גמרא
פירוש
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ תְּרֵי גּוּפֵי נִינְהוּ מִי מִיצְטָרְפִי.
הָא מַנִּי רַבִּי הִיא דְּתַנְיָא אהַשּׁוֹחֵט אֶת הַכֶּבֶשׂ לֶאֱכוֹל חֲצִי זַיִת מֵחַלָּה זוֹ וְכֵן חֲבֵירוֹ לֶאֱכוֹל חֲצִי זַיִת מֵחַלָּה זוֹ רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּה כָּשֵׁר.
טַעְמָא דְּאָמַר חֲצִי חֲצִי אֲבָל אָמַר כְּזַיִת מִשְּׁתֵּיהֶן מִצְטָרֵף.
וְרַבִּי אַלִּיבָּא דְּמַאן אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
פיגל בדבר הנעשה בפנים לא פיגל – הא דא״ר יוסי גופיה בפרק הנזקין (גיטין נד: ושם) כה״ג ביוה״כ יוכיח דכי אמר פיגול מהימן לאו דוקא אלא פסול וכי האי גוונא בפ״ק דזבחים (דף יד. ושם) גמרא ר״ש מכשר בהילוך דאמר ר״ש בן לקיש מודה ר״ש בהולכת חטאות הפנימיות כו׳ ופריך והאמר ר״ש כל שאינו על מזבח החיצון כו׳ ומשני מודה היה ר״ש לפסול מק״ו כו׳.
הקומץ והלבונה – הקשה בקונט׳ פשיטא דקומץ לא מיחייב עליה כרת משום פיגול דהא אי אכיל מיניה פקע ליה פיגוליה שהרי לא קרב המתיר ותירץ כגון שהוצת האור ברובו דחשיב כמאן דקרב כדאמר לקמן (דף כו:) מאימתי מתיר שיריים באכילה משהוצת האור ברובו וקשה לפי׳ דאי הוצת האור ברובו פקע פיגול ממנו ואפי׳ פלגיה מחית אארעא ופלגא אסקי׳ למערכה ומשלה בו האור מסקינן ליה לכתחלה כדאמר בסוף פרק ב״ש (זבחים דף מג:).
והלבונה – בפרק ב״ש (זבחים דף מג.) מפרש משום דאין להם מתירין לאדם ולא למזבח וא״ת והרי קומץ מתירה ואע״פ שיכול להקטירה קודם קומץ כדמוכח לעיל (דף יג:) קודם הקמיצה מיהא אין להקטירה וי״ל דמ״מ לא הויא לבונה דומיא דשלמים דלבונה היא גופה מתיר שמתרת שירים באכילה ועיקר פיגול ילפינן משלמים ואע״ג דשייך פיגול באימורים דכמה דלא מקטרי אימורים כהנים בשר לא מצו אכלי מ״מ לא חשיבי מתיר כיון דאם נטמאו או נאבדו שרי בשר באכילה ועי״ל דלבונה אין לה מתיר בעבודת מזבח ולא הויא דומיא דשלמים שעבודת מזבח מתירן כגון זריקת דם.
מנחת נסכים – בפ׳ ב״ש (זבחים דף מג.) פי׳ הקונטרס דלא גרס מנחת נסכים משום דפליגי בה בסיפא דהך משנה (דבשר והדם) קתני והנסכים הבאים בפני עצמן דברי ר״מ וחכ״א אף בבאין עם הבהמה ובפני עצמן דקאמר היינו בין במתנדב נסכים כדאמרינן מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום בין בבאין עם הבהמה כגון שהביא זבחו היום ונסכיו מכאן עד י׳ ימים ומיהו יש ליישב הגירסא דמנחת נסכים מיירי במתנדב מנחת נסכים בכל יום ונסכין הבאין בפני עצמן מיירי במביא זבחו היום ונסכיו מכאן עד י׳ ימים אבל קשה שלא היה לו להפסיק בדם והכי ה״ל למיתני והדם ומנחת נסכים ונסכים הבאין בפני עצמן ושמא איידי דתנא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח תנא מיד מנחת נסכים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והלבונה – בפרק ב״ש (זבחים דף מג.) מפרש משום דאין להם מתירין לאדם ולא למזבח וא״ת והרי קומץ מתירה ואע״פ שיכול להקטירה קודם קומץ כדמוכח לעיל (דף יג:) קודם הקמיצה מיהא אין להקטירה וי״ל דמ״מ לא הויא לבונה דומיא דשלמים דלבונה היא גופה מתיר שמתרת שירים באכילה ועיקר פיגול ילפינן משלמים ואע״ג דשייך פיגול באימורים דכמה דלא מקטרי אימורים כהנים בשר לא מצו אכלי מ״מ לא חשיבי מתיר כיון דאם נטמאו או נאבדו שרי בשר באכילה ועי״ל דלבונה אין לה מתיר בעבודת מזבח ולא הויא דומיא דשלמים שעבודת מזבח מתירן כגון זריקת דם.
מנחת נסכים – בפ׳ ב״ש (זבחים דף מג.) פי׳ הקונטרס דלא גרס מנחת נסכים משום דפליגי בה בסיפא דהך משנה (דבשר והדם) קתני והנסכים הבאים בפני עצמן דברי ר״מ וחכ״א אף בבאין עם הבהמה ובפני עצמן דקאמר היינו בין במתנדב נסכים כדאמרינן מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום בין בבאין עם הבהמה כגון שהביא זבחו היום ונסכיו מכאן עד י׳ ימים ומיהו יש ליישב הגירסא דמנחת נסכים מיירי במתנדב מנחת נסכים בכל יום ונסכין הבאין בפני עצמן מיירי במביא זבחו היום ונסכיו מכאן עד י׳ ימים אבל קשה שלא היה לו להפסיק בדם והכי ה״ל למיתני והדם ומנחת נסכים ונסכים הבאין בפני עצמן ושמא איידי דתנא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח תנא מיד מנחת נסכים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush