קשיין אהדדי – דקתני אלא שאין משיח [חייב] אטומאת מקדש וקדשיו הא בשמיעת קול ובטוי שפתים חייב.
(1) 
קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי.
קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי.If so, these two passages are difficult, as they contradict one another.
הכל
(2) אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּדַלּוּת כָּאן בְּדַלֵּי דַלּוּת ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כר״ע כְּרַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כר״ע כְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּדַלֵּי דַלּוּת דְּפָטוּר וּפְלִיג עֲלֵיהּ בְּדַלּוּת.:
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: This is not difficult, as there is a distinction between the rulings. Here, in the passage that deems the anointed priest liable in cases other than the defiling the Temple, it is in the case of an offering brought due to poverty, whereas there, in the latter clause, it is in the case of an offering brought due to extreme poverty. And Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva with regard to one halakha and disagrees with him with regard to one other halakha. He holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in the case of extreme poverty that the anointed priest is exempt from bringing that meal-offering. And he disagrees with Rabbi Akiva in the case of poverty, as he does not hold that the anointed priest is completely exempt from bringing a sliding-scale offering.
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: This is not difficult, as there is a distinction between the rulings. Here, in the passage that deems the anointed priest liable in cases other than the defiling the Temple, it is in the case of an offering brought due to poverty, whereas there, in the latter clause, it is in the case of an offering brought due to extreme poverty. And Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva with regard to one halakha and disagrees with him with regard to one other halakha. He holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in the case of extreme poverty that the anointed priest is exempt from bringing that meal-offering. And he disagrees with Rabbi Akiva in the case of poverty, as he does not hold that the anointed priest is completely exempt from bringing a sliding-scale offering.
בדלי דלות – משיח פטור מכולהו כדכתיב זה קרבן אהרן דאין אחרת באה לו חובה והאי דקאמר דמשיח חייב בשמיעת קול ובטוי שפתים כגון בדלות בתורין ובני יונה שעדיין לא בא לדלי דלות.
דר״ש סבר לה כר״ע בחדא – דפטר ליה למשיח מדלי דלות מזה קרבן אהרן ובניו.
ופליג עליה בחדא – בדלות דאילו ר״ע פטר ליה נמי בדלות דקאמר שאין מתכפר בעשירית האיפה אין מתכפר בכולן ולר״ש בדלי דלות הוא דאין מתכפר הא בדלות ועשירות מתכפר.
אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: לא קשיא [אין זה קשה] שכן יש להבחין ביניהן, כאן שחייב — המדובר בהבאה בדלות, כאן — בדלי דלות, ור׳ שמעון סבר לה [סבור הוא] כשיטת ר׳ עקיבא בחדא [בהלכה אחת] ופליג עליה בחדא [וחולק עליו באחת], ובאופן זה: סבר לה [סבור הוא] כר׳ עקיבא בדלי דלות שהכהן משיח פטור מלהביא קרבן מנחה זה, ופליג עליה [וחולק עליו] בדלות שאינו סבור כר׳ עקיבא שהכהן המשיח פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד.
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: This is not difficult, as there is a distinction between the rulings. Here, in the passage that deems the anointed priest liable in cases other than the defiling the Temple, it is in the case of an offering brought due to poverty, whereas there, in the latter clause, it is in the case of an offering brought due to extreme poverty. And Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva with regard to one halakha and disagrees with him with regard to one other halakha. He holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in the case of extreme poverty that the anointed priest is exempt from bringing that meal-offering. And he disagrees with Rabbi Akiva in the case of poverty, as he does not hold that the anointed priest is completely exempt from bringing a sliding-scale offering.
הכל
(3) אֶלָּא שֶׁאֵין כ״ג כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּיב כּוּ׳.: אָמַר חִזְקִיָּה מ״ט מַאי טַעְמָא דר״ש דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִיב {במדבר י״ט:כ׳} וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל מִי שֶׁקׇּרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל יָצָא זֶה שֶׁאֵין קׇרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל.
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: But an anointed High Priest is not liable for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. Ḥizkiyya said: What is the reason for the opinion of Rabbi Shimon? It is as it is written with regard to one who becomes ritually impure and enters the Temple: “And a man who shall be impure, and shall not be purified, that soul shall be excised [venikhreta] from the midst of the congregation, because he has defiled the Sanctuary of the Lord; the water of sprinkling has not been sprinkled on him: He is impure” (Numbers 19:20). It is derived from this verse that this halakha applies specifically to one whose offering equals the offering of the congregation, i.e., the Jewish people. This serves to exclude the High Priest, as his offering does not equal the offering of the congregation, as on Yom Kippur he brings a bull for his unwitting transgression, while he brings a goat to achieve atonement for the Jewish people.
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: But an anointed High Priest is not liable for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. Ḥizkiyya said: What is the reason for the opinion of Rabbi Shimon? It is as it is written with regard to one who becomes ritually impure and enters the Temple: “And a man who shall be impure, and shall not be purified, that soul shall be excised [venikhreta] from the midst of the congregation, because he has defiled the Sanctuary of the Lord; the water of sprinkling has not been sprinkled on him: He is impure” (Numbers 19:20). It is derived from this verse that this halakha applies specifically to one whose offering equals the offering of the congregation, i.e., the Jewish people. This serves to exclude the High Priest, as his offering does not equal the offering of the congregation, as on Yom Kippur he brings a bull for his unwitting transgression, while he brings a goat to achieve atonement for the Jewish people.
מ״ט דר׳ שמעון – דאמר ולא משיח אינו חייב בטומאת מקדש וקדשיו.
דכתיב – בטומאת מקדש וקדשיו ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל.
מי שקרבנו שוה לקהל – דמתכפר בשל קהל הוא דחייב בטומאת מקדש וקדשיו.
יצא – משיח שאין קרבנו שוה דאין מתכפר בשל קהל בכפרת יוה״כ דהוא מתכפר בפר והם בשעיר.
כהן משיח וכו׳ זה הפרק הכונה בו להשלים מה שכבר הותחל בפרק שני בקרבנות הנשיא והמשיח ולבאר בו החלק השלישי ר״ל ביאור מי הוא הנקרא נשיא ומי הוא נקרא כהן משיח ויתגלגלו על ידי ביאור ענין זה דברים שיש בין כהן משיח לכהן שעבר וכן יתגלגלו על ידי ענינים אלו בבני אדם איזה מהם קודם לחברו לכל דבר שבקדושה וכן בשאר דברים ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לארבעה חלקים הראשון בהשלמת ביאור החלק השני ר״ל בפרטי קרבנות הנשיא והמשיח השני בביאור החלק השלישי ר״ל מי הוא הנשיא ומי הוא המשיח השלישי על ידי גלגול בביאור הדברים שבין כהן המשמש לכהן שעבר הרביעי על ידי גלגול גם כן בביאור איזה מקצת בני אדם קודמים לחבריהם בעניני קדושה ומעלה וכן בקצת שאר דברים אי זה מהם קודם לחברו:
זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגיאות התלמוד על הדרך שכבר הקדמנו:
המשנה הראשונה ממנו אמנם תכוין לבאר החלק הראשון והוא שאמר כהן המשיח שחטא ואח״כ קודם שיביא קרבנו עבר ממשיחתו מפני מום או זקנה וכן נשיא שחטא ואח״כ קודם הבאת קרבנו עבר מנשיאותו משיח מביא פר ונשיא שעיר שהולכין אחר שעת החטא ומ״מ בכהן משיח לא הוצרך לומר כן שהרי אף אם חטא לאחר שעבר מביא פר שאין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה שבכל יום שאין נעשים אלא במשמש הא פר הבא על כל המצות זה וזה שוים בו וא״כ לא הוצרכה משנה זו אלא משום נשיא כהן משיח שעבר ממשיחתו ואח״כ חטא וכן נשיא שעבר מנשיאותו ואח״כ חטא משיח מביא פר כמו שבארנו ונשיא כהדיוט חטאו שניהם עד שלא נתמנו ואח״כ קודם הבאת קרבנותיהם נתמנו הרי הם כהדיוטות מפני שהולכין אחר שעת החטא ואפילו לא נודע להם אלא לאחר שנתמנו ר׳ שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים ומביאים קרבן הדיוט לגמרי ואם נודע להם משנתמנו פטורים ואין מביאים שום קרבן ואין הלכה כר׳ שמעון אלא כתנא קמא:
זהו ביאור המשנה וכלה כדברי תנא קמא הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:
א שנינו במשנה שר׳ שמעון אומר: אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו. ועל כך אמר חזקיה: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ שמעון? דכתיב [שנאמר] במי שנטמא ונכנס למקדש: ״ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ה׳ טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא״ (במדבר יט, כ), ולמדנו מכאן שדין זה הוא דווקא במי שקרבנו שוה לקהל, יצא מכלל זה הכהן הגדול שאין קרבנו שוה לקהל, שהרי הוא מביא פר לעצמו על שגגתו.
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: But an anointed High Priest is not liable for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. Ḥizkiyya said: What is the reason for the opinion of Rabbi Shimon? It is as it is written with regard to one who becomes ritually impure and enters the Temple: “And a man who shall be impure, and shall not be purified, that soul shall be excised [venikhreta] from the midst of the congregation, because he has defiled the Sanctuary of the Lord; the water of sprinkling has not been sprinkled on him: He is impure” (Numbers 19:20). It is derived from this verse that this halakha applies specifically to one whose offering equals the offering of the congregation, i.e., the Jewish people. This serves to exclude the High Priest, as his offering does not equal the offering of the congregation, as on Yom Kippur he brings a bull for his unwitting transgression, while he brings a goat to achieve atonement for the Jewish people.
הכל
(4) א״כ אִם כֵּן נָשִׂיא נָמֵי אֵין קׇרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל שָׁוֶה בְּכַפָּרָה דיוה״כ דְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים א״כ אִם כֵּן כֹּהֲנִים נָמֵי לֹא שָׁווּ לַקָּהָל בְּכַפָּרָה דיוה״כ דְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים כֹּהֲנִים שָׁווּ לַקָּהָל בִּשְׁאָר מִצְוֹת דְּשָׁנָה כּוּלָּהּ.
The Gemara asks: If so, a king too, should be exempt, as his offering does not equal the offering of the congregation, as he brings a goat. The Gemara answers: Even so, the king equals the congregation in the atonement of Yom Kippur, as his atonement is achieved by means of the same offerings through which the rest of the congregation achieves atonement. The Gemara asks: If so, priests too should be exempt from bring-ing the offering for the defiling of the Temple, as they do not equal the congregation in the atonement of Yom Kippur, as their atonement is achieved by means of the bull of the High Priest. The Gemara answers: Priests equal the congregation with regard to atonement for the rest of the mitzvot of the entire year.
The Gemara asks: If so, a king too, should be exempt, as his offering does not equal the offering of the congregation, as he brings a goat. The Gemara answers: Even so, the king equals the congregation in the atonement of Yom Kippur, as his atonement is achieved by means of the same offerings through which the rest of the congregation achieves atonement. The Gemara asks: If so, priests too should be exempt from bring-ing the offering for the defiling of the Temple, as they do not equal the congregation in the atonement of Yom Kippur, as their atonement is achieved by means of the bull of the High Priest. The Gemara answers: Priests equal the congregation with regard to atonement for the rest of the mitzvot of the entire year.
א״כ נשיא נמי אין קרבנו שוה לקהל – דהוא מביא שעיר והם מתכפרין בפר בשאר ימות השנה ואמאי קתני המשיח לחודיה פטור בטומאת מקדש וקדשיו ולא נשיא ויחיד.
ומשני הא לאו מילתא היא משום דהא שוה לקהל בכפרת יוה״כ.
אי הכי כהנים נמי הא לא שוו לקהל בכפרה דיוה״כ – דמתכפרין בפרו של אהרן וליפטרו בטומאת מקדש וקדשיו.
הא לא קשיא משום דכהנים שוו לקהל בשאר מצות דשנה כולה – דמתכפרי עם הצבור בפר הבא על כל המצות הלכך חייבין בטומאת מקדש וקדשיו.
נשיא נמי הא לא שוה לקהל. פרש״י ז״ל שהוא מביא שעיר והם מתכפרים בפר. ולא נהירא להרמ״ה ז״ל דהא דאפקי׳ רחמנא לנשיא לידון בשעיר מכלל יחידים הוא דאפקי׳ דלא לייתי כשבה או שעירה בשגגת מעשה גרידתא. אבל מכלל צבור שחטאו בהעלם דבר לא אפקי׳ דמתכפר עם הצבור בפר. (והנשיא) [ופי׳ נשיא] נמי הא לא שוה לקהל (דאיהו מעשה) [דאינהו מייתי] כשבה או שעירה בשגגת מעשה (ואי) [ואיהו] מייתי שעיר בשאר מצות:
בד״ה א״כ נשיא כו׳ ולא נשיא ויחיד עכ״ל אבל תלמודא לא נקיט במלתיה אלא נשיא ולא נקט נמי יחיד דאינו שוה לקהל בשאר ימות השנה ואפשר דמיחיד ודאי לא קשיא ליה לתלמודא דא״כ קראי דקרבן עולה ויורד במאי מוקי לה דמסתמא בסתם יחיד ובהכי ניחא דמשני דמוקי ליה מיעוטא באינו שוה לקהל בכפרה דיוה״כ ולא ניחא ליה לאוקמא באינו שוה לקהל בשאר ימות השנה משום דע״כ לא מוקי ליה מיעוטא ביחיד דאינו שוה לקהל בשאר ימות השנה ודו״ק:
ומקשים על כך: אם כן, נשיא נמי [גם כן] הלוא אין קרבנו שוה לקהל שהוא מביא שעיר! ומשיבים: מכל מקום שוה הנשיא לקהל בכפרה של יום הכיפורים, שמתכפר עם כל הקהל. ועוד מקשים על חזקיה: אם כן אתה אומר, כהנים נמי [גם כן] לא שוו [שוים] לקהל בכפרה של יום הכיפורים! שהם מתכפרים לעצמם בפרו של הכהן הגדול, ויהיו פטורים מלהביא קרבן על טומאת מקדש וקדשיו! ומשיבים: כהנים שוו [שוים] לקהל בשאר מצות של השנה כולה.
The Gemara asks: If so, a king too, should be exempt, as his offering does not equal the offering of the congregation, as he brings a goat. The Gemara answers: Even so, the king equals the congregation in the atonement of Yom Kippur, as his atonement is achieved by means of the same offerings through which the rest of the congregation achieves atonement. The Gemara asks: If so, priests too should be exempt from bring-ing the offering for the defiling of the Temple, as they do not equal the congregation in the atonement of Yom Kippur, as their atonement is achieved by means of the bull of the High Priest. The Gemara answers: Priests equal the congregation with regard to atonement for the rest of the mitzvot of the entire year.
הכל
(5) מָשִׁיחַ נָמֵי הָא שָׁוֶה בִּשְׁאָר מִצְוֹת דְּשָׁנָה אֶלָּא אָמַר רָבָא אֵימָא הָכִי מִי שֶׁחַטָּאתוֹ שָׁוָה לִיחִידִים וּמַאי נִיהוּ קָהָל.:
The Gemara challenges: The anointed priest, too, equals the congregation with regard to atonement for the rest of the mitzvot of the entire year. Rather, Rava said: Say this: One whose sin-offering equals that of individuals. And who are these individuals? They are the congregation. The status of a congregation that performed an unwitting transgression not on the basis of the ruling of the court is that of individuals. The High Priest’s sin-offering is different, as he brings a sin-offering only for an unwitting transgression he performed on the basis of his own ruling.
The Gemara challenges: The anointed priest, too, equals the congregation with regard to atonement for the rest of the mitzvot of the entire year. Rather, Rava said: Say this: One whose sin-offering equals that of individuals. And who are these individuals? They are the congregation. The status of a congregation that performed an unwitting transgression not on the basis of the ruling of the court is that of individuals. The High Priest’s sin-offering is different, as he brings a sin-offering only for an unwitting transgression he performed on the basis of his own ruling.
כהן משיח נמי הא שוה לקהל בשאר מצות – דכל השנה כולה דכי הורה עם הצבור מתכפר עם הצבור וליחייב בטומאת מקדש וקדשיו.
אלא אמר רבא אימא הכי – מתוך הקהל מי שחטאו שוה ליחידים דמחייבי בשגגת מעשה כיחידים דיחידים שחטאו בשגגת מעשה מייתי כל חד ומאן יחידים קהל דכי חטאו קהל בשגגת מעשה לחודיה בלא העלם דבר מייתו כל חד קרבן דאותן השוה ליחידים בדבר זה הוא דמחייבי בטומאת מקדש וקדשיו יצא משיח שאין חטאו שוה ליחיד דכי חטא בשגגת מעשה בלא העלם דבר פטור לגמרי כדאמרינן לקמן בפרק בתרא (דף יא.) מע״ה פרט למשיח דאין מביא בשגגת מעשה והיינו דאמרינן לעיל (דף ז:) יצא משיח שאין חטאו בשגגה וכיון דאין חטאו שוה ליחיד לפיכך פטור בטומאת מקדש וקדשיו.
ומקשים: משיח נמי [גם כן] הא [הרי] שוה בשאר מצות של השנה! אלא אמר רבא, אימא הכי [אמור כך]: מי שחטאתו שוה ליחידים, ומאי ניהו [ומהו] קהל. שקהל שחטאו בשגגה בלי הוראת בית דין, נידונים כיחידים, ואילו הכהן הגדול אין חטאתו שוה ליחידים, שהרי הוא מביא קרבן על חטאו רק כשעבר על הוראתו.
The Gemara challenges: The anointed priest, too, equals the congregation with regard to atonement for the rest of the mitzvot of the entire year. Rather, Rava said: Say this: One whose sin-offering equals that of individuals. And who are these individuals? They are the congregation. The status of a congregation that performed an unwitting transgression not on the basis of the ruling of the court is that of individuals. The High Priest’s sin-offering is different, as he brings a sin-offering only for an unwitting transgression he performed on the basis of his own ruling.
הכל
(6) ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר וְכוּ׳.: א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר ר׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו הוֹאִיל וְנֶאֱמַר כָּרֵת בּוֹ כְּבִקְבוּעָה.
§ The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: The king brings a goat, and not a sliding-scale offering. Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Eliezer stated his opinion only with regard to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, since karet is stated concerning it, as it is stated in all matters where there is liability to bring a fixed sin-offering. Just as the king brings a goat as a sin-offering for any unwitting transgression for whose intentional violation one is liable to receive karet, so too, he brings a goat for the defiling of the Temple. For other unwitting transgressions for which one is liable to bring a sliding-scale offering and for whose intentional violation one is not liable to receive karet, the king is also liable to bring a sliding-scale offering.
§ The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: The king brings a goat, and not a sliding-scale offering. Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Eliezer stated his opinion only with regard to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, since karet is stated concerning it, as it is stated in all matters where there is liability to bring a fixed sin-offering. Just as the king brings a goat as a sin-offering for any unwitting transgression for whose intentional violation one is liable to receive karet, so too, he brings a goat for the defiling of the Temple. For other unwitting transgressions for which one is liable to bring a sliding-scale offering and for whose intentional violation one is not liable to receive karet, the king is also liable to bring a sliding-scale offering.
א״ר יוחנן לא א״ר אליעזר – דנשיא מביא שעיר בידיעה במקום עולה ויורד.
אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה – כלומר כבחטאת קבועה דקסבר ר״א דכי היכי דבמקום שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת דהיינו במקום חטאת קבועה נשיא מביא שעיר ה״נ היכא דחייב לה על זדונו כרת ועל שגגתו עולה ויורד מביא שעיר הואיל ודמי לחטאת קבועה לענין כרת אבל בשמיעת קול ובטוי שפתים דאין חייבין על זדונו כרת דלא דמי לחטאת קבועה לא בזדון ולא בשוגג מודה ר׳ אליעזר דנשיא אין מביא שעיר אלא קרבן עולה ויורד כהדיוט.
ב שנינו במשנה שר׳ אליעזר אומר: הנשיא מביא שעיר וכו׳ ולא קרבן עולה ויורד. ומסבירים את שיטת ר׳ אליעזר. אמר ר׳ יוחנן: לא אמר ר׳ אליעזר את שיטתו זו אלא בטומאת מקדש וקדשיו, הואיל ונאמר כרת בו באיסור זה כב כל דבר שיש בו חטאת קבועה. והואיל ונשיא מביא על חטא שיש בו כרת שעיר, כמו כן יביא גם בטומאת מקדש וקדשיו שעיר, אבל שאר עבירות שהן בקרבן עולה ויורד ואין עליהן כרת, מביא הנשיא קרבן עולה ויורד ולא שעיר.
§ The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: The king brings a goat, and not a sliding-scale offering. Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Eliezer stated his opinion only with regard to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, since karet is stated concerning it, as it is stated in all matters where there is liability to bring a fixed sin-offering. Just as the king brings a goat as a sin-offering for any unwitting transgression for whose intentional violation one is liable to receive karet, so too, he brings a goat for the defiling of the Temple. For other unwitting transgressions for which one is liable to bring a sliding-scale offering and for whose intentional violation one is not liable to receive karet, the king is also liable to bring a sliding-scale offering.
הכל
(7) אָמַר רַב פָּפָּא ה״נ הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי ס״ד סָלְקָא דַּעְתָּךְ ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל כּוּלְּהוֹן קָאָמַר מִכְּדִי שְׂעִיר נָשִׂיא וּפַר מָשִׁיחַ בִּמְקוֹם יָחִיד לְחַטָּאת קָאֵי נִיתְנֵי נָמֵי מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר בִּשְׁמִיעַת קוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי מָשִׁיחַ ש״מ שְׁמַע מִינַּהּ אַטּוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָאֵי דְּמָשִׁיחַ פָּטוּר.
Rav Pappa said: So too, it is reasonable, as if it enters your mind to say that Rabbi Eliezer says that the king brings a goat for all of the transgressions enumerated in the mishna, and the king brings a goat in cases where individuals bring a sliding-scale offering, then since the goat of a king and the bull of an anointed priest stand in place of liability of an individual to bring a sin-offering, let Rabbi Eliezer also teach: An anointed priest brings a bull for hearing of a voice and for an utterance of the lips. Rather, from the fact that Rabbi Eliezer does not teach this halakha with regard to an anointed priest, learn from it that his statement that the king brings a goat stands in reference only to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, with regard to which an anointed priest is exempt, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
Rav Pappa said: So too, it is reasonable, as if it enters your mind to say that Rabbi Eliezer says that the king brings a goat for all of the transgressions enumerated in the mishna, and the king brings a goat in cases where individuals bring a sliding-scale offering, then since the goat of a king and the bull of an anointed priest stand in place of liability of an individual to bring a sin-offering, let Rabbi Eliezer also teach: An anointed priest brings a bull for hearing of a voice and for an utterance of the lips. Rather, from the fact that Rabbi Eliezer does not teach this halakha with regard to an anointed priest, learn from it that his statement that the king brings a goat stands in reference only to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, with regard to which an anointed priest is exempt, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
אמר רב פפא הכי נמי מסתברא דאי ס״ד רבי אליעזר – דאמר נשיא מביא שעיר אכולהו שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו.
מכדי שעיר – דנשיא במקום חטאת קבועה דיחיד קאי והוא הדין לפר כהן משיח דבמקום חטאת קבועה דיחיד קאי וכדתנא כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת דהיינו חטאת קבועה יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר ומשיח פר וכיון דשעיר דנשיא ופר כהן משיח במקום חטאת קבועה דיחיד קיימי אי אמרת אכולהו קאמר ר״א דנשיא מביא שעיר אע״ג דלית בהו כרת כבקבועה.
ניתני נמי משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים – כי דיניה אע״ג דלית בהו כרת כבקבועה.
אלא לאו – מדלא קתני הכי ש״מ דאטומאת מקדש וקדשיו קא״ר אליעזר דנשיא מביא שעירה הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה והאי דלא קתני ומשיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה משום דמשיח פטור לגמרי בטומאת מקדש וקדשיו דסבר לה כר״ש דפוטר.
אמר רב פפא: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר], דאי סלקא דעתך [שאם עולה על דעתך] לומר שר׳ אליעזר על כולהון קאמר [כולן כל העבירות השנויות במשנה אמר], שהנשיא מביא שעיר במקום קרבן עולה ויורד, מכדי [הרי] שעיר נשיא ופר משיח במקום יחיד לחטאת קאי [עומד הוא], ואם סבור הוא שבקרבן עולה ויורד מביא הנשיא את קרבן החטאת המיוחד לו — אף בכהן גדול צריך לומר כן, ולכן ניתני נמי [שישנה גם כן]: משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים, אלא ממה שלא קתני [שנה] ר׳ אליעזר משיח, שמע מינה [למד מכאן] שעל טומאת מקדש וקדשיו קאי [עומד, מתייחס הוא], שמשיח פטור ממנה, וכדברי ר׳ שמעון, ועל חטא זה בלבד מביא הנשיא שעיר.
Rav Pappa said: So too, it is reasonable, as if it enters your mind to say that Rabbi Eliezer says that the king brings a goat for all of the transgressions enumerated in the mishna, and the king brings a goat in cases where individuals bring a sliding-scale offering, then since the goat of a king and the bull of an anointed priest stand in place of liability of an individual to bring a sin-offering, let Rabbi Eliezer also teach: An anointed priest brings a bull for hearing of a voice and for an utterance of the lips. Rather, from the fact that Rabbi Eliezer does not teach this halakha with regard to an anointed priest, learn from it that his statement that the king brings a goat stands in reference only to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, with regard to which an anointed priest is exempt, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
הכל
(8) א״ל אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לר״פ לְרַב פָּפָּא מִמַּאי דִּלְמָא ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַכּוּלְּהוֹן קָאֵי וּבְמָשִׁיחַ סָבַר לַהּ כר״ע כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר מָשִׁיחַ פָּטוּר בְּכוּלָּן א״ל אֲמַר לֵיהּ ור״ע וְרַבִּי עֲקִיבָא מִי פָּטַר לֵיהּ מֵפֵר וְתוּ לָא מִידִּי.
Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: From where do you prove this? Perhaps the statement of Rabbi Eliezer stands in reference to all of them. And with regard to an anointed priest, he holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: An anointed priest is exempt from all of the cases where one is liable to bring a sliding-scale offering. Rav Pappa said to him: And Rabbi Akiva, does he exempt an anointed priest from bringing a bull? Rabbi Akiva exempted him only from bringing a sliding-scale offering, but he holds that the High Priest is liable to bring the offering unique to him, the bull for an unwitting transgression he performed on the basis of his own erroneous ruling. And nothing more need be discussed.
Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: From where do you prove this? Perhaps the statement of Rabbi Eliezer stands in reference to all of them. And with regard to an anointed priest, he holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: An anointed priest is exempt from all of the cases where one is liable to bring a sliding-scale offering. Rav Pappa said to him: And Rabbi Akiva, does he exempt an anointed priest from bringing a bull? Rabbi Akiva exempted him only from bringing a sliding-scale offering, but he holds that the High Priest is liable to bring the offering unique to him, the bull for an unwitting transgression he performed on the basis of his own erroneous ruling. And nothing more need be discussed.
א״ל רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא וממאי דלמא ר״א אכולהו קאי – דנשיא מביא שעיר אפי׳ שלא במקום כרת והאי דלא קתני נמי משיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו ובשמיעת קול ובטוי שפתים משום דבמשיח סבר לה כר״ע דאמר משיח פטור מכולן משמיעת קול ובטוי שפתים ולעולם אכולהו קאי ר״א דנשיא מביא שעיר.
א״ל ר״ע מי פטר – נמי למשיח מפר (דלמא) כי קא״ר עקיבא משיח פטור מכולן מטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול ובטוי שפתים כגון להביא קרבן עולה ויורד אבל להביא פר מחייב וכיון דמחייב בפר א״כ ניתני נמי ר״א משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים אלא מדלא קתני הכי ש״מ דאטומאת מקדש וקדשיו קאי רבי אליעזר דנשיא מביא שעיר הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה והא דלא קתני ומשיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו משום דסבר לה כר״ש דאמר דאין כהן משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו.
ותו לא מידי – ותו ליכא למיקשי ולא מידי.
שאר כהנים נמי (הלא היא) [הא לא] שוה לקהל (שהרי מתכפרים עם כה״ג) ביוה״כ בשעיר [שהרי מתכפרים עם כה״ג] (כמו):
בד״ה א״ל ר׳ עקיבא כו׳ וביטוי שפתים כו׳ כגון להביא קרבן כו׳ ובד״ה אמר ר׳ יוחנן אע״ג כו׳ אין מביא אשם תלוי על ספק טומאת כו׳ כצ״ל:
אמר ליה [לו] רב הונא בריה [בנו] של רב נתן לרב פפא: ממאי [ממה] אתה מוכיח זאת? דלמא [שמא] ר׳ אליעזר אכולהון קאי [על כולם הוא עומד, מתייחס], ובמשיח סבר לה [סבור] כר׳ עקיבא, שאמר: משיח פטר בכולן בכל קרבן עולה ויורד! אמר ליה [לו]: ור׳ עקיבא מי פטר ליה [האם הוא פוטר אותו] מפר? שמה שאמר ר׳ עקיבא אינו אלא לפוטרו מקרבן עולה ויורד, אבל הוא מחייב את הכהן הגדול להביא את קרבנו המיוחד, פר העלם דבר. ותו לא מידי [ושוב אין לדון בזה].
Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: From where do you prove this? Perhaps the statement of Rabbi Eliezer stands in reference to all of them. And with regard to an anointed priest, he holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: An anointed priest is exempt from all of the cases where one is liable to bring a sliding-scale offering. Rav Pappa said to him: And Rabbi Akiva, does he exempt an anointed priest from bringing a bull? Rabbi Akiva exempted him only from bringing a sliding-scale offering, but he holds that the High Priest is liable to bring the offering unique to him, the bull for an unwitting transgression he performed on the basis of his own erroneous ruling. And nothing more need be discussed.
הכל
(9) א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת אָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו א״ל אֲמַר לֵיהּ דַּאֲמַר לָךְ מַנִּי ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ כָּרֵת כְּבִקְבוּעָה מַיְיתֵי נָשִׂיא שָׂעִיר עָלֶיהָ והא״ר וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה ר׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי קַשְׁיָא.:
Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Eliezer concedes that a king does not bring a guilt-offering for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. The tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall recited a baraita before Rav Sheshet: In the case of a king, a provisional guilt-offering comes for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. Rav Sheshet said to him: Who said this to you? Is it Rabbi Eliezer, who said: Since karet is stated in its regard as it is stated in all matters where there is liability to bring a fixed sin-offering, a king brings a goat for the defiling of the Temple? Since the status of his offering is like that of a fixed sin-offering, in cases of uncertainty, he is liable to bring a provisional guilt-offering. Rav Sheshet asks: But didn’t Rabbi Yoḥanan say: Rabbi Eliezer concedes that a king does not bring a provisional guilt-offering? The Gemara concludes: Indeed, based on the statement of Rabbi Yoḥanan, the baraita is difficult.
Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Eliezer concedes that a king does not bring a guilt-offering for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. The tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall recited a baraita before Rav Sheshet: In the case of a king, a provisional guilt-offering comes for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. Rav Sheshet said to him: Who said this to you? Is it Rabbi Eliezer, who said: Since karet is stated in its regard as it is stated in all matters where there is liability to bring a fixed sin-offering, a king brings a goat for the defiling of the Temple? Since the status of his offering is like that of a fixed sin-offering, in cases of uncertainty, he is liable to bring a provisional guilt-offering. Rav Sheshet asks: But didn’t Rabbi Yoḥanan say: Rabbi Eliezer concedes that a king does not bring a provisional guilt-offering? The Gemara concludes: Indeed, based on the statement of Rabbi Yoḥanan, the baraita is difficult.
א״ר יוחנן – אע״ג דקאמר ר״א הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה דנשיא מביא שעיר כבחטאת קבועה מודה ר״א לענין אשם תלוי דלאו דיניה כבחטאת קבועה דכי היכי דאמר לעיל אין יחיד מביא אשם תלוי אלא על ספק קבועה ה״נ אין מביא אשם תלוי על ספק טומאת מקדש וקדשיו שאע״פ שנא׳ בו כרת כבקבועה הואיל ואינה ממש חטאת קבועה אין מביא אשם תלוי.
תני תנא קמיה דרב ששת אשם תלוי בא על ספק טומאת מקדש וקדשיו – הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה.
א״ל דאמר לך מני ר״א היא דאמר – נשיא מביא שעיר הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה וקאמ׳ דה״ה לענין אשם תלוי: ומי מצית אמרת הכי והא א״ר יוחנן מודה ר״א שאין מביא אשם תלוי.
קשיא – דמתני׳ דידך לא מיתוקמא דלא כחד.
בשאר מצות בשאר ימות השנה שמתכפרים עם הצבור בפר. א״נ שוה לקהל להתכפר בכשבה או שעירה בשגגת מעשה אבל משיח פטור כדאמרינן לקמן:
אמר ר׳ יוחנן: מודה ר׳ אליעזר שאין הנשיא מביא אשם תלוי על טומאת מקדש וקדשיו. תני תנא קמיה [שנה חוזר המשניות לפני] רב ששת: אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו. אמר ליה [לו]: אותו חכם שאמר לך משנה זו מני [כשיטת מי] אמרה לך? שיטת ר׳ אליעזר היא, שאמר: הואיל ונאמר בו בטומאת מקדש כרת כבקבועה מייתי [מביא] נשיא שעיר עליה. וכיון שנדון כקבועה, אף מביא אשם תלוי. ומקשים: והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: מודה ר׳ אליעזר שאין מביא אשם תלוי! ומשיבים: אכן קשיא [קשה] הדבר מדברי ר׳ יוחנן.
Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Eliezer concedes that a king does not bring a guilt-offering for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. The tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall recited a baraita before Rav Sheshet: In the case of a king, a provisional guilt-offering comes for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. Rav Sheshet said to him: Who said this to you? Is it Rabbi Eliezer, who said: Since karet is stated in its regard as it is stated in all matters where there is liability to bring a fixed sin-offering, a king brings a goat for the defiling of the Temple? Since the status of his offering is like that of a fixed sin-offering, in cases of uncertainty, he is liable to bring a provisional guilt-offering. Rav Sheshet asks: But didn’t Rabbi Yoḥanan say: Rabbi Eliezer concedes that a king does not bring a provisional guilt-offering? The Gemara concludes: Indeed, based on the statement of Rabbi Yoḥanan, the baraita is difficult.
הכל
(10)
הדרן עלך הורה כהן משיח
פרק ג – כהן משיח
פרק ג – כהן משיח
Chapter 3
הכל
(11) מתני׳ מַתְנִיתִין : אכֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא ואח״כ וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ בוְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ ואח״כ וְאַחַר כָּךְ חָטָא גכֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר דוְהַנָּשִׂיא כְּהֶדְיוֹט.:
MISHNA: In the case of an anointed priest who sinned on the basis of his own erroneous halakhic ruling and thereafter moved on from his anointment, e.g., if he was disqualified due to a blemish that befell him before he brought his sin-offering, and likewise in the case of a king [nasi] who sinned and thereafter moved on from his prominence before he had brought an offering, an anointed priest brings a bull despite the fact that he is no longer the High Priest, and the king brings a goat, as he would have done during his reign. In the case of an anointed priest who moved on from his anointment and thereafter sinned, and likewise the king who moved on from his prominence and thereafter sinned, an anointed priest brings a bull, which he would have brought while he was High Priest, and the status of the king is like that of a commoner [kehedyot].
כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחתו. כלו׳, כהן משיח שחטא בהעלם דבר, שהורה לעצמו שחלב מותר ונתחייב מיד בפר אילו היה נודע לו מיד, אלא (לאו שנודע) [שלא נודע] לו עד שעבר ממשיחתו, כלו׳, שנעשה בעל מום קבוע, שוב אינו ראוי להיות כהן גדול כלל. מביא משיח פר כמו שהיה ראוי חטאו, ולא אזלי׳ בתר ידיעתו. וכן נשיא נמי אע״פ שבשעה שנודע לו הוא הדיוט לגמרי, אפילו הכי אזלינן בתר חטאו. סתמא זו דרבנן דאמרי׳ לקמן דלא בעינן חטאת וידיעה במקום אחד, אלא חטאת עיקר, ודלא כר׳ שמעון, וסתם ואחר כך מחלוקת היא.
ב. כהן משיח שעבר וכו׳. אע״פ שחטא לאחר שעבר ממשיחתו לא אמרי׳ נחשוב אותו להדיוט ולא יביא אלא כשבה או שעירה, קמ״ל דבגדולתו עומד לגבי קרבן גדול, דכתיב בכהן גדול על חטאתו אשר חטא, שהוא מיותר בקרא, דלא איצטריך אשר חטא אלא על חטאתו לחודיה, אלא ודאי לאיתויי שמביא חטאתו משעבר משיחתו כמו [מתחילת משיחתו].
אמר ר׳ יוחנן לא אמר ר״א דנשיא מביא שעיר במקום שיחיד מביא קרבן עולה ויורד. אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ואמר בהן כרת נידון כקבועה. כלומר כשאר דברים שהיחיד מביא עליהם חטאת קבועה דהיינו דבר שזדונו כרת ומביא עליהם יחיד חטאת קבועה כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר. הה״נ טומאת מקדש וקדשיו שהיחיד בעולה ויורד נשיא מביא שעיר הואיל וחייב על זדונו כרת כקבועה. לפי שהכרת הוא עיקר חיוב של חטאת קבועה כדילפי׳ מעליה עליה (אומר תורה) [או מתורה] א׳ יהיה לכם. וכשיצא נשיא מכלל יחיד לדונו בשעיר בכל דבר שזדונו כרת כדין שאר חיובי חטאות. וכשיצא טומאת מקדש וקדשיו לידון בעולה ויורד ביחיד יצאת ולא בנשיא. שהרי יצא נשיא מכלל יחיד לגמרי במצוה שזדונו כרת לידון בעצמו בשעיר:
פרק ג
(11) א משנה כהן משיח שחטא לאחר שהורה לעצמו בטעות ואחר כך עבר (פסק) ממשיחותו כגון שנפל בו מום ונפסל, לפני שהביא את חטאתו, וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו (מנשיאותו) לפני שהביא את קרבנו — כהן משיח מביא פר למרות שעבר ממשיחותו, והנשיא מביא שעיר כמו שהיה בזמן היותו נשיא. אבל משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא — כהן משיח מביא פר כמו שהיה חייב מתחילה, והנשיא דינו כהדיוט.
Chapter 3
(11) MISHNA: In the case of an anointed priest who sinned on the basis of his own erroneous halakhic ruling and thereafter moved on from his anointment, e.g., if he was disqualified due to a blemish that befell him before he brought his sin-offering, and likewise in the case of a king [nasi] who sinned and thereafter moved on from his prominence before he had brought an offering, an anointed priest brings a bull despite the fact that he is no longer the High Priest, and the king brings a goat, as he would have done during his reign. In the case of an anointed priest who moved on from his anointment and thereafter sinned, and likewise the king who moved on from his prominence and thereafter sinned, an anointed priest brings a bull, which he would have brought while he was High Priest, and the status of the king is like that of a commoner [kehedyot].
