×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר צָפוֹן וְדָרוֹם שַׁפִּיר.
The Gemara continues: Granted, according to the one who said the tables were positioned along the width of the Sanctuary, from north to south, it works out well. According to this opinion there was enough room on the east and the west of the Table for the two priests arranging the new loaves to stand on one side of the Table and for the two priests removing the old loaves to stand on the other side.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
בשלמא למאן דאמר אורכו כלפי צפון מדרום הפתח קיימי והוו תרי דרי שפיר דאית להו רווחא סגיא אלא למאן דאמר מזרח ומערב שאורכן לרחבו של בית ורחבן מצפון לדרום מכדי שלחן כמה משוך מן הכותל השורה הסמוכה לכותל צפון שתי אמות ומחצה. לכך משוך כך כדי מקום הילוך שני כהנים זה בצד זה המכניסין עומדין בצפון ופניהם בדרום והמוצ׳ וכו׳ ותרי גברי לא מסתגי להו ברווחא אלא בתרי ופלגא. ואמה דידיה. דרחבו של שלחן:
בשלמא למ״ד צפון ודרום שפיר – דאע״ג דלא אפשר שלא יהא מקצת מן השולחן בדרום דאי אפשר לצמצם שולחנות של עשר אמות בעשר אמות אפ״ה דמאי דטפי טפח לא הוי לא חשיב ליה.
בתחלה תשמישי מזבח כו׳. אע״ג דשלא כדין עשו שלקחו המחתות וחלקו על הכהונה מ״מ כוונתם להקדישם לכלי שרת כפרש״י בחומש כי קדשו כו׳ שהרי עשאום כלי שרת עכ״ל וקרא דמייתי הכא כי הקריבום לפני ה׳ ויקדשו נמי מוכח כן וק״ל:
שם אשר שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד שהלוחות ושברי לוחות כו׳. בלוחות השנים מפורש ואשים את הלוחות בארון אלא דנקט הכא גם לוחות שניים משום דפשטיה דקרא ודאי ה״נ קאי אלוחות שניים דארישא דקרא ואכתוב על הלוחות גו׳ קאי אלא מסמיכות דאשר שברת לושמתם בארון דריש דגם שברי הלוחות הראשונים היו מונחים בארון ועי׳ בתוס׳ היכן היו מונחים בארון וק״ל:
ומוסיפים ודנים בשיטות הללו. בשלמא למאן דאמר [נניח, הדבר מובן, לשיטת זה שאומר] שהשולחנות היו מונחים בין צפון ודרוםשפיר [יפה, ברור] הוא כיצד היה מתבצע בו זמנית סידורו של לחם הפנים החדש וסילוקו של לחם הפנים הישן. שכן שני כהנים המסדרים את הלחם החדש היו עומדים בצידו האחד של השולחן, ושני כהנים אחרים המסלקים באותו זמן את הלחם הישן היו עומדים כנגדם בצידו השני. ומשסיימו יצאו אלו ואלו אל מחוץ להיכל. ולשיטה זו שהיו השולחנות עומדים בין צפון לדרום, היו אם כן הכהנים המסדרים עומדים משני צידיו בחציו הצפוני של ההיכל למזרחו ולמערבו, ודי באותו מקום לצורך הכהנים שמשני צידיו של השולחן.
The Gemara continues: Granted, according to the one who said the tables were positioned along the width of the Sanctuary, from north to south, it works out well. According to this opinion there was enough room on the east and the west of the Table for the two priests arranging the new loaves to stand on one side of the Table and for the two priests removing the old loaves to stand on the other side.
מאמרים באתר אסיף
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב מִכְּדֵי שֻׁלְחָן כַּמָּה מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאַמָּה דִּידֵיהּ וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה דְּבֵינֵי בֵּינֵי.

But according to the one who said the tables were positioned along the length of the Sanctuary, from east to west, in which case the priests arranging and removing the shewbread would stand at the north and south of the Table, this is difficult. Now, consider how much space was taken up by the tables: How far was the Table removed from the northern wall of the Sanctuary? It was two and a half cubits away from the wall, as this is the space necessary for the two priests to pass. And to this one must add one cubit for the width of the northern row of tables itself, and another two and a half cubits that were between the northern row of five tables and Moses’ Table, as space for two priests to pass is required here as well.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושתי אמות ומחצה שבין שורה הראשונה לשלחן של משה – ואמה דידיה דרחבו של שלחן משה הרי ז׳ אמות:
אלא למ״ד מזרח ומערב – הוא האורך והרוחב מצפון לדרום מכדי שורה הצפונית כמה מרוחקת מכותל צפוני שתי אמות ומחצה שיהו כהנים הנושאים שני סדרים יכולים להלך זה בצד זה כדאמרינן במתני׳ דשנים היו מסדרין בבת אחת ולהילוך שני בני אדם בעינן שתי אמות ומחצה כדאמרינן לעיל גבי בדי ארון ושלחן רוחב אמה ושתי אמות ומחצה בין שורה צפונית לשלחן של משה ואמה דידיה ושתי אמות ומחצה בינו לשורה דרומית ואמה רוחב השולחנות הרי עשר אמות ומחצה אישתכח דקאכיל פלגא באמתא דדרום. אכל תפס ולמ״ד צפון ודרום ליכא למיפרך הכי דלדידיה הוי רוחבו ממזרח למערב ושורה מערבית משוכה מכותל מערבי שתי אמות ומחצה ואמה רוחב דשולחן ושתי אמות ומחצה בינו ובין השלחן של משה כו׳.
כמה משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה – כדתניא ביומא פרק אמר להן הממונה (יומא לג:) ובקונטרס פירש הטעם שיהיו שני הכהנים הנושאים שני הסדרין יכולין להלך זה בצד זה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא למאן דאמר שיטת זה שאומר, רבי] כי השולחנות היו מונחים בין מזרח ומערב והכהנים המסדרים עומדים משני צידיו לצפון ולדרום, מכדי [הרי] השלחן כמה אמות היה משוך (מרוחק) מן הכותל הצפוני של ההיכל? שתי אמות ומחצה (שהוא המקום הנדרש להילוכם של שני אנשים), ועל כך יש להוסיף עוד אמה שהיא רוחב דידיה [שלו עצמו, של שורת חמשת השולחנות הצפוניים יותר], ועוד יש להוסיף על כך שתי אמות ומחצה דביני ביני [שבין לבין], בין שורת חמשת השולחנות הצפוניים לבין שולחנו של משה, שאף זה נזקק לשטח זה כדי הילוך שני אנשים.
But according to the one who said the tables were positioned along the length of the Sanctuary, from east to west, in which case the priests arranging and removing the shewbread would stand at the north and south of the Table, this is difficult. Now, consider how much space was taken up by the tables: How far was the Table removed from the northern wall of the Sanctuary? It was two and a half cubits away from the wall, as this is the space necessary for the two priests to pass. And to this one must add one cubit for the width of the northern row of tables itself, and another two and a half cubits that were between the northern row of five tables and Moses’ Table, as space for two priests to pass is required here as well.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאַמָּה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה דְּבֵינֵי בֵּינֵי וְאַמָּה דִּידֵיהּ אִישְׁתְּכַח דְּקָאָכֵיל שׁוּלְחָן פַּלְגָא דְּאַמְּתָא בְּדָרוֹם.

The Gemara continues to calculate the area occupied by the tables: And then one must add one cubit for the width of the Table of Moses, and two and a half cubits that were between Moses’ Table and the southern row of tables, and another cubit for the width of the southern row itself. This totals ten and a half cubits, according to which it is found that the Table occupies half a cubit in the south of the Sanctuary, although the Table is supposed to be entirely in the north of the Sanctuary.
מיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושתי אמות ומחצה שבינו לשורה השנית ואמה דידיה – של רחב השלחנות של שורה שני׳ הרי י׳ אמות ומחצה:
אשתכח דקא אכיל דרא השנית פלגא דאמתא ממחציתו של היכל של צד דרום והוי שלחן בדרום:
ומשום הכי קא בעי ב׳ אמות ומחצה בין כל שורה ושורה כדי שיכול לסדר הלחם באיזה שלחן שירצה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד יש להוסיף אמה שהיא רוחבו של שולחן משה, ועוד יש להוסיף שתי אמות ומחצה דביני ביני [שבין לבין], בין שולחנו של משה לשורת חמשת השולחנות הדרומיים, ועוד אמה שהיא רוחבו דידיה [שלו עצמו, של שורת חמשת השולחנות הדרומיים] — נמצא סך הכל עולה עשר וחצי אמות, ומעתה אישתכח דקאכיל [נמצא שאוכל, שנכנס] השולחן בשיעור של פלגא דאמתא [חצי אמה] בתוך חלק דרום של ההיכל, והרי מקומו של השולחן הוא בצפון ההיכל, ולא בדרומו!
The Gemara continues to calculate the area occupied by the tables: And then one must add one cubit for the width of the Table of Moses, and two and a half cubits that were between Moses’ Table and the southern row of tables, and another cubit for the width of the southern row itself. This totals ten and a half cubits, according to which it is found that the Table occupies half a cubit in the south of the Sanctuary, although the Table is supposed to be entirely in the north of the Sanctuary.
מיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מִי סָבְרַתְּ שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה בַּהֲדַיְיהוּ הֲוָה יָתֵיב לָא דְּמַידְלֵי לֵיהּ וּמַנַּח לֵיהּ וּמְיתַתֵּי לְהוּ לְדִידְהוּ פּוּרְתָּא כְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ.

The Gemara answers: Do you maintain that the Table of Moses resided together with the other ten tables, i.e., parallel to them? It was not so. The Table of Moses was situated to the west of the other tables, in the space corresponding to the space between the two rows of tables, and its width should not be added to the width of the two rows of Solomon’s tables. All the tables were therefore situated in the north of the Sanctuary. Since the Temple was built on terrain that sloped downward from west to east, this means that the Table of Moses was raised above the tables of Solomon. The Table of Moses was placed to the west and the tables of Solomon were lowered slightly toward the east. Solomon’s tables therefore appeared in relation to Moses’ Table as a student who sits on a lower level before his teacher.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי סברת דשלחן דמשה בהדיהו בין ב׳ השורות הוה קאי דקא חשבת דאכיל פלגא דאמה בדרום. לא דמדלי ליה השלחן של משה חוץ מב׳ השורות למעלה לצד מערבי שכלפי בית קדשי הקדשים היה גבוה הקרקע יותר מן ההיכל ומיתתי להו לדידהו. לב׳ השורות כלפי מזרח פורתא ומקרבן זו אצל זו שלא יהא ביניהן אלא שתי אמות ומחצה ולא יהו אוכלות בדרום כלל והוי ב׳ השורות למטה ושלחן של משה למעלה כתלמיד היושב לפני רבו:
דמשה בהדייהו הוה יתיב – באמצע ממש דליבעי שתי (אמות) הפרשות של שתי אמות ומחצה.
לא דמידלו ליה ומנח ליה כו׳ – שלא יהא מונח ביניהם ממש אלא משוך לצד מערב וראשו מכוון כנגד אויר שבין שתי השורות דהשתא ליכא אלא חדא הפרשה:
כתלמיד היושב לפני רבו – נמוך הימנו כך אותם של שלמה נמוכין משל משה דבית המקדש היה משופע ולצד מערב מגביה יותר.
ומיתתי ליה פורתא – מושיבם לצד מזרח במקום נמוך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: מי סברת [האם סבור אתה] שהשלחן של משה בהדייהו הוה יתיב [יחד איתם, במקביל לעשרת שולחנות של שלמה, היה ישוב, מונח]?! לא כך היה, אלא דמידלי ליה [מוגבה היה] משולחנות שלמה. שהיה השולחן של משה גבוה משאר השולחנות, שנתון היה לצד השולחנות של שלמה לכיוון מערב של המקדש שהוא מקום גבוה יותר (שהרי מקום המקדש היה משתפע ממערב למזרח) ושם מנח ליה [מניח אותו], ומיתתי להו לדידהו פורתא [ומוריד אותם, את שולחנות שלמה מתחתיו, מעט], שהיו נראים השולחנות הללו ביחס לשולחנו של משה, כתלמיד היושב לפני רבו, מתחתיו. ובאופן זה אין רוחב שולחנו של משה מצטרף לרוחבם של שתי שורות השולחנות, והיו כל השולחנות מונחים בחלקו הצפוני של ההיכל.
