גמרא
פירוש
וְהָאֲמַר רַב יִצְחָק כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
היינו דקא״ל ועוד – תמיהא מילתא אם הטעם הראשון אינו אמת דר׳ לית ליה למדר׳ מסור׳ היכי שייך לומר עליה ועוד. וי״ל דר׳ הוה אמר מעיקרא דאף על גב דבכל התורה דרשינן מקרא הכא דרשי׳ מסורת מדלא כתיב מעצו ומיהו כשתמצ׳ לומר שאין בו הכרע לחלוק זה משאר כל התור׳ שאנו דורשין מקרא יש לנו אחרת שילמו׳ סתום מן המפור׳ נאמר עץ למט׳ וכו׳. מהו דתימא לר׳ ככח כחו דמי – פירוש: מדלא דמי לעץ המתבקע דהת׳ כשהקסם מתבקע מן העץ בכחו עדיין הברזל המשילו בידו של מכה מה שאין כן בזה שכבר יצא פסא מידו של מכה קמ״ל דסוף סוף בכחו הרג בהו המכה ולא שני לן בינייהו. אלא כח כחו לר׳ היכי משכחת לה וכו׳ – פירוש: לאו קושי׳ היא דהא לא אשכחן לר׳ בשום דוכתא דאמר כלום בכח כחו בענין זה עד דנפרוך היכי משכחת לה אלא דכיון דאיתיה בעינן לברורי משום דכולי עלמא כח כחו לאו ככחו דמי כדאי׳ בפ״ק דב״ק וכן בפרק הנחנקין. הא דתנן אם יש רשות לניזק ליכנס שם גולה – איכא למידק מהא דאמרינן בפרק המניח (ב״ק לב ע״ב) הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת ונפלה לו על פניו ומת פטור ואם נכנס ברשות חייב ואמרינן עלה א״ר אסי בר חנינא חייב בד׳ דברים ופטור מגלו׳ משום דהוה ליה שוגג קרוב למזיד. ותירץ רבינו הרמב״ן ז״ל דהאי דהכא מיירי שיש רשות לניזק ליכנס שם בכל עת שירצה והוא נכנס תדיר בכל עת אבל אין זה יודע באיז׳ שעה הוא נכנס הלכך לאו קרוב למזיד הוא דלא הוי האי מסיק אדעתיה דליעול השתא אבל התם מיירי שנתן לו רשות ליכנס עתה ונכנס היה לו לשמור ידו שלא יזיקנו ומדלא נשמר הוי ליה שוגג קרוב למזיד. בסותר את כותלו לאשפה – ואוקימנא דסותר אותה ביום דלא שכיחי בה רבים אלא דאיכא דמיקרי ויתיב ולפ״ז הוה משמע דמהדרינן ממאי דאוקימנ׳ בסותר את כותלו בלילה ולא משמע הכי לישנא דהוה לן למימר אלא לכך י״ל דהשתא אתינן לפרושי דהא דאמרן בסותר את כותלו בלילה לא שסותרה בלילה אלא שסותרה במקום העשוי לתשמיש בלילה. אי דלא שכיחי ביה רבים אנוס הוא – פירוש: לאו דוקא נקט רבים דהא ודאי אי לא שכיחי בה רבים ושכיחי בה אפילו מיעוט לאו אנוס הוא וכדמוכח ממסקנ׳ דאמרינן ואיכא דמיקרי ויתיבי לשון ואיכא משמע דמיעוטא הוא ואפילו הכי דוקא דמיקרי ויתיבו לא שכיחי אלא ודאי לאו דוקא נקט רבים והכי בעו לומר אי דלא שכיחי בה אינשי אנוס הוא ואגב דנקט מעיקרא דאי שכיחי בה רבים מזיד הוא נקט להך גיסא אי דלא שכיח בה רבים ומיירי דלא שכיחי אפילו מיעוטא. ואפשר נמי לומר דנקט רבים לומר דלא הוה סמוך לרשו׳ רבים בקרן זויות סמוכה לרה״ר כי היכי דלדחוק חד מן הרבים ולא שכיחי התם. והא דתנן ר׳ אליעזר בן יעקב אומר – לאו פלוגתא היא דהאי מקרא נסבי לה בברייתא דתנו לה רבנן אלא לפי שלרבי אליעזר בן יעקב חידש אותה תלי לה בדידיה וכדתני בברייתא תנו רבנן ומצא פרט לממציא את עצמו מכאן אמר רבי אליעזר בן יעקב ומיהו אפילו כשתמצא לומר דפליגי רבנן בהאי דרשא הלכה כרבי אליעזר בן יעקב שמשנתו קב ונקי ועוד דסוגיין כותיה. ורמינהו ומצא פרט למצוי – פירוש: גבי מוכר שדה אחוזה כתיב והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו וכדדרשינן ומצא השתא שאם הית׳ גאולתו זו מצויה אצלו כשמכרה אין כופין את הלוקח להחזירה לו. והא דאמרינן שלא ימכר ברחוק ויגאל בקרוב ברעה ויגאל ביפה לרבותא נקטינן לה דאפילו להא דאורחא דאינשי למיעבד הכי משום דאית ביה הרוחה לא מיהדר ביה וכל שכן למכור בקרוב או יפה בשביל רחוק או רע ואפילו שוה בשוה. התם מעניינה דקרא והכא מעניינה דקרא – פירוש: דלשון ומצא שפיר משמע בין מעיקרא בין השתא ועניינא דקרא מכריע כי שמעינן ליה בדוכתיה וכדמפרש ואזיל. ובעלמא אשכחן כי האי גוונא גבי כי ימצא דגבי עגלה ערופה דפליגי בהדרשי דדרשינן כי ימצא חלל פרט למצוי שאם היה מקום כותים או עיר הסמוכה לספר אין מודדין ואלו בפרק הנחנקין (סנהדרין פו) גבי כי ימצא איש גונב נפש מאחיו תניא הגונב את בנו ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא מחייב וחכמים פוטרין ואמרינן מאי טעמא דרבנן דכתיב כי ימצא פרט למצוי ואקשינן אלא מעתה הא דכתיב כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל ה״נ דכי ימצא פרט למצוי ואלא כגון בית פלוני דשכיחן גבייהו ה״נ דפטירי ופרקינן אנן מונמצא בידו קאמינא הא מן כי ימצא לחוד לא דרשינן פרט למצוי. וי״ל כי הא דהכא דכל חד וחד מעניינא דקרא דודאי כי ימצא לא משמע פרט למצוי אלא דגבי עגלה ערופה מוכחא מילתא דכיון דתלי רחמנא במדידה למיזל בתר קורבא דכל שכן היכא דמוכחא טפי דתלינן ביה וכל דאיכא כותים או מקום סמוך לספר הא איכ׳ למיתלי ולישנא דכי ימצא חלל הכי משמע שימצא בחדוש וכל שהוא מקום כותים או ספר לאו חדוש הוא מה שאין לומר כן באידך דגונ׳ ובעלת בעל וכי מעיינת בה נמי משכחת דפרט האמור בזה ובזה אינו בענין אחד אלא שהלשון אחד ופירושו מתחלף דאלו בההיא דעגלה ערופה בעינן לומר דפרט שבעל עבירה מצוי במקום ההוא ובאידך דגונב ובעולת בעל בעינן לומר שהנגנב והנבעלת שבהן נעשית העבירה מצוי אצל העובר עבירה לומר שהעבירה מצויה לעשות ומש״ה לא הוצרכו להקשות ולתרץ מאחד לחבירו ודשמעתין בעינן לומר שהנהרג או הפדיון ההוא היה מצוי במקום הזה או לאדם זה מקודם לכן והרי אלו ג׳ עניינים חלוקים בלשון אחד ופשיטא מילתא דליכא למפרך מהני דהכא להנהו דהתם כלל ואפילו היו מענין אחד משום דומצא לחוד וכי ימצא לחוד. כיון דאם מצא חטוב אינו חוטב לאו מצוה הכא נמי אינה מצוה אף הלשון זה נאמר בדקדו׳ והכי בעינן לומר דכיון דאם מצא חטוב אין עליו מצוה לחטו׳ ולא עדיף הא מהא אף כשלא מצא חטוב שהוא צריך לחטוב ולאו סגיא בלאו הכי אין החטיבה ההיא חשובה מצוה והכשר מצוה בעלמא הוא ואפילו הידור מצוה אין בזה יותר מבזה ולאפוקי האב מכה את בנו והרב הרודה את תלמידו דמפרש תלמודא ואזיל דהתם לעול׳ איכא מצוה וכן מתפרש אידך דאמרינן לקמן כיון דאם מצא חרוש אינו חורש שאין לנו אפילו הדור מצוה יותר לחרוש מבחרוש. אף על גב דגמיר מצוה קאעביד כדכתיב יסר בנך ויניחך – פירוש: ודייק הכי מדקאמר ויניחך ויתן מעדנים לנפשך כלומר אף על פי שאינו צריך עכשיו זה ויניחך לבסוף ויתן מעדנים לנפשך וגם התלמיד בכלל זה הוא נקרא בן כדכתיב בני הנביאים אלו תלמידיהם. וא״ת הניחא האב והרב אלא שליח בית דין הא ודאי כדגמיר אידך ולא חטא יש עונש לשליח בית דין להלקותו ומלקות נמי איכא מדכתיב לא יוסיף וי״ל דמההוא לא פרכינן כלל דהתם מצוה ממש איכא להלקותו כשהוא חייב כדכתיב והפילו השופט והכהו לפניו. לאו מילתא היא דאמרי – פירש רש״י ז״ל: אף על גב דקושטא קאמינא דחטבת עצים דסוכה לא מיקרי מצוה ולא דמי לאב הרודה את בנו מ״מ תשובה נצחת יותר הייתי יוכל להשיב דעל כרחין קרא לא מיירי אלא בחטבת עצים דרשות ויפה כיון ז״ל דודאי טעמא דלעיל טעמא תריצא הוא בין מאי דקאמר דחטיבת עצים דסוכה לא חשיבא מצוה בין מאי דקאמר דגבי האב את בנו ואף על גב דגמיר מצוה קא עביד וכדכתיב ולקמן אקשינן מינה והא אמרת אף על גב דגמיר מצוה קא עבי׳ דאלמא הכין ודאי מילתא דקושטא. וכל היכא דכתיב אשר אי בעי הוא – וא״ת הא דכתיב גבי נשיא אשר יחטא ה״נ נימא דאיבעי חוטא וי״ל דההוא לדרשא אתא אשרי הדור שהנשיא מביא קרבן על חטאתו כדאיתא במסכת הוריות (הוריות י ע״ב).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush