(1) 
ת״ש תָּא שְׁמַע אחַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ.
The Gemara suggests: Come and hear a challenge to this principle from a mishna in tractate Kinnim (24a). A woman after childbirth must bring two bird offerings: A burnt offering and a sin offering. The mishna discusses a case where two women after childbirth, one of whom already brought her burnt offering and one of whom already brought her sin offering, bring their remaining offerings to the Temple, a sin offering for this one and a burnt offering for that one, but confusion has arisen as to which bird is which.
חטאת לזו ועולה לזו – משנה היא במס׳ קינין (משנה קינים ג׳:ג׳) ולקמן אמרינן סתם קינין רבי יהושע היא.
חטאת לזו כו׳ – רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה ולאה היתה צריכה עולה שכבר קרבה חטאתה ולקחו קן בעירוב וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל ופרידה אחת לעולת לאה ונתנום לכהן.
אלו שתי ההלכות מפירוש צרפתי של פרק חטאת העוף
משנה קינין פרק ג משנה ד
חטאת (ועולה) לזו ועולה לזו. והביאו בשיתוף קן סתומה, תורים או שני בני יונה ופרשו זו לחטאת וזו לעולה, עשה כולן למעלה מחצה וכו׳. חציין למטה וחציין למעלה אינה כשרה אלא סתומה, לפי שהקנין מתפרשות או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן [עירובין דף לז. וש״נ], וק״ן סתומה בעשיית כהן תליא מילתא, דמאי דעשה למעלה הוי עולה ומאי דעשה למטה הוי חטאת הילכך הסתומה כשרה דהא כראוי נתקרבה, ומתחלקת ביניהן כלומר הסתומה לשתיהן עלתה שהרי ביניהן לקוחה, וצריכות להביא עוד קן אחד ביניהן, והכהן יעשה אחד למעלה ואחד למטה, כדתנן פרק כל הזבחים שנתערבו [דף עא:] קדשים בקדשים מין במינו יקרב זה לשם מה שהוא, וזה יקרב לשם מה שהוא, הילכך עשה הכהן סתומה לשם מה שהוא, יוצאה בו אותה שהוא שלה, ולכך מתחלקת ביניהן דלשתיהן עלתה שהרי ביניהן לקחו. ואילו מתפרשות לא הויין כשרות אלא פסולות דאיכא למימר חטאת קרבה למעלה ועולה למטה.
קינין פ״ג מ״ו
האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר וכו׳. במה דברים אמורים ממין אחד, משני מינין תביא שתים. כלומר אם הביאה אלו שתי קינן משתי מינין שתי תורים ושני בני יונה ונתנתן לכהן בסתם ועשה סתם שתים למעלה ושתים למטה, תביא שתי פרידין תור ובן יונה ויקריבם למעלה דאיכא למיחש שמא תורים עשה למטה ובני יונה עשה למעלה ועלו בני יונה לנדבה, לפיכך תביא תור ויעשה למעלה כנגד תור חטאת שעשה למטה ויצאתה ידי חובתה. ואיכא למיחש בני יונה עשה למטה ותורים למעלה והתורים שעשה למעלה עלו לנדבה לפיכך תביא בן יונה אחד למעלה כנגד בן יונה שעשה למטה ויצאתה ידי חובתה, דבזה הענין עולה וחטאת של חובתה ממין אחד. הילכך תביא שתי פרידין תור ובן ינוה, ויעשה אותם למעלה האחד (יעשה) [יעלה] לה לעולת חובתה כנגד חטאת של מטה, והשני יהי׳ נדבה, ואפילו יהי׳ הכהן סבור שאלו שתי תורים ושני בני יונה שהביאה חובתה היו משתי לידות ועשה התורים אחד למעלה ואחד למטה, ובני יונה כמו כן אחד למעלה ואחד למטה דהוי תור ובן יונה למעלה תור ובן יונה למטה כדין קן דיולדת דאחד חטאת ואחד עולה והן ממין אחד אפילו הכי תביא תור ובן יונה ויעשם למעלה שמא תורים הקריב תחלה אחד למעלה ואחד למטה ועלו לה לחובה, ואחר כך יונים אחד למעלה ואחד למטה ואותו של מטה פסול דאינה מחוייבת אלא חטאת אחת, ואותו שעשה למעלה יעלה לנדרה, וצריכה עוד מין אחד לצאת ידי נדרה דהוו שתים לנדרה ותור שעמו יהיה נדבה. או שמא יונים הקריב תחלה אחד למעלה ואחד למטה ונפלו לה לחובתה, ואחר כן עשה תורים אחד למעלה ואחד למטה ואותו של מטה פסול שאינה מחוייבת אלא חטאת אחת, והשני של מעלה עולה לנדרה, לפיכך יעשה תור אחד למעלה ויעלה לה לנדרה, ובן יונה שעמו יהיה נדבה.
פירשה נדרה, דקאמרה בשעת הנדר הרי עלי קן כשאלד זכר מן התורים או מן בני היונה ושכחה דאינה נזכרת מה פירשה והביאה שתי קנין ממין אחד ונתנתן לכהן והכהן עשה שתים ולמעלה ושתים למטה, אם היו כולן תורים צריכה שתביא עוד ג׳ פרידין שני בני יונה ותור ויקריבם למעלה ויצאתה ידי נדרה ממה נפשך, שאם פרשה נדרה מן התורים יצאתה ידי נדרה מתורים שתים שעשה בראשונה למעלה, ואותן שתי תורים שעשה למטה היה הראשון כשר לחטאת חובה והשני פסול, והויין אלו שתי יונים שעושה עכשיו למעלה נדבה ותור שעמהן למעלה עולה לעולת חובה כנגד הכשר שעשה למטה מתחלה לחטאת חובתה. ואם פרשה בני יונה לנדרה יצתה ידי נדרה מיונים האחרונים שעושה עכשיו למעלה, ויצתה ידי חובתה שהרי הביאה תור למעלה עם שני בני יונה והוי עולה כנגד תור שעשה מתחלה למטה. ואם כהן סבור ששניהם חובה הרי תור להשלים נדרה, ואם היו אותן שתי קנין שנתנתן לכהן ראשונים כולן בני יונה תביא עוד ג׳ פרידין שתים תורים ובן יונה ויקריבם למעלה ויצתה ידי נדרה ממה נפשך, דאם פרשה בני יונה הרי יצתה ידי נדרה מיונים ראשונים ואותן שעשתה הוו חטאת אחד והשני פסול, ועכשו אלו שתי תורים אחרונים עולת נדבה, ובן יונה שעמהם למעלה עולה לעולת חובתה כנגד בן יונה שעשה מתחלה למטה לחטאת חובתה, ואם יון ראשון למעלה היה לשם חובה הרי יון שהשלים נדרה עם יון שני שעשה תחלה למעלה. ואם פרשה תורים יצתה ידי נדרה מן תורים האחרונים וידי חובתה נמי יצתה שהרי הביאה בן יונה למעלה כנגד בן יונה למטה.
שם.
ממין אחד משני מינין. כלומר אם השתי קנין שנתנתן תחלה לכהן הוי משני מינין, שתי תורים ושני בני יונה, איכא למימר דכהן סבור ששתיהן חובה ועשה שתי תורים אחד למעלה ואחד למטה ושני בני יונה אחד למעלה ואחד למטה דהוי תור ויון למעלה ותור ויון למטה ואותו תור ויון שהקריב למטה לשם חטאת. מחצה כשר ומחצה פסול, שמן הראשון יצתה ידי חטאת חובתה והשני פסול דאינה מחוייבת אלא חטאת אחד, ולפי שאינו יודע אי זה הקריב תחלה למטה אם יונה אם תור ושכחה נמי מה פרשה לנדרה אם יונים או תורים לפיכך תביא ד׳, שתי תורים ושני בני יונה ויעשם למעלה ויצתה ידי נדרה ממה נפשך, אם תורים קרב תחלה אחד למטה ואחד למעלה תור כנגדו לשם עולה דהא עשה תורים אחד למעלה ואחד למטה ויצתה ידי חובתה מן תורים ראשונים שעשה אחד למעלה ואחד למטה והוי חטאת ועולה בחובתה, וכי עשה אחר כך יונים אחד למעלה ואחד למטה הוי אותו שלמטה פסול, והני תורים אחרונים הוו לשם נדרה, דשמא שתי תורים נדרה והויין אלו שני יוני אחרונים ויון נמי שהקריב למעלה מתחלה כנגד יון פסול שהקריב למטה שלשתן עולות נדבות; ואם בני יונה קרב תחלה אחד למעלה ואחד למטה, שני בני יונה אחד יצתה ידי נדרה מן יונים ראשונים שעשה אחד למעלה ואחד למטה דהויין חטאת ועולה בחובתה, וכן עשה אחר כך תורים אחד למעלה ואחד למטה הוי אותו שלמטה פסול והני יונים אחרונים הויין לשם נדרה דשמא שני יונים נדרה, והויין אלו שני תורים אחרונים ותור נמי שהקריב למעלה כנגד תור הפסול שהקריב למטה שלשתן עולות נדבות, ולפי שאינה יודעת מה פרשה לנדרה צריכה להביא שתי תורים ושני בני יונה לנדרה.
