×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אפְּטוּרִים מִן הַקׇּרְבָּן.
And Beit Hillel say: Although they transmit impurity to items designated for lying or sitting, they are exempt from bringing the sin offering. Since the twelfth day is unfit for the flow of a zava, and even if she were to experience bleeding on the eleventh, twelfth, and thirteenth days she would not become a greater zava, one who experiences bleeding on the eleventh does not need to observe a corresponding clean day.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וב״ה פוטרין מן הקרבן – דלא בעי שימור. אבל לענין טומאה מודו מדרבנן להחמיר גזרה יום י״א אטו תוך י״א יום דמטמאה בועלה מדאורייתא עד שתספור קצת יום המחרת כדיליף לקמן מיהיה לה.
לענין ביאור כבר ביארנו במשנה שטבילת לילה ר״ל לזבה קטנה לליל השמור ולגדולה ליל שמחרתו שביעי אינה כלום וכן ברואה בתוך הי״א יום ר״ל קודם יום י״א וטבלה בליל השמור ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן בין לבית הלל וכן ביארנו שאם ראתה בי״א ושימרה את לילה וטבלה ביום י״ב כדין שומרת ולדעת בית שמאי ושימשה ביומה ואחר כך ראתה שלדעת בית שמאי מטמאין משכב ומושב צריך שתדע דרך ביאור שאף לדעת בית שמאי דוקא בראתה אבל אם לא ראתה אינן מטמאין משכב ומושב והוא שאמר רב כהנא ראתה שאני שאף זו מדברי סופרים ומגזרת ראיית נדה אטו ראיית זבה ולא כרב הונא שהיה אומר לדעת בית שמאי אף בלא ראתה וראיה לדבר ממה שאמרו הזב שראה ראיה ראשונה בית שמאי אומרין הרי הוא כשומרת יום כנגד יום ובכל יום השימור מגעה תלוי עד שיודע אם תראה ביום השימור ותהא טמאה או לא תראה ותהא טהורה ואף זו מגעו תלוי עד שיודע אם יראה פעם שניה להיותו זב לטומאה או לא יראה ויהא דינו כבעל קרי בעלמא ולבית הלל דינו כבעל קרי לגמרי ואוכל במעשר לשעתו אחר טבילה והלכה כבית הלל וכן מצינו שהמסיט את הטפה של ראיה ראשונה בית שמאי אומרין תולין כלומר עד שיודע אם יראה פעם שניה כדין הראשונה ובית הלל מטהרין כדין בעל קרי שאינו מטמא במשא ואע״פ שהלכה כבית הלל כמו שביארנו מ״מ לענין ביאור למדנו לבית שמאי מאחר שמקיש ראיה ראשונה של זב לשומרת יום כנגד יום ומפרש בה שתולין אלמא שאף בשומרת יום כנגד יום תולין עד שיודע אם תראה אם לאו וכל שלא ראתה אינה מטמאה משכב ומושב ומכל מקום רב הונא תירצה לדעתו שלא אמר אלא בבועל שומרת יום כנגד יום שאף רב הונא מודה אף לבית שמאי שביום השימור כל שלא ראתה לא ניטמא בועלה ולא דמה את הזב לזבה אלא לבועלה ועיקר הגירסא אינהו דשכיחא בה טומאה גזרו רבנן אינהו דלא שכיחי בה טומאה לא גזור רבנן ואין גורסין איהו דלא שכיח ביה דדמים באיש לא שכיחי ויש גורסין כן ואידי דתנא רישא הכי תנא ליה בסופא וזה שלדעתו מטמא משכב ומושב ואינה מטמאה את הבועל משום דמשכב ומושב שכיחי וגזרו ביה רבנן אלא שכל אלו שינויי דחיקי נינהו וכן שבמשנתנו בכל שתוך אחד עשר יום טבלה ביום שלאחריו ושימשה הרי זו תרבות רעה ומגעה ובעילתה תלויין כלומר עד שיודע אם תראה כמו שביארנו וודאי דברי הכל היא אלמא בית שמאי אמר לזו אתם קורין תרבות רעה והלא לא נתכון זה אלא לבעול שומרת יום כנגד יום דאלמא לדידיה אף בלא ראתה טמא דברים דחוקים הם שהרי במשנתנו אמרו ומודים ברואה בתוך אחד עשר וכו׳ וודאי אכלה סופא קאי ועיקר הגירסא דרב הונא קתני לה ולא גרסינן תניא אלא דתניא ויש גורסין תניא מילתא באפי נפשה אלא שמכל מקום אף הם מפרשים דלסיועי לרב הונא אתיא והכל עולה לענין אחד:
רש״י בד״ה וב״ה פוטרין מן הקרבן כו׳ כצ״ל:
בד״ה טבילה צ״ל טבלה:
בא״ד וכן צ״ל לפרש״י כו׳ לאו דוקא דבתרתי סגי כשראתה בב׳ עד הלילה עכ״ל וכן לפר״י צ״ל דתלתא יומי ב״ה לאו דוקא מאחר שכבר ראתה ב׳ ב״ה ובשלישי תראה באיזה שעה שיהיה בלילה כו׳ כמ״ש התוס׳ פרק כיצד צולין ע״ש ודע לפר״י ראיית בין השמשות עולה לב׳ ימים דמקצתו בסוף היום ומקצתו בתחלת יום שאחריו וכה״ג איכא לעיל בס״פ בא סימן גבי רואה ב׳ גריסין והשתא אין כאן לא סוף היום ולא תחלת היום שיעלה לה שימור ואמצע היום ודאי דלא הוה לה שימור כמ״ש התוס׳ שם וכן נראה מתוס׳ דנזיר ע״ש וכתבנו בזה לפי שמהרש״ל דחק עצמו בזה פרק כיצד צולין בע״א ע״ש:
ואילו בית הלל אומרים כי אמנם הריהם מטמאים משכב ומושב, ואולם הם פטורים מן הקרבן, מאחר שאין היום השנים עשר מצטרף ליום האחד עשר לזיבה (ולכך, אם תראה ביום השנים עשר וביום השלושה עשר — אין היא נעשית בכך זבה גדולה), מעתה אף אין זו שרואה ביום אחד עשר צריכה לשמור יום כנגד יום. ומטעם זה, אין הם מביאים קרבן על תשמיש זה.
And Beit Hillel say: Although they transmit impurity to items designated for lying or sitting, they are exempt from bringing the sin offering. Since the twelfth day is unfit for the flow of a zava, and even if she were to experience bleeding on the eleventh, twelfth, and thirteenth days she would not become a greater zava, one who experiences bleeding on the eleventh does not need to observe a corresponding clean day.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) טָבְלָה בַּיּוֹם של אחריו וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ ואח״כוְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.

