×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְאִילּוּ עַל סְפֵיקוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי לָא קָתָנֵי מַנִּי הָא אִילֵימָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא לִיתְנֵי נָמֵי סֵיפָא וְעַל סְפֵיקָן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי דְּהָתְנַן ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב עַל סְפֵק מְעִילָה אָשָׁם תָּלוּי.
The Gemara notes: And yet in the final case in the baraita, it does not teach that in a situation where he is uncertain whether he ate from it he brings a provisional guilt offering. Whose opinion is this? If we say it is the opinion of Rabbi Akiva, let him also teach in the last clause: For a case where he is uncertain whether he ate from them he brings a provisional guilt offering, as we learned in the mishna (22b) that Rabbi Akiva deems one liable to bring a provisional guilt offering for uncertainty about misuse of consecrated property.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1 ואילו על ספיקן. של מעילות על ספק אם אכל בה׳ תמחויין לפני זריקת דמים מביא אשם תלוי [לא] קתני:
מני הא – סיפא אי נימא ר׳ עקיבא היא ניתני נמי סיפא כו׳:
1. ע״כ שייך לדף טו ע״ב
ערך צרף
צרףא(פסחים יט. חגיגה כג:) א״ר חנין א״ק כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת הכתוב עש׳ לכל מה שבכף אחת אלמא צירוף דאוריית׳ (מעשרות פרק ב) אוכל אחת אחת פטור ואם צירף חייב פי׳ אם חיבר שנים יחד. (מעשר שני פרק ד) כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף (כריתות טז) צירף את המעילה לזמן מרובה (מקואות פרק ג) אלא שנפלו ג׳ לוגין מכלי אחת מב׳ ומג׳ מצטרפין מד׳ אין מצטרפין (א״ב תרגום ירוש׳ בפסוק וצים מיד כתים ויצרפון עמהון לגיונין פי׳ ענין חבור):
א. [פעראייניגען.]
ואילו על הספקות כו׳ לא קתני – בסיפא גבי מעילה.
מני – כלומר ת״ק מני.
ר״ע מחייב על ספק מעילה כו׳ – בפרק דם שחיטה (לקמן כב.).
ויש לדייק: ואילו על ספיקו של דין זה העוסק במעילה, מביא אשם תלוי לא קתני [אינו שונה]. ויש לשאול: מני הא [כשיטת מי ברייתא זו]? אילימא [אם תאמר] כשיטת ר׳ עקיבאליתני נמי סיפא [שישנה גם כן בסופה]: ועל ספיקן מביא אשם תלוי, דהתנן [שהרי שנינו במשנה]: ר׳ עקיבא מחייב גם על ספק מעילה אשם תלוי!
The Gemara notes: And yet in the final case in the baraita, it does not teach that in a situation where he is uncertain whether he ate from it he brings a provisional guilt offering. Whose opinion is this? If we say it is the opinion of Rabbi Akiva, let him also teach in the last clause: For a case where he is uncertain whether he ate from them he brings a provisional guilt offering, as we learned in the mishna (22b) that Rabbi Akiva deems one liable to bring a provisional guilt offering for uncertainty about misuse of consecrated property.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא וְקָתָנֵי בה׳בַּחֲמִשָּׁה הֶעְלֵמוֹת מֵבִיא ה׳חָמֵשׁ חַטָּאוֹת וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ.

Rather, isn’t the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who disagrees with the opinion of Rabbi Akiva and holds that one is not liable to bring a provisional guilt offering for uncertainty about misuse of consecrated property? And it teaches that one who eats notar from one offering cooked in five pots during five separate lapses of awareness brings five sin offerings, which indicates that if he did so during a single lapse of awareness he would be liable to bring only one sin offering, in accordance with the opinion stated by Rabbi Akiva in the mishna. And one can conclude from here that Rabbi Yehoshua accepted the refutation from Rabbi Akiva.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא לאו ר׳ יהושע היא – רישא דברייתא וסיפא וקתני בחמש העלמות מביא ה׳ חטאות הא ה׳ חתיכות מזבח אחד בחמש תמחוין בהעלם אחד אינו מביא אלא חטאת אחת:
אלמא קיבלה ר׳ יהושע להא תשובה מר׳ עקיבא דאינו מביא אלא חטאת אחת:
לישנא אחרינא – מדקתני רישא חמש חתיכות מזבח אחד בהעלם אחד בה׳ תמחוין אינו חייב אלא אחת אלמא דלא יליף נותר ממעילה ש״מ קיבלה מיניה:
וקתני בה׳ העלמות כו׳ – העלמות הוא דמחלקין אבל זבחים לא וש״מ הדר ביה ר׳ יהושע.
אלא לאו רבי יהושע היא וקתני בה׳ העלמות חייב ה׳ חטאות – משום דוקא העלמות מחלקין ופר״י דה״ה דמצי לאתויי מרישא ה׳ חתיכות מה׳ תמחויין מזבח אחד אינו חייב אלא אחת דהא במתני׳ נמי מדמי תמחויין אלא משום דתמחויין לא הוה הבעיא לא נקט ליה.
אלא לאו [האם לא] שיטת ר׳ יהושע היא הברייתא, שהוא סבור כחכמים החולקים על ר׳ עקיבא, וקתני הרי הוא שונה] בה שהאוכל נותר מחמישה תמחויים בחמש העלמותמביא חמש חטאות, ונדייק: דווקא אם אכל בחמש העלמות הדין כן, אבל אם היה זה בהעלם אחד, אפילו אכל מחמשה תמחויים (או זבחים) — מביא חטאת אחת, ושמע מינה [ולמד מכאן] כי ר׳ יהושע קיבלה מיניה [ממנו], מר׳ עקיבא.
Rather, isn’t the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who disagrees with the opinion of Rabbi Akiva and holds that one is not liable to bring a provisional guilt offering for uncertainty about misuse of consecrated property? And it teaches that one who eats notar from one offering cooked in five pots during five separate lapses of awareness brings five sin offerings, which indicates that if he did so during a single lapse of awareness he would be liable to bring only one sin offering, in accordance with the opinion stated by Rabbi Akiva in the mishna. And one can conclude from here that Rabbi Yehoshua accepted the refutation from Rabbi Akiva.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא אַדְּרַבָּה מִסֵּיפָא דְּקָתָנֵי מה׳מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים אֲפִילּוּ בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת ש״משְׁמַע מִינַּהּ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ.

The Gemara responds: But on the contrary, one can infer otherwise from the latter clause of the baraita, which teaches: If he ate from five separate offerings, even during one lapse of awareness, he is liable to bring a separate sin offering for each and every one. One can conclude from this statement that Rabbi Yehoshua did not accept the refutation from Rabbi Akiva.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אדרבה מסיפא – מצית יליף דלא קיבלה מיניה דקתני [מה׳] זבחים חייב על כל אחת ואחת דגופין מוחלקין וה״ה דתמחוין מחלקין אפילו בזבח אחד אלמא יליף נותר ממעילה ש״מ לא קיבלה מיניה:
ודוחים: אלא אדרבה [להיפך], מסיפא דקתני [מסופה, מהמשכה של הברייתא, שהוא שונה]: מחמשה זבחים אפילו בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחתשמע מינה [למד מכאן] שלא קיבלה מיניה [ממנו] ר׳ יהושע!
The Gemara responds: But on the contrary, one can infer otherwise from the latter clause of the baraita, which teaches: If he ate from five separate offerings, even during one lapse of awareness, he is liable to bring a separate sin offering for each and every one. One can conclude from this statement that Rabbi Yehoshua did not accept the refutation from Rabbi Akiva.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאֶלָּא מַאי אִית לְמֵימַר תַּנָּאֵי הִיא דְּאִיכָּא תַּנָּא דְּקַיבְּלַהּ וְאִיכָּא תַּנָּא דְּלָא קַיבְּלַהּ.

Rather, what is there to say about this baraita? It must be said that it is a dispute between tanna’im, that there is a tanna who maintains that Rabbi Yehoshua accepted Rabbi Akiva’s refutation, and there is a tanna who maintains that Rabbi Yehoshua did not accept it.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מאי אית לך למימר תנאי היא – הא דר׳ יהושע דאיכא תנא דקסבר דקיבלה מיניה וההוא תנא היינו דר׳ יוסי בר׳ יהודה ור׳ שמעון דמתניתין ואיכא תנא דסבר דלא קיבלה מיניה והיינו ת״ק:
אלא מאי אית לך למימר – מיהא ברייתא תנאי היא בתמיה. כלומר מאי בעית למשמע מהך ברייתא תנאי היא ת״ק דקתני העלמות דמשמע דהעלמות מחלקין ולא זבחים אית ליה דקיבלה ר׳ יהושע והדר ביה והאי דקתני ה׳ זבחים בהעלם אחד חייב על כל אחד ואחד תנא אחרינא הוא ואית ליה דלא קיבלה אפילו הא לא פשטת מינה דתנאי היא דאפילו תימא ר׳ עקיבא היא ות״ק אליבא דר״ע קאי מדקתני העלמות דמשמע העלמות ולא זבחים. ודקא קשיא לך דלא תניא אשם תלוי אספק מעילות.
ואלא מאי אית למימר [מה יש לך לומר] ליישב את חלקי הברייתא לשיטת ר׳ יהושע — תנאי [מחלוקת תנאים] היא, דאיכא [שיש] תנא הסבור שקיבלה, ואיכא [ויש] תנא הסבור שלא קיבלה; אם כן יש לפרש את הברייתא
Rather, what is there to say about this baraita? It must be said that it is a dispute between tanna’im, that there is a tanna who maintains that Rabbi Yehoshua accepted Rabbi Akiva’s refutation, and there is a tanna who maintains that Rabbi Yehoshua did not accept it.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הִיא וְהַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בְּהַעֲלָמָה וּפְלִיג עֲלֵיהּ בִּמְעִילוֹת.

But once the baraita is interpreted in accordance with two different tanna’im, you may even say that the earlier clause of the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva and not Rabbi Yehoshua. And this tanna of the baraita holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in one matter and disagrees with his opinion in one matter: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva with regard to a lapse of awareness, that if one eats from five offerings during a single lapse of awareness he is liable to bring only one sin offering. But he disagrees with his opinion with regard to misuse of consecrated property, as he does not deem one liable to bring a provisional guilt offering for uncertainty about whether he misused consecrated property.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואפי׳ תימא נמי כולה ר׳ עקיבא – לא אמר כולה דוקא דהא קא אבל אכל ה׳ חתיכות כו׳. לא מיתוקמא כר׳ עקיבא כדאמרן אלא להכי קאמר כולה דבין רישא דברייתא ובין ר׳ יוסי בר׳ יהודה הוי כר׳ עקיבא ומחמשה זבחים מביאין על כל אחת ואחת הא מזבח אחד בחמשה תמחוין אינו מביא אלא אחת היינו נמי כר׳ עקיבא:
והאי תנא נמי דאבל אכל נמי ר׳ עקיבא אלא דסבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא:
סבר לה כוותיה בחדא בהעלמות דנותר מזבח אחד בחמש תמחוין דאינו מביא אלא אחת:
ופליג עליה – במעילה וספק מעילות דלא תנא ועל ספיקן מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת:
האי תנא סבר לה כו׳ – והאי דקתני מה׳ זבחים בהעלם אחד חייב על כל אחד תנא אחרינא הוא ור׳ יהושע היא.
אפילו תימא ר״ע היא – וה׳ זבחים בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת לאו ר״ע אלא ר׳ יהושע.
אפילו תימא [תאמר] ששיטת ר׳ עקיבא היא, והאי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא [ותנא זה סבור כמוהו באחת וחלוק עליו באחת], סבר לה כותיה [סבור כמוהו] בהעלמה, שאם אכל מחמישה זבחים בהעלם אחד — חייב חטאת אחת, ופליג עליה [וחלוק עליו] בספק מעילות, ולדעתו אין מביאים על ספק מעילה אשם תלוי.
But once the baraita is interpreted in accordance with two different tanna’im, you may even say that the earlier clause of the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva and not Rabbi Yehoshua. And this tanna of the baraita holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in one matter and disagrees with his opinion in one matter: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva with regard to a lapse of awareness, that if one eats from five offerings during a single lapse of awareness he is liable to bring only one sin offering. But he disagrees with his opinion with regard to misuse of consecrated property, as he does not deem one liable to bring a provisional guilt offering for uncertainty about whether he misused consecrated property.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ה״דהֵיכִי דָמֵי ה׳חָמֵשׁ מְעִילוֹת אָמַר שְׁמוּאֵל כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין אהַבָּשָׂר וְהֶחָלָב וְהַיַּיִן וְהַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן.

§ The mishna teaches that if one eats five pieces from a single offering, each of which was cooked in a separate pot, he is liable to bring five guilt offerings for misuse of consecrated property. The Gemara asks: What are the circumstances which require five guilt offerings for misuse of consecrated property? Shmuel says: The five pieces must be from separate parts of the offering, like that which we learned in a mishna (Me’ila 15b) with regard to a different topic: Five items from a burnt offering combine to form an olive-bulk that renders one liable for sacrificing an offering outside the Temple: The meat, and the forbidden fat, and the wine from the libations of the burnt offering, and the fine flour from the meal offering brought with the libations, and the oil for mixing with the meal offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היכי דמי ה׳ תמחוין דכי אכלן בה׳ תמחוין דחייב:
אמר שמואל כאותה ששנינו ה׳ דברים בעולה מצטרפין הבשר החלב והיין והסולת והשמן – היין והסולת והשמן היינו נסכין ומנחה שקריבין עם העולה ומדאיצטריך למימר דמצטרפין לכזית לחיוב ש״מ דכל אחד תמחוי בפני עצמו מאכל בפני עצמן הן דאי אכל מכל חד כזית דחייב חמשה דאי לא הוויין ה׳ תמחויין לא איצטריך למימר דמצטרפין דפשיטא דמצטרפין:
ה׳ דברים בעולה מצטרפין – לענין כזית להעלותן בחוץ שאם העלן חייב כרת ולהכי נקט עולה דבשאר זבחים לא מצטרף בשר לפי שאינן כליל. כאותה ששנינו כו׳ ה״נ שאכל מה׳ דברים הללו.
א על מה ששנינו במשנה שאם אכל מזבח אחד בחמישה תמחויים יתחייב חמש קרבנות של מעילה, שואלים: היכי דמי [כיצד מדובר] שיתחייב חמש מעילות? אמר שמואל, צריך שיהיו אלו דברים שונים לחלוטין כדי שייקראו ״חמישה תמחויים״ כאותה ששנינו לענין אחר: חמשה דברים בקרבן עולה מצטרפין לכזית, להתחייב משום הקרבה בחוץ: הבשר, והחלב, והיין של נסכי העולה, והסלת של מנחת הנסכים, והשמן שבוללים בו את המנחה.
§ The mishna teaches that if one eats five pieces from a single offering, each of which was cooked in a separate pot, he is liable to bring five guilt offerings for misuse of consecrated property. The Gemara asks: What are the circumstances which require five guilt offerings for misuse of consecrated property? Shmuel says: The five pieces must be from separate parts of the offering, like that which we learned in a mishna (Me’ila 15b) with regard to a different topic: Five items from a burnt offering combine to form an olive-bulk that renders one liable for sacrificing an offering outside the Temple: The meat, and the forbidden fat, and the wine from the libations of the burnt offering, and the fine flour from the meal offering brought with the libations, and the oil for mixing with the meal offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) חִזְקִיָּה אָמַר כְּגוֹן שֶׁאָכַל מה׳מֵחֲמִשָּׁה אֵבָרִים ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּאֵבֶר אֶחָד מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּכָתֵף רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר כְּגוֹן שֶׁאָכַל בה׳בַּחֲמִשָּׁה מִינֵי קְדֵירָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּגוֹן שֶׁאָכַל בה׳בַּחֲמִשָּׁה טְעָמִים.:

Ḥizkiyya says: The obligation to bring five guilt offerings applies in a case where he ate from five different limbs of one offering. Reish Lakish says: You may even say that he ate from one limb, and you find this in a case where he ate from the shoulder of an offering, which has several different sections. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: It applies in a case where he ate pieces of meat prepared as five different types of cooked dishes. Rabbi Yoḥanan says: It applies in a case where he ate five pieces of meat that had five different flavors, as they were prepared with different types of seasonings.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חזקיה אמר – אפי׳ תימא בעולה עצמה בלא יין וסולת ושמן משכחת בה׳ תמחוין כגון שאכל מה׳ אברים של עולה חשיב ה׳ תמחוין:
ריש לקיש אמר אפילו באבר אחד – משכחת לה ה׳ תמחוין בכתף דיש בו ה׳ עצמות אחד פס רגל היד והשני עצם השוק שעליו והשלישי העצם הזרוע שניתן לכהנים והרביעי היא העצם שקורין עגול הוא שעל גביו והחמישי הוא כף הכתף:
כגון שאכל אפילו חד אבר בה׳ מיני קדירה – כגון מקצת אחד עם כרישין ומקצת אחד עם כרוב ומקצת אחד עם לפתות ומקצת עם תרדין ומקצתן עם קטנית:
בה׳ מיני טעמים – כגון צלי ומבושל ושלוק ומתובל ומטוגן:
בכתף – יש ה׳ אברים הפרסה והעצם התחתון עד הארכובה ושני עצמות לבד מן הכתף.
ה׳ מיני קדירה – כגון כרישין ובצלים וכרוב ודלעת ולפת ואכלן כזה עצמו וכזה עצמו.
ה׳ מיני טעמים – צלי ומבושל כבוש שלוק וצלי קדר.
בכתף של עולה – יש בה ז׳ עצמות.
בה׳ מיני קדירה – פר״י כגון צלי ומבושל וטיגון וצלי קדר וכבוש וה׳ מיני טעמים כגון פילפלין וזנגבילא וקנה וקנמון וקדה ורש״י לא פירש כן.
חזקיה אמר: כגון שאכל מחמשה אברים שונים של בהמה אחת. ריש לקיש אמר: אפילו תימא [תאמר] שמדובר באבר אחד, משכחת לה [מוצא אתה אותה] בכתף, שיש בה חלקים שונים. ר׳ יצחק נפחא אמר: כגון שאכל מן הבשר בחמשה מיני קדירה, בחמישה אופנים של בישול (תוספות). ר׳ יוחנן אמר: כגון שאכל את הבשר בחמשה טעמים, עם תבלינים שונים.
Ḥizkiyya says: The obligation to bring five guilt offerings applies in a case where he ate from five different limbs of one offering. Reish Lakish says: You may even say that he ate from one limb, and you find this in a case where he ate from the shoulder of an offering, which has several different sections. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: It applies in a case where he ate pieces of meat prepared as five different types of cooked dishes. Rabbi Yoḥanan says: It applies in a case where he ate five pieces of meat that had five different flavors, as they were prepared with different types of seasonings.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מַתְנִי׳: אָמַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בְּהֶעְלֵם אַחַת מַהוּ חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.

MISHNA: Rabbi Akiva said: I asked Rabbi Eliezer with regard to one who performs multiple prohibited labors on several Shabbatot, and all those labors were subsumed as subcategories of one primary category of prohibited labor, and he performed them during one lapse of awareness. What is the halakha? Is he liable to bring one sin offering for unwitting performance of all these labors or is he liable to bring a sin offering for violation of each and every one of the labors?
קישוריםמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת – היינו כגון אב ותולדותיו או שעשה תולדות של אב מלאכה אחת היינו מעין מלאכה אחת:
מתני׳ מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת – תולדות הרבה של אב אחד בשבתות הרבה אותן שעשה בשבת זו עשה בשבתות אחריני וכולן בהעלם אחת. ובגמרא פריך מאי קמבעיא ליה דנקט תרי מילי שבתות הרבה ותולדות הרבה ואמאי נקט תולדות ולא אבות.
ב משנה אמר ר׳ עקיבא, שאלתי את ר׳ אליעזר בעושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, וכל אותן מלאכות היו מעין (תולדות של) מלאכה אחת, ועשאן כולן בהעלם אחת, מהו? האם חייב חטאת אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת?
MISHNA: Rabbi Akiva said: I asked Rabbi Eliezer with regard to one who performs multiple prohibited labors on several Shabbatot, and all those labors were subsumed as subcategories of one primary category of prohibited labor, and he performed them during one lapse of awareness. What is the halakha? Is he liable to bring one sin offering for unwitting performance of all these labors or is he liable to bring a sin offering for violation of each and every one of the labors?
קישוריםמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר לוֹ בחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה נִדָּה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וּמִיתוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.

Rabbi Eliezer said to Rabbi Akiva: He is liable to bring a sin offering for violation of each and every one of the labors, and this is derived from an a fortiori inference: Just as in the case of a menstruating woman, with regard to whom there are not multiple actions that result in transgression and that result in multiple sin offerings, but rather only the prohibition against engaging in intercourse with her, and nevertheless one is liable to bring a separate sin offering for each and every one of his acts of unwitting intercourse; in the case of Shabbat, with regard to which there are multiple primary categories and subcategories of labor that result in transgression and that result in multiple death penalties or sin offerings, is it not right that he will be liable to bring a sin offering for performance of each and every one of the prohibited labors?
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומה נדה שאין בה כו׳ – כלומר מה אם הנדה שאין בה תוצאות הרבה לחטאות הרבה היינו שאין בה עניינין הרבה של אבות מלאכות לחייבו חטאות הרבה ואין לה תולדות אין בה אלא חיוב ביאה בלבד ואעפ״כ חייב על כל ביאה וביאה שבת שיש בה תוצאות הרבה לחטאות כגון ל״ט אבות מלאכות ותולדות דאין מספר:
תוצאות הרבה – עניינים הרבה כגון שבת דאיכא אבות מלאכות ותולדותיהן.
נדה אין בה תוצאות הרבה – דאין חיובה אלא ביאה וחייב על כל ביאה וביאה בהעלם אחת כדאמר ר״א לעיל בגמרא בא עליה וחזר ובא עליה כו׳.
אמר לו: חייב על כל אחת ואחת, מקל וחומר, ומה נדה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, שאין בה אלא איסור אחד של ביאה — חייב על כל אחת ואחת מן הביאות, למרות שנעשו בהעלם אחד. שבת שיש בה תוצאות (עניינים) הרבה ומיתות הרבה, שיש בה מלאכות רבות ותולדותיהם, שעל כל אחת מהן חייב מיתה (במזיד, וחטאת בשוגג) — אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת בפני עצמה?
Rabbi Eliezer said to Rabbi Akiva: He is liable to bring a sin offering for violation of each and every one of the labors, and this is derived from an a fortiori inference: Just as in the case of a menstruating woman, with regard to whom there are not multiple actions that result in transgression and that result in multiple sin offerings, but rather only the prohibition against engaging in intercourse with her, and nevertheless one is liable to bring a separate sin offering for each and every one of his acts of unwitting intercourse; in the case of Shabbat, with regard to which there are multiple primary categories and subcategories of labor that result in transgression and that result in multiple death penalties or sin offerings, is it not right that he will be liable to bring a sin offering for performance of each and every one of the prohibited labors?
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַרְתִּי לוֹ אִם אָמַרְתָּ בַּנִּדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַנִּדָּה וְהַנִּדָּה מוּזְהֶרֶת עָלָיו תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אֶחָת.

Rabbi Akiva continues: I said to Rabbi Eliezer that the inference is not valid: If you said one is liable to bring multiple sin offerings in the case of a menstruating woman, with regard to whom there are two prohibitions, as the man is prohibited from engaging in intercourse with the menstruating woman and the menstruating woman is prohibited from engaging in intercourse with him, would you say the same in the case of Shabbat, with regard to which there is only one prohibition?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר על השבת בלבד ואין השבת מוזהר עליו:
והנדה מוזהרת עליו – דכתיב (ויקרא כ) ונכרתו שניהם מקרב עמם.
אמרתי לו: לא, אם אמרת בנדה שיש בה שתי אזהרות, שהוא מוזהר על הנדה וגם הנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת?
Rabbi Akiva continues: I said to Rabbi Eliezer that the inference is not valid: If you said one is liable to bring multiple sin offerings in the case of a menstruating woman, with regard to whom there are two prohibitions, as the man is prohibited from engaging in intercourse with the menstruating woman and the menstruating woman is prohibited from engaging in intercourse with him, would you say the same in the case of Shabbat, with regard to which there is only one prohibition?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר לִי הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.

Rabbi Eliezer said to me: The halakha of one who engages in intercourse with minor menstruating girls will prove this refutation is not valid, as in that case there is only one prohibition, because the minor is exempt from the mitzvot, and nevertheless the man is liable to bring a separate sin offering for intercourse for each and every one of the acts of intercourse.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
(אמר לו הבא על הקטנות נדות יוכיח שאין בה אלא אזהרה אחת. שהוא מוזהר עליהן והן אין דעדיין ק׳ בלבד ואין השבת מוזהרת עליו):
על הקטנות – כמו על הקטנה ומאי קטנות דעלמא. כלומר הבא על אחת מן הקטנות ביאות הרבה בנדתה יוכיח שאינה מוזהרת עליו וחייב על כל ביאה וביאה.
אמר לי: הבא על הקטנות בנידתן יוכיח, שאין בה אלא אזהרה אחת, שרק הוא מוזהר, אבל הקטנה פטורה מן המצוות, ומכל מקום חייב על כל אחת ואחת!
Rabbi Eliezer said to me: The halakha of one who engages in intercourse with minor menstruating girls will prove this refutation is not valid, as in that case there is only one prohibition, because the minor is exempt from the mitzvot, and nevertheless the man is liable to bring a separate sin offering for intercourse for each and every one of the acts of intercourse.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַרְתִּי לוֹ אִם אָמַרְתָּ בַּקְּטַנּוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן עַכְשָׁיו יֵשׁ בָּהֶן לְאַחַר זְמַן תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵין בָּהּ עַכְשָׁיו וְלֹא לְאַחַר זְמַן.

Rabbi Akiva said: I said to Rabbi Eliezer that the cases of Shabbat and minor menstruating girls are not comparable. If you said in the case of minor girls that although it is not prohibited for them at present it is prohibited for them after the passage of time, when they reach majority, would you say the same in the case of Shabbat, with regard to which there are neither two prohibitions at present, nor will there be after the passage of time?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרתי לו: אם אמרת בקטנות, שאף על פי שאין בהן שתי אזהרות עכשיויש בהן לאחר זמן, לכשיגדלו, תאמר בשבת שאין בה שתי אזהרות, לא עכשיו ולא לאחר זמן?
Rabbi Akiva said: I said to Rabbi Eliezer that the cases of Shabbat and minor menstruating girls are not comparable. If you said in the case of minor girls that although it is not prohibited for them at present it is prohibited for them after the passage of time, when they reach majority, would you say the same in the case of Shabbat, with regard to which there are neither two prohibitions at present, nor will there be after the passage of time?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר לִי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ אָמַרְתִּי לוֹ גהַבְּהֵמָה כַּשַּׁבָּת.:

Rabbi Eliezer said to me: The halakha of one who copulates with an animal will prove this refutation is not valid, as there are never two prohibitions in that case, and nevertheless the person is liable to bring a sin offering for each and every act. Rabbi Akiva said: I said to Rabbi Eliezer that no proof can be cited from the case of an animal, as in my opinion the case of the animal is like that of Shabbat; there is uncertainty with regard to both cases.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ל הבא על הקטנות נדות יוכיח שאין בהן אלא אזהרה אחת שהן מוזהרין עליהן והן אין מוזהרות עליו דעדיין קטנות הן ואינן בנות אזהרות ואעפ״כ חייב על כל אחת ואחת:
אע״פ שאין בהן עכשיו אזהרה יש בה לאחר זמן – כשהן גדולות יש בהן ב׳ אזהרות תאמר בשבת כו׳:
הבא על הבהמה יוכיח – שאין בה אלא אזהרה אחת בלבד שהוא מוזהר על הבהמה והבהמה אינה מוזהרת ואעפ״כ חייב עליה על כל ביאה וביאה אף אני אביא שבת:
אמרתי לו בהמה כשבת כלומר בהמה דאין לו בה אלא באזהרה אחת מיבעיא לי נמי כמו שבת אי חייב אחת על ביאות הרבה או על כל אחת ואחת:
הבא על הבהמה יוכיח – שחייב על כל ביאה כדאמרן לעיל טעמא שא״א לערב הביאות.
בהמה כשבת – פלוגתא היא בגמרא איכא למאן דאמר קבל ר״ע מר״א והכי קאמר ליה בהמה כשבת מה בהמה חייב על כל אחת ואחת אף שבת חייב על כל אחת דאינו יודע להשיב כלום ולמאן דאמר לא קיבלה מיניה ה״ק ליה אף בהמה מיבעי לי כשבת.
אמר לי: הבא על הבהמה יוכיח, שאין בה לעולם שתי אזהרות, וחייב על כל ביאה וביאה! אמרתי לו: הבהמה כשבת, גם לגביה קיים ספק זה.
Rabbi Eliezer said to me: The halakha of one who copulates with an animal will prove this refutation is not valid, as there are never two prohibitions in that case, and nevertheless the person is liable to bring a sin offering for each and every act. Rabbi Akiva said: I said to Rabbi Eliezer that no proof can be cited from the case of an animal, as in my opinion the case of the animal is like that of Shabbat; there is uncertainty with regard to both cases.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) גְּמָ׳: מַאי קָבָעֵי מִינֵּיהּ אִי שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא בָּעֵי מִינֵּיהּ נִיבְעֵי הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחַת בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה.

GEMARA: The Gemara asks: What precise dilemma did Rabbi Akiva raise before Rabbi Eliezer? If he raised a dilemma about whether different Shabbatot are comparable to separate entities or not, i.e., if performing one labor on several Shabbatot during one lapse of awareness is similar to engaging in intercourse with multiple menstruating women during one lapse of awareness, let him raise the dilemma as follows: If one performs one prohibited labor on each of several Shabbatot during a single lapse of awareness, what is the halakha?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי קא מיבעיא ליה לר׳ עקיבא אי שבתות הרבה כחילוק גופין של נדה דמיין לחייבו על כל שבת ושבת כמו הבא על נדות הרבה שחייב על כל נדה ונדה:
גמ׳ מאי קבעי מיניה – דנקט שבתות הרבה ועושה בזו אותה מלאכה שעשה בזו ונקט תולדות ולא אבות.
אי קבעי מיניה שבתות כגופין דמיין אי לא – אי האי דעבד בכמה שבתות אותן מלאכות שעשה בזו עשה בזו ובהעלם אחד דלא הודע לו בינתיים מי אמרינן כיון דבתרי שבתות עשאן הויין הני תרתי שבתות כשני גופי עבירות כאילו קצר וזרע בהעלם אחת וחייב על כל אחת או לא דאמרינן דהוי כעושה מלאכה אחת כמה פעמים בהעלם אחת דחייב חדא אי הא קמיבעיא ליה אמאי נקט תולדות ליבעי הכי אעשה אב מלאכה אחת בשבתות הרבה מהו.
ג גמרא ושואלים: מאי קבעי מיניה [מה בדיוק שאל אותו] ר׳ עקיבא את ר׳ אליעזר? אי [אם] לגבי שבתות, כגופין דמיין ואי לא בעי מיניה [האם כגופים שונים הן נחשבות או לא שאל אותו] כלומר, האם העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה בהעלם אחד נחשב כאילו בא על חמש נשים נדות בהעלם אחד — ניבעי [שישאל] בלשון זו: העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה בהעלם אחד מהו!
GEMARA: The Gemara asks: What precise dilemma did Rabbi Akiva raise before Rabbi Eliezer? If he raised a dilemma about whether different Shabbatot are comparable to separate entities or not, i.e., if performing one labor on several Shabbatot during one lapse of awareness is similar to engaging in intercourse with multiple menstruating women during one lapse of awareness, let him raise the dilemma as follows: If one performs one prohibited labor on each of several Shabbatot during a single lapse of awareness, what is the halakha?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אֶלָּא וַלְדֵי מְלָאכוֹת אִי כְּאָבוֹת דָּמְיָין וְאִי לָא בָּעֵי מִינֵּיהּ נִיבְעֵי מִינֵּיהּ הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בַּשַּׁבָּת.

Rather, perhaps he raised a dilemma about whether different subcategories of a single prohibited labor are comparable to different primary categories, which would mean one is liable separately for each, or not. But if so, let him ask raise the dilemma in the following manner: In the case of one who performs multiple prohibited labors, all subsumed as subcategories of one primary category of labor, on a single Shabbat, during a single lapse of awareness, what is the halakha? Why did Rabbi Akiva specify a case of one who performed multiple prohibited labors on multiple Shabbatot?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״כ ניבעי מיניה העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה דומיא דנדה דמלאכה אחת היא:
אי בולדי מלאכות קבעי מיניה – אם עושה תולדות הרבה מאב אחד אי חייב אחת או על כל אחת ואחת ולהכי נקט תולדות אם כן אמאי נקט שבתות הרבה ליבעי הכי העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת אחת.
אלא תאמר שלגבי ולדי מלאכות של אב אחד, אי כאבות דמיין ואי לא בעי מיניה [האם כאבות הם נחשבים לחייב חטאת על כל אחד או לא שאל אותו]ניבעי מיניה [שישאל אותו] בלשון זו: העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת בהעלם אחד מהו!
Rather, perhaps he raised a dilemma about whether different subcategories of a single prohibited labor are comparable to different primary categories, which would mean one is liable separately for each, or not. But if so, let him ask raise the dilemma in the following manner: In the case of one who performs multiple prohibited labors, all subsumed as subcategories of one primary category of labor, on a single Shabbat, during a single lapse of awareness, what is the halakha? Why did Rabbi Akiva specify a case of one who performed multiple prohibited labors on multiple Shabbatot?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רָבָא אָמְרִי בֵּי רַב תַּרְתֵּי בְּעָא מִינֵּיהּ שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא בְּעָא מִינֵּיהּ וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין אִי לָא.

Rava said: They say in the school of Rav [bei Rav] that Rabbi Akiva raised two dilemmas before him: He raised a dilemma about whether Shabbatot are comparable to separate entities or whether they are not comparable to separate entities, and he also raised a dilemma about whether different subcategories of a single prohibited labor are comparable to different primary categories of labor, or whether they are not. Rabbi Eliezer answered that multiple Shabbatot are comparable to separate entities, and that one who performs different subcategories of a single category of prohibited labor is like one who performs multiple primary categories of labor.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי וולדי מלאכות כמלאכות דמיין – לחייב עליהן כאבות מלאכות ואי לא קא בעי מיניה משום הכי קאמר מעין מלאכה א״כ ניבעי מיניה העושה מלאכות הרבה תולדות מעין מלאכה אחת בשבת אחת ואמאי קאמר בשבתות הרבה:
תרתי בעא מיניה – ופשיט תרוייהו לחומרא מדקתני חייב על כל אחת ואחת ואע״ג דמנדה לא מצי למיפשט ליה אלא חדא דהא בנדה ליכא תולדות.
אמר רבא: אמרי בי [אומרים בבית מדרשו של] רב, תרתי בעא מיניה [שתים שאל אותו]: האם שבתות כגופין נפרדים דמיין ואי לא בעא מיניה [האם כגופים שונים הן נחשבות או לא שאל אותו]. ועוד, האם ולדי מלאכות כמלאכות דמיין אי לא [נחשבים או לא]. ועל שתיהן השיב לו, ששבתות כגופים נפרדים הם, ושוולדי מלאכות דינם כמלאכות.
Rava said: They say in the school of Rav [bei Rav] that Rabbi Akiva raised two dilemmas before him: He raised a dilemma about whether Shabbatot are comparable to separate entities or whether they are not comparable to separate entities, and he also raised a dilemma about whether different subcategories of a single prohibited labor are comparable to different primary categories of labor, or whether they are not. Rabbi Eliezer answered that multiple Shabbatot are comparable to separate entities, and that one who performs different subcategories of a single category of prohibited labor is like one who performs multiple primary categories of labor.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְשַׁבָּתוֹת הֵיכִי מִיבְּעֵי לֵיהּ שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק.

The Gemara raises another question with regard to the mishna: And in connection to the performance of the same category of prohibited labor on each of several Shabbatot during a single lapse of awareness, what is the precise case about which Rabbi Akiva raises his dilemma? If the individual was unwitting in that he was unaware that it was Shabbat but acted intentionally with regard to the prohibited labors, i.e., he knew that these labors are prohibited on Shabbat, perhaps it is obvious to Rabbi Akiva that the intervening days constitute an awareness of his sin, which serves to differentiate between the Shabbatot and render the individual liable to bring separate sin offerings for each Shabbat.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושבתות היכא – איזו מהן כלומר ה״ד דקעביד לה להא (אב) מלאכה בכמה שבתות בשגגת שבתות וזדון מלאכות פשיטא ליה לר״ע דחייב על כל אחת דלא אמרינן חדא שגגה אלא אמרינן ימים שבינתיים הויין ידיעה דדמי כמי שנודע לו בינתיים דשבת הוי והוי כעושה מלאכה אחת בכמה העלמות.
ועוד שואלים: ועושה מלאכה בשבתות הרבה בהעלם אחד, היכי מיבעי ליה [כיצד בדיוק נשאלה לו]? האם במקרה של שגגת שבת וזדון מלאכות, שידע שהמלאכה אסורה, אלא שבכל שבת סבר שאין זו שבת (ולא נודע לו בינתיים) פשיטא ליה [פשוט לו] שימים שבינתיים הויין [הריהם נחשבים] ידיעה לחלק, וחייב על כל שבת, כאילו עשה מלאכה בשני העלמות,
The Gemara raises another question with regard to the mishna: And in connection to the performance of the same category of prohibited labor on each of several Shabbatot during a single lapse of awareness, what is the precise case about which Rabbi Akiva raises his dilemma? If the individual was unwitting in that he was unaware that it was Shabbat but acted intentionally with regard to the prohibited labors, i.e., he knew that these labors are prohibited on Shabbat, perhaps it is obvious to Rabbi Akiva that the intervening days constitute an awareness of his sin, which serves to differentiate between the Shabbatot and render the individual liable to bring separate sin offerings for each Shabbat.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין אִי לָא.