שם.
קבעה נדרה: אותה שפירשה נדרה בשעת הנדר דאמרה הרי עלי קן מן התורים או מן בני היונה, קאמרה בשעת לקיחת[ה] אלו תורים או בני היונה יהיו לנדבתי ואלו לחובתי ואלו שהן לחובתי זה יהיה עולה וזה יהיה חטאת, והנהו דקאמרה אלו לנדרי הויין תרוייהו עולות, עכשו אינה יודעת מה קבעה איזה קבעה לעולתה ואי זה לחטאתה ומה שפירשה אינה נזכרת אם מן התורים ואם מבני היונה, אם היו ממין אחד השתי קנין שנתנה תחלה לכהן צריכה שתביא חמש פרידין ג׳ מאותו המין אם תורים תורים, ושתים ממין אחר בני יונה, דאם היו אותו שנתנה תחלה לכהן תורים תביא שלשתן תורים ושני יונים ויעשה שני תורים ושני יונים למעלה לעולה ותור אחד למטה לחטאת, ממה נפשך: אם אותו שקבעה לנדרה דהיו שתיהן עולות עשה למטה ונפסלו ואותן שתים שלמעלה הן אותן שקבעה לשם חובה, דהוי אחד כשר לחובה דהוי עולה לחובתה למעלה והאחד פסול דהוי חטאת למעלה, הילכך יטול שני תורים ושני בני יונה שעושה עכשו ויעשם למעלה לשם נדבה, דהא לא ידעה מה פרשה, דאם יונים פרשה נדרה יצאת ידי נדרה דהא שתי תורים עשה למעלה ושני יונים הויין עולות נדבה, ויטול תור ויעשה למטה לשם חטאת, כנגד תור הכשר שעשה תחלה למעלה שעלה לה לשם עולת חובה. הרי חמש פרידים שלשה תורים ושני יונים; ואם היו אותן שתי קינין שנתנה תחלה יונים, תביא שלשה יונים ושתי תורים ויעשה שתי תורים ושני יונים למעלה לעולה ויון (למעלה) [למטה] לחטאת, ככל מה שפירש׳ למעלה. ואם תאמר שמא אותו שקבעה לנדרה עשה אחד למעלה ואחד למטה ונפסל שלמטה ושל מעלה כשר, ואותן שקבעה [לחובתה] עשה מה שקבעה חטאת למעלה ועולה למטה ונפסלו שתיהן של חובה דהא הביא (חסר בכ״י), כיון דקבעה נדרה ואמר זו לחטאת וזו לעולה לאו בכהן תליא מילתא דלהוי מתפרשות בעשיית כהן, דהיכא דהוי קן סתומה הוא דתליא בעשיית כהן אבל הכא דקבעה לא, אפילו הכי יצתה ידי חובתה שהרי הוא עושה תור אחד מג׳ פרידין למטה לשם חטאת ואותו תור הכשר של נדבה שעשה תחלה למעלה עלה לשם חובה והוי תור כנגד תור, והד׳ פרידין שעושה עכשיו עולין לה לנדרה מספק דאם נדרה תורים הרי תורים למעלה ואם נדרה יונים הרי יונים למעלה.
שם.
