×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אוְעַל הַכִּלְאַיִם.
And a public announcement is made concerning the need to uproot any instances of diverse kinds that have grown in the fields.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי מגילה כט ע״ב} גמ׳ מאי פרשת שקלים רב אמר {במדבר כח:ב} צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני [לחמי לאשי]⁠1 ושמואל אמר {שמות ל:יב} כי תשא. תניא כותיה דשמואל ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי2 תשא [ומפטירין {מלכים ב׳ יא} ביהוידע הכהן] אמר3 ר׳ יצחק נפחא ראש חודש אדר שחל להיות בשבת4 מוציאין שלש תורות וקורין5 אחד בענינו של-יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא6: ואמר רבי יצחק [נפחא]⁠7 ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין8 שלש תורות וקורין בהן אחד9 בעניינו10
של יום ואחד בשל-ראש חדש ואחד בשל-חנוכה11. וראש חדש טבת שחל להיות בחול אמר רבי יצחק נפחא קארו תלתה (גברי12) בדראש חדש13 וחד קארי בחנוכה14 וכן הלכה.
{בבלי מגילה כט ע״ב-ל ע״א} ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קארו שתה מן {שמות לא:א} ואתה תצוה15 עד ועשית כיור נחשת [וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית] כיור נחושת {פי׳ ר״ח} וקימא לן כוותיה. חל להיות בכי תשא עצמה אמר אביי קרי16 שיתא מכי תשא עד ויקהל וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור נחושת17. תניא כותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה:
1. צו...לאשי: גא, דפוסים. גיד עד: ״ישראל״. כ״י א עד ״קרבני״. גלח, כ״י נ עד: ״לחמי״. גה עד: ״לחמי וג׳⁠ ⁠״.
2. בכי: גא, גה, גיד, גלח, כ״י נ. דפוסים: :כי.
3. אמר: כך בכל כה״י. דפוסים: ואמר.
4. קורין כי תשא...בשבת: חסר בכ״י א לפני הגהה (כנראה מחמת הדומות). הושלם ״ואמר רב יצחק...״ ואילך בהגהה.
5. וקורין: גא: ״וקורין בהן״, כבמאמר הבא.
6. אחד בענינו של-יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא: וכן בכל כה״י, ר״ח. דפוס קושטא: באחד עניינו של יום ובאחד ר״ח ובאחד כי תשא. דפוסים: באחת עניינו של יום ובאחת ר״ח ובאחת כי תשא.
7. נפחא: חסר רק כאן בכ״י א.
8. מוציאין: גה, גיד: ״מביאין״.
9. וקורין בהן אחד: וכן ב-גה, גיד, גלח, כ״י נ. דפוסים: אחד קורין בו.
10. אחד בעניינו: וכן בכל כה״י. דפוסים: אחד קורין בו עניינו. (דפוסים: אח׳... ראה במאמר הקודם שם). כ״י א לפני הגהה: ״אחד ענינו״.
11. ואחד בשל חנוכה: גה: ״ואחד בחנוכה״. דפוסים: ובאחד (דפוסים: ובאח׳) של חנוכה.
12. גברי: רק כ״י א.
13. בדראש חדש: וכן ב-גא, גיד. גלח: ״בדר״ח״. כ״י נ, דפוסים: ״בראש חדש״.
14. קארי בחנוכה: גלח: ״בדחנוכה״.
15. מן ואתה תצוה: גה, גלח, כ״י נ: ״מואתה תצוה״, כבר״ח. דפוסים: בואתה תצוה. גיד גכ: ״מכי תשא״.
16. קרי: גלה, גלח: ״קרו״.
17. וחד חוזר...וקיימא לן...בכי תשא עצמה... ועשית כיור נחושת: חסר בכ״י א לפני הגהה (כנראה מחמת הדומות), והושלם בהגהה שם מ״כיור נחשת וקימא לן״ ואילך.
ועל הכלאים – לעקור כלאי הזרעים הניכרין בין התבואה.
על הכלאים דזמן זריעה היא – לאו דוקא זמן זריעה שהרי לא הוי הזמן שמפרש בהמקבל (ב״מ דף קו:) אלא רוצה לומר סוף זריעה וכבר גדלו התבואות והזרעים ואז הכלאים ניכרין אבל קודם לכן אינן ניכרין.
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שבא עליה בגמרא כך הוא:
ועל הכלאים.
And a public announcement is made concerning the need to uproot any instances of diverse kinds that have grown in the fields.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) בִּשְׁלָמָא עַל הַכִּלְאַיִם דִּזְמַן זְרִיעָה הִיא אֶלָּא עַל הַשְּׁקָלִים מְנָלַן.

The Gemara asks: Granted, an announcement is made concerning the need to uproot diverse kinds, as the beginning of the month of Adar is a time of sowing. Instances of diverse kinds are already noticeable, and therefore it is a fitting time to deal with the matter. But with regard to the announcement concerning the half-shekels, from where do we derive that it should be made at this point in the year?
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא מנלן א״ר טבי א״ר יאשיה דאמר קרא זאת כו׳ ת״כ דשמואל ר״ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן אר״י נפחא ר״ח אדר שחל בשבת מוציאין ג׳ ספרי תורות כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ושואלים: בשלמא [נניח] שמשמיעים על כך שיש לעקור את צמחי הכלאים שצמחו בתוך התבואה — משום שזמן זריעה היא ובחודש זה מתחילים הצמחים להיות ניכרים והרי זה הזמן הראוי לטפל בענין זה, אלא שיש סיבה להשמיע על השקלים בזמן הזה מנלן [מנין לנו]?
The Gemara asks: Granted, an announcement is made concerning the need to uproot diverse kinds, as the beginning of the month of Adar is a time of sowing. Instances of diverse kinds are already noticeable, and therefore it is a fitting time to deal with the matter. But with regard to the announcement concerning the half-shekels, from where do we derive that it should be made at this point in the year?
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר ר׳רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּאָמַר קְרָא {במדבר כ״ח:י״ד} זֹאת עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ אָמְרָה תּוֹרָה בחַדֵּשׁ וְהָבֵא קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה.

Rabbi Tavi said that Rabbi Yoshiyya said: It is as the verse states: “This is the burnt-offering of each New Moon in its renewal throughout the months of the year” (Numbers 28:14). The Torah says: There is a month in which you must begin to renew and bring the daily and additional offering from animals purchased with the new collections of half-shekels collected that year. Each year a collection is made with which to finance the purchase of communal offerings for the following year. Offerings during that year may be purchased only from collections made for that year.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חודש בחדשו לחדשי השנה – כל הני חדשים למה לי.
אלא אמרה תורה – יש לך חודש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וזהו ניסן כדאמרינן בראש השנה דגמרינן שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות יב).
אמר ר׳ טבי אמר ר׳ יאשיה: שאמר קרא [הכתוב]: ״זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה״ (במדבר כח, יד), שלשון ״חודש״ הנזכרת בפסוק זה כמה פעמים משמעה גם חידוש — אמרה תורה: יש לך חודש אחד שעליו אתה מצווה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, ובמסכת ראש השנה (דף ז,א) נלמד הדבר בגזירה שווה שהכוונה לחודש ניסן
Rabbi Tavi said that Rabbi Yoshiyya said: It is as the verse states: “This is the burnt-offering of each New Moon in its renewal throughout the months of the year” (Numbers 28:14). The Torah says: There is a month in which you must begin to renew and bring the daily and additional offering from animals purchased with the new collections of half-shekels collected that year. Each year a collection is made with which to finance the purchase of communal offerings for the following year. Offerings during that year may be purchased only from collections made for that year.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְכֵיוָן דִּבְנִיסָן בָּעֵי אַקְרוֹבֵי מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה קָדְמִינַן וְקָרֵינַן בְּאֶחָד בַּאֲדָר כִּי הֵיכִי דְּלַיְתוֹ שְׁקָלִים לַמִּקְדָּשׁ.

Elsewhere it is derived through a verbal analogy that the yearly cycle begins with the month of Nisan. And since starting from and during the month of Nisan the offerings must be brought from the new collections of half-shekels, it is necessary to make the collection in the preceding month, i.e., in Adar. Therefore, they advance the reading of Shekalim, and they read it on the first of Adar, in order that the people will be reminded to bring the half-shekels to the Temple in good time.
רי״ףבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

באחד באדר משמיעין על השקלים פי׳ שמכריזין בהכרזת בית דין שיביאום ועל הכלאים ר״ל שיצאו ויעקרום שמזמן זה הם נכרין בין התבואה בחמשה עשר בו שולחנים יושבים ר״ל בירושלים בשוקים שבה שהשלחנות בתוכם כדי להמציא שקלים למבקשיהם בפרוטות או באיזה מטבע שיביאו והיו מחליפין להם בלא שכר בעשרים וחמשה בו יושבין במקדש שמעטין היו אותן שלא החליפו ולא היו צריכין לישב בשלחנות והיו יושבין במקדש בקצת מקומות של חול שבו פרשת שקלים היא מכי תשא עד ועשית כיור וההפטרה שלו ביהוידע הכהן ואע״פ שאותן שקלים שבכי תשא לאדני המשכן היו שלשה פעמים הוזכרה שם תרומת ה׳ וזהו שאמרו שלש תרומות אחת לתרומת אדנים ואחת לתרומת שקלים לקרבנות ושתיהן היו בחצי שקל והשלישית לבדק הבית והיא היתה כפי נדבת כל אחד ואחד שניה זכור את אשר עשה לך עמלק והפטרה שלה פקדתי שלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם וכו׳ רביעית החדש הזה לכם ומפטירין בראשון באחד לחדש:
גמ׳ קדמינן וקרינן. עי׳ בכורות דף נז ע״ב תד״ה בפרוס:
וכיון שבחודש ניסן בעי אקרובי [צריך להקריב] תמידים ומוספים מתרומה חדשה משקלים שנדבו לשנה חדשה זו, קדמינן וקרינן [מקדימים אנו וקוראים אנו] פרשת שקלים באחד באדר, כי היכי דליתו [כדי שיגיעו] שקלים למקדש בתוך חודש זה, ומעירים: אם כן,
Elsewhere it is derived through a verbal analogy that the yearly cycle begins with the month of Nisan. And since starting from and during the month of Nisan the offerings must be brought from the new collections of half-shekels, it is necessary to make the collection in the preceding month, i.e., in Adar. Therefore, they advance the reading of Shekalim, and they read it on the first of Adar, in order that the people will be reminded to bring the half-shekels to the Temple in good time.
רי״ףבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) כְּמַאן דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָאָמַר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת דְּתַנְיָא גשׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קוֹדֶם לְפֶסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the mishna taught? It is not in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, for if someone would suggest that it is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, one could counter: Didn’t he say that two weeks is a sufficient period of preparation? As it is taught in a baraita: We begin to inquire into the halakhot of Passover thirty days before Passover. Rabban Shimon ben Gamliel says: We begin to inquire only two weeks before Passover. As such, it should be sufficient to announce the collection of half-shekels from two weeks before Nisan, and there should be no need to advance the announcement to the beginning of Adar, as stated in the mishna.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כמאן – מקדמינן כולי האי דלא כרבן שמעון בן גמליאל.
כמאן דלא כרשב״ג דאי כרשב״ג בב׳ שבתות דתניא שואלין בהלכות פסח קודם לפסח ל׳ יום רשב״ג אומר ב׳ שבתות – וקס״ד שדין שאלה קריאת פרשיות בדין שאלה בהלכות שאנו קורין בהלכות פרשת שקלים כל ההקדמה הזאת כדרך שמקדימין לשאול זמן זה בהלכותיו דומיא דה׳ הפסח ומהדרינן דאפילו תי׳ רשב״ג כיון דאמר מר בט״ו בו שולחנות יושבין במקדש משום שולחנות קדמי׳ וקרינן מר״ח אדר וא״ש לרשב״ג דמר״ח ועד שולחנות ב׳ שבתות איכא והה״נ דמתרצינן לרבנן דלאו משום שאלת הלכות הוא שקורין בפ׳ שקלים דא״כ נקדים ל׳ יום קודם שולחנות אלא משום זריזות בעלמא הוא לזרזם על הבאת שקלים ואפילו לרבנן בט״ו יום סגי ולמאי דקס״ד מעקרא דמשום שאלת הלכות כההיא דהתם היינו לדרוש ברבים בה׳ הפסח קודם לפסח ל׳ יום דהא פרישנא בפ״ק דליתא אלא קס״ד דכעין דהתם יש רשות לשאול בה׳ הפסח שהם רבים זמן זה שהוא כעין ערב הפסח אה״נ שייך לקרוא בכאן בפרשת שקלים ל׳ יום קודם לכן כדי לשאול כל אדם בהלכות שהם עמוקות תוך זמן זה.
(5-22) בכ״ה בו יושבין במקדש – משום דאותן שלא צרפו שקליהם עדיין מועטים ואין צריך לשולחנות במדינה אי נמי להודיע שמכאן ואילך ממשכנין על מי שלא הביא שקלו כדפירש רש״י ז״ל.
מאי פרשת שקלים רב אמר את קרבני לחמי לאשי ושמואל אמר כי תשא – והלכתא כשמואל דתניא כוותיה.
כמאן [כמי] משנה זו — שלא כשיטת רבן שמעון בן גמליאל. דאי [שאם] תאמר שהיא כשיטת רבן שמעון בן גמליאל, האמר [הרי אמר] שדי להקדים רק שתי שבתות, דתניא כן שנינו בברייתא]: שואלין ודורשים בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. משמע שלדעתו די בשבועיים כדי להודיע על מאורע!
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the mishna taught? It is not in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, for if someone would suggest that it is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, one could counter: Didn’t he say that two weeks is a sufficient period of preparation? As it is taught in a baraita: We begin to inquire into the halakhot of Passover thirty days before Passover. Rabban Shimon ben Gamliel says: We begin to inquire only two weeks before Passover. As such, it should be sufficient to announce the collection of half-shekels from two weeks before Nisan, and there should be no need to advance the announcement to the beginning of Adar, as stated in the mishna.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כֵּיוָן דְּאָמַר מָר דבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ שׁוּלְחָנוֹת יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה ובכ״הוּבְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹשְׁבִין בַּמִּקְדָּשׁ מִשּׁוּם שׁוּלְחָנוֹת קָדְמִינַן וְקָרֵינַן.

Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, it is possible that even he agrees that the announcement concerning the collection of the half-shekels should be made on the first of Adar, since the Master said: On the fifteenth of Adar money-changing tables for collecting the half-shekels are set up throughout the country, and on the twenty-fifth of Adar they are set up in the Temple. Because of the possibility to donate the half-shekels at the tables already from the fifteenth, they advance the reading of Shekalim to inform people of that possibility and read it two weeks earlier, on the first of Adar.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בט״ו באדר שולחנות – בעלי מטבעות המחלפין שקלי כסף בפרוטות.
יושבין במקדש – הוא סימן שכבר קרב זמן לתרום את הלשכה בשלש קופות וימהרו ויביאו דמאותו היום מתחילין למשכן את המעכבים.
משום שולחנות קדמינן – לאחד באדר דהיינו שתי שבתות וטעמא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן בפ״ק דפסחים (דף ו.).
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שהוא כדעת רבן שמעון בן גמליאל, אלא שלגבי השקלים יש להקדים ולהודיע כבר מראש חודש אדר, כיון שאמר מר [החכם]: בחמשה עשר בו באדר שולחנות שבהם אוספים ומחליפים את השקלים למקדש יושבין עדיין במדינה (בכל הארץ) ובעשרים וחמישה באדר יושבין במקדש, ומשום שולחנות שנעשים בחמישה עשר, קדמינן וקרינן [מקדימים וקוראים] מתחילת החודש, להודיע לאנשים שבועיים לפני זמן זה לתת את הכסף לשולחנים.
Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, it is possible that even he agrees that the announcement concerning the collection of the half-shekels should be made on the first of Adar, since the Master said: On the fifteenth of Adar money-changing tables for collecting the half-shekels are set up throughout the country, and on the twenty-fifth of Adar they are set up in the Temple. Because of the possibility to donate the half-shekels at the tables already from the fifteenth, they advance the reading of Shekalim to inform people of that possibility and read it two weeks earlier, on the first of Adar.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי פָּרָשַׁת שְׁקָלִים רַב אָמַר {במדבר כ״ח:ב׳} צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי הוּשְׁמוּאֵל אָמַר {שמות ל׳:י״ב} כִּי תִשָּׂא.

§ The Gemara clarifies which passage is read: What is this portion of Shekalim? Rav said: It is the portion of “Command the children of Israel, and say to them: My offering, the provision of My offerings made by fire” (Numbers 28), which details the daily and additional offerings. And Shmuel said: It is the portion of “When you take the count” (Exodus 30:11–16).
עין משפט נר מצוהרי״ףר״י מלונילר׳ יהודה אלמדאריר׳ ישמעאל בן חכמוןריטב״אפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳. מאי פרשת שקלים. רב אמר צו את בני ישראל ואמרת וגו׳, תשמרו להקריב לי במועדו, האמור במקום אחר, זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה, כל הני חדשים למה לי, אמרה תורה יש לך חדש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולת תמידין ומוספין מתרומה חדשה, כדאמרינן בראש השנה דגמרינן שנה שנה מניסן, דכתיב ביה ראשון הוא לכם לחדשי השנה.
ושמואל אמר כי תשא. פרשת תרומה, ג׳ תרומות כתיב ביה, מחצית השקל תרומה ליי, וכתיב כל העובר על הפקודים יתן תרומת יי, וכתיב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט לתת את תרומת יי. ובשנים מהן כתיב מחצית השקל, ובאחד מהן אין בו שיעור. ומתרצים אחד לאדנים והיא שוה לכל מחצית השקל, כדכתיב באלה פקודי בקע לגלגלת. ומהן עשו אדנים למשכן ווים לעמודים. והשניה לתרומת המזבח, אף היא בקע לגלגלת, וממנה קונין קרבנות צבור לכל השנה לכפר על ישראל. והשלישית שאין בה שיעור, היא לבדק הבית. ולא היה שוה בכולם אלא איש כפי נדבתו, כדכתיב ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב. ותרומת אדנים נפקא מפסוק ולקחת את כסף הכיפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אהל מועד, דהיינו אדני המשכן. ותרומת (המשכן) [המזבח] נפק מפסוק העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יי לכפר על נפשותיכם. ומפסוק כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יי, שאין נזכר בו כפרה, הוא מדבר בתרומת בדק הבית.
גמר׳ צו את בני ישראל וגו׳. דמשמ׳ חדש והבא לי מתרומ׳ חדשה בניסן והני קרבנות משקלים אתו כדר׳ טבי ולהכי קרי ליה פרש׳ שקלי׳ בכי תשא דבה מפור׳ עיקר שקלי׳.
גמרא מאי פרשת שקלים רב אמר ״צו את בני ישראל״ ואמרת (א-להים) [אליהם] את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי 1תשמרו להקריב לי במועדו״ (במדבר כח, ב) וכת׳ בה ״זאת עולת חדש בחדשו״ כלומר חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה לפי שיש לך חדש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וגמר שנה שנה מניסן כתיב הכא ״לחדשי השנה״ וכתיב גבי ניסן ״ראשון הוא לכם לחדשי השנה״ אלמא ניסן ראש השנה לשקלים הוא כדאיתה בראש השנה פרק ראשון (ב,א). ושמואל אמר כי תשא. פי כתאני רב יוסף שלש תרומות כתיבי בה כתיב ״זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה״ וכו׳ וכת׳ ״כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יי׳⁠ ⁠״ וכתיב ״העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יי׳ לכפר על נפשותיכם״, בשנים בהם כתיב מחצית השקל ובאחת אין כתיב בה שיעור, אחת לאדנים מהם והיא שוה לכל מחצית השקל כדמפרש בסדר אלה פקודי דכת׳ ״וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש״ וכת׳ ״ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים מאת הככר ככר לאדן״ (שמות לח, כז) ״ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים״ (שם כח) ופי׳ ווים יתידות היוצאין בעמודים כצורת וו והיו עשוין להפשיט הקרבנות שם2, והתרומה השנית תרומת המזבח אף היא מחצית השקל היתה וממנה היו קונין קרבנות הצבור לכל השנה דכתיב לכפר על נפשותיכם והשלישית שאין לה שיעור היא לבדק הבית ולא היתה שוה לכל אלא כל איש כפי נדבתו כדכת׳ ״ויבאו האנשים על הנשים״ (שמות לה, כב), תניא כוותיה דשמואל ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן. פי׳ קורין מכי תשא עד ״לכפר על נפשותיכם״ ומפטירין ״בן שבע שנים יהואש במלכו״ בספר מלכים (ב, יב) משום (דראמי) [דדמי] לפרשת כי תשא דכת׳ ״ויאמר יהואש על הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יי׳ כסף עובר איש כסף נפשות ערכו״ וגו׳.
1. כאן מתחיל דף 12א1.
2. לולי דברי רבינו היה נראה שהווין היו לתלות את וילונות החצר.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