And if so, it is in reference to a case where the individual acts intentionally with regard to Shabbat, i.e., he knows that it is Shabbat, but he acts unwittingly in that he does not know that the prohibited labors he is performing are prohibited on Shabbat, that Rabbi Akiva raises his dilemma. His dilemma is whether the Shabbatot are comparable to separate entities, which would mean that he is liable to bring a separate sin offering for each Shabbat, or whether they are not comparable to separate entities and therefore he is liable to bring only one sin offering.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תרתי בעא מיניה והכא מתרצי לבעיא דידיה העושה (מעין) מלאכה אחת בשבתות הרבה היינו אי כגופין דמיין או העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אפילו בשבת אחת בהעלם אחת. היינו אי וולדי מלאכות כמלאכות דמיין:
וזדון שבת – יודע שהוא שבת ושגגת מלאכות דסבור שמלאכה זו מותרת היא דבעי מיניה דהא ליכא למימר ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק דלהכי הויין ידיעה לידע ששבת היתה אבל לענין שגגת מלאכות ליכא ידיעה עד שילמוד והכי קמיבעיא ליה האי דעבד חדא מלאכה בב׳ שבתות מי אמרינן כיון דבב׳ ימים הם אף על גב דהעלם אחד הוא לגבי מלאכות הויין הנך שבתות כגופין של מלאכה שאינן דומין זה לזה כגון זרע וקצר בהעלם אחד בזדון שבת ושגגת מלאכות דחייב על כל אחת כדאמרינן שבת (דף ע.) אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות.
או לאו – כגופין דמיין והרי עשה בהעלם אחד מלאכה אחת י׳ פעמים שאינו חייב אלא אחת.
ודווקא זדון שבת ושגגת מלאכות, שלא ידע שמלאכה זו אסורה, וחזר ועשאה שבת אחר שבת הוא דבעי מיניה אי כגופין דמיין אי לא [הוא ששאל אותו האם השבתות שעשה בהן מלאכה זו כגופים נפרדים הן נחשבות או לא].
And if so, it is in reference to a case where the individual acts intentionally with regard to Shabbat, i.e., he knows that it is Shabbat, but he acts unwittingly in that he does not know that the prohibited labors he is performing are prohibited on Shabbat, that Rabbi Akiva raises his dilemma. His dilemma is whether the Shabbatot are comparable to separate entities, which would mean that he is liable to bring a separate sin offering for each Shabbat, or whether they are not comparable to separate entities and therefore he is liable to bring only one sin offering.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אוֹ דִלְמָא זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דִּכְגוּפִין דָּמְיָין וְשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינָתַיִם אִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק אִי לָא.

Or perhaps in the case where he acts intentionally with regard to Shabbat and unwittingly with regard to prohibited labors, it is obvious to Rabbi Akiva that the Shabbatot are comparable to separate entities and he is liable to bring a separate sin offering for each Shabbat. And it is in reference to a case where he acts unwittingly in that he does not know it is Shabbat, but he acts intentionally in that he knows that the labors he is performing are prohibited on Shabbat, that Rabbi Akiva raises his dilemma. His dilemma is whether the intervening days between the Shabbatot are considered awareness of his sin, which would serve to differentiate between one sin and the next, or not.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1 ופשט ליה דשבתות כי גופין דמיין. מנדה מה אם בנדה אחת חייב על כל ביאה וביאה כ״ש על ביאות של נדות הרבה דגופין מוחלקין דחייב על כל אחת ואחת. אף שבתות נמי כי גופין דמיין:
ופשט ליה דוולדי מלאכות כמלאכות דמיין – מדקאמר ומה נדה שאין בה תוצאות הרבה הא אי הוו בה תוצאות הרבה הוה חייב על כל מין ומין אף בשבת דיש בה תולדות ליחייב על תולדה כעל אב:
1. ע״כ שייך לדף טז ע״א
או דלמא זדון שבת ושגגת מלאכות פשיטא ליה דשבתות – כגופי מלאכות שאין דומות זו לזו שהעושן בשגגת מלאכות וזדון שבת חייב שתים דהיינו אחת שהיא הנה ובשגגת שבת וזדון מלאכות קמבעיא ליה דאפילו אמרי׳ כגופין דמיין לא מחייב אלא חדא דהיינו הנה שהיא אחד שהעושה ב׳ אבות בשגגת שבת וזדון מלאכות בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אלא אי איכא ידיעה בינתיים דשבת היא מהניא לחלק דהעלמות מחלקין והכי קמיבעיא ליה מי אמרינן ימים שבנתיים הויין ידיעה כמו שנודע לו ששבת היא אי לא.
או דלמא [שמא] להיפך, לענין זדון שבת ושגגת מלאכותפשיטא ליה דכגופין דמיין [פשוט לו שהשבתות כגופים נפרדים נחשבות], ושגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעי מיניה [ששאל אותו], לגבי ימים שבינתים אי הויין [האם הם] נחשבים ידיעה לחלק בין השבתות אי [או] לא?
Or perhaps in the case where he acts intentionally with regard to Shabbat and unwittingly with regard to prohibited labors, it is obvious to Rabbi Akiva that the Shabbatot are comparable to separate entities and he is liable to bring a separate sin offering for each Shabbat. And it is in reference to a case where he acts unwittingly in that he does not know it is Shabbat, but he acts intentionally in that he knows that the labors he is performing are prohibited on Shabbat, that Rabbi Akiva raises his dilemma. His dilemma is whether the intervening days between the Shabbatot are considered awareness of his sin, which would serve to differentiate between one sin and the next, or not.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אָמַר רַבָּה

Rabba said:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבה:
Rabba said:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כריתות טז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים כריתות טז., עין משפט נר מצוה כריתות טז. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום כריתות טז., הערוך על סדר הש"ס כריתות טז., רש"י כריתות טז., תוספות כריתות טז., פירוש הרב שטיינזלץ כריתות טז.

Keritot 16a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Keritot 16a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Keritot 16a, Attributed to R. Gershom Keritot 16a, Collected from HeArukh Keritot 16a, Rashi Keritot 16a, Tosafot Keritot 16a, Steinsaltz Commentary Keritot 16a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144