משני מינין תביא שש, דאיכא למימר שהרי הכהן היה סבור שכולן חובה ועשה תורים אחד למעלה ואחד למטה ובני יונה אחד למעלה ואחד למטה, נמצא דאותן דקבעה נמי לנדרה עשה נמי אחד למעלה ואחד למטה דנפסל שלמטה ושל מעלה כשר. ואותן שקבעה לחובתה שמא עשה חטאת למעלה ועולה למטה ושניהם פסולין, הילכך תביא שתי תורים ושני בני יונה ויעשם למעלה לשם נדרה שהרי אינה יודעת מה פרישה, מכל מקום יצתה ידי נדרה, דאם תורים הרי תורים למעלה ואם בני יונה הרי יונים למעלה, ועוד תביא שתי תורים או שני בני יונה איזו שתרצה דאפילו קבעה לחובתה תורים כיון דמה שהקריבה לא עלה לה יכולה להביא בני יונה, דלא דאמי לנדר לאומר הרי עלי קן של תורים דאין יכולה לשנות ולהביא בן יונה, ויעשה אחד חטאת למטה והשני עולה למעלה לשם חובתה. הרי שש, ואותו הכשר שקרב תחלה למעלה הואיל ואין ידוע איזה מהן כשר אם תור אם בן יונה היה לפיכך לא עלה לה לא לנדרה ולא לחובתה, ולפיכך תביא שש ד׳ לנדרה ושתים לחובתה.
שם.
נתנתן לכהן ואינה יודעת מה נתנה והלך הכהן ועשה ואינו יודע מה עשה. כלומר נתנתן לכהן זו שפירשה וקבעה ולא ידעה מה פירשה ומה קבעה, וכי נתנתן אינה יודע אם ממין אחד אם משני מינין דידעה דהוו מקצתן תורים או מקצתן בני יונה אבל אינה יודעת אם היו כולן מאותו המין מה שנתנה או היו משני מינין, והלך הכהן ועשה ואינו יודע מה עשה אם עשה חציין למטה וחציין למעלה או כולן למטה או כולן למעלה, איכא למימר שמא עשאן כולן למטה, ואחד מהן כשר לשם חטאת שהרי אותה שקבעה לחטאת עשה נמי למטה, והשאר פסולין בקבעה נדרה דהוי עולה בעשאה למטה, דדמי להא דקאמרינן לעיל [קינין פ״ג מ״א] כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול, הילכך תביא ד׳ לנדרה שתי תורים ושני בני יונה דהא אינה יודעת מה פרשה לנדרה, ועוד תביא שתים לחובתה תור ובן יונה ויעשם למעלה לשם עולת חובתה, שאינה יודעת מה קבעה לחובתה לחטאת אם תור קבעה לחובתה או בן יונה, דשמא עשאן כולן למטה, ושמא היו משני מינין ולא ידע איזו קבעה לחטאתה או תור או יון, וחטאת קבעה העולה שתהא מאותו המין כדאמרי רבנן לעיל [קינין פ״ב מ״ה] עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה דהכל הולך אחר חטאת אפילו הויא עולה ראשונה, לפיכך היא עושה תור ובן יונה למעלה לשם עלה לחובתה, וממה נפשך הוי עולה כנגד חטאת ממין אחד שעשה תחלה כשר למטה, אם היה תור חטאת הרי תור למעלה כנגדו עולה, ואם היה חטאת הכשר בן יונה למטה הרי בן יונה למעלה כנגדו, הרי ד׳ לנדבה ושתים לעולה לחובתה, ועוד תביא חטאת אחת ויעשה למטה דאיכא למימר שמא עשאן כולן למעלה ואותה דקבעה לחטאת פסולה מפני שעשאה למעלה, הילכך תביא חטאת או תור או בן יונה איזו שתרצה ויעשה למטה, כנגד עולה אחת שעלתה לחובתה למעלה, מן השתים שעשתה עכשו למעלה תור ובן יונה, ובחטאת אחת סגי לרבנן ואין צריך שתי חטאות כדקאמר בן עזאי [שם] דאזלי רבנן לטעמייהו דאפילו עשאן כולן למעלה ולא ידעינן איזו קבעה לעולה אם תור או בן יונה משום ספק זה אין צריך לשני חטאות תור ובן יונה למטה, דאפילו קבע והקריב למעלה לעולה והוא הביא חטאתה בן יונה דהוי החטאת [הוי] כשר דעולה לא קבעה חטאת והחטאת הוי כשר. ותכפול ותביא עולתה בן יונה והיא הרי מביאה עכשו בן יונה למעלה כנגד בן יונה שלמטה. אבל בן עזאי פליג ואזיל לטעמיה דאמר לעיל [קינין פ״ב מ״ה] הכל הולך אחר ראשון דאפילו עולה קבעה ולכן אמר תביא שתי חטאות משום ספק.
