation: This is one who greets his colleague in the yeshiva, as he is always there to meet him.
רש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מַאי ״לִמְכַסֶּה עַתִּיק״ (יוֹמִין)? זֶה הַמְּכַסֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּיסָּה עַתִּיק יוֹמִין. וּמַאי נִינְהוּ? סִתְרֵי תּוֹרָה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: זֶה הַמְּגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּיסָּה עַתִּיק יוֹמִין. מַאי נִינְהוּ? טַעֲמֵי תּוֹרָה.

The Gemara asks: What is the meaning of the continuation of this verse: “For stately clothing [limekhaseh atik]” This is one who conceals [mekhaseh] matters that the Ancient of Days [atik yomin], i.e., God, concealed. And what are these? These are the secrets of the Torah, the esoteric Act of Creation and the Act of the Divine Chariot, which should remain hidden. And some say: This verse is referring to one who reveals matters that the Ancient of Days concealed. And what are these? These are the reasons for different mitzvot in the Torah, which should be kept secret.
הערוך על סדר הש״סרש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך טעם
טעםא(פסחים קיט.) מאי ולמכסה עתיק זה המכסה דברים שגילה עתיק יומין ומאי נינהו סתרי תורה איכא דאמרי טעמי תורה:
ערך סתר
סתרב(פסחים קיט.) מאי ולמכסה עתיק זה המכסה דברים שגילה עתיק יומין ומאי ניהו סתרי תורה. ספר אחר טעמי תורה (מגילהיא) בסתרי עריות פי׳ כגון העראה ונשיקה ואזהרה ועונש לזכר הנשכב וכיוצא בו. בארץ ישראל (משנה מקואות פרק ח) בית הסתרי׳ ובית הקמטים אינן צריכין שיבא בהן המים פי׳ הפה והאוזן והחטם הראוין לבוא בהן מים אבל אם סתמן לא עלתה לו טבילה (פסחים פה) טומאת בית הסתרים אינה מטמאה פי׳ שאם נטמא מקצת האבר אין יכול לטמא את קצת האחר שהרי אין ניכר מקום נגיעתו הכי נמי להכי אין מטמא יוצא לאותו שבפנים דטומאת הסתרים אינה מטמאה חיבורי אוכלין לאו חיבור הוא הא דטומאה סתרים דמחברי אוכלין להדדי לא חשיב טומאת סתרים (חולין עב:) ואמאי טומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים לא מטמאה פי׳ דאין חולקין כשאר טמאות דנוגע טמא לטהור אלא מחוברין הן אמאי הבשר מגע נבילה:
א. [געשמאק זינן.]
ב. [היימליכקייטען.]
סתרי תורה – מעשה מרכבה ומעשה בראשית.
עתיק יומין – זה הקדוש ברוך הוא דכתיב (דניאל ז) ועתיק יומין יתיב.
סתרי התורה – מעשה המרכבה ומעשה בראשית ופירושו של שם כדכתיב (שמות ג) זה שמי לעלם והמכסה היינו שאינו מוסר אותם לכל אדם אלא למי שלבו דואג כדאמרינן בפרק אין דורשין (חגיגה דף יג.) זה המגלה דברים שכיסן עתיק יומין והכי משמע למכסה סתרי תורה שהיו מכוסין מתחלה ועתיק יומיא גילן ונתן רשות לגלותן ומי שמגלה אותן זוכה למה שאמור בפסוק זה.
סתרי תורה כו׳ היינו מעשה מרכבה מקרי סתרי תורה בפרק אין דורשין ואסור לגלות אפי׳ ליחיד אם לא מבין מדעתו אבל מעשה בראשית שרי לגלות ליחיד אפי׳ אינו מבין מדעתו כדמוכח התם וכן פירושו של שם אמרי׳ בפ׳ י׳ יוחסין דחכמים מוסרין אותו לתלמידי׳ פעם אחד או ב״פ בשבוע וק״ל:
טעמי כו׳ משמע ליה זה המגלה שהוא מחובר לדלעיל ליושבים לפני ה׳ משום דבר המכסה עתיק לגלותו והיינו טעמי תורה המכוסים בתורה והא דאמרינן פ׳ כ״ג מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי ה׳ מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם כו׳ היינו דבר שהתורה גילה טעמן מביא לידי מכשול אבל דבר שמכוסה טעמו בתורה גם אם חכמים נותנים בו טעם לא יבא לידי מכשול ועוד י״ל ולחלק בין טעמי התורה דהכא ובין טעמי מצות התורה דהתם:
מאי [מה משמע] המשך הפסוק ״למכסה עתיק״ — זה המכסה ואינו מגלה לכל דברים שכיסה עתיק יומין (ה׳) ומאי נינהו [ומה הם] אלה סתרי תורה, כגון מעשה בראשית, ומעשה מרכבה שראוי לכסות ולא לגלותם לכל. ואיכא דאמרי [ויש אומרים]: זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין, מאי נינהו [מה הם] טעמי תורה של מצוות שונות, שאותם ראוי לגלות.
The Gemara asks: What is the meaning of the continuation of this verse: “For stately clothing [limekhaseh atik]” This is one who conceals [mekhaseh] matters that the Ancient of Days [atik yomin], i.e., God, concealed. And what are these? These are the secrets of the Torah, the esoteric Act of Creation and the Act of the Divine Chariot, which should remain hidden. And some say: This verse is referring to one who reveals matters that the Ancient of Days concealed. And what are these? These are the reasons for different mitzvot in the Torah, which should be kept secret.
הערוך על סדר הש״סרש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֲמַר רַב כַּהֲנָא מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי: מַאי דִּכְתִיב {תהלים ד׳:א׳} ״לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד״? זַמְּרוּ לְמִי שֶׁנּוֹצְחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ.