The Gemara answers: Do you maintain that the Table of Moses resided together with the other ten tables, i.e., parallel to them? It was not so. The Table of Moses was situated to the west of the other tables, in the space corresponding to the space between the two rows of tables, and its width should not be added to the width of the two rows of Solomon’s tables. All the tables were therefore situated in the north of the Sanctuary. Since the Temple was built on terrain that sloped downward from west to east, this means that the Table of Moses was raised above the tables of Solomon. The Table of Moses was placed to the west and the tables of Solomon were lowered slightly toward the east. Solomon’s tables therefore appeared in relation to Moses’ Table as a student who sits on a lower level before his teacher.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן עֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א ז׳:מ״ח} וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.

§ The Sages taught in a baraita: Solomon built ten tables that were situated in the Sanctuary, in addition to Moses’ Table, but the priests would arrange the shewbread only upon the Table of Moses. This is derived from a verse, as it is stated: “And Solomon made all the vessels that were in the House of the Lord, the golden altar, and the Table upon which the shewbread was, of gold” (I Kings 7:48), indicating that the shewbread was placed on only one Table.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
את השלחן – לשון יחיד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א ועוד מעניינם של השולחנות והמנורות שעשה שלמה. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: עשרה שלחנות עשה שלמה נוסף על שולחן הפנים שעשה משה במדבר. ואולם לא היו מסדרין במקדש את לחם הפנים אלא על שולחנו של משה בלבד. שכן נאמר: ״ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה׳ את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב״ (מלכים א ז, מח), ומכאן שלא היה אלא שולחן אחד עליו היה ניתן לחם הפנים.
§ The Sages taught in a baraita: Solomon built ten tables that were situated in the Sanctuary, in addition to Moses’ Table, but the priests would arrange the shewbread only upon the Table of Moses. This is derived from a verse, as it is stated: “And Solomon made all the vessels that were in the House of the Lord, the golden altar, and the Table upon which the shewbread was, of gold” (I Kings 7:48), indicating that the shewbread was placed on only one Table.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁל מֹשֶׁה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב י״ג:י״א} (אֶת) מְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב.

Likewise, Solomon built ten candelabra, but the priests would kindle the lamps only on the Candelabrum of Moses. This is derived from a verse, as it is stated: “And they burn unto the Lord every morning and every evening burnt offerings and sweet incense; the shewbread also they arrange in order upon the pure Table, and the Candelabrum of gold with its lamps, to burn every evening” (II Chronicles 13:11). The singular form indicates that the lamps were kindled on only one Candelabrum.
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכמו כן עשר מנורות זהב עשה שלמה במקדש, ואולם לא היו מדליקין במקדש אלא במנורה של משה. שכן נאמר ״ומקטירים לה׳ עולות בבוקר בבוקר ובערב בערב וקטורת סמים ומערכת לחם על השולחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב...״ (דברי הימים ב יג, יא), ומכאן שלא היתה אלא מנורה אחת בה הודלקו נרות המקדש.
Likewise, Solomon built ten candelabra, but the priests would kindle the lamps only on the Candelabrum of Moses. This is derived from a verse, as it is stated: “And they burn unto the Lord every morning and every evening burnt offerings and sweet incense; the shewbread also they arrange in order upon the pure Table, and the Candelabrum of gold with its lamps, to burn every evening” (II Chronicles 13:11). The singular form indicates that the lamps were kindled on only one Candelabrum.
