×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְתוּ אִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי מִצְוָה קָא עָבֵיד מִדְּלָא כְּתִיב תַּעַר כר״לכְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר.
And furthermore, if it should enter your mind that when he performs his shaving with tweezers or a plane he performs a mitzva, from the fact that the word razor is not written he should not be allowed to use a razor at all, in accordance with the opinion of Reish Lakish, who says a principle in this regard.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותו אי ס״ד דכי עביד – מצורע במלקט וברהיטני שפיר דמי וזקנו להתיר תער הוא דאתא אדרבה מדלא כתב ביה תער הוה אמינא דבתער לא מישתרי כלל מדלא כתיב תער במצורע ואמינא לך כר״ל דאמר כל מקום שאתה מוצא כו׳ ה״נ במצורע ליגלח במלקט וברהיטני וליהוי מקיים וגילח את כל שערו וקא מוקים ללא תעשה דופאת זקנם לא יגלחו בתער דלא אסרה תורה. הקפת הראש אלא בתער שמע מינה דלהכי איצטריך זקנו למישרי תער במצורע ולמימרא דבתער אין במידי אחרינא לא דומיא דהקפת ראש דקאתי ליה עשה דוגילח את כל שערו ודחי ליה לאו. דהקפה לפי שאינו יכול לקיים את שניהם ור״א אית ליה ג״ש וקסבר מלקט ורהיטני נמי עבדי גילוח והוי נמי גילוח שיש בו השחתה ומש״ה כי ליקטו במלקט ורהיטני גבי. הקפה חייב וה״נ מפרש במסכת מכות בפרק אלו הן הלוקין.
ותו אי ס״ד כי עביד במלקט ורהיטני – דקיים מצות גילוח ע״כ קרא דזקנו לא אתא למימר דמצי עביד בתער מדלא כתיב תער פירוש בהדיא דמבעי לן למימר כדרשב״ל דאסור לעשות ולגלח בתער הואיל ויכול לקיים שניהם שיגלח במלקט ורהיטני או במספרים ולא ידחה לאו דהשחתת זקן והיה להש״ס לומר לא שרינן תער מדלא כתב תער אלא הש״ס קצר הלישנא דנזיר לישנא קלילא ורגיל בכמה מקומות לקצר לשונו אלא ע״כ קרא דזקנו אתא לקובעו חובה ולהטעין תער למצורע דלא יצא ידי תגלחתו אלא בתער.
ותו אי ס״ד אי עביד במלקט וברהיטני מצוה קא עביד מדלא כתיב תער כר״ל – כלומר אי לאו עיקר מצוה בתער לא דחי לאו דהשחתת זקן כיון דאפשר לקיים שניהם כדר״ל דאמר כל מקום שאתה מוצא עשה ול״ת אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבוא עשה וידחה את ל״ת. אלא ע״כ מדאצט׳ זקנו לומר דדחי א״א לקיים מצות תגלחת מצורע אלא בתער. ור׳ אליעזר מאי טעמא מהיכא יליף דתגלחת מצורע בתער דמזקנו לא מצי למילף דהשחתת זקן שייכא אף בשאר מעבירים:
ראשו מה ת״ל מאחר דכתיב במצורע כל שערו מה הוצרך לפרוט ראשו:
גמ׳ כר״ל דאמר. עיין תשובת שאגת אריה סי׳ צו:
ותו, אי סלקא דעתך [ועוד, אם עולה על דעתך] לומר שכי עביד [כאשר עושה] תגלחת במלקט, או ברהיטני מצוה קא עביד [הוא עושה] מכיון שלא כתיב [נאמר] ״תער״ היה מקום לומר כאן שאינו רשאי כלל לגלח בתער, כריש לקיש, שאמר כלל:
And furthermore, if it should enter your mind that when he performs his shaving with tweezers or a plane he performs a mitzva, from the fact that the word razor is not written he should not be allowed to use a razor at all, in accordance with the opinion of Reish Lakish, who says a principle in this regard.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אכׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם מוּטָב וְאִם לָאו יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.