The Gemara cites another statement attributed to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. Rav Kahana said, citing Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei: What is the meaning of that which is written: “Lamenatzeaḥ a psalm of David” (e.g., Psalms 13:1)? It means: Sing to the One who rejoices when conquered [shenotzḥin oto].
רש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למנצח – מדלא כתיב לנצח משמע שנותן כח לבריות לנצחו.
למנצח – לשון מפעיל מדלא כתיב לנוצח משמע שנותן ניצוח לבריותיו שינצחוהו.
ביו״ד זמרו למי כו׳ לעיל אמרינן דתהילים נאמר בי׳ מיני שבח וחשיב למנצח מזמור בתרתי ולהכי קאמר אם בניצוח למה מזמור ואם מזמור למה ניצוח אלא זמרו על הניצוח ששמח הקדוש ברוך הוא ומייתי ליה שנ׳ לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו׳ דעמידתו בפרן לפניו הוא כמו ניצוח ומדקרי ליה הכא בחירו משמע דעל כך בחר הקב״ה בו שיפה עשה שנצחו וק״ל:
א אגב הדברים שנמסרו בשם ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי מביאים מה שאמר רב כהנא משום ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״למנצח... מזמור לדוד״ (תהילים ד, א. ועוד) כוונתו: זמרו ושבחו למי שנוצחין (מנצחים) אותו ושמח.
The Gemara cites another statement attributed to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. Rav Kahana said, citing Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei: What is the meaning of that which is written: “Lamenatzeaḥ a psalm of David” (e.g., Psalms 13:1)? It means: Sing to the One who rejoices when conquered [shenotzḥin oto].
רש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם: בָּשָׂר וָדָם, מְנַצְּחִין אוֹתוֹ וְעָצֵב, אֲבָל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נוֹצְחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: {תהלים ק״ו:כ״ג} ״וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו״,

Come and see how the characteristics of the Holy One, Blessed be He, are unlike the characteristics of flesh and blood: When a flesh and blood person is conquered, he is sad; however, when the Holy One, Blessed be He, is conquered, He rejoices, as it is stated: “Therefore He said that He would destroy them, had not Moses His chosen stood before Him in the breach, to turn back His wrath lest He should destroy them” (Psalms 106:23). In this verse Moses is called “His chosen,” although he defeated God, as it were, by preventing Him from destroying the Jewish people.
רש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לולי משה בחירו – אלמא משתבח ביה קרא במשה וקרי ליה בחירו משום דהשיב חמתו מהשחית אלמא שמח הוא בכך.
לולי משה בחירו – אלמא קרי ליה בחירו משום דעומד בפרץ לפניו ומדמשבח ביה משמע שמח הוא בכך.
בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. בשר ודם כאשר מנצחין אותו הוא עצב, אבל הקדוש ברוך הוא נוצחין אותו ושמח. שנאמר: ״ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית״, הרי שמשה נקרא בחיר ה׳ משום שניצח את ה׳ ומנעו מלהשחית.
Come and see how the characteristics of the Holy One, Blessed be He, are unlike the characteristics of flesh and blood: When a flesh and blood person is conquered, he is sad; however, when the Holy One, Blessed be He, is conquered, He rejoices, as it is stated: “Therefore He said that He would destroy them, had not Moses His chosen stood before Him in the breach, to turn back His wrath lest He should destroy them” (Psalms 106:23). In this verse Moses is called “His chosen,” although he defeated God, as it were, by preventing Him from destroying the Jewish people.
רש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲמַר רַב כַּהֲנָא מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בֵּרִבִּי יוֹסֵי, אֲמַר ר״שרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַאי דִּכְתִיב {יחזקאל א׳:ח׳} ״וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם״, ״יָדוֹ״ כְּתִיב! זֶה יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁפְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, כְּדֵי לְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה מִיַּד מִדַּת הַדִּין.