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר עַל כּוּלָּם הָיוּ מְסַדְּרִין שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ד׳:י״ט} אֶת הַשּׁוּלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים וּבְכוּלָּן הָיוּ מַדְלִיקִין שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ד׳:כ׳} אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר.

Rabbi Elazar ben Shammua says: They would arrange the shewbread upon all the tables, as it is stated: “And Solomon made all the vessels that were in the House of God, the golden altar as well, and the tables upon which was the shewbread” (II Chronicles 4:19). The plural form indicates that the shewbread was arranged on all the tables. And they would kindle the lamps on all the candelabra, as it is stated in the subsequent verse: “And the candelabra with their lamps, which they should burn according to the ordinance before the Sanctuary, of pure gold” (II Chronicles 4:20).
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועל כולן היו מסדרין – על איזה שירצה:
על כולן היו מסדרין – פעמים בזה פעמים בזה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואילו ר׳ אלעזר בן שמוע חולק ואומר כי על כל השולחנות כולם היו מסדרין את לחם הפנים, שכן נאמר ״ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית האלקים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים״ (דברי הימים ב ד, יט), ומכאן שניתן לחם הפנים על כל השולחנות שבמקדש. וכן בכל המנורות כולן שהיו במקדש היו מדליקין, שכן נאמר בהמשך הפסוק הקודם ״את המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור״ (שם כ).
Rabbi Elazar ben Shammua says: They would arrange the shewbread upon all the tables, as it is stated: “And Solomon made all the vessels that were in the House of God, the golden altar as well, and the tables upon which was the shewbread” (II Chronicles 4:19). The plural form indicates that the shewbread was arranged on all the tables. And they would kindle the lamps on all the candelabra, as it is stated in the subsequent verse: “And the candelabra with their lamps, which they should burn according to the ordinance before the Sanctuary, of pure gold” (II Chronicles 4:20).
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֻׁלְחָנוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּאוּלָם מִבִּפְנִים לְפֶתַח הַבַּיִת אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב.

Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: They would arrange the shewbread only upon the Table of Moses. Rather, how do I realize the meaning of the verse: “And the tables upon which was the shewbread…of pure gold” (II Chronicles 4:19–20)? These are the three tables that were in the Temple, of which there were two that were situated in the Entrance Hall to the Sanctuary, on the inside near to the entrance to the Temple, i.e., near the entrance to the Sanctuary. One of these tables was made of silver, and the other one was made of gold.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנים שהיו באולם מבפנים – אצל פתח ההיכל אחד של כסף ואחד של זהב והאי דקרי הכא כסף ובמתניתין שייש משום דשייש לבן ככסף.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר: לא היו מסדרין את הלחם אלא על השולחן של משה, אלא מה אני מקיים (כיצד אני מסביר) את הכתוב ״ואת השלחנות אשר עליהם לחם הפנים... זהב״? אלו שלשה השלחנות שהיו במקדש: שנים שהיו עומדים באולם שלפני ההיכל מבפנים האולם לפתח הבית (ההיכל): שולחן אחדשל כסף, ושולחן אחדשל זהב.
Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: They would arrange the shewbread only upon the Table of Moses. Rather, how do I realize the meaning of the verse: “And the tables upon which was the shewbread…of pure gold” (II Chronicles 4:19–20)? These are the three tables that were in the Temple, of which there were two that were situated in the Entrance Hall to the Sanctuary, on the inside near to the entrance to the Temple, i.e., near the entrance to the Sanctuary. One of these tables was made of silver, and the other one was made of gold.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתֵן לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין אֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד.

On the table of silver the priest places the new shewbread that has been baked, before its entrance into the Sanctuary, so that the loaves may cool a little from the heat of the oven. And when the old shewbread is removed from the shewbread Table it is placed on the table of gold upon its exit from the Sanctuary, until the frankincense is burned on the altar. The reason the shewbread is placed on a silver table before it is brought into the Sanctuary and on a gold one when it is removed is that one elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. Since it is set on the gold shewbread Table all week, it cannot be downgraded to a silver table upon its removal. The Gemara concludes: The third of the three tables is the one Table of gold inside the Sanctuary upon which the shewbread is always found.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בכניסתו – כשמגיעין לפתח מניחין אותו עליו ועומדין לפוש.
ועל של זהב ביציאתו – ושם היה מונח עד שיוקטרו הבזיכין כדקתני מתני׳.
שמעלין בקודש – כגון בכניסתו מניחו על של כסף וכשמגיע להיכל מסדר על של משה שמצופה זהב הרי עלייה ולא מורידין לכך ביציאתו מניחו על של זהב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על השולחן של כסף היה הכהן נותן את לחם הפנים החדש, המוכנס להיכל, לאחר שנאפה בכניסתו להיכל, שמתקרר עליו הלחם מעט מחום התנור. והיו מניחים את הלחם הישן, שהוסר מעל שולחן הפנים על השולחן של זהב ביציאתו מההיכל, עד שיוקטרו בזיכי הלבונה. ולא היה מונח על של כסף, כשולחן שבכניסתו, שכלל הוא: מעלין בהנהגת חשיבות בדבר שהוא קודש, ולא מורידין בהנהגת חשיבות בו. ולאחר שהיה הלחם נתון (כל השבוע) על שולחן הפנים שהוא מזהב, אין מניחים אותו על שולחן הפחות בערכו. ומלבד שני שולחנות אלה, היה עוד שולחן אחד של זהב, ושולחן זה היה בפנים (בתוך ההיכל), שעליו נתון לחם הפנים תמיד. הוא הנקרא ״שולחן הפנים״.
On the table of silver the priest places the new shewbread that has been baked, before its entrance into the Sanctuary, so that the loaves may cool a little from the heat of the oven. And when the old shewbread is removed from the shewbread Table it is placed on the table of gold upon its exit from the Sanctuary, until the frankincense is burned on the altar. The reason the shewbread is placed on a silver table before it is brought into the Sanctuary and on a gold one when it is removed is that one elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. Since it is set on the gold shewbread Table all week, it cannot be downgraded to a silver table upon its removal. The Gemara concludes: The third of the three tables is the one Table of gold inside the Sanctuary upon which the shewbread is always found.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וּמְנָא לַן דְּאֵין מוֹרִידִין אָמַר רַבִּי דְּאָמַר קְרָא {שמות מ׳:י״ח} וַיָּקׇם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו.

The Gemara asks: And from where do we derive that one does not downgrade in matters of sanctity? Rabbi Yehuda HaNasi said: This is derived from a verse, as the verse states: “And Moses erected the Tabernacle, and he laid its sockets, and set up its boards, and put in its bars, and erected its pillars” (Exodus 40:18). This teaches that once Moses, who was at a greater level of sanctity than the rest of the people, began the work of erecting the Tabernacle, he alone completed it.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאמר קרא ויקם משה את המשכן – אית דמתפרשי שהוא עצמו התחילו להקימו והוא הקימו כלו ולא אחר:
ואית דאמר ואין מורידין דהאי קרא פתח בויקם וסיים בויקם:
ויקם משה את המשכן וגו׳ – מדרישיה וסיפיה דקרא בלשון הקמה דאפי׳ בצחות הלשון לא הורד שמע מיניה אין מורידין ואי נמי דלא סייעוהו אחיו הכהנים בהקמת העמודים והאדנים ש״מ אין מורידין לפיכך לא נתעסקו בו אחרים ל״א מעיקרא ויקם משה את המשכן (שמות מ) דהיינו יריעות שבתחילה פורס היריעות ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומנא לן [ומנין לנו] שאין מורידין בקודש? אמר רבי: שכן אמר קרא [הכתוב]: ״ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו״ (שמות מ, יח), ומכאן למדים שכיון שמשה (המקודש משאר אחיו) החל לעשות את המשכן וכליו, שוב לא עשו זאת אחרים, שכן יש בדבר משום הורדה בקודש.
The Gemara asks: And from where do we derive that one does not downgrade in matters of sanctity? Rabbi Yehuda HaNasi said: This is derived from a verse, as the verse states: “And Moses erected the Tabernacle, and he laid its sockets, and set up its boards, and put in its bars, and erected its pillars” (Exodus 40:18). This teaches that once Moses, who was at a greater level of sanctity than the rest of the people, began the work of erecting the Tabernacle, he alone completed it.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּמְנָלַן דְּמַעֲלִין אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב דְּאָמַר קְרָא {במדבר י״ז:ג׳} אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם וְעָשׂוּ אוֹתָם רִקּוּעֵי פַחִים צִיפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה׳ וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּתְּחִילָּה תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ וְעַכְשָׁיו גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ.

The Gemara asks: And from where do we derive that one elevates to a higher level in matters of sanctity? Rabbi Aḥa bar Ya’akov said: This is derived from a verse, as the verse states with regard to the coal pans of the men of Korah’s assembly, in which they burned incense before they were consumed by a fire: “The coal pans of these men who have sinned at the cost of their lives, and let them be made beaten plates for a covering of the altar, for they have become sacred because they were brought before the Lord, that they may be a sign to the children of Israel” (Numbers 17:3). Initially the coal pans had the status of articles used in the service of the altar, as they contained the incense, and now that they have been made into a covering for the altar their status has been elevated to that of the altar itself.
הערוך על סדר הש״סמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פרקד
פרקדא(ברכות יג: נדה יד.) פרקדן לא יקרא קרית שמע פי׳ השוכב על שדרו ופניו כלפי מעלה וכן פי׳ רב האי ז״ל וי״מ הישן על פניו משום דאתי לאיחמומי (נדה שם) מפורש שגזירת חימום הוא ודייקי אפרקדן אפו בקודה ורבי משה בר יעקב בר משה בר אבון מן נרבונא היה מפרש אפוריא קדי (מנחות צט.) ולמאן דאמר מסגרתו למעלה הוא פרקודי הות מפרקדא:
א. [ריקלינגס.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומנלן [ומנין לנו] שמעלין בקודש? אמר ר׳ אחא בר יעקב: שכן אמר קרא [הכתוב] במאתים וחמשים האנשים (בני עדתו של קרח) מקטירי הקטורת במחתות שנאכלו באש: ״אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השריפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו. את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני ה׳ ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל״ (במדבר יז, ב— ג) — שבתחילה בזמן שניתנה בהן הקטורת היתה קדושתן של המחתות כקדושת תשמישי מזבח (ששימשו להקטרת הקטורת), ועכשיו שנעשו לציפוי למזבח, העלו אותן בקדושתן, לכלל קדושת גופו של מזבח.
The Gemara asks: And from where do we derive that one elevates to a higher level in matters of sanctity? Rabbi Aḥa bar Ya’akov said: This is derived from a verse, as the verse states with regard to the coal pans of the men of Korah’s assembly, in which they burned incense before they were consumed by a fire: “The coal pans of these men who have sinned at the cost of their lives, and let them be made beaten plates for a covering of the altar, for they have become sacred because they were brought before the Lord, that they may be a sign to the children of Israel” (Numbers 17:3). Initially the coal pans had the status of articles used in the service of the altar, as they contained the incense, and now that they have been made into a covering for the altar their status has been elevated to that of the altar itself.
הערוך על סדר הש״סמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) {דברים י׳:ב׳} אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן תָּנֵי רַב יוֹסֵף מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָּחִין בָּאָרוֹן מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן.

§ Having mentioned the principle that one does not downgrade in matters of sanctity, the Gemara cites a related issue. The verse states: “At that time the Lord said to me: Hew for yourself two tablets of stone like the first…And I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you broke, and you shall put them in the Ark” (Deuteronomy 10:1–2). Rav Yosef teaches a baraita: This verse teaches that both the tablets of the Covenant and the pieces of the broken tablets are placed in the Ark. One should learn from here that with regard to a Torah scholar who has forgotten his Torah knowledge due to circumstances beyond his control, e.g., illness, one may not behave toward him in a degrading manner. Although the first tablets were broken it is prohibited to treat them with disrespect, due to their sanctity. A Torah scholar who forgot the Torah knowledge he once possessed is likened to these broken tablets.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אשר שברת ושמתם בארון – שישים השברים בארון.
מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון – בפרק קמא דבבא בתרא (בבא בתרא יד.) אמרינן והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועוביין ג׳ ואם כל אחת בפני עצמה היתה ששה על ששה אי אפשר ליישבן בארון זו אצל זו כ״ד טפחים לארבעתן וארכו של ארון לר״מ חמש עשרה טפחים באמה בת ששה ולר׳ יהודה י״ב טפחים ומחצה דאמרינן באמה בת חמשה דאמתים וחצי ארכו וצ״ל שהיו שברי לוחות תחת השלימות ובירושלמי דשקלים בפ׳ י״ג שופרות (ירושלמי שקלים ו׳:א׳) משמע דאורכן ששה ורוחבן שלשה ומונחות אורכן לארכו של ארון ויכול ליישב ארבעתן זו אצל זו ברחבן והכי נמי איתא בפרק בתרא דתענית ירושלמי והש״ס שלנו נמי דקאמר בב״ב (ב״ב יד.) ארכן ששה ורחבן ששה מצית למימר דמיירי בין שתיהן כשהיו זו אצל זו לרחבן והא דקאמר כמה לוחות אוכלות בארון י״ב טפחים היינו בין לוחות ושברי לוחות כשהיו מונחות זו אצל זו ארכן לארכו של ארון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב ומתוך ששנינו ענין שאין מורידים בקודש, מביאים בענין דומה. נאמר בלוחות הברית הראשונים שנשברו ״אשר שברת ושמתם בארון״ (דברים י, ב)תני [שנה] רב יוסף בפירוש כתוב זה: מלמד שהלוחות השניים וכן שברי הלוחות הראשונים הריהם מונחין בארון. ומכאן הוראת דרך הנהגה הנוגעת לעניינו של תלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, כגון מחמת חולי, שאין נוהגין בו מנהג בזיון, שהרי אף שברי לוחות מונחים בתוך ארון הברית.
§ Having mentioned the principle that one does not downgrade in matters of sanctity, the Gemara cites a related issue. The verse states: “At that time the Lord said to me: Hew for yourself two tablets of stone like the first…And I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you broke, and you shall put them in the Ark” (Deuteronomy 10:1–2). Rav Yosef teaches a baraita: This verse teaches that both the tablets of the Covenant and the pieces of the broken tablets are placed in the Ark. One should learn from here that with regard to a Torah scholar who has forgotten his Torah knowledge due to circumstances beyond his control, e.g., illness, one may not behave toward him in a degrading manner. Although the first tablets were broken it is prohibited to treat them with disrespect, due to their sanctity. A Torah scholar who forgot the Torah knowledge he once possessed is likened to these broken tablets.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) (סימ״ן ביט״ל סר״ח ושכ״ח).

The Gemara notes a mnemonic for the following three statements of Reish Lakish, which are all related to the concept stated by Rav Yosef: One who caused dereliction of the study of Torah for the sake of a mitzva, a Torah scholar who sinned, and a Torah scholar who forgot his studies.
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג כיון שהובאו דבריו אלה של רב יוסף, מביאים מאמרותיו של ריש לקיש בעניינים הדומים לכך, ובתחילה מציינים סימן לזכרון הדברים הבאים: ביטל (המבטל תורה לצורך מצוה), סרח (תלמיד חכם שסרח), ושכח (תלמיד חכם ששכח תלמודו).
The Gemara notes a mnemonic for the following three statements of Reish Lakish, which are all related to the concept stated by Rav Yosef: One who caused dereliction of the study of Torah for the sake of a mitzva, a Torah scholar who sinned, and a Torah scholar who forgot his studies.
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רֵישׁ לקיש פְּעָמִים

Reish Lakish says: Sometimes
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומפרטים: אמר ריש לקיש: פעמים
Reish Lakish says: Sometimes
מהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144