בגמרא מאי פ׳ שקלים רב אמר צו את בני ישראל ושמואל אמר כי תשא. ולכאורה יש לתמוה טובא דמאי פלוגתא שייך בכה״ג בדבר הידוע ומפורסם מימות אנשי כנסת הגדולה או מימות עזרא דבכה״ג מקשה הש״ס במס׳ ברכות גבי הבדלה ושארי ענינים ונחזי עזרא היכי תיקן א״כ מאי פלוגתא דרב ושמואל שייך הכא דנחזי מקמי הכי היכי הוה עבדי בכל פ׳ שקלים ומעיקרא נמי מאי מקשה סתמא דתלמודא מאי פרשת שקלים כיון דדבר ידוע ומפורסם הוא. והנלע״ד בזה דודאי רב גופא מודה דבסתם פ׳ שקלים של כל שנה קורין בכי תשא דכתיב לשון שקלים אלא דעיקר פלוגתא דרב ושמואל היינו בר״ח אדר שחל להיות בשבת דהך מלתא לא שכיחא כולי האי ובהא סבר רב דשייך יותר לקרות את קרבני לחמי דהוי מלתא דשויא לתרווייהו שיש בה מענין ר״ח שהרי קורין אותה בכל ר״ח ואית בה נמי בענין שקלים כדר׳ טבי בסמוך ושמואל סבר דאפ״ה קורין בכי תשא כמו בשאר פ׳ שקלים שהן קודם ר״ח כן נ״ל נכון:
א נאמר במשנה שקוראים פרשת שקלים. ושואלים: מאי [מהי] פרשת שקלים זו שאמרנו? רב אמר: היא הפרשה של ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי״ (במדבר כח, א והלאה), המדברת בענין קרבנות התמידים והמוספים. ושמואל אמר: פרשת שקלים היא פרשת ״כי תשא״ (שמות ל, יא-טז).
§ The Gemara clarifies which passage is read: What is this portion of Shekalim? Rav said: It is the portion of “Command the children of Israel, and say to them: My offering, the provision of My offerings made by fire” (Numbers 28), which details the daily and additional offerings. And Shmuel said: It is the portion of “When you take the count” (Exodus 30:11–16).
עין משפט נר מצוהרי״ףר״י מלונילר׳ יהודה אלמדאריר׳ ישמעאל בן חכמוןריטב״אפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּקָרֵי לַהּ פָּרָשַׁת שְׁקָלִים דִּכְתִיב בַּהּ שְׁקָלִים אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי הָכָא מִידֵּי שְׁקָלִים כְּתִיבִי הָתָם אִין טַעְמָא מַאי כדר׳כִּדְרַבִּי טָבִי.

Granted, according to the one who said that it is the portion of “When you take the count,” this is the reason that it is called the portion of Shekalim, for the obligation to give half-shekels is written in that portion. However, according to one who said that it is the portion of “My offering, the provision of My offerings,” why should that portion be read? Is there anything written about the half-shekels here? The Gemara answers: Yes. What is the reason that they are collected in Adar? As per the explanation of Rabbi Tavi, the half-shekels are collected to be used for the coming year’s daily and additional offerings. Therefore, reading the portion concerning those offerings will serve well as a reminder for people to donate.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

טעמא כדרבי טבי – טעמא מאי מייתינן שקלים באדר כדרבי טבי שיקריבו קרבנות באחד בניסן מתרומה חדשה והך מצוה התם כתיבא.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שהיא פרשת ״כי תשא״, היינו דקרי [זהו הטעם שהוא קורא] לה פרשת שקלים, דכתיב הרי נאמר] בה במפורש ״שקלים״. אלא למאן דאמר שיטת מי שאומר] כי זאת פרשת ״את קרבני לחמי״, (הכא) מידי [וכי (כאן)] ״שקלים״ כתיבי התם [נאמרו שם]? ומשיבים: אין [כן], טעמא מאי [מהו הטעם] שמביאים שקלים בכל שנה — כשיטת ר׳ טבי שיש להביא כספים חדשים לקרבנות הציבור בשנה המתחילה בניסן, ולכן קוראים בפרשה זו המדברת בענין הקרבנות.
Granted, according to the one who said that it is the portion of “When you take the count,” this is the reason that it is called the portion of Shekalim, for the obligation to give half-shekels is written in that portion. However, according to one who said that it is the portion of “My offering, the provision of My offerings,” why should that portion be read? Is there anything written about the half-shekels here? The Gemara answers: Yes. What is the reason that they are collected in Adar? As per the explanation of Rabbi Tavi, the half-shekels are collected to be used for the coming year’s daily and additional offerings. Therefore, reading the portion concerning those offerings will serve well as a reminder for people to donate.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם דִּכְתִיבִי קׇרְבָּנוֹת הָתָם כדר׳כִּדְרַבִּי טָבִי אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא קׇרְבָּנוֹת מִי כְּתִיבִי שְׁקָלִים לָאֲדָנִים כְּתִיבִי.

Granted, according to the one who said that it is the portion of “Command the children of Israel: My offering, the provision of My offerings,” it is logical to read that portion, because the offerings that will be purchased with the half-shekels are written there, as per the explanation of Rabbi Tavi. However, according to one who said that it is the portion of “When you take the count,” why should that portion be read? Is anything about the offerings written in that portion? The collection of half-shekels for use in the construction of the sockets of the Tabernacle are the only thing written in that portion. What does that have to do with the collection of half-shekels for the purchase of offerings that is held in the month of Adar?
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שקלים לאדנים כתיבי – התם כדכתיב ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אהל מועד והן השקלים שנעשו מהן אדני המשכן כדכתיב וכסף פקודי העדה וגו׳ ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש וגו׳.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ושואלים לצד אחר: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] כי פרשת שקלים היא פרשת ״צו את בני ישראל״, משום דכתיב [שנאמר]: ״קרבנות״ התם [שם], כשיטת ר׳ טבי, ששוקלים שקלים באדר לצורך הקרבנות האמורים בפרשה זו. אלא למאן דאמר שיטת מי שאומר] שקוראים פרשת ״כי תשא״, ״קרבנות״ מי כתיבי [האם כתובים שם]? הלא שם רק ענין תרומת שקלים לאדנים של המשכן כתיבי [כתובים]!
Granted, according to the one who said that it is the portion of “Command the children of Israel: My offering, the provision of My offerings,” it is logical to read that portion, because the offerings that will be purchased with the half-shekels are written there, as per the explanation of Rabbi Tavi. However, according to one who said that it is the portion of “When you take the count,” why should that portion be read? Is anything about the offerings written in that portion? The collection of half-shekels for use in the construction of the sockets of the Tabernacle are the only thing written in that portion. What does that have to do with the collection of half-shekels for the purchase of offerings that is held in the month of Adar?
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת הֵן שֶׁל מִזְבֵּחַ לַמִּזְבֵּחַ וְשֶׁל אֲדָנִים לָאֲדָנִים וְשֶׁל בֶּדֶק הַבַּיִת לְבֶדֶק הַבַּיִת.

The Gemara answers: The selection of that portion is in accordance with the explanation of the portion that Rav Yosef taught: The three instances of the word: Contribution, in that portion teach that there were three contributions of half-shekels: The contribution of the altar is for the purchase of communal offerings to be sacrificed on the altar; and the contribution of the sockets is for constructing the sockets; and the contribution of the Temple maintenance is for the Temple maintenance. Therefore, according to Rav Yosef, it is understandable why the portion of “When you take the count” is read. It deals explicitly with the collection of half-shekels.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלש תרומות – נאמרו שם מחצית השקל תרומה לה׳ יתן תרומת ה׳ לתת את תרומת ה׳ תרומת אדנים היתה לאדנים ותרומת מזבח למזבח לקנות מהן קרבנות צבור לכל השנה דכתיב בה לכפר על נפשותיכם.
לבדק הבית – היא לא היתה שוה בכולן אלא איש כפי נדבתו שנאמר ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב וגו׳ (שמות לה).
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ומשיבים: כדתני [כפי ששנה] על זה רב יוסף ואמר: שלש תרומות הן שנרמזו בפרשת השקלים ב״כי תשא״. שקלים שנימנו מתחילה של מזבח — למזבח, ושל אדנים — לאדנים, ושל בדק הבית — לבדק הבית. הרי שבכלל תרומת השקלים היתה גם תרומה לקרבנות שעל המזבח.
The Gemara answers: The selection of that portion is in accordance with the explanation of the portion that Rav Yosef taught: The three instances of the word: Contribution, in that portion teach that there were three contributions of half-shekels: The contribution of the altar is for the purchase of communal offerings to be sacrificed on the altar; and the contribution of the sockets is for constructing the sockets; and the contribution of the Temple maintenance is for the Temple maintenance. Therefore, according to Rav Yosef, it is understandable why the portion of “When you take the count” is read. It deals explicitly with the collection of half-shekels.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּשָׁנֵי הַאי רֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְּׁאָר רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

The Gemara asks further: Granted, according to the one who said that it is the portion of “When you take the count,” this is what is different about this New Moon of Adar and other New Moons when they occur on Shabbat. On the New Moon of Adar, “When you take the count” is read because it describes the collection of half-shekels. On other New Moons, when they occur on Shabbat, the portion of “Command the children of Israel” is read because it mentions the additional offerings brought on Shabbat and the New Moon.
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ועוד שואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שפרשת שקלים היא ״כי תשא״ — היינו דשני [זהו ששונה] האי [זה] ראש חדש אדר שחל להיות בשבת משאר ראשי חדשים החלים בשבת שקוראים בהם את פרשת הקרבנות,
The Gemara asks further: Granted, according to the one who said that it is the portion of “When you take the count,” this is what is different about this New Moon of Adar and other New Moons when they occur on Shabbat. On the New Moon of Adar, “When you take the count” is read because it describes the collection of half-shekels. On other New Moons, when they occur on Shabbat, the portion of “Command the children of Israel” is read because it mentions the additional offerings brought on Shabbat and the New Moon.
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר צַו אֶת קׇרְבָּנִי מַאי שָׁנֵי שָׁנֵי דְּאִילּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קָרוּ שִׁיתָּא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְחַד בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאִילּוּ הָאִידָּנָא כּוּלְּהוּ בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ.

However, according to the one who said that “Command the children of Israel, and say to them: My offering,” what is different about the portion read on the New Moon of Adar and the portion read on other New Moons when they occur on Shabbat, for the same portion is read in all cases? The Gemara answers: They are different: For on other New Moons, when they occur on Shabbat, six people read from the regular weekly portion of the matter of the day and one reads from the portion for the New Moon, whereas now, on the New Moon of Adar, if it occurs on Shabbat, all seven read from the portion of the New Moon.
רי״ףתוספות רי״דריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ראש חדש אדר כול׳ אלא למאן1 דאמר צו, את קרבני, מאי שני כול׳ – מיכן מוכיח שראש חדש שחל להיות בשבת שהשביעי הקורא פרשת ראש חדש צריך להתחיל מצו ולא תימא דוקא בחול דנפישי גברי קרינן מצו אבל בשבת דליכא אלא חד גברא יקרא ובראשי חדשיכם שהוא עינין ראש חדש ולא יותר שאילו כן הרבה שנא ושנא דאילו בשאר ראשי חדשים שחלו להיות בשבת קרינן ובראשי חדשיכם בלחוד ובראש חדש אדר שחל להיות בשבת קרינן נמי צו ואמאי אידחיק לתרוצי תירוצא אחרינא אלא לאו ש״מ כך היה מנהגם ראש חדש שחל להיות בשבת להתחיל מצו כמו שעושין בחול.⁠2
1. כן בפסקי הרי״ד. בכ״י ששון 557: ״אלמ׳ מאן״.
2. בכ״י ששון 557 מופיע כאן הביאור לדף כ׳. ״אין קורין״ ודף כ״ו. ״בני העיר שמכרו״.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

אלא למאן דאמר שיטת מי שאומר] ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי״, מאי שני [במה שונה] הפרשה הנקראת בשבת זו מזו הנקראת בכל שבת ראש חודש? ומשיבים: שני [שונה] באופן זה: שאילו שאר ראשי חדשים החלים בשבת קרו שיתא בענינא דיומא [קוראים שישה בעניינו של יום] וחד [ואחד] בענין ראש חודש, ואילו האידנא [עכשיו], בראש חודש אדר שחל בשבת, כולהו [כולם] קוראים בשל ראש חודש.
However, according to the one who said that “Command the children of Israel, and say to them: My offering,” what is different about the portion read on the New Moon of Adar and the portion read on other New Moons when they occur on Shabbat, for the same portion is read in all cases? The Gemara answers: They are different: For on other New Moons, when they occur on Shabbat, six people read from the regular weekly portion of the matter of the day and one reads from the portion for the New Moon, whereas now, on the New Moon of Adar, if it occurs on Shabbat, all seven read from the portion of the New Moon.
רי״ףתוספות רי״דריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר.

The Gemara asks: This answer works out well according to the one who said that when the mishna states that on the fifth Shabbat, we resume the regular order of readings. The intention is that one resumes the regular weekly order of Torah portions. This implies that on the previous four Shabbatot, the regular portion was not read at all. Rather, only the special portions delineated in the mishna were read. Therefore, it makes sense to say that all seven people read from the special portion.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הניחא למאן דאמר – בפרקין האי דקתני מתני׳ בחמישית חוזרין לכסדרן.
לסדר פרשיות הוא חוזר – שקראו את אלו והפסיקו מלקרות את פרשת השבת איכא למימר כדאמר האידנא קרו כולהו בדראש חודש אלא למאן דאמר כו׳ דמפרש חוזרין לכסדרן לסדר ההפטרות אלמא ההפטרות הופסקו עד הנה אבל לא הפרשיות דעד השתא הוו קרו נמי מעניינא דיומא מאי שני.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ושואלים: הניחא למאן דאמר [תירוץ זה שאמרנו נוח לדעת מי שאומר] לסדר פרשיות הוא חוזר, שבארבע שבתות מיוחדות אלה קוראים רק פרשה המיוחדת להן ולא דבר אחר וכמסיים את קריאת ארבעה פרשיות אלו חוזר לפרשת השבוע כסדר הרגיל.
The Gemara asks: This answer works out well according to the one who said that when the mishna states that on the fifth Shabbat, we resume the regular order of readings. The intention is that one resumes the regular weekly order of Torah portions. This implies that on the previous four Shabbatot, the regular portion was not read at all. Rather, only the special portions delineated in the mishna were read. Therefore, it makes sense to say that all seven people read from the special portion.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר וּפָרַשְׁתָּא דְיוֹמָא קָרֵינַן מַאי שָׁנֵי.

However, according to the one who says that the mishna’s intention is that one resumes the regular order of concluding readings from the Prophets [haftarot], and on the previous Shabbatot one also reads from the regular portion of the matter of the day, then the original question stands: What is different about the portion read on the New Moon of Adar and the portion read on other New Moons when they occur on Shabbat?
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

אלא למאן דאמר שיטת מי שאמר] כי לסדר ההפטרות הוא חוזר שאין קריאת התורה כולה בפרשיות האמורות, אלא רק המפטיר, ופרשתא דיומא קרינן את פרשת היום קוראים אנו] לפי הסדר, אם כן מאי שני [במה שונה] ראש חודש זה מן האחרים?
However, according to the one who says that the mishna’s intention is that one resumes the regular order of concluding readings from the Prophets [haftarot], and on the previous Shabbatot one also reads from the regular portion of the matter of the day, then the original question stands: What is different about the portion read on the New Moon of Adar and the portion read on other New Moons when they occur on Shabbat?
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) שָׁנֵי דְּאִילּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קָרוּ שִׁיתָּא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְחַד קָרֵי בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאִילּוּ הָאִידָּנָא קָרוּ תְּלָתָא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְאַרְבְּעָה קָרוּ בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ.

The Gemara answers: They are different: For whereas on other New Moons, when they occur on Shabbat, six people read from the regular weekly portion of the matter of the day and one reads from the portion for the New Moon, now, on the New Moon of Adar, if it occurs on Shabbat, three people read from the regular weekly portion of the matter of the day and four read from the portion for the New Moon.
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ומשיבים: שני [שונה], שאילו שאר ראשי חדשים קרי שיתא בעניינא דיומא [קוראים שישה בענין היום] בסדר הפרשיות הרגיל וחד קרי [ואחד קורא] בשל ראש חודש ואילו האידנא קרי תלתא בעניינא דיומא [עכשיו בפרשת שקלים קוראים שלושה בענין היום] וארבעה קרו [קוראים] בשל ראש חודש.
The Gemara answers: They are different: For whereas on other New Moons, when they occur on Shabbat, six people read from the regular weekly portion of the matter of the day and one reads from the portion for the New Moon, now, on the New Moon of Adar, if it occurs on Shabbat, three people read from the regular weekly portion of the matter of the day and four read from the portion for the New Moon.
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מֵיתִיבִי ור״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים וּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן דְּדָמֵי לֵיהּ דִּכְתִיב {מלכים ב י״ב:ה׳} כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ.