If the woman immersed on the day following the eleventh day and she engaged in intercourse with the man of her house, i.e., her husband, on that twelfth day and then saw blood, Beit Shammai say: They transmit impurity to items designated for lying or sitting by rabbinic law, as the Sages issued a decree of impurity in the case when the second day is the twelfth day, due to a case when the second day is within the eleven days fit for the flow of a zava. And they are exempt from bringing the sin offering, as she observed part of the twelfth day, and the bleeding she experienced after engaging in intercourse, which occurred during her period of menstruation, is not fit to be appended to the discharge of the zava on the eleventh day.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טבלה יום שלאחריו – דעבדה שימור קצת ושימור מעליא הוא אלא שתוך י״א יום אסור לעשות כן שלא תבא לידי ספק שמא תראה לאחר תשמיש ומצטרפין הימים לזיבה ואין טבילתה טבילה.
מטמאין משכב ומושב – ואפילו בועלה מדרבנן גזרו אטו תוך י״א יום.
ופטורין מן הקרבן – דהא עבדי שימור ואע״פ שחזרה וראתה אין מצטרפין לזיבה שהרי תחילת נדה היא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואם טבלה רק ביום של אחריו, היום השנים עשר, ושמשה את ביתה (בלשון נקיה: עם בעלה) במהלך היום, שמותרת בכך כיון ששמרה מקצת היום (בתוך אחד עשר יום אסורה היא לשמש עם בעלה באופן זה, אף ששמרה מקצת היום, ומפני החשש שמא תראה לאחר מכן דם, ויצטרפו הימים לזיבה), ואחר כך ראתה דם — בית שמאי אומרים: הריהם מטמאין משכב ומושב מדברי חכמים (שהרי מן התורה טבילתה זו נחשבת לה, שכן שמרה מקצת היום), שגזרו בה משום העושה כן כשהיא שומרת יום כנגד יום, בתוך אחד עשר ימי הזיבה, ואולם הריהם פטורין מן הקרבן, שהרי שמרה מקצת היום, ואין הראיה שראתה לאחר התשמיש נחשבת להצטרף לזיבה, כיון שהיתה בתקופת נידה.
If the woman immersed on the day following the eleventh day and she engaged in intercourse with the man of her house, i.e., her husband, on that twelfth day and then saw blood, Beit Shammai say: They transmit impurity to items designated for lying or sitting by rabbinic law, as the Sages issued a decree of impurity in the case when the second day is the twelfth day, due to a case when the second day is within the eleven days fit for the flow of a zava. And they are exempt from bringing the sin offering, as she observed part of the twelfth day, and the bleeding she experienced after engaging in intercourse, which occurred during her period of menstruation, is not fit to be appended to the discharge of the zava on the eleventh day.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בה״זהֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן גוּמוֹדִים בְּרוֹאָה בְּתוֹךְ י״אאַחַד עָשָׂר יוֹם וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה שֶׁמְּטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.

And Beit Hillel say: That husband is a glutton, as he could not wait for the conclusion of the twelfth day before engaging in intercourse. Nevertheless, the Sages did not issue a decree of impurity. And Beit Hillel concede to Beit Shammai in a case where the woman sees blood in the midst of the eleven-day period, and she immersed in the evening and engaged in intercourse with her husband without observing a corresponding clean day, that they transmit impurity to items designated for lying or sitting. And each of them is liable to bring a sin offering for participating in intercourse involving a zava.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גרגרן
גרגרןא(כתובות ס:) דדרכא על דמא דחמרא הוו לה בני גרגרני (גטין פט) אכלם בשוק גירגרה בשוק. (נדה עב.) בית הלל אומרים הרי זה גרגרן. (ובצלוחית פרק ט׳ בפרה) רבי יהושע אומר כששתה או גירגר כשר פי׳ שפכם בגרונו ולא שתה בשפתיו מן הכלי פי׳ אחר אם שפך המים בקנה ולא הגיע בפיהו כשר (פסחים פג) השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן. כי הייתי זוללה תרגום גרגרניתא:
א. [פיעל עסער אונד זויפער.]
גרגרן – ממהר לחטוא שמא ירגיל בכך תוך י״א אבל לענין טומאה טהור.
וחייבין בקרבן – ואפילו לא תראה למחר דהא בעי שימור והרי בעל זבה קטנה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה וחייבין בקרבן כו׳ בעל זבה קטנה הס״ד והד״א:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואילו בית הלל אומרים: הרי זה הבעל הינו גרגרן (זולל למילוי תאוותו), שלא התאפק עד שתסיים שמירת כל היום השנים עשר, ואולם אין זו עבירה ממש, ולכך אין אלה מטמאים משכב ומושב. ומודים בית הלל לבית שמאי בזו הרואה בתוך אחד עשר יום, וטבלה לערב ושמשה עם בעלה, ובלא ששמרה יום טהור כנגדו — שהריהם מטמאין משכב ומושב, שנחשבת זבה, מאחר ולא שמרה יום כנגד יום, ובעלה נחשב כבועל זבה. וחייבין בקרבן.
And Beit Hillel say: That husband is a glutton, as he could not wait for the conclusion of the twelfth day before engaging in intercourse. Nevertheless, the Sages did not issue a decree of impurity. And Beit Hillel concede to Beit Shammai in a case where the woman sees blood in the midst of the eleven-day period, and she immersed in the evening and engaged in intercourse with her husband without observing a corresponding clean day, that they transmit impurity to items designated for lying or sitting. And each of them is liable to bring a sin offering for participating in intercourse involving a zava.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דטָבְלָה בַּיּוֹם של אחריו וְשִׁמְּשָׁה ה״זהֲרֵי זֶה תַּרְבּוּת רָעָה וּמַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִין.:

If she saw blood in the midst of the eleven days and observed part of a corresponding clean day and immersed on the day following the day that she saw blood and engaged in intercourse with her husband, that is wayward conduct, as the possibility exists that she will experience bleeding after intercourse that will be appended to the bleeding of the previous day, rendering her a zava and disqualifying the immersion. And the status of ritually impure items with which they came into contact and the status of their intercourse is contingent upon whether she experiences bleeding on the day of her immersion, in which case the ritually pure items become impure and they are liable to bring a sin offering, or whether she does not experience bleeding that day, in which case the ritually pure items remain pure and the woman and man are exempt from bringing a sin offering.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך תרבות
תרבותא(בבא קמא נג) בזמן שהן בני תרבו׳ אינן מועדין (נדה עב.) טבלה ביום של אחריו ושימשה הרי זה תרבות רעה (א״ב ל׳ מקרא תרבו׳ אנשים חטאים ענין גידול ולמד כמו אשר טפחתי ורביתי ותרגו׳ ישא האומן דמסובר תורבינא):
א. [ערציהונג. צוכט.]
טבלה יום שלאחריו – דעבדה קצת שימור ושמשה.
ה״ז תרבות רעה – שמא תראה אחר כן ותצטרף לשלפניו ואין טבילתה טבילה.
ומגען – לענין טומאה וטהרה.
ובעילתן – לענין קרבן.
תלויין – שאם תראה מגען מגע זבה וחייבין בקרבן ואם לא תראה מגען טהור ובעילתן פטורה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואם טבלה ביום של אחריו, ביום השנים עשר, ולאחר ששמרה מקצת היום עמדה ושמשה עם בעלה — הרי זה תרבות (הנהגה) רעה, שהרי אפשר שתראה לאחר התשמיש, ותצטרף ראיה זו לראיה קודמת שראתה, והריהי זבה, ולא עלתה לה טבילה זו. ולכך משום הספק דין מגען (טהרות שנגעו בהן) וכן דין בעילתן (אם יתחייבו עליה קרבן חטאת כביאת זבה) תלויין באם תראה באותו יום שטבלה. שאם תראה — הטהרות טמאות, וחייבים בקרבן, ואם לא תראה — אין החטאות טמאות, ופטורים מלהביא קרבן.
If she saw blood in the midst of the eleven days and observed part of a corresponding clean day and immersed on the day following the day that she saw blood and engaged in intercourse with her husband, that is wayward conduct, as the possibility exists that she will experience bleeding after intercourse that will be appended to the bleeding of the previous day, rendering her a zava and disqualifying the immersion. And the status of ritually impure items with which they came into contact and the status of their intercourse is contingent upon whether she experiences bleeding on the day of her immersion, in which case the ritually pure items become impure and they are liable to bring a sin offering, or whether she does not experience bleeding that day, in which case the ritually pure items remain pure and the woman and man are exempt from bringing a sin offering.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הוְשָׁוִין בטובלת לַיְלָה לְזָבָה שֶׁאֵינָהּ טְבִילָה וְשָׁוִין בְּרוֹאָה בְּתוֹךְ י״אאַחַד עָשָׂר יוֹם וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.