Furthermore, Rav Kahana said, citing Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, who said that Rabbi Shimon ben Lakish said, citing Rabbi Yehuda Nesia: What is the meaning of that which is written in the description of the sacred ḥayyot, the angels that carried the Divine chariot: “And they had the hands of a man under their wings” (Ezekiel 1:8)? Although the word is read hands in the plural, actually “his hand” is written in the singular. This is the hand of the Holy One, Blessed be He, that is spread under the wings of the ḥayyot to accept penitents from the claims of the attribute of justice. God accepts sincere penitents, despite the fact that in accordance with the strict attribute of justice they should not be given the opportunity to repent.
ר׳ חננאלרש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וידי אדם מתחת כנפיהם ידו כתיב ידו של הקב״ה שהיא פשוטה לקבל שבים מפני מדת הדין כל אלו דברים פשוטין הן.
מפני מדת הדין – שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר.
מפני מדת הדין – שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר: גבי מצודה גרסינן דגן שדרך ליתן דגן במצודה שפורסין לפני העופות כשאין בה דגן אין עוף נפנה אליה גבי מצולה דהיינו מים גרסינן דגים.
זה ידו של הקב״ה כו׳ הוא ימינו שהוא רחמים ע״ש ימינו פשוטה לקבל שבים:
באו מצרימה כו׳ מדכתיב הארץ סתם ליכא הוכחה אשאר ארצות דאימא דקאי אארץ מיוחדת שהזכיר בקרא דלעיל מיניה דכתיב ויחזק הרעב בארץ מצרים גו׳ אבל מדכתיב וכל הארץ דרשו מיניה משמעו כל יושבי הארץ דהיינו עולם התחתון דהיינו גם שאר ארצות והא דנקט גבי ליקוט הכסף בפרטות ארץ מצרים וארץ כנען היינו משום שמספר בהם הכתוב ארץ כנען בענין יעקב ובניו שע״כ באו לארץ מצרים וסיפור ארן מצרים שקנה יוסף חותם ואת אדמתם בלחם:
ועוד, אמר רב כהנא משום (משמו של) ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אמר ר׳ שמעון בן לקיש משום (משמו של) ר׳ יהודה נשיאה: מאי דכתיב [מהו שנאמר] בתאור חיות הקדש שבמרכבה: ״וידי אדם מתחת כנפיהם״ (יחזקאל א, ח), שאמנם הקרי הוא ״וידי״ אבל ״ידו״ כתיב בלשון יחיד — לדרוש מכאן: זה ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין שהרי לפי הדין לא היה ראוי לתת להם פתח לחזור בתשובה.
Furthermore, Rav Kahana said, citing Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, who said that Rabbi Shimon ben Lakish said, citing Rabbi Yehuda Nesia: What is the meaning of that which is written in the description of the sacred ḥayyot, the angels that carried the Divine chariot: “And they had the hands of a man under their wings” (Ezekiel 1:8)? Although the word is read hands in the plural, actually “his hand” is written in the singular. This is the hand of the Holy One, Blessed be He, that is spread under the wings of the ḥayyot to accept penitents from the claims of the attribute of justice. God accepts sincere penitents, despite the fact that in accordance with the strict attribute of justice they should not be given the opportunity to repent.
ר׳ חננאלרש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, יוֹסֵף לִקְּטוֹ וְהֵבִיאוֹ לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: {בראשית מ״ז:י״ד} ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא״; אֵין לִי אֵלָּא שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְשֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת מִנַּיִן? תִּלְמוֹד לוֹמַר {בראשית מ״א:נ״ז} ״וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה״.

Rav Yehuda said that Shmuel said: Joseph collected all the silver and gold in the world and brought it to Egypt, as it is stated: “And Joseph collected all the money found in the land of Egypt and in the land of Canaan” (Genesis 47:14). I have derived only that he collected the money that was in the land of Egypt and that was in the Land of Canaan. From where do I derive that he also collected all the money that was in other lands? The verse states “And all the land came to Egypt to buy food from Joseph, because the famine was sore in all the earth” (Genesis 41:57).
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ענין כל כסף שבעולם לקטו יוסף והביאו לפרעה כשעלו ישראל ממצרים נטלוהו שעשו מצרים כמצולה שאין בה דגן איכא דאמרי כמצודה.
ב אמר רב יהודה אמר שמואל: כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר: ״וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען״ (בראשית מז, יד). אין לי אלא שליקט כסף שבארץ מצרים ושבארץ כנען, כסף שבשאר ארצות מנין? תלמוד לומר: ״וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ״ (בראשית מא, נז).
Rav Yehuda said that Shmuel said: Joseph collected all the silver and gold in the world and brought it to Egypt, as it is stated: “And Joseph collected all the money found in the land of Egypt and in the land of Canaan” (Genesis 47:14). I have derived only that he collected the money that was in the land of Egypt and that was in the Land of Canaan. From where do I derive that he also collected all the money that was in other lands? The verse states “And all the land came to Egypt to buy food from Joseph, because the famine was sore in all the earth” (Genesis 41:57).
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּכְשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הֶעֱלוּהוּ עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: {שמות י״ב:ל״ו} ״וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם״. רַב אַסֵי אָמַר: עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּדָה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר: כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים.