The Gemara raises an objection from the Tosefta (Megilla 3:1): When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read the Torah portion of Shekalim, and they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest (II Kings 12:1–17). Granted, according to the one who said that Shekalim is the portion of “When you take the count,” this is the reason that they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest: Because it is comparable in content to the Torah reading, as it is written in the story of Jehoiada: “The money of his assessment of persons” (II Kings 12:5), which is referring to his collection of the half-shekels, and the haftara should always contain a theme similar to the Torah reading.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףר׳ יהודה אלמדאריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ ר״ח שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. תנן התם במסכת שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים כו׳ מכריזין שיכין כל אדם שקלו ויביאהו למקדש.
ולמה באחד באדר דקי״ל כר׳ טבי דמצריך לאיתויי הקרבנות שמקריבין בר״ח ניסן מן השקלים של שנה זו מן התרומה שנתרמה כדתנן בשלש קופות של שלש סאין כו׳. והא שמועה דר׳ טבי בראש השנה פרק א׳ וכיון דבעינן לאקרובי מן השקלים החדשים באחד בניסן מקדמינן להשמיע באחד באדר כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל׳ יום. אמרינן מתניתין נמי כרבן שמעון בן גמליאל דאמר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ב׳ שבתות. כיון ששנינו בט״ו באדר שולחנות ישבו במדינה כדי לקבל השקלים מכל אדם. מקדמינן ומכרזינן קודם ט״ו.
מאי פרשת שקלים. רב אמר צו את בני ישראל את קרבני לחמי וגו׳ ושמואל אמר כי תשא. בשלמא לשמואל היינו דקרינן מכי תשא תרומה לי״י. יתן תרומת י״י. לתת את תרומת י״י לכפר חדא לאדנים וחדא למזבח וחדא לבדק הבית אלא לרב בצו את קרבני מי כתיב שקלים התם. איכא דאמרי בשלמא לשמואל דאמר בכי תשא היינו דשאני ר״ח [אדר] דבכל ראשי חדשים קורין בצו. ובר״ח אדר בכי תשא אלא לרב מאי שאני. ואמרינן דבכל ר״ח שחל להיות בשבת קרו שיתא בעניינא דיומא בפרשה של אותה שבת וחד קרי בדר״ח. ובר״ח אדר מניחין פרשת היום וקורין כולן בצו את בני ישראל. הניחא לר׳ אמי דאמר הא דתנינן בחמישית חוזרין לסידרן לסדר פרשיות חוזרין מכלל שאלו ד׳ שבתות לא קרינן ענין היום והאידנא חוזרין לענין היום אלא לר׳ ירמיה דאמר לסדר הפטרות הן חוזרין אבל סדר פרשיות לעולם קורין אותן כל פרשה בזמנה מאי איכא למימר. ומותבינן לרב מאי דמי הפטרה דיהוידע לצו את בני ישראל ופרקינן כר׳ טבי דמצריך קרבן ראש חודש ניסן מתרומה חדשה. ותוב מותבינן לרב מחל להיות ראש חודש אדר בפרשה הסמוכה לה כו׳ איך יתכן לחול פרשת פינחס באחד באדר ופרקינן תמצא בענין הזה לבני מערבא שמסיימין התורה לשלש שנים ופוסקין כל פרשה ג׳ פרשיות אפשר דמיתרמי להו כי האי גוונא ועליהן תניא זו הברייתא. תניא כשמואל ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן.
ר׳ יצחק נפחא אמר ר״ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג׳ תורות וקורין א׳ בענין היום ואחד בר״ח וא׳ בחנוכה. ר״ח טבת שחל להיות בחול.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומפטירין ביהוידע. דכתי׳1 כסף עובר איש [כסף] נפשות ערכו2.
1. מלכים ב,יב,ה.
2. עיין בפרש״י לרי״ף (דף ט,ב ד״ה ומפטירין) שכתב דדמי לפרשת כי תשא דהכא כתיב כופר נפשו והתם כתיב איש כסף נפשות ערכו.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

מיתיבי [מקשים] ממה ששנינו בתוספתא: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, ומפטירין בענין של יהוידע הכהן (מלכים ב׳ יב, א-ז). בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שקוראים ״כי תשא״, היינו [זו הסיבה] שמפטירים ביהוידע הכהן דדמי ליה כן הוא דומה לו] בעניינו, דכתיב [שנאמר] בפרשת יהוידע: ״כסף נפשות ערכו״ (מלכים ב׳ יב, ה),
The Gemara raises an objection from the Tosefta (Megilla 3:1): When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read the Torah portion of Shekalim, and they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest (II Kings 12:1–17). Granted, according to the one who said that Shekalim is the portion of “When you take the count,” this is the reason that they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest: Because it is comparable in content to the Torah reading, as it is written in the story of Jehoiada: “The money of his assessment of persons” (II Kings 12:5), which is referring to his collection of the half-shekels, and the haftara should always contain a theme similar to the Torah reading.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףר׳ יהודה אלמדאריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי מִי דָּמֵי דָּמֵי כדר׳כִּדְרַבִּי טָבִי.

However, according to the one who said that “My offering, the provision of My offerings” is read as the portion of Shekalim, is the haftara comparable to that portion? It is comparable, as per the explanation of Rabbi Tavi: It is appropriate to read the portion about offerings because the collection of half-shekels is for that purpose.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כדרבי טבי – זאת עולת חודש בשקלים אמר.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

אלא למאן דאמר שיטת מי שאומר] כי קוראים את פרשת ״את קרבני לחמי״, מי דמי [האם דומה] הדבר? ומשיבים: הדבר דמי [דומה] כאשר מבינים את טעם מתן השקלים כפי שאמר ר׳ טבי.
However, according to the one who said that “My offering, the provision of My offerings” is read as the portion of Shekalim, is the haftara comparable to that portion? It is comparable, as per the explanation of Rabbi Tavi: It is appropriate to read the portion about offerings because the collection of half-shekels is for that purpose.
רי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מֵיתִיבִי חָל לִהְיוֹת בַּפָּרָשָׁה הַסְּמוּכָה לָהּ בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ קוֹרִין אוֹתָהּ וְכוֹפְלִין אוֹתָהּ.

The Gemara raises an objection from a baraita: If the New Moon of Adar occurs on the Shabbat on which the portion to be read for the regular weekly reading is adjacent to the portion read as Shekalim, whether on the Shabbat preceding the Shabbat on which Shekalim will be read as part of the weekly reading or following it, then they read and repeat Shekalim on both Shabbatot, one time as the special portion Shekalim and the other as part of the regular order.
רי״ףרש״יריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חל להיות – ר״ח אדר בפרשה הסמוכה לפרשת שקלים.
וכופלין אותה – בשבת שניה אע״פ שקראוה בראשונה.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]


בפרש״י
בד״ה חל להיות ר״ח אדר בפרשה הסמוכה לפרשת שקלים כו׳ עכ״ל אפשר דנקט ר״ח אדר דקאי אמתני׳ דהיינו ר״ח אדר שחל בשבת שבו קורין פרשת שקלים אבל פרשת כי תשא כסדרה אינה קרויה פרשה שקלים בשמעתין והכי הל״ל לפי סוגיין חל להיות פרשת שקלים בפרשה הסמוכה לכי תשא כופלין כו׳ ודו״ק:
מיתיבי [מקשים], ממה ששנינו: חל ראש חודש אדר להיות בפרשה הסמוכה לה (לפרשת השקלים), בין שסמוכה מלפניה, בין לאחריה — קורין אותה בזמנה וכופלין אותה בשבת הבאה, שקוראים את אותה פרשה פעם נוספת.
The Gemara raises an objection from a baraita: If the New Moon of Adar occurs on the Shabbat on which the portion to be read for the regular weekly reading is adjacent to the portion read as Shekalim, whether on the Shabbat preceding the Shabbat on which Shekalim will be read as part of the weekly reading or following it, then they read and repeat Shekalim on both Shabbatot, one time as the special portion Shekalim and the other as part of the regular order.
רי״ףרש״יריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר כִּי תִשָּׂא הַיְינוּ דְּמִתְרְמֵי בְּהָהוּא זִימְנָא.

Granted, according to the one who said that the portion of “When you take the count” is read as Shekalim, this is how it is possible: That portion could occur at that time in the yearlong cycle of the order of readings. In the regular order of reading, “When you take the count” is often read during the beginning of Adar.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בההוא זימנא – באותו פרק של אדר.
ראש חדש אדר שחל להיות בשבת [מוציאין שלשה ספרי תורה וקורין] אחד בעניינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא וכן הענין בראש חדש טבת שחל להיות בשבת אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בחנוכה וכן בראש חדש ניסן שחל להיות בשבת אחד בסדר היום ואחד בראש חדש ואחד בהחדש הזה:
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

ומעתה, בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שקוראים פרשת ״כי תשא״ — היינו דמתרמי בההוא זימנא [זהו שמזדמן באותו זמן], שפעמים פרשת השבוע הסמוכה היא פרשת ״כי תשא״,
Granted, according to the one who said that the portion of “When you take the count” is read as Shekalim, this is how it is possible: That portion could occur at that time in the yearlong cycle of the order of readings. In the regular order of reading, “When you take the count” is often read during the beginning of Adar.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר צַו אֶת קׇרְבָּנִי מִי מִתְרְמֵי בְּהָהוּא זִימְנָא אִין לִבְנֵי מַעְרְבָא זדְּמַסְּקִי לִדְאוֹרָיְיתָא בִּתְלָת שְׁנִין.