The Gemara cites the relevant principle: Any place where you find a positive mitzva and a prohibition that clash with one another, if you can find some way to fulfill both, that is preferable; and if that is not possible, the positive mitzva will come and override the prohibition. In this case the leper can fulfill his duty with tweezers or a plane, and therefore it should be prohibited for him to shave with a razor. Since it was necessary for the verse to say that the positive mitzva for a leper to shave overrides the prohibition against destroying one’s beard, this proves that the mitzva can be performed only with a razor.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל מקום שאתה מוצא מצות עשה ומצות לא תעשה שיש ניגוד ביניהן, אם אתה יכול למצוא דרך לקיים את שניהם — מוטב, ואם לאו [לא] — יבא עשה וידחה את לא תעשה, ואף כאן, הרי יכול המצורע לקיים את מצות תגלחתו במלקט או ברהיטני, ואין מקום להתיר לו תגלחת בתער שהיא בלא תעשה. אלא מאחר שהוצרך הכתוב לומר שעשה זה של תגלחת מצורע דוחה את מצות לא תעשה של השחתת זקן, מוכח שאין מצוות גילוח אלא בתער בלבד.
The Gemara cites the relevant principle: Any place where you find a positive mitzva and a prohibition that clash with one another, if you can find some way to fulfill both, that is preferable; and if that is not possible, the positive mitzva will come and override the prohibition. In this case the leper can fulfill his duty with tweezers or a plane, and therefore it should be prohibited for him to shave with a razor. Since it was necessary for the verse to say that the positive mitzva for a leper to shave overrides the prohibition against destroying one’s beard, this proves that the mitzva can be performed only with a razor.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי טַעְמָא יָלֵיף מֵרֹאשׁוֹ דְּתַנְיָא {ויקרא י״ד:ט׳} רֹאשׁוֹ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר {במדבר ו׳:ה׳} תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ יָכוֹל אַף נָזִיר מְצוֹרָע כֵּן בת״לתַּלְמוּד לוֹמַר רֹאשׁוֹ.

The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, what is his reason? From where does he derive the halakha that a leper must use a razor? He derives it from the fact that the verse states with regard to a leper: “He shall shave all his hair off his head and his beard” (Leviticus 14:9). As it is taught in a baraita: Why does the verse state: “His head,” if it already stated: “All his hair”? It is because it is stated with regard to a nazirite: “No razor shall come upon his head” (Numbers 6:5), and therefore one might have thought that the same should also apply to a nazirite who is a leper, i.e., it should be prohibited for him to shave his head even for the purification ritual for his leprosy. Therefore, the verse states: “His head,” to teach that a nazirite who is a leper must shave his head with a razor. Being that a nazirite is prohibited only to use a razor, if a leper could fulfill his obligation to remove his hair using other implements, a nazirite who is a leper would not be permitted to use a razor. Therefore, it can be inferred from the halakha of a nazirite who is a leper that the only way for a leper to remove his hair is with a razor.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ור״א מאי טעמא – כלומר הואיל ומוקמית להא דתני לעיל דמצורע יליף מדינא כר״א דבתער אין במידי אחרינא לא מאי טעמא אי מדינא הא איכא למיפרך כדלעיל מה להצד השוה שבהן כו׳.
יליף מראשו – דכתיב לגבי מצורע וגילח את כל שערו ואת ראשו.
ראשו מה ת״ל – והלא כתיב שערו וראשו בכלל שערו הוא אלא לפי שנאמר גבי נזיר תער לא יעבור על ראשו ת״ל וגילח את ראשו בתער כמו שאמרתי לך גבי נזיר ור״א סבר לה כרבי יונתן דאמר לעיל (דף לט:) דגבי נזיר לא מיחייב אלא בתער ובמידי אחרינא לא ה״נ האי דאסירי גבי נזיר מישתרי גבי מצורע ומאי דלא מיחייב ליה גבי נזיר כגון מלקט ורהיטני לא שרי במצורע.
ורבי אליעזר – דאמר אפילו ליקטו במלקט ורהיטני חייב [בפאת] דזקן ומחייב בפאת דזקן אפילו בשאר משחיתין ושפיר אצטריך זקנו דמצורע דדחי לאו דהשחתת זקן והיינו נמי בשאר משחיתין מנא ליה תגלחת דמצורע דדוקא בתער יליף לה מראשו.
ראשו מת״ל – ראשו דכתיב במצורע והלא כבר כתיב ברישא דקרא יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו מת״ל לפי שנאמר גבי נזיר תער לא יעבור על ראשו תוך ימי נזירותיו יכול אף נזיר [מצורע] כך יהא אסור לגלח וכל שער דקרא בשאר גופו ע״כ דאין לומר דעשה דוגילח דמצורע דחי לא תעשה דנזיר דתער לא יעבור על ראשו ועשה דגדל פרע שער ראשו ת״ל (שער) ראשו מיותר דאף נזיר ומצורע חייב לגלח בתער והאי דלא מוקי ר״א ראשו בראשו דכל אדם ולא בנזיר ולמדחי [לאו] דהקפה [גרידא] אי משום דס״ל הקפת כל הראש [לא] שמה הקפה אי משום דעשה דחי לא תעשה [גרידא] נפקא לר״א מגדילים כדבסמוך א״כ ראשו לא איצטריך אלא לראשו דנזיר אע״ג דאיכא לאו דתער לא יעבור ועשה דגדל פרע דחי להו עשה דוגילח מיתורא דראשו דכתיב במצורע והשתא נפקא ליה לר״א תער במצורע מנזיר דמידי דאסר בנזיר להעביר תער על ראשו הטעין במצורע לגלח בתער והיינו דקא מהדר בברייתא דלעיל (דף מ:) למילף תער במצורע מלוים ונזיר מן דינא ולא אתי ליה וצריך הוא ללומדה מראשו [דנזיר] ולעולם מנזיר ילפינן למצורע דטעון תער וס״ל לר״א דנזיר לא לקי אלא בתער דוקא כר׳ יונתן דלעיל הילכך מידי דאסור בנזיר דהיינו תער הטעין לאו במצורע כדמשמע [דאי] על שאר מעבירין נמי לילקי בנזיר אכתי לא ידעינן תער במצורע דאיכא למימר קרא דראשו לשאר מעבירין.
יכול אף בנזיר מצורע כן – לא יגלח ראשו:
ת״ל ראשו ולק׳ ריש פ׳ ב׳ נזירים דייק תלמודא אמאי לא מוקמינן ראשו למדחי לאו דהקפת ראש כל אדם דלית ביה אלא לאו גרידא ומנ״ל לאוקומי לנזי׳ דאיכא תרי לאוי. ומדאצטריך ראשו למדחי לאו דנזיר אלמא תגלחת מצורע דוקא בתער דר״א לא מיחייב בנזי׳ בשאר מעבירי׳:
ומסבירים: ור׳ אליעזר מאי טעמא [מה טעם] דבריו, מניין הוא יודע שתגלחת מצורע בתער? — יליף [לומד] הוא את הדבר ממה שנאמר בתגלחת המצורע ״יגלח את כל שערו... את ראשו ואת זקנו...״ (ויקרא יד, ט). דתניא כן שנינו בברייתא]: ״ראשו״ מה תלמוד לומר? שהרי כבר נאמר ״כל שערו״! לפי שנאמר גבי [אצל] נזיר ״תער לא יעבר על ראשו״ (במדבר ו, ה), יכול אף נזיר מצורע כן, שבזמן טהרתו מן הצרעת אסור יהיה לו לגלח את ראשו משום נזירותו — תלמוד לומר: ״ראשו״, שאף הוא צריך לגלח ראשו בתער.
The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, what is his reason? From where does he derive the halakha that a leper must use a razor? He derives it from the fact that the verse states with regard to a leper: “He shall shave all his hair off his head and his beard” (Leviticus 14:9). As it is taught in a baraita: Why does the verse state: “His head,” if it already stated: “All his hair”? It is because it is stated with regard to a nazirite: “No razor shall come upon his head” (Numbers 6:5), and therefore one might have thought that the same should also apply to a nazirite who is a leper, i.e., it should be prohibited for him to shave his head even for the purification ritual for his leprosy. Therefore, the verse states: “His head,” to teach that a nazirite who is a leper must shave his head with a razor. Being that a nazirite is prohibited only to use a razor, if a leper could fulfill his obligation to remove his hair using other implements, a nazirite who is a leper would not be permitted to use a razor. Therefore, it can be inferred from the halakha of a nazirite who is a leper that the only way for a leper to remove his hair is with a razor.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מִמַּאי דִּלְמָא לְעוֹלָם אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי מִצְוָה קָעָבֵיד וְכִי תֵּימָא תַּעַר לְמָה לִי לְמֵימְרָא דַּאֲפִילּוּ בְּתַעַר ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְגַבֵּי נָזִיר כִּי עָבֵיד בְּתַעַר מִיחַיַּיב גַּבֵּי מְצוֹרָע נָמֵי לִיחַיַּיב קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.

The Gemara rejects this suggestion: And from where do you know that a leper must shave his head with a razor? Perhaps even if he actually removed it with tweezers or a plane he performs a mitzva. And if you would say: If so, why do I need the verse to teach me that he uses a razor, through the derivation of the superfluous term “his hair,” as above, one can answer: That is to say that he is permitted to shave even with a razor. As, it might enter your mind to say that since with regard to a nazirite, when he performs the act of shaving with a razor he is liable for transgressing the prohibition, with regard to a nazirite who is a leper as well, he should also be liable even if he shaved for his leprosy. The verse therefore teaches us that this is not the case, but it does not teach that a leper must use a razor.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכ״ת תער למה לי – וכי תימא למה לי למיכתב במצורע ראשו לילף מתער לא יעבור על ראשו האמור לגבי נזיר למישרייה במצורע ואפילו בתער.
סד״א הואיל וגבי נזיר כו׳ – לא לעולם אימא לך דמצורע בתער אין במלקט וברהיטני לא דאי ס״ד דכי עביד במלקט וברהיטני מצוה קעביד הוה אמינא דבתער כלל לא משום דלא כתיב ביה תער וכדר״ל כו׳ והכא כיון דאפשר לו לקיים את שניהם עביד במלקט ורהיטני לקיים מצות עשה דוגילח את כל שערו וליקיים נמי לא תעשה דלא יעבור תער דלא אסרה תורה הקפת הראש אלא בתער ואימא דבתער כלל לא קמ״ל אלא לאו שמע מינה דאיצטריך ליה ראשו למישרי תער בנזיר מצורע למימרא דבתער אין מלקט ורהיטני לא ומש״ה אתי עשה דוגילח את כל שערו ודחי לאו דתער לא יעבור על ראשו לפי שאין אתה יכול לקיים את שניהם דמצורע שגילח במלקט ורהיטני לא עשה ולא כלום.
ופריך כדלעיל דלמא אפילו במלקט ורהיטני נמי מצוה קעביד במצורע וכ״ת למה לי למישרי דאפילו בתער דסד״א כו׳ גבי מצורע נמי ליחייב כלומר גם כשיהיה הנזיר מצורע קמ״ל ומשני אי ס״ד כי עביד במלקט ורהיטני מצוה קעביד במצורע מדלא כתיב היתר תער בפירוש לא לדחי עשה דמצורע לא תעשה דנזיר שהרי אפשר לקיים שניהן וק״ק אמאי לא מסיק נמי הכא לשינויא דלעיל לשתוק קרא מיניה ואנא אמינא ומה נזיר דאיסורא קעביד כו׳ וי״ל דהכא איכא למימר דשאני נזיר דליכא אלא חד לאו דהקפת ראש ולכך דחי ליה תגלחתו דנזיר אבל נזיר מצורע אית ביה תרין לאוין לאו דנזיר דתער לא יעבור ולאו דהקפת הראש ולכך לא ידחה עשה דמצורע להנך תרי לאוין ועוד עשה דגידול פרע ועוד תירץ הר״ם דלמאי דבעי למימר פרק ב׳ נזירין (לקמן דף נח.) אהך ברייתא דראשו דהקפת כל הראש לא שמה הקפה אפילו חד איסורא ליכא בנזיר במקום פאת הראש וליכא למימר ק״ו מנזיר דהתם ליכא תו שום דחיה.
למימרא אפילו בתער – אם ירצה:
מצורע נמי מיחייב – אם הוא נזי׳:
ומשני אם איתא דאין תגלחת מצורע דוקא בתער לא דחי כיון דאפשר במלקט ורהיטני ולקיים שניהם כדר״ל:
ודוחים: ממאי [ממה] מסיק אתה שכך הוא? דלמא [שמא] לעולם תאמר אפילו ליקטו המצורע במלקט או ברהיטני — מצוה קעביד [הוא עושה]. וכי תימא [ואם תאמר]: תער למה לי, כלומר, מה למדנו מגזירה שווה של ״ראשו״ לענין תער — יש לפרש כי בא למימרא [לומר] שאפילו בתער מותר. שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] הואיל וגבי [ואצל] נזיר כי עביד [כאשר הוא עושה] תגלחת בתער, מיחייב [הוא מתחייב] מלקות על האיסור, ואם כן גבי [אצל] מצורע נמי ליחייב [גם כן שיתחייב] הנזיר מלקות גם אם גילח לצרעתו, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלא!