And when the Jewish people ascended from Egypt they took this treasure with them, as it is stated: “They despoiled [vayenatzlu] Egypt” (Exodus 12:36). The Sages explain this term. Rav Asi said: They made Egypt like this trap [metzuda] for birds, where grain is usually placed as bait, in which there is no grain. Rabbi Shimon said: They made Egypt like the depths [kimetzula] of the sea in which there are no fish.
רש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמצודה זו – שפורסים לעופות לצוד ואין בה דגן ואין עוף נפנה אליה.
וינצלו – דרשינן לשון מצודה: מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמתו של זרח באסא קראי בד״ה (ב יד).
כמצודה שאין בה דגן – דרך ציידי עופות להשים דגן במצודה ודריש וינצלו וינצלו כי למ״ד מתחלפת בדל״ת במקומות הרבה.
שאין בה דגים כו׳ כתבו התוס׳ דרך ציידי עופות לתת דגן ודריש וינצלו וינצדו כי למ״ד מתחלפת בדל״ת בכמה מקומות עכ״ל והוא מטעם כי הם ממוצא אחד דטלנ״ת ונראה דגם לפי הדרש לא זז מלת וינצלו ממשמעו מלשון ריקות דאל״כ היאך משתמע מיני׳ דעשאוה כמצודה שאין בו דגן ושמא אדרבה כמצודה שיש בו דגן אלא ע״כ משמעו הוא לשון ריקות אלא מדכתיב לשון וינצלו במקום ורוקינו דרשו ביה דהריקות היה כמצולה או כמצודה וצ״ל נמי לפי דרש זה יהיה וישאילום שני דברים דהשאלה איש מאת רעהו גו׳ והצלה מכסף הלקוט של יוסף כדאמרי׳ הכא:
וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו את הכסף הזה עמהן, שנאמר כשלקחו בני ישראל עמם כסף וזהב: ״וינצלו את מצרים״ (שמות יב, לו) וכבר דרשו חכמים בביאורה של מלה זו רב אסי אמר: עשאוה את מצרים כמצודה זו של עופות ששמים בה תבואה לפתיון שאין בה דגן, ר׳ שמעון אמר: כמצולה (עומקו של ים) שאין בה דגים.
And when the Jewish people ascended from Egypt they took this treasure with them, as it is stated: “They despoiled [vayenatzlu] Egypt” (Exodus 12:36). The Sages explain this term. Rav Asi said: They made Egypt like this trap [metzuda] for birds, where grain is usually placed as bait, in which there is no grain. Rabbi Shimon said: They made Egypt like the depths [kimetzula] of the sea in which there are no fish.
רש״ירשב״םתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְהָיָה מוּנָּח עַד רְחַבְעָם. בָּא שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּנְטָלוֹ מֵרְחַבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: {מלכים א י״ד:כ״ה} ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם [עַל יְרוּשָׁלִָיִם]. וַיִּקַּח אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית ה׳ וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ״. בָּא זֶרַח מֶלֶךְ כּוּשׁ וּנְטָלוֹ מִשִּׁישַׁק.

And this treasure remained in Eretz Yisrael until the time of Rehoboam, at which point Shishak, king of Egypt, came and took it from Rehoboam, as it is stated: “And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem. And he took the treasures of the house of the Lord, and the treasures of the king’s house; and he took away all” (I Kings 14:25–26). Zerah, king of Kush, who ruled over Egypt, later came and took it from Shishak.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בא שישק נטלו מרחבעם בא זרח נטלו משישק וכו׳.
מלחמתו של זרח במצרים גמרא אבל מלחמת זרח באסא קראי.
והיה מונח הכסף בישראל עד זמנו של רחבעם. בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם, שנאמר: ״ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים ויקח את אצרות בית ה׳ ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח״ (מלכים א׳ יד, כה-כו). בא זרח מלך כוש שמלך במצרים אחר כך ונטלו משישק,
And this treasure remained in Eretz Yisrael until the time of Rehoboam, at which point Shishak, king of Egypt, came and took it from Rehoboam, as it is stated: “And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem. And he took the treasures of the house of the Lord, and the treasures of the king’s house; and he took away all” (I Kings 14:25–26). Zerah, king of Kush, who ruled over Egypt, later came and took it from Shishak.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) בָּא אַסָּא וּנְטָלוּהוּ מִזֶּרַח מֶלֶךְ כּוּשׁ וְשִׁיגְּרוֹ לַהֲדַרִימּוֹן1 בֶּן טַבְרִימּוֹן. בָּאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּנְטָלוּם מֵהֲדַרִימּוֹן בֶּן טַבְרִימּוֹן. בָּא יְהוֹשָׁפָט וּנְטָלוֹ מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה מוּנָּח עַד אָחָז.

Asa came and took it from Zerah, king of Kush, when he defeated him in battle (II Chronicles 14) and sent it to Hadrimmon ben Tabrimmon, king of Aram (see I Kings 15). The children of Ammon came and took it from Hadrimmon ben Tabrimmon, as learned by tradition. Jehosaphat came and took it from the children of Ammon (see II Chronicles 20), and it remained in Eretz Yisrael until the reign of Ahaz.
1. כן בדפוס וילנא וגם בכ״י מינכן 95. בנוסחאות שלנו בזכריה י״ב:י״א: ״הֲדַד רִמּוֹן״, אולם יש חילופי נוסחאות בכ״י של המקרא.
רש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושיגרו להדרימון – מלך ארם לעזור לו על בעשא מלך ישראל וקראי נינהו ומלחמת יהושפט בעמונים קראי ודרך הראשונים להביא גנזיהם עמהם במלחמתם כדי שימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו.
ושיגרו להדרימון – מלך ארם לעזור לו על בעשא מלך ישראל וקראי נינהו (שם ב טז).
באו בני עמון ונטלוהו כו׳ – גמרא מלחמת יהושפט בעמונים קראי ודרך הראשונים להביא גנזיהן עמם במלחמתם כדי שימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו וכשהן מנוצחין הנוצחין נוטלים ממונן: מלחמת סנחריב באחז קראי חזקיהו נטלו מסנחריב כשבא המלאך והכה המחנה.
בא אסא ונטלוהו מזרח מלך כוש שניצחו במלחמה (ראה דברי הימים ב׳ פי״ד) ושיגרו לאחר מכן להדרימון בן טברימון מלך ארם (ראה מלכים א׳ פט״ו). באו בני עמון ונטלום מהדרימון בן טברימון כפי מסורת שהיתה בענין זה. בא יהושפט ונטלו מבני עמון (ראה דברי הימים ב׳ פ״כ) והיה מונח בישראל עד זמנו של אחז,
Asa came and took it from Zerah, king of Kush, when he defeated him in battle (II Chronicles 14) and sent it to Hadrimmon ben Tabrimmon, king of Aram (see I Kings 15). The children of Ammon came and took it from Hadrimmon ben Tabrimmon, as learned by tradition. Jehosaphat came and took it from the children of Ammon (see II Chronicles 20), and it remained in Eretz Yisrael until the reign of Ahaz.
רש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) בָּא סַנְחֵרִיב וּנְטָלוֹ מֵאָחָז. בָּא חִזְקִיָּה וּנְטָלוֹ מִסַּנְחֵרִיב, וְהָיָה מוּנָּח עַד צִדְקִיָּה. בָּאוּ כַּשְׂדִּיִּים וּנְטָלוּהוּ מִצִּדְקִיָּה. בָּאוּ פַּרְסִיִּים וּנְטָלוּהוּ מִכַּשְׂדִּיִּים. בָּאוּ יְוָונִים וּנְטָלוּהוּ מִפַּרְסִיִּים. בָּאוּ רוֹמִיִּים וּנְטָלוּהוּ מִיַּד יְוָונִים, וַעֲדַיִין מוּנָּח בְּרוֹמִי.:

Sennacherib came and took it from Ahaz. Hezekiah came and took it from Sennacherib, and it remained in Jerusalem until the reign of Zedekiah. The Chaldeans came and took it from Zedekiah. The Persians came and took it from the Chaldeans. The Greeks came and took it from the Persians. The Romans came and took it from the Greeks, and this treasure of silver and gold still remains in Rome.
רשב״םפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כשדיים תפשו את צדקיהו – קראי פרסיים קבלו המלכות מכשדים דכתיב (דניאל ה) פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס ויוונים קיבלו המלכות מפרסיים מפורש בספר יוסיפון וגם רומיים שקיבלו המלכות מיוונים מפורש שם ובפ״ק דע״ז (דף ח:).
בא סנחריב ונטלו מאחז. בא חזקיהו ונטלו מסנחריב והיה מונח בירושלים עד זמנו של צדקיה, באו כשדיים ונטלוהו מצדקיה. באו פרסיים ונטלוהו מכשדיים. באו יוונים ונטלוהו מפרסיים. באו רומיים ונטלוהו מיד יוונים, ועדיין הוא מונח זהבו וכספו של עולם ברומי.
Sennacherib came and took it from Ahaz. Hezekiah came and took it from Sennacherib, and it remained in Jerusalem until the reign of Zedekiah. The Chaldeans came and took it from Zedekiah. The Persians came and took it from the Chaldeans. The Greeks came and took it from the Persians. The Romans came and took it from the Greeks, and this treasure of silver and gold still remains in Rome.
רשב״םפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רִבִּי חַמָּא (בֵּרִבִּי) חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ מַטְמוֹנִיּוֹת הִטְמִין יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם: אַחַת נִתְגַּלָּה לְקֹרַח, וְאַחַת נִתְגַּלָּה לְאַנְטוֹנִינוּס בֶּן אַסְוֵירוּס, וְאַחַת גְּנוּזָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.

With regard to this matter, Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: Joseph hid three treasures in Egypt. One of them was revealed to Korah, one was revealed to Antoninos ben Asveiros, king of Rome, and one is hidden for the righteous in the future.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באותו ענין עצמו אמר ר׳ חמא בר׳ חנינא: שלש מטמוניות (אוצרות) הטמין יוסף במצרים, אחת מהן נתגלה לקרח, ואחת נתגלה לאנטונינוס בן אסוירוס קיסר רומי ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא.
With regard to this matter, Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: Joseph hid three treasures in Egypt. One of them was revealed to Korah, one was revealed to Antoninos ben Asveiros, king of Rome, and one is hidden for the righteous in the future.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) {קהלת ה׳:י״ב} ״עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ״, אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: זוֹ עָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח. (שֶׁנֶּאֱמַר:) {דברים י״א:ו׳} ״וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״, א״ראֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. א״ראֲמַר רִבִּי לֵוִי: מַשּׂאוֹי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּרָדוֹת לְבָנוֹת הָיוּ מַפְתֵּחוֹת בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל קֹרַח, וְכוּלְּהוּ אַקְלִידֵי וּקְלִיפֵּי דְגִלְדָּא.:

With regard to Korah’s wealth, the Gemara cites the verse: “Riches kept by his owner to his hurt” (Ecclesiastes 5:12). Rabbi Shimon ben Lakish said: This is the wealth of Korah, which caused him to grow arrogant and lead to his destruction. As it is stated: “And what He did to Dathan and Abiram, the sons of Eliab, son of Reuben; how the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and their tents, and all the sustenance that was at their feet” (Deuteronomy 11:6). Rabbi Elazar said: This is referring to a person’s money that stands him upon his own two feet. Rabbi Levi said: The keys to Korah’s treasuries were a load of three hundred strong white mules, and they were all keys [aklidei] and locks made of leather.
ר׳ חננאלרש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואת כל היקום אשר ברגליהם זו עשרו של אדם שמעמידו על רגליו א״ר לוי משאוי שלש מאות פרדות היו מפתחות נגזיו של קרח וכלהו אקלידי קלפי דגילדאי.
שמעמידו על רגליו – שמשמח לבו.
אקלידי – מפתחות.
וקולפי – פותחות שקורין בלעז שרדור״א.
דגלדי – של מרצופים של עור שנושאים על סוסים וחמורים וגמלים.
זה עשרו של קרח – שעל ידי רוב ממונו נתגאה ונטרד מן העולם.
משוי שלש מאות – לאו דוקא וכן כל שלש מאות שבש״ס.
אקלידי – מפתחות.
וקולפי – פותחות.
דגילדי – מרצופין של עור ואעפ״כ היה משוי שלש מאות פרדות.
כיון שהוזכר עושרו של קרח מביאים את הכתוב ״עשר שמור לבעליו לרעתו״ (קהלת ה, יב) אמר ר׳ שמעון בן לקיש: זו עשרו של קרח שמפני עושרו נתגאה וסופו שאבד מן העולם. וראיה לכך שהיה עשיר, שנאמר: ״ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם״ (דברים יא, ו) ואמר ר׳ אלעזר: זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. אמר ר׳ לוי: משאוי שלש מאות פרדות לבנות שהן חזקות ומובחרות היו רק מפתחות בית גנזיו של קרח, וכולהו אקלידי וקליפי דגלדא [וכולם מפתחות ומנעולים של עור] ולא האוצרות עצמם.
With regard to Korah’s wealth, the Gemara cites the verse: “Riches kept by his owner to his hurt” (Ecclesiastes 5:12). Rabbi Shimon ben Lakish said: This is the wealth of Korah, which caused him to grow arrogant and lead to his destruction. As it is stated: “And what He did to Dathan and Abiram, the sons of Eliab, son of Reuben; how the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and their tents, and all the sustenance that was at their feet” (Deuteronomy 11:6). Rabbi Elazar said: This is referring to a person’s money that stands him upon his own two feet. Rabbi Levi said: The keys to Korah’s treasuries were a load of three hundred strong white mules, and they were all keys [aklidei] and locks made of leather.
ר׳ חננאלרש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) (דיא״ש אדי״ש כשד״ך מאוד״ך סִימָן) א״ראֲמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי א״ראֲמַר רִבִּי יוֹנָתָן: {תהלים קי״ח:כ״א} ״אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי״, אָמַר דָּוִד. ״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה״, אָמַר יִשַׁי. ״מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת״, אָמְרוּ אֶחָיו. ״זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה׳⁠ ⁠״, אָמַר שְׁמוּאֵל.