However, according to the one who said that the portion of “Command the children of Israel, and say to them, My offering” is read as Shekalim, does that portion ever occur at that time of the year? That portion usually occurs much later in the year, in the summer. The Gemara answers: Yes, it sometimes occurs that this portion is read during the beginning of Adar, for the people of the West, i.e., Eretz Yisrael, who complete the cycle of reading the Torah not in one year but in three years.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מי מתרמי – והלא בפרשת פינחס היא שהיא סמוכה לחודש אב.
דמסקי אורייתא – מסיימין חמשה חומשין פעם אחת לשלש שנים ולא בכל שנה כמו שאנו עושין.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

אלא למאן דאמר שיטת מי שאומר] שקוראים ״צו... את קרבני״, מי מתרמי בההוא זימנא [האם מזדמן באותו זמן] שיקראו פרשה זו? והרי פרשה זו נקראת בקיץ! ומשיבים: אין [כן] אפשרי שיקרה כן לבני מערבא [ארץ ישראל] דמסקי לדאורייתא בתלת שנין הם גומרים את קריאת התורה בשלוש שנים] ולא בשנה אחת, ויתכן איפוא שיקראו בפרשת ״צו את קרבני״ בחודש אדר.
However, according to the one who said that the portion of “Command the children of Israel, and say to them, My offering” is read as Shekalim, does that portion ever occur at that time of the year? That portion usually occurs much later in the year, in the summer. The Gemara answers: Yes, it sometimes occurs that this portion is read during the beginning of Adar, for the people of the West, i.e., Eretz Yisrael, who complete the cycle of reading the Torah not in one year but in three years.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין כִּי תִשָּׂא וּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Shmuel: When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read the portion of “When you take the count,” and they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest.
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של שמואל: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת — קורין ״כי תשא״ ומפטירין ב״יהוידע הכהן״.
It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Shmuel: When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, they read the portion of “When you take the count,” and they read as the haftara the story involving Jehoiada the priest.
רי״ףריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא חר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מוֹצִיאִין שָׁלֹשׁ תּוֹרוֹת וְקוֹרִין בָּהֶן אֶחָד בְּעִנְיָינוֹ שֶׁל יוֹם וְאֶחָד בְּשֶׁל ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בְּכִי תִשָּׂא וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא טר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מְבִיאִין שָׁלֹשׁ תּוֹרוֹת וְקוֹרִין בָּהֶן אֶחָד בְּעִנְיָינוֹ שֶׁל יוֹם וְאֶחָד בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה.

§ Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, the congregation takes out three Torah scrolls from the ark and reads from them. From the first one, they read the portion of the regular weekly reading of the matter of the day; and from the second one they read the portion for the New Moon; and from the third one they read Shekalim, which begins with “When you take the count.” And Rabbi Yitzḥak Nappaḥa further said: When the New Moon of Tevet, which always falls during Hanukkah, occurs on Shabbat, they bring three Torah scrolls and read from them. From the first one, they read the portion of the regular cycle of reading of the matter of the day; and from the second one, they read the portion for the New Moon; and from the third one, they read the portion for Hanukkah.
עין משפט נר מצוהרי״ףר״י מלונילר׳ יהודה אלמדאריר׳ ישמעאל בן חכמוןריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר״ח טבת. שהוא בתוך ח׳ ימי חנוכה.
שחל להיות בשבת מוציאין ג׳ תורות וכו׳, קרו תלת בדר״ח דהוא תדיר.
מוציאין ג׳ תורות. וה״ה נמי לר״ח ניסן שחל בשבת וחדא מינייהו נקט וחדא מכלל חברת׳ איתמר ור׳ יצחק נפח׳ לא אמ׳ אלא אדר וחזרו ולמדו לטבת וניסן1.
קרו ג׳ בר״ח. טעמ׳ מפר׳ בגמ׳ דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
1. בגמ׳ אמרינן שר׳ יצחק נפחא אמר על אדר ולמדו מזה לר״ח טבת וליתא להא דר״ח ניסן. אמנם ברמב״ם (פי״ג מהל׳ תפלה הכ״ג) כתב וכן ר״ח ניסן שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים. ובכס״מ שם כתב דר״ח ניסן נמי נלמד מהא דר״י נפחא גבי ר״ח טבת שחל בשבת.
ואמר ר׳ יצחק נפחא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרי תורות וקורין בהן אחד בענינו של יום שהוא הסדר שקורין אותו ששה בני אדם ואחד קורא בו השביעי ענין ראש חדש ואחד קורא בו המפטיר בכי תשא.
ואמ׳ ר׳ יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת. פי׳ ראש חדש טבת שהוא בתוך שמונת ימי חנוכה שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן, אחד קורין בו בענינו של יום והוא הסדר, ואחד קורין בו ענין ראש חדש 1דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם2 ואחד בשל חנוכה.
ראש חדש אדר שחל להיות בו תצוה כלומר שהיה סדר אותה שבת ״ואתה תצוה, והוא צריך לקרוא פרשת שקלים כיצד יעשה, אמר׳ אביי קרו שיתא מ״ואתה תצוה״ וקורין והולכין מפרשת כי תשא עד ״ועשית כיור נחשת״ וחד שהוא המפטיר לפי שהמפטיר עולה למנין שבעה כמו שיתבאר (כג,א) חוזר וקורא מכי תשא עד ״ועשית כיור נחושת״ באותו ספר עצמו שהרי אינו צריך לגלול וכיון שישמעו הציבור כי תשא שני פעמים ידעו כי להכריז על השקלים הם קורין כי תשא פעם שניה, אבל כשאינן קורין כי אם פעם אחת יאמרו שעדיין לא נשלם סדר ״ואתה תצוה״.
1. כאן מתחיל דף 12א2.
2. כ״כ ר׳⁠ ⁠״י מלוניל.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 5]

וא״ר יצחק נפחה ר״ח אדר שחל להיות בשבת מביאין ג׳ תורות וכו׳ – ואין קורין הכל בספר א׳ משום טורח ציבור שיתעכבו כשגוללים אותו ובמסכת סוטה אמרי׳ גבי כהן גדול ביום הכיפורים שקורא בפרשת אחרי מות ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים קורא ע״פ ואקשי׳ וניתי ספר תורה אחרינא וליקרי ביה ופרקי׳ דליכא משום פגם של ראשון אלא כי קרי חד גברא בתרי ספרי אבל תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא וכן ר״ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג׳ תורות וקורין בא׳ בענינו של יום וא׳ בשל ר״ח וא׳ בחנוכה פי׳ ושל חנוכה אחרון כדמסבר להו.
ואסיקנא דר״ח טבת שחל להיות בחול קרו תלתא בר״ח וחד בשל חנוכה. ואין משגיחין בשל חנוכה לקרות בו תחלה וג׳ דר״ח תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ומעולה יותר.
ואסיקנא דפרשת שקלים שחל להיות בואתה תצוה קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא משום פרשת שקלים מכי תשא עד ועשית כיור – דאי לא קרו אלא חדא זמנא ליכא הכרא דאמרי אוקומי הוא דמוקמי התם לפרש׳ ואתה תצוה והאי חד דמהדר מכי תשא עד ועשית היינו ז׳ ממש ולמ״ד מפטיר עולה למנין ז׳ היינו מפטיר ולמ״ד מפטיר אינו עולה למנין ז׳ היינו א׳ מן הקוראין ולא בעינן דליקרו ז׳ בפ׳ עד ועשית והדר מפטיר וליקרי מכי תשא עד ועשית משום פ׳ דלא מיבעי ליה למקרי בעקר פרשה חד אלא העולים למנין הקוראי׳ ולהכי סתים לה סתומי ושוב אין ראיה מכאן לדברי הרי״ף ז״ל כדכתיבנא לעיל והשתא נהגינן דקרי ז׳ בפרשת היום ומפטיר קרי בפ׳ שקלים ושפיר דמי כדפרישנא לעיל מי׳ אביי לא נחית בהא ונקיט לישנא דרווחא שלעולם הכי מעולה שיקרא פרשת הענין מי שעולה למנין ז׳ ולעולם אי׳ לך דלאו עכובא היא מי׳ השתא לא מתרמי לן פ׳ שקלים בואתה תצוה וכן כשחל פ׳ שקלים בכי תשא עצמה קרו שיתא וכו׳ והשתא לא מתרמי לן.
ב אמר ר׳ יצחק נפחא [הנפח]: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת עצמה — מוציאין באותה שבת שלש ספרי תורות, וקורין בהן, אחד בעניינו של יום לפי סדר הפרשיות הרגיל (פרשת השבוע) ואחד בשל ראש חודש, ואחד ב״כי תשא״ שהיא פרשת שקלים. ואמר ר׳ יצחק נפחא: ראש חודש טבת שחל להיות בשבת והוא תמיד בתוך חנוכה, מביאין שלש תורות וקורין בהן, אחד בעניינו של יום לפי סדר הפרשיות ואחד בשל ראש חודש, ואחד בפרשה הנקראת בחנוכה.
§ Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: When the New Moon of Adar occurs on Shabbat, the congregation takes out three Torah scrolls from the ark and reads from them. From the first one, they read the portion of the regular weekly reading of the matter of the day; and from the second one they read the portion for the New Moon; and from the third one they read Shekalim, which begins with “When you take the count.” And Rabbi Yitzḥak Nappaḥa further said: When the New Moon of Tevet, which always falls during Hanukkah, occurs on Shabbat, they bring three Torah scrolls and read from them. From the first one, they read the portion of the regular cycle of reading of the matter of the day; and from the second one, they read the portion for the New Moon; and from the third one, they read the portion for Hanukkah.
עין משפט נר מצוהרי״ףר״י מלונילר׳ יהודה אלמדאריר׳ ישמעאל בן חכמוןריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וּצְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק אֲבָל בְּהָךְ כְּרַב ס״לסְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר פָּרָשַׁת שְׁקָלִים אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי וּבִשְׁתֵּי תוֹרוֹת סַגִּי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The Gemara comments: And it is necessary for Rabbi Yitzḥak Nappaḥa to state the halakha in both cases, as, if it had been stated only with regard to the New Moon of Tevet, one could have mistakenly thought that only with regard to that case does Rabbi Yitzḥak Nappaḥa state that three Torah scrolls are used. But with regard to the New Moon of Adar, one might think that he holds in accordance with the opinion of Rav, who said that the portion of Shekalim is the portion of “My offering, the provision of My offerings,” and two Torah scrolls will therefore suffice, since the same portion is used both for the portion for the New Moon and for the portion of Shekalim. Therefore, he teaches us that three Torah scrolls are used even on the New Moon of Adar.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: וצריכא [וצריך] שיאמר את שתי ההלכות, ואינן נלמדות זו מזו. דאי איתמר בהא [שאילו היה נאמר רק בזו] של ראש חודש טבת, הייתי אומר: בהא קאמר [בזאת אמר] ר׳ יצחק, אבל בהך [בזו] של אדר כרב סבירא ליה [סבור הוא], שאמר שפרשת שקלים היא ״את קרבני לחמי״, וממילא בשתי ספרי תורות סגי [מספיק], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שגם באדר קוראים בשלושה ספרי תורה.
The Gemara comments: And it is necessary for Rabbi Yitzḥak Nappaḥa to state the halakha in both cases, as, if it had been stated only with regard to the New Moon of Tevet, one could have mistakenly thought that only with regard to that case does Rabbi Yitzḥak Nappaḥa state that three Torah scrolls are used. But with regard to the New Moon of Adar, one might think that he holds in accordance with the opinion of Rav, who said that the portion of Shekalim is the portion of “My offering, the provision of My offerings,” and two Torah scrolls will therefore suffice, since the same portion is used both for the portion for the New Moon and for the portion of Shekalim. Therefore, he teaches us that three Torah scrolls are used even on the New Moon of Adar.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) וְלֵימָא הָא וְלָא בָּעֲיָא הָךְ חֲדָא מִכְּלַל חֲבֶירְתָּהּ אִיתְּמַר.

The Gemara asks: But, based on that logic, let Rabbi Yitzḥak just say the halakha with respect to this case of the New Moon of Adar, and there would be no need to state that case of the New Moon of Tevet. The Gemara answers: Indeed, one was stated from the other by inference, i.e., Rabbi Yitzḥak Nappaḥa stated the halakha explicitly only with regard to the New Moon of Adar, and it was inferred that the same is true of the New Moon of Tevet.
רי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חדא מכלל חבירתה איתמר – וא״ת ומאן דאמר מכללא אמאי אמרה והא כיון דידעינן אידך כל שכן הא ויש לומר דמאן דאמרה באתריה דרב הוה דסבר דראש חודש אדר שחל להיות בשבת שאין מוציאין כי אם שתי תורות ולא הוו ידעי כלל אידך דרבי יצחק ומזה הטעם איצטריך לאשמועינן ההיא דראש חודש טבת שחל להיות בשבת דמוציאין שלשה ספרי תורה.
ושואלים: ולימא הא ולא בעיא הך [ושיאמר זאת לגבי פרשת שקלים ולא צריכה האחרת]! ומשיבים: אכן, אינה צריכה, אלא חדא [אחת] מכלל חבירתה איתמר [נאמרה], שהוא אמר הלכה מפורשת בפרשת שקלים, ומכאן למדו לענין ראש חודש בחנוכה.
The Gemara asks: But, based on that logic, let Rabbi Yitzḥak just say the halakha with respect to this case of the New Moon of Adar, and there would be no need to state that case of the New Moon of Tevet. The Gemara answers: Indeed, one was stated from the other by inference, i.e., Rabbi Yitzḥak Nappaḥa stated the halakha explicitly only with regard to the New Moon of Adar, and it was inferred that the same is true of the New Moon of Tevet.
רי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) אִיתְּמַר ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק יקָרוּ תְּלָתָא בר״חבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחַד בַּחֲנוּכָּה וְרַב דִּימִי דְּמִן חֵיפָא אֲמַר קָרוּ תְּלָתָא בַּחֲנוּכָּה וְחַד בר״חבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.

§ An amoraic dispute was stated: When the New Moon of Tevet occurs on a weekday, what Torah portion is read? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Three people read from the portion for the New Moon, and one reads from the portion for Hanukkah. And Rav Dimi of Haifa said: Three read from the portion for Hanukkah, and one reads from the portion for the New Moon.
עין משפט נר מצוהרי״ףר״י מלונילפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וחד בחנוכה שאינו תדיר.
ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה. ומחייב לקרות כי תשא משום פרשת שקלים, כיצד יעשה שיהא ניכר לכל שאין קורין כי תשא כי אם בעבור פרשת שקלים, כי שמא יאמרו עדין לא נשלם סדר ואתה תצוה כי אם ועשית כיור נחשת.
שם אתמר ר״ח טבת וכו׳ א״ר יצחק קרי תלתא בר״ח וחד בחנוכה ורב דימי אמר איפכא ומפרש ר׳ יצחק משום דתדיר קודם ורבי אבין מפרש טעמא דר׳ דימי משום דמי גרם רביעי שיבוא ר״ח וכו׳. ולכאורה יש לדקדק דאכתי בלא״ה י״ל דחנוכה עדיף משום פרסומי ניסא דהך טעמא עדיף כדמשמע בפ׳ במה מדליקין (שבת דף כ״ד) דנר חנוכה דוחה קידוש היום אע״ג דתדיר אלא שהתוס׳ שם כתבו ליישב ולחלק בין האי דהכא ובין הפטרה דכיון דסוף סוף קרי חד בחנוכה מש״ה לא אמרינן דידחה לגמרי להקדימו ולעלויי מדר״ח ולפ״ז א״ש נמי לישנא דאין משגיחין דהכא דאע״ג דבעלמא תדיר קודם אפילו הכי לא משגחינן הכא לרבי יצחק בדר״ח כיון דבחנוכה איכא פרסומי ניסא ולרב דימי בר אבא איפכא אע״ג דבעלמא פרסומי ניסא עדיף בחנוכה אפ״ה אין משגיחין מהאי טעמא גופא כמ״ש התוס׳:
ג איתמר [נאמר] שחלקו אמוראים בבעיה הבאה: ראש חדש טבת שחל להיות ביום חול, כיצד קוראים? אמר ר׳ יצחק נפחא: קרו תלתא [קוראים שלושה] בפרשת ראש חדש, וחד [ואחד] קורא בענין חנוכה. ורב דימי דמן חיפה אמר: קרו תלתא [קוראים שלושה] בחנוכה וחד [ואחד] בראש חדש.
§ An amoraic dispute was stated: When the New Moon of Tevet occurs on a weekday, what Torah portion is read? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Three people read from the portion for the New Moon, and one reads from the portion for Hanukkah. And Rav Dimi of Haifa said: Three read from the portion for Hanukkah, and one reads from the portion for the New Moon.
עין משפט נר מצוהרי״ףר״י מלונילפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) אָמַר ר׳רַבִּי מָנִי כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מִסְתַּבְּרָא דְּתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר תָּדִיר קוֹדֵם.

Rabbi Mani said: It stands to reason to rule in accordance with the opinion of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa, for it is already an established principle that when a frequent practice and an infrequent practice conflict, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice. Since the portion for the New Moon is read more frequently than the portion for Hanukkah, it should be given greater prominence.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ מני: כוותיה [כשיטתו] של ר׳ יצחק נפחא מסתברא [מסתבר] לומר לפי הכלל: תדיר ושאינו תדיר — תדיר קודם. וכיון שראש חודש תדיר יותר מחנוכה, עיקר הקריאה צריכה להיות בעניינו.
Rabbi Mani said: It stands to reason to rule in accordance with the opinion of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa, for it is already an established principle that when a frequent practice and an infrequent practice conflict, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice. Since the portion for the New Moon is read more frequently than the portion for Hanukkah, it should be given greater prominence.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(27) א״ראָמַר רַבִּי אָבִין כְּוָותֵיהּ דְּרַב דִּימִי מִסְתַּבְּרָא מִי גָּרַם לָרְבִיעִי שֶׁיָּבֹא ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ הִלְכָּךְ רְבִיעִי בר״חבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בָּעֵי מִיקְרֵי.

Rabbi Avin said: It stands to reason to rule in accordance with the opinion of Rav Dimi, for the following reason: What caused the fourth person to come and read from the Torah? The New Moon, as on the other days of Hanukkah only three people read from the Torah. Therefore, it is only logical that the fourth person should read from the portion for the New Moon.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ אבין: כוותיה [כשיטתו] של רב דימי מסתברא [מסתבר] לומר, ומדוע — מי גרם לרביעי שיבא, מי גרם שיקראו ארבעה אנשים בספר התורה — ראש חדש שהרי בחנוכה קוראים רק שלושה, הלכך [על כן] רביעי בראש חדש בעי מיקרי [צריך לקרוא], להדגיש שתוספת הרביעי מפני ראש חודש היא.
Rabbi Avin said: It stands to reason to rule in accordance with the opinion of Rav Dimi, for the following reason: What caused the fourth person to come and read from the Torah? The New Moon, as on the other days of Hanukkah only three people read from the Torah. Therefore, it is only logical that the fourth person should read from the portion for the New Moon.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(28) מַאי הָוֵי עֲלַהּ רַב יוֹסֵף אָמַר אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְרַבָּה אָמַר אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּחֲנוּכָּה וְהִלְכְתָא אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּחֲנוּכָּה ור״חוְרֹאשׁ חֹדֶשׁ עִיקָּר.

The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this matter? Rav Yosef said: We do not concern ourselves with making the portion for the New Moon the primary reading. Rather, three people read from the portion for Hanukkah, and only the fourth reads the portion for the New Moon. And Rabba said: We do not concern ourselves with making the portion for Hanukkah the primary reading. Rather, three people read from the portion for the New Moon, and only the fourth reads the portion for Hanukkah. The Gemara concludes: And the halakha is that we do not concern ourselves with making the portion for Hanukkah the primary reading, and therefore the portion for the New Moon is primary.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תנינאפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ר׳ יצחק נפחא ג׳ קורין בר״ח ואסיקנא כוותיה. אין משגיחין בחנוכה ור״ח עיקר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אין משגיחין – לעשות עיקר.
והלכתא אין משגיחין בחנוכה – פירוש לעשותו עיקר ואע״ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף מ״מ הוצרך לפסוק הלכה כוותיה משום דפליגי עליה שאר אמוראי.
והלכתא אין משגיחין בחנוכה – אף על גב דקימא לן דכל רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה קינין ומחצה איצטריך הכא למיפסק כרבה משום דפליגי נמי אמוראי אחריני בהאי מילתא. אי נמי יש לומר דרבא פליגי עילויה ולא רבה והכי נמי מיסתברא דהא רבה הוה ריש ישיבה בימי רב יוסף, ולא הוה מדכר תלמודא רב יוסף מיקמי רבה.
וראיתי שחלקו רבני צרפת הקדמונים בראש חודש טבת שחל להיות בשבת במה מפטירין אם בהפטרת ראש חדש אם בהפטרת חנוכה ואמרו שמפטירין בדראש חדש מכח זה הפסוק שאין משגיחין בחנוכה ותדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. ואינו נ״ל דדוקא היכא אמרי הכי גבי קראה ששתי הקריאות אנו חייבין לקרוא דראש חודש וחנוכה והילכך ראש חודש עיקר דהוא תדיר ואין משגיחין בחנוכה אבל ההפטרות אין אומרים שתי הפטרות אלא אחת כדאמרינן לסדר הפטרות הוא חוזר דאלמא מפסיקין ההפטרה של סדר הפרשה ומפטירין באלה ד׳ פרשיות והכא נמי הפטרת חדא בענן למימר. ואין לומר כאן תדיר קודם ואדרבה1 בהפטרות מניחין התדיר ומפטירין מעין המורע2 באלה ד׳ פרשיות ובראש חודש וחנוכה שחלו להיות בשבת בכולן אנו מניחין התדיר הכא נמי מניחין מניחין ראש חודש התדיר ומפטירין בחנוכה ועוד לעולם המפטיר קמא מה שקרא השביעי ואנה קרא השביעי בחנוכה והא חמשה קרו בפרשה והששי בראש חודש והשביעי בחנוכה וכיון שקורא המפטיר בחנוכה מפטיר בחנוכה דלעולם ההפטרה דומה לקריאת המפטיר.
1. כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557: ״מאדרבה״.
2. כן בכ״י ששון 557, והשוו תוספתא ברכות ג׳:י׳.
ושואלים: מאי הוי עלה [מה היה עליה], מה פוסקים בשאלה זו? רב יוסף אמר: אין משגיחין בראש חודש לעשות אותו עיקר הקריאה אלא קוראים בענין חנוכה שלושה, ורבה אמר: אין משגיחין בחנוכה לעשות אותו עיקר הקריאה, אלא קוראים בענין ראש חודש שלושה. והלכתא [וההלכה]: אין משגיחין בחנוכה, וראש חודש הוא שצריך להיות עיקר הקריאה.
The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this matter? Rav Yosef said: We do not concern ourselves with making the portion for the New Moon the primary reading. Rather, three people read from the portion for Hanukkah, and only the fourth reads the portion for the New Moon. And Rabba said: We do not concern ourselves with making the portion for Hanukkah the primary reading. Rather, three people read from the portion for the New Moon, and only the fourth reads the portion for Hanukkah. The Gemara concludes: And the halakha is that we do not concern ourselves with making the portion for Hanukkah the primary reading, and therefore the portion for the New Moon is primary.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תנינאפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(29) אִיתְּמַר חָל לִהְיוֹת בִּוְאַתָּה תְּצַוֶּה אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא קָרוּ שִׁיתָּא מִוְּאַתָּה תְּצַוֶּה עַד כִּי תִשָּׂא וְחַד מִכִּי תִשָּׂא עַד וְעָשִׂיתָ אָמַר אַבָּיֵי

§ An amoraic dispute was stated: If the Shabbat on which the portion of Shekalim is to be read occurs on the Shabbat in which the regular weekly portion is “And you shall command” (Exodus 27:20–30:10), what should be done? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Six people read from the portion “And you shall command,” until but not including the weekly portion of “When you take the count” (Exodus 27:20–30:10), and one person reads the portion of Shekalim from “When you take the count,” until but not including the verse: “And you shall make a copper laver” (Exodus 30:11–16). Abaye said:
רי״ףתוספות רי״ד מהדורה תנינאפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איתמר חל להיות בואתה תצוה כול׳ – אין לפרש על ראש חודש אדר קאמר חדא דאם כן לא הוה אמר קרו שיתא מואתה1 תצוה ועד כי תשא אלא חמשה וחד קרי בדראש חודש וחד מכי תשא ועד ועשית ועוד דאם כן לא הוה אמר אביי דאמרי אוקומוי הוא דקא מיקמי התם דהא מפסיק דראש חדש ואם היתה הפרשה מסיימת עד שם החמישי הוה ליה לסיימה אלא מאי על שבת ראשונה קאמר וכגון שחל ראש חודש להיות באמצע שבת שמקדימין לשעבר משבת שבסוף חודש שבט.⁠2 וקשיא לי היאך יתכן שנקרא ואתה תצוה בשבט והרי מבראשית ועד ואתה תצוה הן עשרים פרשיות עם ואתה תצוה ופרשת בראשית אנו קוראים בשבת שבסוף תשרי נשארו י״ט פרשיות לארבעה חדשים מרחשון כסליו טבת שבט והיאך נוכל לקרוא י״ט פרשיות בד׳ חדשים וכל שכן שלא תחול בכי תשא ואם היתה שנה מעוברת הם ה׳ חדשים ולכל הפחות צריכין עשרים פרשיות בלא פרשת בראשית והיאך תבוא ראשונה בואתה תצוה.
1. כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557: ״מאתה״.
2. כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557: ״שבתו״.
ד איתמר [נאמר]: חל להיות ראש חודש אדר בשבת, ופרשת שבוע היא ״ואתה תצוה״, מה עושים? אמר ר׳ יצחק נפחא: קרו שיתא [קוראים שישה] מ״ואתה תצוה״ (שמות כז, כ), עד ״כי תשא״ (הפרשה הבאה אחריה) וחד [ואחד] קורא מתחילת הפרשה של ״כי תשא״ (שמות ל, יא) עד הפרשה המתחילה ״ועשית כיור נחושת״ (שמות ל, יז). אמר אביי:
§ An amoraic dispute was stated: If the Shabbat on which the portion of Shekalim is to be read occurs on the Shabbat in which the regular weekly portion is “And you shall command” (Exodus 27:20–30:10), what should be done? Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Six people read from the portion “And you shall command,” until but not including the weekly portion of “When you take the count” (Exodus 27:20–30:10), and one person reads the portion of Shekalim from “When you take the count,” until but not including the verse: “And you shall make a copper laver” (Exodus 30:11–16). Abaye said:
רי״ףתוספות רי״ד מהדורה תנינאפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מגילה כט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מגילה כט:, ר׳ חננאל מגילה כט:, רי"ף מגילה כט: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י מגילה כט:, תוספות מגילה כט:, ר"י מלוניל מגילה כט: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., ר׳ יהודה אלמדארי מגילה כט: – מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), תוספות רי"ד מגילה כט:, תוספות רי"ד מהדורה תנינא מגילה כט:, ר׳ ישמעאל בן חכמון מגילה כט: – מהדורת הרב אהרן גבאי, חצי גבורים ח' (אלול תשע"ה), באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי מגילה כט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א מגילה כט:, מהרש"א חידושי הלכות מגילה כט:, פני יהושע מגילה כט:, גליון הש"ס לרע"א מגילה כט:, פירוש הרב שטיינזלץ מגילה כט:, אסופת מאמרים מגילה כט:

Megillah 29b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Megillah 29b, R. Chananel Megillah 29b, Rif by Bavli Megillah 29b, Rashi Megillah 29b, Tosafot Megillah 29b, Ri MiLunel Megillah 29b, R. Yehuda Almadari Megillah 29b, Tosefot Rid Megillah 29b, Tosefot Rid Second Recension Megillah 29b, R. Yishmael b. Chakhmon Megillah 29b, Meiri Megillah 29b, Ritva Megillah 29b, Maharsha Chidushei Halakhot Megillah 29b, Penei Yehoshua Megillah 29b, Gilyon HaShas Megillah 29b, Steinsaltz Commentary Megillah 29b, Collected Articles Megillah 29b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144