GEMARA: The Sages taught in a baraita: And Beit Shammai and Beit Hillel agree with regard to a woman who immersed at night to purify herself after having been a lesser zava, that it is not a valid immersion. And Beit Shammai and Beit Hillel also agree with regard to a woman who sees blood in the midst of her eleven days of ziva, rendering her a lesser zava who must wait one clean day and immerse the day after, but she immersed in the first evening without waiting one clean day and engaged in intercourse with her husband, that she transmits impurity to items designated for lying or sitting that came in contact with the couple, and she and her husband are liable to bring a sin offering.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ ת״ר ושוין בטובלת לילה לזבה – ואע״פ שחלוקין ב״ה ברואה יום י״א וטבלה לערב שפטורין מן הקרבן התם משום דיום י״א לא בעי שימור הילכך לאו זבה הואי אבל זבה קטנה של תוך י״א יום בעיא שימור דאין טבילת לילה עולה עד שתשמור יום המחרת קצת ותטבול.
ושוין ברואה תוך י״א יום וטבלה לערב ושמשה שחייבין בקרבן – כאילו בועלה ביום. והך סיפא פירוש דרישא הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושוין בטבילת לילה לזבה שאינה טבילה. פרש״י דשוין דסיפא [הוא פירושא] לשוין דרישא. ורבינו מאיר פירש דקאי אהא דתנן במתניתין גבי זבה קטנה היכא דחל יום י״ב יום טבילתה וקדמה וטבלה בלילה דלב״ש מטמא משכב ומושב וחייבין בקרבן ולב״ה פטורין מן הקרבן שוין הן ומודו להו ב״ה לב״ש היכא דחל שביעי לספירתה יום י״ב וקדמה וטבלה בלילה שחייבין בקרבן:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א גמרא שנינו במשנתנו שנחלקו בית הלל ובית שמאי בחיוב זו שראתה ביום אחד עשר וטבלה בערב בקרבן על כך. ומביאים עוד בענין מחלוקת זו ממה שתנו רבנן [שנו חכמים בברייתא]: ושוין בית הלל ובית שמאי בדעתם בזו הטובלת בלילה לטהרת זבה קטנה — שאינה טבילה. וכן שוין בית הלל ובית שמאי בדינה של הרואה בתוך אחד עשר יום (ימי זיבה), שהיא איפוא זבה קטנה, וצריכה שימור יום שלא תראה בו, ולטבול למחרת ביום, כדי לשמש עם בעלה. ואילו זו לא שימרה את יום המחרת, אלא טבלה לערב ושמשה עם בעלה — אין טבילת הלילה עולה לה, והרי תשמיש זה נחשב להם כמי ששימשו בו ביום ולפני טבילה. ולכך היא (וכן בועלה) מטמאה משכב ומושב, וחייבין בקרבן אף לדעת בית הלל.
GEMARA: The Sages taught in a baraita: And Beit Shammai and Beit Hillel agree with regard to a woman who immersed at night to purify herself after having been a lesser zava, that it is not a valid immersion. And Beit Shammai and Beit Hillel also agree with regard to a woman who sees blood in the midst of her eleven days of ziva, rendering her a lesser zava who must wait one clean day and immerse the day after, but she immersed in the first evening without waiting one clean day and engaged in intercourse with her husband, that she transmits impurity to items designated for lying or sitting that came in contact with the couple, and she and her husband are liable to bring a sin offering.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּיוֹם י״אאַחַד עָשָׂר יוֹם שב״ששֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין מִקׇּרְבָּן.

They disagree only in the case of a woman who sees blood on the eleventh day of her days of ziva, and immersed that evening, and engaged in intercourse with her husband. As Beit Shammai say: They transmit impurity to items designated for lying or sitting and are liable to bring a sin offering, and Beit Hillel deem them exempt from bringing a sin offering.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולא נחלקו בית שמאי ובית הלל אלא בזו הרואה ביום אחד עשר יום בתקופת ימי זיבה, וטבלה בערב ושימשה עם בעלה. שבית שמאי אומרים כי דינה כשל זבה קטנה, ולכך הריהם מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן. ואילו בית הלל פוטרין אותם מקרבן, שכן אין חובת שמירה על ראיית היום האחד עשר, שאף אם תראה ביום השנים עשר, אין זו מצטרפת לראייה הקודמת לעשותה זבה גדולה.
They disagree only in the case of a woman who sees blood on the eleventh day of her days of ziva, and immersed that evening, and engaged in intercourse with her husband. As Beit Shammai say: They transmit impurity to items designated for lying or sitting and are liable to bring a sin offering, and Beit Hillel deem them exempt from bringing a sin offering.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמְרוּ לָהֶן ב״שבֵּית שַׁמַּאי לב״הלְבֵית הִלֵּל מ״שמַאי שְׁנָא יוֹם י״אאַחַד עָשָׂר מִיּוֹם תּוֹךְ י״אאַחַד עָשָׂר אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן.

The baraita continues: Beit Shammai said to Beit Hillel: What the difference between the eleventh day itself and another day in the midst of the eleven days of ziva? If you equate the eleventh day to the other days with regard to ritual impurity, will you not equate it with regard to liability to bring an offering?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אם שיוה לו לטומאה – שאתם מודים שמטמאה בועלה משכב ומושב ליל מוצאי י״א.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרו להן בית שמאי לבית הלל בשאלה על שיטתם: מאי שנא [במה שונה] דינה של הרואה ביום אחד עשר מתקופת ימי זיבה, שלדעתכם אינה צריכה שימור, מדינה של זו הרואה ביום שהוא תוך תקופת אחד עשר ימי הזיבה, שצריכה שימור. והרי אם שיוה (שווה) לו לענין טומאה של משכב ומושב, שבזו ובזו הריהם מטמאים משכב ומושב (שכן אף בית הלל מודים בכך), מעתה מדוע לא ישוה לו גם לענין קרבן, שיתחייבו בקרבן אף ברואה ביום אחד עשר וטבלה בערב?
The baraita continues: Beit Shammai said to Beit Hillel: What the difference between the eleventh day itself and another day in the midst of the eleven days of ziva? If you equate the eleventh day to the other days with regard to ritual impurity, will you not equate it with regard to liability to bring an offering?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמְרוּ לָהֶן ב״הבֵּית הִלֵּל לב״שלְבֵית שַׁמַּאי לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּתוֹךְ י״אאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁכֵּן יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִצְטָרֵף עִמּוֹ לְזִיבָה תֹּאמְרוּ בְּיוֹם י״אאַחַד עָשָׂר שֶׁאֵין יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו שנצטרף עִמּוֹ לְזִיבָה.