הכל
(12) גמ׳ גְּמָרָא : הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ
GEMARA: The Gemara questions the formulation of the mishna: Now it can be said: An anointed priest who moved on from his anointment
GEMARA: The Gemara questions the formulation of the mishna: Now it can be said: An anointed priest who moved on from his anointment
השתא יש לומר עבר ממשיחותו ואחר כך חטא מביא פר חטא ואחר כך עבר ממשיחותו מיבעיא נשיא איצטריכא ליה סלקא דעתך הואיל ועבר מנשיאותו ואחר כך חטא הוי כהדיוט חטא ואחר כך עבר מנשיאותו נמי ליהוי כהדיוט קמ״ל לישנא אחרינא צריכא למימר דחטא ואחר כך עבר ממשיחותו דמביא פר הא כיון דתנא ליה עבר ממשיחותו דמביא פר כל שכן חטא ואחר כך עבר ממשיחותו דמביא פר הא לא קשיא משום דקתני גבי נשיא כי עבר מגדולתו ואחר כך חטא כי הדיוט מייתי סלקא דעתך אמינא כי חטא ואחר כך עבר נייתי נמי כי הדיוט הלכך תנא גבי נשיא שחטא ואחר כך עבר דמייתי כי נשיא ואיידי דתנא גבי נשיא חטא ואחר כך עבר תנא נמי גבי משיח חטא ואח״כ עבר ממשיחותו מביא פר ומה שכתוב בספרים תני גבי משיח עבר ואחר כך חטא לאו מתרצתא היא ולשון ראשון עיקר דקאמר השתא יש לומר כו׳.
א״ל רב (כהנא) [הונא] בריה דרב נתן לרב פפא ממאי דלמא ר״א אכולהו קאי. רב הונא אותביה לרב פפא דקאמר ה״נ מסתברא ובעי לאוכוחי לקיים דברי ר״י דלא אמר ר״א אלא בטו״מ וקדשיו ור״א סבר כר״ש דקאמר משיח פטור על טו״מ וקדשיו. וא״ל רב הונא דאין לו כח להוכיח זו דמצי למימר דר״א כר״ע ס״ל דאמר משיח פטור מכולן. (וקשי׳) [וגירש״י] א״ל ר״ע מי פטר ליה מפר דלמא כי מפטר ליה ר״ע מעולה ויורד אבל פר מייתי הלכך אי כר״ע ס״ל ליתני משיח מביא פר. אלא ודאי לא אמר ר״א אלא בטומאת מקדש וקדשיו. ובמשיח סבר לה כר״ש ולא נהירא גירסא זו ולא נמצאת בספרי ספרד. ואיך יתכן שיאמר רב פפא דלמא לא פטר ר״ע אלא מעולה ויורד אבל פר מייתי [ולכן אמרי] ה״נ מסתברא. כי הבא להביא ראיה לקיים דברי תנא או אמורא צריך להביא ראיה מפורשת שלא יוכל אדם לסותרה והבא לסותרה יכול לומר דלמא לא אמר פלוני כך אלא כך ואין לך ראיה ברורה מכאן. אבל לא יתכן כלל שאדם מביא ראיה מדלמא. ועוד דהאי דלמא לא מסתבר כלל. דמשיח בפר הוקש לצבור בפר מלאשמת העם. וכי היכי דצבור לא מייתו פר בהשמעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו. ה״נ משיח לא מייתי עליה. ותו לא מידי:
א״ר יוחנן מודה ר״א שאינו מביא אשם תלוי ואע״ג דאמר ר״א דנשיא מביא חטאת קבועה על טומאת מקדש וקדשיו מודה הוא שאין הנשיא מביא על ספק אשם תלוי כדתנן אין מביאין אשם תלוי על עשה ולא תעשה שבמקדש. ואע״ג דלא אימעיט טומאת מקדש וקדשיו מדין אשם תלוי אלא מדלא הוויין חטאת קבועה כדאמרינן לעיל בפרקין. ונשיא מביא חטאת קבועה. אפ״ה אין מביאין. דאשם תלוי בסתם לכל ישראל נאמרה. וכמו ששאר הצבור אינן מביאין אשם תלוי על טומאת מקדש וקדשיו. כך נשיא אינו מביא. ולא דמי לקרבן עולה ויורד שנשיא מביא חטאת קבועה. לפי שיצא (קבוע) [נשיא] מכלל יחיד לכל חטא שזדונו כרת. ופרשת עולה ויורד ליחיד נאמרה ולא לנשיא:
הדרן עלך הורה כהן משיח מתני׳ כהן משיח שחטא מביא פר ונשיא מביא שעיר. הך דשעיר אתיא דלא כר״ש. דלר״ש דבעי חטאה וידיעה ה״ל לפלוגי בין נודע לו עד שלא עבר לנודע לו אחר שעבר:
וכן נשיא שעבר. האי וכן לאו דוקא דאין דינם שוה אלא [בעברו] אחר החטא. ואיידי דתנא ברישא וכן תנא נמי בסיפא וכן:
השתא י״ל (ניער) [עבר] ממשיחותו כו׳. לא שייך הכא למימר לא זו אף זו קתני. דא״כ נערבינהו ונתנינהו בחד בבא ולא נתני נשיא בהדי׳:
GEMARA: The Gemara questions the formulation of the mishna: Now it can be said: An anointed priest who moved on from his anointment
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הוריות ט: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים הוריות ט:, עין משפט נר מצוה הוריות ט:, מיוחס לרש"י הוריות ט:, ר"י מלוניל הוריות ט: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי והרב מרדכי רבינוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., בית הבחירה למאירי הוריות ט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש הוריות ט:, מהרש"א חידושי הלכות הוריות ט:, פירוש הרב שטיינזלץ הוריות ט:
Horayot 9b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Horayot 9b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Horayot 9b, Attributed to Rashi Horayot 9b, Ri MiLunel Horayot 9b, Meiri Horayot 9b, Tosefot Rosh Horayot 9b, Maharsha Chidushei Halakhot Horayot 9b, Steinsaltz Commentary Horayot 9b