The Gemara rejects this suggestion: And from where do you know that a leper must shave his head with a razor? Perhaps even if he actually removed it with tweezers or a plane he performs a mitzva. And if you would say: If so, why do I need the verse to teach me that he uses a razor, through the derivation of the superfluous term “his hair,” as above, one can answer: That is to say that he is permitted to shave even with a razor. As, it might enter your mind to say that since with regard to a nazirite, when he performs the act of shaving with a razor he is liable for transgressing the prohibition, with regard to a nazirite who is a leper as well, he should also be liable even if he shaved for his leprosy. The verse therefore teaches us that this is not the case, but it does not teach that a leper must use a razor.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי מִצְוָה קָעָבֵיד מִדְּלָא כְּתַב תַּעַר כר״לכְּרֵישׁ לָקִישׁ.

The Gemara rejects this suggestion: If it should enter your mind that when a leper performs his hair removal with tweezers or a plane he performs a mitzva, then from the fact that the verse did not explicitly write: Razor, it can be inferred that he is not allowed to use one, in accordance with the aforementioned principle of Reish Lakish that one may not violate a prohibition, even for the sake of a mitzva, if it is possible to perform the mitzva in a different manner. Rather, the verse must be coming to teach that the mitzva of the shaving of a leper can be fulfilled only with a razor.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: אי סלקא דעתך כי עביד [אם עולה על דעתך לומר שכאשר המצורע עושה תגלחתו] במלקט או ברהיטני מצוה קעביד [הוא עושה] הרי מפני שלא כתב [כתוב] במפורש ״תער״ אסור היה לגלח בתער, כדברי ריש לקיש שאמרנו, שבמקרה שיכול לקיים את המצוה בלא לעבור על איסור אינו רשאי לעבור עליו, אלא בוודאי בא הכתוב לומר שמצות התגלחת היא דווקא בתער.
The Gemara rejects this suggestion: If it should enter your mind that when a leper performs his hair removal with tweezers or a plane he performs a mitzva, then from the fact that the verse did not explicitly write: Razor, it can be inferred that he is not allowed to use one, in accordance with the aforementioned principle of Reish Lakish that one may not violate a prohibition, even for the sake of a mitzva, if it is possible to perform the mitzva in a different manner. Rather, the verse must be coming to teach that the mitzva of the shaving of a leper can be fulfilled only with a razor.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְרַבָּנַן הַאי רֹאשׁוֹ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ מִיבְּעֵי לְהוּ לְמִידְחֵי לָאו דְּהַקָּפָה דְּתַנְיָא {ויקרא י״ט:כ״ז} לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן גת״לתַּלְמוּד לוֹמַר רֹאשׁוֹ.

The Gemara asks: And the Rabbis, with regard to this term: “His head,” which is referring to a leper, what do they learn from it? The Gemara answers: They require this term to override the prohibition of rounding the corners of the head. As it is taught in a baraita with regard to the verse “You shall not round the corners of your heads” (Leviticus 19:27): One might have thought that the same should also apply to a leper, that it should also be prohibited for him to round the corners of his head when he shaves. Therefore, the verse states: “His head,” with regard to a leper.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1ורבנן האי ראשו מאי דרשי ביה – ואי קשיא ר״א נמי זקנו מאי דריש ביה יש להשיב דאע״ג דדריש ר״א ראשו וגמר [גזירה שוה] מנזיר לומר דעשה דחי את לא תעשה זקנו נמי איצטריך למיגמר מכהנים דאי מנזיר לחודיה ה״א בדין הוא שדוחה את לא תעשה דנזיר שכן ישנו בשאלה אבל לאו דכהנים לא הילכך איצטריך נמי [זקנו] לאגמורי גבי כהנים ומסתברא דהכי הוא דגרסינן לקמן ור״א דאתי עשה ודחי לא תעשה מנא ליה והא מנזיר יליף אלא ודאי מנזיר לא ילפינן דאיכא למיפרך מה לנזיר כו׳ ומה לכהנים כו׳ כדמפרש לקמן בפרק שני נזירים (דף נח:). מן המורה.
1. ד״ה זה מופיע בדפוס וילנא באמצע דף מ״א:
ורבנן – דנפקא להו דתגלחת דמצורע בתער מזקנו כדלעיל ראשו למה לי דבשלמא לר״א איצטריך ראשו למילף מיניה דתגלחת דמצורע בתער אלא לרבנן למה להו ראשו.
מיבעיא להו למדחי לאו דהקפה – אף במצורע שאין נזיר דאיצטריך קרא לומר דדחי לאו דהקפה דתניא לא תקיפו פאת ראשכם יכול אף מצורע כן והא דכתב וגילח את כל שערו [חוץ] מפאת הראש או כשמירט פאת ראשו ת״ל ראשו מיותר דכתיב במצורע לאשמועינן דעשה דוגילח דמצורע דחי לאו דהקפת הראש.
ורבנן האי ראשו מאי דרשי ביה – כיון דמזקנו ידעינן דתגלחת מצורע בתער:
מבעי להו למדחי לאו רהקפה – יכול אף מצורע כן ונקיים קרא דכל שערו היכ׳ דנמרטו פאות ראשו. ותיפוק לי מזקנו דשמעינן מיניה דעשה דוחה את ל״ת:
ושואלים: ורבנן [וחכמים] האי [פסוק זה] שנאמר במצורע ״ראשו״, מאי דרשי ביה [מה הם דורשים בו?] ומשיבים: מיבעי להו [צריכים הם] את ההדגשה הזו כדי למידחי [לדחות] את הלאו (מצות לא תעשה) של הקפה של פאות הראש. וכפי דתניא [ששנינו בברייתא] על הכתוב: ״לא תקיפו פאת ראשכם״ (ויקרא יט, כז), יכול אף מצורע כן שאסור בכך בשעת תגלחתו — תלמוד לומר במצורע במפורש: ״ראשו״.
The Gemara asks: And the Rabbis, with regard to this term: “His head,” which is referring to a leper, what do they learn from it? The Gemara answers: They require this term to override the prohibition of rounding the corners of the head. As it is taught in a baraita with regard to the verse “You shall not round the corners of your heads” (Leviticus 19:27): One might have thought that the same should also apply to a leper, that it should also be prohibited for him to round the corners of his head when he shaves. Therefore, the verse states: “His head,” with regard to a leper.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לְמָה לִי לְמִכְתַּב רֹאשׁוֹ וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִזְּקָנוֹ דְּתַנְיָא {ויקרא י״ד:ט׳} זְקָנוֹ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זְקָנוֹ.

The Gemara asks: Why do I need the Torah to write: “His head”? And let one derive this halakha that the mitzva of shaving overrides that prohibition from the term “his beard” (Leviticus 14:9). As it is taught in a baraita: Why does the verse state: “His beard”? It is because the verse states with regard to priests: “Neither shall they shave off the corners of their beards” (Leviticus 21:5), and therefore one might have thought that the same prohibition against shaving one’s beard should also apply to a leper. Therefore, the verse states: “His beard.”
מיוחס לרש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר״א לא מצי יליף במצורע – בתער ולא במלקט ורהיטני מזקנו דהקפה משום דקסבר ר״א גבי הקפה דאפילו ליקטו במלקט ורהיטני חייב דכתער דמי ורבנן נמי לא מצו ילפי מצורע בתער ולא במלקט ורהיטני מראשו דנזיר משום דקסברי גבי נזיר כי גילח במלקט ורהיטני חייב דכתער דמי כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין.
ותיפוק לי מזקנו דתניא כו׳. דכי היכי דמצורע (נדחה) מדחה לאו דפאת זקן הוא הדין לאו דהקפת הראש. והשתא הוה מצי לשנויי דאיצטריך ראשו מכל מקום לנזירות מצורע דאית ביה עשה ולא תעשה. הר׳ עזריאל ז״ל: ומכאן יש ללמוד שאסור להקיף פאת הראש דהיינו להשוות צדעיו לאחור אונו ולפדחתו אפילו במספרים. ומיהו דוקא כשנוטלן סמוך לראש. ותניא בתוספתא חייב שתים אחת לצדעיו מכאן ואחת לצדעיו מכאן ואינו חייב עד שיקיפנו בתער. והיינו כעין תער. ועל כן צריך המגלח ראשו להניח צדעיו מלגלח ולכך הורגלו כשמגלחין ראשי התינוקות להניח הרבה שערות בצדעים. שיטה:
ושואלים: למה לי למכתב [לכתוב] ״ראשו״? ותיפוק ליה [ותצא, תילמד, לו] ההלכה הזו שמצות גילוח דוחה את האיסור מ״זקנו״ (ויקרא יד, ט). דתניא כן שנינו בברייתא]: ״זקנו״ (ויקרא יד, ט) מה תלמוד לומר? לפי שנאמר בכהנים ״ופאת זקנם לא יגלחו״ (ויקרא כא, ה), יכול אף מצורע כן שאסור בתגלחת הזקן — תלמוד לומר: ״זקנו״.
The Gemara asks: Why do I need the Torah to write: “His head”? And let one derive this halakha that the mitzva of shaving overrides that prohibition from the term “his beard” (Leviticus 14:9). As it is taught in a baraita: Why does the verse state: “His beard”? It is because the verse states with regard to priests: “Neither shall they shave off the corners of their beards” (Leviticus 21:5), and therefore one might have thought that the same prohibition against shaving one’s beard should also apply to a leper. Therefore, the verse states: “His beard.”
מיוחס לרש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לְמָה לִי לְמִכְתַּב רֹאשׁוֹ וּלְמָה לִי לְמִכְתַּב זְקָנוֹ צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא זְקָנוֹ וְלָא כְּתַב רֹאשׁוֹ הֲוָה אָמֵינָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא רֹאשׁוֹ

The Gemara asks: If so, why do I need the Torah to write: “His head,” and why do I need it to write: “His beard”? One source should suffice to teach that the shaving of a leper overrides any prohibitions that would be violated by that act. The Gemara answers: Both verses are necessary. As, had the Merciful One written only: “His beard,” and not written: “His head,” I would say that the rounding of the entire head, i.e., shaving all the hair off one’s head and not merely the sides, is not called a prohibited rounding. If that were so, the shaving of a leper’s head would not be prohibited by Torah law. For this reason the Merciful One writes: “His head,” to teach that the shaving that the leper performs would be considered a prohibited rounding of the head had the Torah not commanded him to shave.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
להכי כתב רחמנא ראשו – לאשמועינן דאפילו הקפת כל הראש שמה הקפה.
צריכי דאי כתיב זקנו ולא כתיב ראשו ה״א הקפת כל הראש לאו שמה הקפה – דעיקר איסור הקפה בנוטל פאות הראש ומניח שאר דהיינו משוה צדעיו לאחורי אזניו להכי כתב רחמנא ראשו למידק דהקפת כל הראש שמה הקפה:
ואם כן למה לי למכתב [לכתוב] ״ראשו״ ולמה לי למכתב ״זקנו״? שהרי מאחד מהם אפשר ללמוד שתגלחת מצורע דוחה מצוות לא תעשה אחרות שיש בכך! ומשיבים: צריכי [צריכים] שני הכתובים להיאמר, משום דאי כתב רחמנא [שאילו היתה כותבת התורה] ״זקנו״ בלבד ולא כתב [היתה כותבת] ״ראשו״, הוה אמינא [הייתי אומר]: הקפת כל הראש שאם מגלח את כל שיער הראש כולו, ולא רק את שיער הצדעיים, תגלחת כזו לא שמה (אינה נקראת) הקפה אסורה, ולכן אין איסור תורה בתגלחת המצורע שמגלח את כל שיער ראשו. להכי כתב רחמנא [לשם כך כתבה התורה] ״ראשו״ ללמד מכאן לענין הקפה, שאף שמה שעושה המצורע הוא בעצם עבירה על דין הקפה, התורה ציוותה עליו לעשות זאת.
The Gemara asks: If so, why do I need the Torah to write: “His head,” and why do I need it to write: “His beard”? One source should suffice to teach that the shaving of a leper overrides any prohibitions that would be violated by that act. The Gemara answers: Both verses are necessary. As, had the Merciful One written only: “His beard,” and not written: “His head,” I would say that the rounding of the entire head, i.e., shaving all the hair off one’s head and not merely the sides, is not called a prohibited rounding. If that were so, the shaving of a leper’s head would not be prohibited by Torah law. For this reason the Merciful One writes: “His head,” to teach that the shaving that the leper performs would be considered a prohibited rounding of the head had the Torah not commanded him to shave.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144