Dalet, yod, alef, shin, alef, dalet, yod, shin, khaf, shin, dalet, khaf, mem, alef, vav, dalet, khaf is a mnemonic device for the following passage. Returning to the issue of hallel, the Gemara states that these psalms include choruses in which each section is sung by a different person. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said that David recited: “I will give thanks to You, for You have answered me” (Psalms 118:21), with regard to the success of his reign. Yishai recited: “The stone which the builders rejected has become the chief keystone” (Psalms 118:22). The brothers of David recited: “This is the Lord’s doing; it is marvelous in our eyes” (Psalms 118:23). Samuel the Prophet recited: “This is the day which the Lord has made; we will rejoice and be glad in it” (Psalms 118:24).
ר׳ חננאלרש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבי יונתן אודך כי עניתני אמר דוד אבן מאסו הבונים אמר ישי מאת י״י היתה זאת אמרו אחיו זה היום עשה י״י אמר שמואל.
אבן מאסו הבונים – כלומר דוד שמימיו רועה צאן היה ונעשה ראש ונפלאת בעינינו לשון רבים אמרו אחיו.
זה היום עשה ה׳ – שמואל היה מתנבא עליהם שסופן לגיל ולשמוח שיושיעם מיד אויביהם.
אבן מאסו הבונים – זה דוד שהיה צעיר באחיו ורועה.
נפלאת בעינינו – לשון רבים אמרו אחיו.
זה היום עשה ה׳ – שמואל היה מתנבא שסופן לגיל ולשמוח בו שיושיעם מאויביהם.
אודך כי עניתני אמר דוד כו׳ נראה לפרש אודך כי עניתני גו׳ במלחמה עם גלית הפלשתי ולפי שע״י זה אמר שאול בן מי זה הנער שראה בו טכסיסי מלכות ודואג השיב על זה עד שאתה שואל אם הוא ראוי למלכות שאל אם ראוי הוא לבוא בקהל כמפורש כל זה במסכת יבמות ע״כ אמר ישי אבן מאסו הבונים שהם דואג וסייעתו שהיו ת״ח שנקראו בונים שהיו מואסים בו שאיני ראוי לבא בקהל והיה לראש פנה מב״ד של שמואל שהותר לבוא בקהל ונעשה ראש פנה ומלך על ידו ואמר מאת ה׳ גו׳ אמרו אחיו שמתחלה גערו בו מלילך במלחמה על גלית כמפורש בקרא ואחר שראו שהצליח אמרו מאת ה׳ גו׳ נפלאת גו׳ שיהרוג דוד הפלשתי שכל ישראל יראו מפניו ואמר זה היום עשה ה׳ גו׳ אמר שמואל על אותו יום שבא שמואל ע״פ הקב״ה למשוח את דוד ועל זה אמר בשעת משחו דאז אנא ה׳ הושיעה גו׳ אמרו אחיו והצליחה אמר דוד כמ״ש וימשח אותו בקרב אחיו ותצלח רוח ה׳ אל דוד ואמר ברוך הבא גו׳ אמר ישי כדכתיב בענין ויחרדו זקני העיר לקראתו ואמר שלום בואך דהל״ל ויאמרו שלום גו׳ אבל אמר ויאמר בל׳ יחיד על ישי שהוא עיקר הזקנים ואמר שלום בואך דהיינו שאמר כאן שהוא אמר ברוך הבא וברכנוכם מבית ה׳ אמר שמואל בתחלת ביאתו לשם שהיה מסתפק באיזה מאחיו בחר ה׳ אמר לכולן ברכנוכם מבית ה׳ גו׳ ואל ה׳ ויאר לנו גו׳ אמרו כולן אחר שהאיר הקב״ה לשמואל מי הוא מבניו שנבחר למשוח אמרו כולן אל ה׳ ויאר גו׳ אסרו חג בעבותים אמר שמואל כמ״ש בענין התקדשו אתי בזבח גו׳ אלי אתה ואודך אמר דוד בסוף סעודה על שבחר בו הקב״ה יותר מאחיו ולו נאה לברך ברכת המזון כדלקמן בסעודה דלעתיד דלאחר שאוכלין ושותין כו׳ אומר דוד לי נאה לברך וכו׳ וע״ז וארוממך אמרו כולם דהיינו שאומרים ברכת הזימון כדאמר בפ״ג שאכלו מנין לברכת הזימון שנא׳ גדלו לה׳ אתי ונרוממה שמו יחדו גו׳:
ג דיא״ש אדי״ש כשד״ך מאוד״ך סימן. ועוד דרשו בענין ההלל שהוא כענין שיר מקהלה, שכל אחד מחלקיו נאמר עבור אדם אחר, ולכל אישיות לפי מה שמתאים לה לפי ערכה, אמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר׳ יונתן: ״אודך כי עניתני״ (תהלים קיח, כא)אמר דוד להצלחת מלכותו. ״אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה״ (תהילים קיח, כב)אמר ישי. ״מאת ה׳ היתה זאת היא נפלאת בעינינו״ (תהילים קיח, כג)אמרו אחיו של דוד. ״זה היום עשה ה׳ נגילה ונשמחה בו״ (תהילים קיח, כד)אמר שמואל הנביא.
Dalet, yod, alef, shin, alef, dalet, yod, shin, khaf, shin, dalet, khaf, mem, alef, vav, dalet, khaf is a mnemonic device for the following passage. Returning to the issue of hallel, the Gemara states that these psalms include choruses in which each section is sung by a different person. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said that David recited: “I will give thanks to You, for You have answered me” (Psalms 118:21), with regard to the success of his reign. Yishai recited: “The stone which the builders rejected has become the chief keystone” (Psalms 118:22). The brothers of David recited: “This is the Lord’s doing; it is marvelous in our eyes” (Psalms 118:23). Samuel the Prophet recited: “This is the day which the Lord has made; we will rejoice and be glad in it” (Psalms 118:24).
ר׳ חננאלרש״ירשב״םמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״, אָמְרוּ אֶחָיו. ״אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָא״, אָמַר דָּוִד. ״בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה׳⁠ ⁠״, אָמַר יִשַׁי. ״בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה׳⁠ ⁠״, אָמַר שְׁמוּאֵל. ״אֵל ה׳ וַיָּאֶר לָנוּ״, אָמְרוּ כּוּלָּן. ״אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים״, אָמַר שְׁמוּאֵל. ״אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ״, אָמַר דָּוִד. ״אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ״, אָמְרוּ כּוּלָּן.:

The brothers of David recited: “We beseech You, Lord, save now” (Psalms 118:25). David recited: “We beseech You, Lord, make us prosper now” (Psalms 118:25). Yishai recited: “Blessed be he who comes in the name of the Lord” (Psalms 118:26). Samuel recited: “We bless you out of the house of the Lord” (Psalms 118:26). They all recited: “The Lord is God, and has given us light” (Psalms 118:27). Samuel recited: “Order the Festival procession with boughs, even to the horns of the altar” (Psalms 118:27). David recited: “You are my God, and I will give thanks to You” (Psalms 118:28). They all recited: “You are my God, I will exalt You” (Psalms 118:28).
רש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הושיעה נא אמרו אחיו – כלומר על ידי דוד ודוד אמר הצליחה נא שיצליח במלכותו.
ברכנוכם אמר שמואל – שיברך כולם כלומר מברכין אנו אתכם.
לנו – לשון רבים.
אסרו חג בעבותים – הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח.
הצליחה נא אמר דוד – שיצליח במלכותו.
אסרו חג בעבותים – הביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח ומתן דמן למזבח.
״אנא ה׳ הושיעה נא״ (תהילים קיח, כה)אמרו אחיו של דוד. ״אנא ה׳ הצליחה נא״ (תהילים קיח, כה)אמר דוד עצמו. ״ברוך הבא בשם ה׳⁠ ⁠״ (תהילים קיח, כו)אמר ישי. ״ברכנוכם מבית ה׳⁠ ⁠״ (תהילים קיח, כו)אמר שמואל. ״אל ה׳ ויאר לנו״ (תהילים קיח, כז)אמרו כולן כאחד. ״אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח״ (תהילים קיח, כז)אמר שמואל. ״אלי אתה ואודך״ (תהילים קיח, כח)אמר דוד. ״אלהי ארוממך״ (תהילים קיח, כח)אמרו כולן.
The brothers of David recited: “We beseech You, Lord, save now” (Psalms 118:25). David recited: “We beseech You, Lord, make us prosper now” (Psalms 118:25). Yishai recited: “Blessed be he who comes in the name of the Lord” (Psalms 118:26). Samuel recited: “We bless you out of the house of the Lord” (Psalms 118:26). They all recited: “The Lord is God, and has given us light” (Psalms 118:27). Samuel recited: “Order the Festival procession with boughs, even to the horns of the altar” (Psalms 118:27). David recited: “You are my God, and I will give thanks to You” (Psalms 118:28). They all recited: “You are my God, I will exalt You” (Psalms 118:28).
רש״ירשב״םפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) תְּנַן הָתָם: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ

We learned in a mishna there, in Sukka: In a place where they were accustomed
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קריאת ההלל שבכל הימים מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט וכבר נהגו הכל לכפול מאודך ואילך ולענין ברכה מקום שנהגו לברך יברך ומ״מ לפניו אינו תלוי במנהג אלא על כל פנים חייב לברך שכל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן כמו שהתבאר במקומו:
ד תנן התם [שנינו שם] במשנה במסכת סוכה (לח, א): מקום שנהגו
We learned in a mishna there, in Sukka: In a place where they were accustomed
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים קיט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל פסחים קיט., הערוך על סדר הש"ס פסחים קיט., רש"י פסחים קיט., רשב"ם פסחים קיט., תוספות פסחים קיט., בית הבחירה למאירי פסחים קיט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי אגדות פסחים קיט., פירוש הרב שטיינזלץ פסחים קיט., אסופת מאמרים פסחים קיט.

Pesachim 119a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Pesachim 119a, Collected from HeArukh Pesachim 119a, Rashi Pesachim 119a, Rashbam Pesachim 119a, Tosafot Pesachim 119a, Meiri Pesachim 119a, Maharsha Chidushei Aggadot Pesachim 119a, Steinsaltz Commentary Pesachim 119a, Collected Articles Pesachim 119a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144