Beit Hillel said to Beit Shammai: No, if you say that she is liable to bring an offering if she experiences bleeding in the midst of the eleven days, that is because the following day combines with it as a day of ziva. Will you say the same with regard to the eleventh day, when the following day does not combine with it as a day of ziva?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בתוך י״א מצטרף עמו לזיבה – הילכך צריכה לשמור יום המחרת כנגד יום הראייה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרו להן בית הלל לבית שמאי בתשובה: לא, אין זו שאלה. שכן אם אמרת שחייבים בקרבן ברואה בתוך אחד עשר יום — טעם יש לדבר: שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה (שאם תראה גם בימים שלאחרי כן, הריהי זבה גדולה), תאמרו כן גם ברואה ביום אחד עשר, שאין יום שלאחריו שנצטרף עמו לזיבה?!
Beit Hillel said to Beit Shammai: No, if you say that she is liable to bring an offering if she experiences bleeding in the midst of the eleven days, that is because the following day combines with it as a day of ziva. Will you say the same with regard to the eleventh day, when the following day does not combine with it as a day of ziva?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לַקׇּרְבָּן לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַטּוּמְאָה.

Beit Shammai said to Beit Hillel: Apply your method equally. If you equate the two cases, bleeding on the eleventh day and bleeding on one of the other days of ziva, with regard to ritual impurity, equate them also with regard to liability to bring an offering. And if you do not equate them with regard to liability to bring an offering, do not equate them with regard to ritual impurity either.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרו להם בית שמאי לבית הלל: השוו מדותיכם (שיטתכם בהלכה), אם הרואה ביום אחד עשר שיוה לו לרואה בתוך אחד עשר הימים, לענין טומאהישוה לו גם כן לענין הקרבן, ואם לא שיוה לו לענין הקרבן — כמו כן, לא ישוה לו לטומאה.
Beit Shammai said to Beit Hillel: Apply your method equally. If you equate the two cases, bleeding on the eleventh day and bleeding on one of the other days of ziva, with regard to ritual impurity, equate them also with regard to liability to bring an offering. And if you do not equate them with regard to liability to bring an offering, do not equate them with regard to ritual impurity either.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמְרוּ לָהֶם ב״הבֵּית הִלֵּל אִם הֲבֵיאנוּהוּ לִידֵי טוּמְאָה לְהַחֲמִיר לֹא נְבִיאֵהוּ לִידֵי קׇרְבָּן לְהָקֵל.

Beit Hillel said to Beit Shammai: Even if we have brought a woman who experiences bleeding on the eleventh day and the man who engages in intercourse with her to ritual impurity, due to a decree to be stringent, so that people should not confuse one who experiences bleeding on the eleventh day with one who experiences bleeding during the other days with regard to ritual impurity, we will not bring them to the liability of bringing an offering, to be lenient. It would be a leniency to permit them to bring an unnecessary and therefore a non-sacred animal into the Temple courtyard.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
להחמיר – מדרבנן.
להקל – להביא חולין בעזרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרו להם בית הלל לבית שמאי בתשובה: אם אמנם אנו משווים את הרואה ביום אחד עשר לרואה בתוך תקופת אחד עשר הימים, אין זה אלא כשבכך הביאנוהו לידי טומאה — והרי זה להחמיר עליו, גזירה מפני הרואה בתוך אחד עשר יום. ואולם לא נשווה אותו לרואה בתוך תקופת אחד עשר יום שבכך נביאהו לידי קרבן — והרי זה להקל עליו, להתיר לו להביא חולין לעזרה.
Beit Hillel said to Beit Shammai: Even if we have brought a woman who experiences bleeding on the eleventh day and the man who engages in intercourse with her to ritual impurity, due to a decree to be stringent, so that people should not confuse one who experiences bleeding on the eleventh day with one who experiences bleeding during the other days with regard to ritual impurity, we will not bring them to the liability of bringing an offering, to be lenient. It would be a leniency to permit them to bring an unnecessary and therefore a non-sacred animal into the Temple courtyard.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְעוֹד מִדִּבְרֵיכֶם אַתֶּם נוֹשְׁכִין שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִין טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה ואח״כוְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן אַף אַתֶּם הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן.

And furthermore, from your own statement you are refuted, as you say that if she immersed on the following day and engaged in intercourse, and afterward she saw blood, she transmits impurity to items designated for lying or sitting, but she is exempt from bringing the offering. You too should apply your method equally. If you equate a zava who immersed on the twelfth day with one who immersed on the night after the eleventh day with regard to ritual impurity, equate these cases also with regard to liability to bring an offering.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נושכים – מוקשין.
אף אתם השוו מדותיכם – וא״ת ומאי ס״ד דב״ש הא ודאי לדידהו נמי איכא לאקשויי הכי וי״ל דקסברי ב״ש דיום י״א שהוא מדאורייתא אי מחמירינן ביה לטמא משכב ומושב אתי למימר ביה חיוב קרבן אבל ביום שלאחריו שהכל יודעין שהוא מדרבנן לא אתי לחיובי קרבן אי מחמירין ביה לטמויי משכב ומושב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אף אתם השוו מדותיכם כו׳. (וב״ש) [וב״ה] סברי דביום י״א כשטבלה לערב אין לגזור טומאה דלמא אתי למימר טומאה דאורייתא היא לפי שהוא מי״א ימי זיבה ויבא לחייבה קרבן ותביא חולין לעזרה. אבל ביום שלאחריו מידע ידעי כ״ע דתחלת נדה [הוא] וחומרא דרבנן בעלמא הוא ולא יבא לטעות לענין קרבן:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד הוסיפו בית הלל בתשובתם לבית שמאי: מתוך דבריכם שלכם אתם נושכין (מוקשים) באותה קושיה שהקשיתם עלינו, שאף אתם אינכם משווים את שיטתכם בהלכה. שהרי אתם אומרין בדינה של זו שראתה ביום אחד עשר, ולא טבלה בו בערב, אלא טבלה ביום שלאחריו (ועשתה איפוא מקצת שימור) ושמשה עם בעלה, ואחר כך ראתה — שהריהי מטמא משכב ומושב, ואולם פטורה מן הקרבן. מעתה אף אתם השוו מדותיכם, שהרי אם דינה של הטובלת ביום שנים עשר שיוה לו לדינה של הטובלת במוצאי יום אחד עשר לענין טומאה, מעתה ישוה לו גם כן לענין קרבן, ואף בטובלת ביום שנים עשר יביאו קרבן על שימושם.
And furthermore, from your own statement you are refuted, as you say that if she immersed on the following day and engaged in intercourse, and afterward she saw blood, she transmits impurity to items designated for lying or sitting, but she is exempt from bringing the offering. You too should apply your method equally. If you equate a zava who immersed on the twelfth day with one who immersed on the night after the eleventh day with regard to ritual impurity, equate these cases also with regard to liability to bring an offering.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לְקׇרְבָּן לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַטּוּמְאָה אֶלָּא לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל הָכָא נָמֵי לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל.

And if you do not equate them with regard to liability to bring an offering, do not equate them with regard to ritual impurity either. Beit Hillel continued: Rather, you agree with us that the two are equated to be stringent, but not to be lenient. We say that here too, the two should be equated to be stringent but not to be lenient.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואם הוא לא שיוה לו לענין קרבן, שבטובלת ביום שנים עשר פטורים מן הקרבן, ובטובלת במוצאי יום אחד עשר חייבים בקרבן — מעתה גם לא ישוה לו לענין טומאה, ובטובלת ביום שנים עשר אין הם מטמאים משכב ומושב! אלא אף אתם סבורים שמשווים אנו רק להחמיר (כבדין הטומאה) ולא להקל (בדין הקרבנות, להביא חולין לעזרה), הכא נמי [כאן, בהשוואת הרואה ביום אחד עשר לרואה בתוך תקופת אחד עשר, גם כן] — משווים אנו רק להחמיר ולא להקל.
And if you do not equate them with regard to liability to bring an offering, do not equate them with regard to ritual impurity either. Beit Hillel continued: Rather, you agree with us that the two are equated to be stringent, but not to be lenient. We say that here too, the two should be equated to be stringent but not to be lenient.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב הוּנָא מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ שֶׁבַּשֵּׁנִי ב״שבֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין אע״פאַף עַל פִּי שֶׁטָּבְלָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאִילּוּ חָזְיָא מְטַמְּאָה הַשְׁתָּא נָמֵי מְטַמְּיָא.

§ Rav Huna says, in further clarification of Beit Shammai’s opinion: If a woman experiences bleeding during the eleven days of ziva and must observe one clean day, but did not wait until the conclusion of that second day before immersing, with regard to her items designated for lying or sitting, on the second day, Beit Shammai render them impure by rabbinic law. This is the halakha even though she has immersed in a ritual bath and even though she did not see any blood after her immersion. What is the reason? Since if she would see blood she would render these surfaces ritually impure by Torah law, now too she renders them ritually impure by rabbinic law.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב הונא משכבות ומושבות שבשני – לראייתה הרואה תוך י״א וטבלה יום שלאחריו לב״ש דמחמירי ומטמאין משכב ומושב מדרבנן לאחר טבילה ואפילו לא ראתה מאי טעמא דכיון דכי חזיא מטמאה למפרע מדאורייתא שהרי מצטרף לזיבה כי לא חזיא נמי גזרינן מדרבנן אטו ראתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה אמר רב כו׳ לזיבה כי לא כו׳ והד״א:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב ומביאים עוד בבירור שיטת בית שמאי ממה שאמר רב הונא: האשה הרואה בתוך אחד עשר יום של תקופת זיבות, והריהי צריכה לשמור יום, ולא שמרה את כל יום המחרת אלא מקצתו, שהלכה וטבלה בו ולא המתינה ללילה — משכבה ומושבה ששכבה או ישבה עליהם ביום השני (ביום שלמחרת יום ראייתה), לאחר טבילתה, בית שמאי מטמאין אותה, אף על פי שטבלה ביום שלמחרת, ולאחר ששמרה מקצת היום, ואף על פי שלא ראתה לאחר שטבלה. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? — שכך גזרו בה חכמים, כיון שאילו חזיא [ראתה] ביום שלמחרת ולאחר הטבילה — הריהי מטמאה מן התורה, לכך השתא [עכשיו], אף שלא ראתה לאחר הטבילה, נמי מטמיא [גם כן מטמאה].
§ Rav Huna says, in further clarification of Beit Shammai’s opinion: If a woman experiences bleeding during the eleven days of ziva and must observe one clean day, but did not wait until the conclusion of that second day before immersing, with regard to her items designated for lying or sitting, on the second day, Beit Shammai render them impure by rabbinic law. This is the halakha even though she has immersed in a ritual bath and even though she did not see any blood after her immersion. What is the reason? Since if she would see blood she would render these surfaces ritually impure by Torah law, now too she renders them ritually impure by rabbinic law.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ ואח״כוְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְטַמְּאָה מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן.

Rav Yosef said: What is Rav Huna teaching us? We already learn in the mishna: If the woman immersed on the day following the eleventh day and she engaged in intercourse with the man of her house on that twelfth day and then saw blood, Beit Shammai say: They transmit impurity to items designated for lying or sitting by rabbinic law. And they are exempt from bringing the sin offering. Her impurity applies by rabbinic law, lest this case be confused with one where she experiences bleeding during the eleven days when she would be impure by Torah law. By inference, if she experienced bleeding on one of her eleven days and immersed on the following day, she would likewise render items designated for lying or sitting ritually impure by rabbinic law.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנינא טבלה יום שלאחריו – יום י״ב שאינו מצטרף ואחר כן ראתה וקס״ד האי ראתה דלאחריו כאילו לא ראתה תוך י״א דמיא דהא עכשיו היא מטמאה מתחילת נדה ואינה פוסלת טבילה של שחרית והך טומאה מדרבנן היא דגזרינן י״ב אטו י״א ה״נ גזרינן לא ראתה אטו ראתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה תנינא כו׳ י״א דמיא דהא עכשיו כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה הרואה יום א׳ כו׳ מיהו תימה מאי קא משני ברואה כו׳ אבל זבה דצריכה נקיים נהי דבסוף כו׳ מ״מ יום שפוסקת בו כו׳ כצ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יוסף בתמיהה על דברי רב הונא אלה: מאי קא משמע לן [מה הוא משמיע לנו] בדבריו, והרי תנינא [שנינו] במשנתנו שזו שראתה ביום אחד עשר, וטבלה ביום שלאחריו, ושמשה את ביתה, ואחר כך ראתהבית שמאי אומרים: הריהי מטמאה משכבות ומושבות, ופטורה מן הקרבן! וטומאתה מגזירת חכמים מפני זו שראתה בתוך אחד עשר יום (שהריהי טמאה מן התורה). וכמו כן יודעים אנו שחכמים גזרו בזו שראתה בתוך אחד עשר יום וטבלה למחרת ולא ראתה מפני זו שטבלה למחרת היום וראתה (שהריהי טמאה מן התורה)!
Rav Yosef said: What is Rav Huna teaching us? We already learn in the mishna: If the woman immersed on the day following the eleventh day and she engaged in intercourse with the man of her house on that twelfth day and then saw blood, Beit Shammai say: They transmit impurity to items designated for lying or sitting by rabbinic law. And they are exempt from bringing the sin offering. Her impurity applies by rabbinic law, lest this case be confused with one where she experiences bleeding during the eleven days when she would be impure by Torah law. By inference, if she experienced bleeding on one of her eleven days and immersed on the following day, she would likewise render items designated for lying or sitting ritually impure by rabbinic law.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַב כָּהֲנָא רָאֲתָה שָׁאנֵי.

Rav Kahana said: Rav Huna is teaching that Beit Shammai render her ritually impure even if she does not experience bleeding. Based on the mishna alone, one might have thought that the case where she saw blood is different, and it is only in this situation that Beit Shammai render her impure by rabbinic law.
תוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב כהנא ראתה שאני – ואדרבה מנליה לרב הונא בתוך י״א יום בלא ראתה והיינו דקאמר רב כהנא הכי קא קשיא ליה פי׳ אדרב הונא ועוד תניא דלא כרב הונא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב כהנא בתשובה לשאלת רב יוסף: ממשנתנו לא היינו יודעים את דינו של רב הונא, שכן היינו אומרים כי דווקא במקרה שראתה אחר טבילתה, הוא שגזרו בה חכמים, כי שאני [שונה] הדבר, שהרי ראתה. מה שאין כן בדברי רב הונא שגזרו חכמים אף באופן זה שלא ראתה ביום שלמחרת ראייתה ולאחר טבילתה.
Rav Kahana said: Rav Huna is teaching that Beit Shammai render her ritually impure even if she does not experience bleeding. Based on the mishna alone, one might have thought that the case where she saw blood is different, and it is only in this situation that Beit Shammai render her impure by rabbinic law.
תוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רַב יוֹסֵף וְכִי רָאֲתָה מַאי הָוֵי רְאִיָּיה דְּנִדָּה הִיא.

Rav Yosef said, in refutation of Rav Kahana’s claim: And if she saw blood on the twelfth day, what of it? A discharge of blood on the twelfth day is a sighting of a menstruating woman, which does not render her a zava by Torah law. Therefore, it is comparable to a case where she experienced bleeding on one day during her eleven days of ziva and immersed on the following day, and she does not experience bleeding on that following day at all.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ראיית נדה היא – ואינה מצטרפת אלא מעכשיו מטמאה וטומאת מעת לעת הוא דאיכא עליה וטומאת מעת לעת אינה מטמאה את בועלה אלא משום דגזרינן יום שלאחר י״א אטו תוך י״א דאורייתא ה״נ תוך י״א כי לא ראתה בשני אחר טבילתה גזרינן אטו ראתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יוסף בדחיית דברי רב כהנא אלה: ואף כי [כאשר] אמנם ראתה ביום השנים עשר, למחרת ראייתה ביום האחד עשר, מאי הוי [מה נהיה, מה בכך], אין זו סיבה לגזור עליה מפני זו שראתה בתוך תקופת האחד עשר ימים של זיבות, שהרי ראייה זו של יום שנים עשר, אינה ראיה של זיבות, אלא ראיה של נדה היא, שהרי היום השנים עשר הוא היום הראשון לתקופת ימי הנדה.
Rav Yosef said, in refutation of Rav Kahana’s claim: And if she saw blood on the twelfth day, what of it? A discharge of blood on the twelfth day is a sighting of a menstruating woman, which does not render her a zava by Torah law. Therefore, it is comparable to a case where she experienced bleeding on one day during her eleven days of ziva and immersed on the following day, and she does not experience bleeding on that following day at all.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף רַב כָּהֲנָא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ בִּשְׁלָמָא הֵיכָא דְּרָאֲתָה גָּזְרִינַן רְאִיָּיה דְּנִדָּה אַטּוּ רְאִיָּיה דְּזָבָה אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא רָאֲתָה מַאי נִגְזַר בָּהּ.

Abaye said to Rav Yosef: This is what is difficult for Rav Kahana: Granted, in a case where she saw blood on the twelfth day, it stands to reason that we decree impurity with regard to a sighting of a menstruating woman due to a sighting of a zava. But in a case where she did not see any blood at all, for what reason should the Sages decree impurity upon her?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ל אביי לרב יוסף רב כהנא – דאמר ראתה שאני הכי קא קשיא ליה אע״ג דהך טומאה מדרבנן ליכא למימר דכי היכי דגזרי ב״ש ראייה שניה דלאחר י״א אטו ראייה שניה תוך י״א ה״נ נגזור לא ראתה אטו ראתה דראייה בראייה מיחלפא ראתה בלא ראתה לא מיחלפא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף בהסבר דברי רב כהנא: הכי קא קשיא ליה [כך היה קשה לו], שהתקשה בדברי רב הונא האומר שגזרו חכמים ברואה בתוך תקופת זיבתה, וטבלה למחרת, שטמאה אף שלא ראתה לאחר טבילתה, וכגזירה מפני הרואה באותו יום: בשלמא היכא [זה נוח היכן, במקרה] שראתה ביום השנים עשר — גזרינן [גוזרים אנו] ראייה של נדה אטו [משום] ראייה של זבה, וכדין האמור במשנתנו. אלא היכא [היכן] שלא ראתה, וכדין האמור בדברי רב הונא — מאי נגזר [מפני מה נגזור] בה?
Abaye said to Rav Yosef: This is what is difficult for Rav Kahana: Granted, in a case where she saw blood on the twelfth day, it stands to reason that we decree impurity with regard to a sighting of a menstruating woman due to a sighting of a zava. But in a case where she did not see any blood at all, for what reason should the Sages decree impurity upon her?
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְעוֹד תְּנַן הָרוֹאָה רְאִיָּיה אַחַת שֶׁל זוֹב ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם ובה״אוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים וכְּבַעַל קֶרִי

Abaye continues: And furthermore, we learned in a mishna (Zavim 1:1): If a man sees one sighting of ziva (see 35b), Beit Shammai say: His status on the following day is like that of a woman who observes a clean day for a day she experiences a discharge. In other words, he must immerse and observe that day in purity, and if he touches tithes their status is suspended, since if he sees another discharge on that day, they are retroactively impure. And Beit Hillel say: His status is like that of a man who experiences a seminal emission, who is purified by his immersion, and therefore any tithes this man touches on the second day remain pure even if he later experiences a second discharge.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד תנן – דלא כרב הונא.
הרואה ראייה אחת של זוב – באיש מיירי.
כשומרת יום כנגד יום – בשני שלה שמגעה תלוי אחר טבילה אף זה מגעו תלוי אם טבל לאחר ראייה ונגע במעשר מגעו תלוי שמא יראה ראייה שניה ומצטרף לזיבה.
כבעל קרי – וטהור למעשר לאחר טבילה מיד. קתני מיהא לב״ש שומרת יום וזב בראייה ראשונה שוין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד הקשה על דברי רב הונא, שכן תנן [שנינו] במשנה בדין טומאתו של הזב הרואה ראייה אחת של זוב, וטבל — בית שמאי אומרים: דינו כדינה של השומרת יום כנגד יום (זבה קטנה), למחרת ראייתה, שטובלת ושומרת יום זה, והמעשרות שנגעה בהם לאחר טבילתה תלויים ועומדים: שאם תראה בהמשך היום — הריהם נטמאים למפרע. ואף זב זה שטבל, טומאתו תלויה: שאם יראה שוב, הרי זו מצטרפת לזיבה, וייטמאו המעשרות. ואילו בית הלל אומרים כי דינו של זב זה שטבל הריהו כבעל קרי הנטהר מטומאתו בטבילתו, ולכך המעשרות שנגע בהם טהורים. שאף אם יראה שוב לאחר טבילתו — אין הוא נטמא כזב אלא מכאן והלאה.
Abaye continues: And furthermore, we learned in a mishna (Zavim 1:1): If a man sees one sighting of ziva (see 35b), Beit Shammai say: His status on the following day is like that of a woman who observes a clean day for a day she experiences a discharge. In other words, he must immerse and observe that day in purity, and if he touches tithes their status is suspended, since if he sees another discharge on that day, they are retroactively impure. And Beit Hillel say: His status is like that of a man who experiences a seminal emission, who is purified by his immersion, and therefore any tithes this man touches on the second day remain pure even if he later experiences a second discharge.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדה עב. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נדה עב. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס נדה עב., רש"י נדה עב., תוספות נדה עב., בית הבחירה למאירי נדה עב. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש נדה עב., מהרש"ל חכמת שלמה נדה עב., מהרש"א חידושי הלכות נדה עב., פירוש הרב שטיינזלץ נדה עב.

Niddah 72a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Niddah 72a, Collected from HeArukh Niddah 72a, Rashi Niddah 72a, Tosafot Niddah 72a, Meiri Niddah 72a, Tosefot Rosh Niddah 72a, Maharshal Chokhmat Shelomo Niddah 72a, Maharsha Chidushei Halakhot Niddah 72a, Steinsaltz Commentary Niddah 72a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144