שם פרק ג׳ משנה ו׳.
בן עזאי אומר שתי חטאות. דשמא כשעשאן כולן למעלה דהויין כל העולות כשרות, ואותו שקבעה לעולת חובתה אינה יודעת אם תור אם בן יונה שהרי אינה יודעת מה קבעה, הילכך תביא שתי חטאות למטה ובן יונה ויצתה ידי חובתה, ממה נפשך: דאם אותו שקבעה תחלה לעולה לחובתה שעשה למטה תור היה, תור למטה כנגדו לשם חטאת; ואם בן יונה היה אותו של מעלה, הרי בן יונה חטאת למטה כנגדו.
שם.
אמר רבי יהושע זהו שאמרו וכו׳. הכא נמי אשה זו בתחלה בודאה אם יודעת מה פרשה ומה קבעה אינה מביאה אלא שתי קינין אחד לנדרה ואחד לחובתה, ועכשו מספק שאינה יודעת מה פרשה ומה קבעה מביאה שש עולות ושתי חטאות.
סליק פירוש הצרפתי
כתב ר׳ אברהם בר דוד ז״ל: זהו פירוש צרפתי באלו שתי הלכות, ומי שמדקדק אחריו ימצא בדבריו שגיאות רבות שאי אפשר להעמידן.
תחלה נאמר על הפסקא הראשונה, שפירש כי חטאת ועולה סתומה ומפורשת ועשה חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומות והיא מתחלקת ביניהם כשלקחן אלו שתי הקנין בשיתוף ולכך עלתה לשתיהן שהרי בין שתיהן לקחוה, אבל המפורשת פסולה שמא חטאת עשה למעלה ועולה למטה. הנה מדבריו אין כאן ספק תערובת קנין. תחלה נתמיה עליו כי כל משנתנו זו משנת קינין (פ״ג מ״ד), מדברת בספק תערובות מהיכא ספיקן, איך [את] הכשר מהן ואת הפסול מהן ואיך נשתנית זו מהן. ועוד כי אלו המימרות מוחזרות הן בלא נמלך כפי מה שדבר עליהם בנמלך. ואם בשלא נתערבו היכן הוזכרה זה בנמלך, ואין זה מקומה כלל להודיענו מה יהא דינה בלא עירוב. ועוד כי אי אפשר לפסול המפורשת בלא ספק עירוב, במשנה זו על הסתומה ידבר כמו כן ידבר על המפורשת ויהיה הכל כשר, ואם בא לדבר בספק עירוב על המפורשת ידבר כמו כן על הסתומה ולמה חילק במימרא אחת לדבר על חציה בספק עירוב ועל חציה בלא ספק עירוב. ועוד חוץ מזה ומזה כי עיקר הטעם שנתלה בו אינו כלום כי הוא פירש שלכך עלתה הסתומה לשתיהם הואיל ושתיהם לקחוה, והאי טעמא פריכא היא כי לא מצינו בשום מקום כפרה לחצאין, ואם אמרו (קינין פ״א מ״ד) שיכולות שתי נשים להביא קניהן בעירוב הרי אמרו לאיזו שירצה הכהן יקריב עולה, אבל חטאת אחת לשתיהן ועולה אחת לשתיהן לא, ואם אמרו (כריתות דף ז:) על שתי נשים שהפילו אחת מין פטור הפילה, ואחת מין חובה הפילה, שמביאות חטאת אחת בשיתוף ויתנו, גם זו אינה כפרה לחצאין, שהרי מתנות ביניהן אם אני ילדתי ודאי תהא כל החטאת שלי אם את ילדת ודאי תהא חטאת זו שלך, אבל שתי נשים שהן חייבות שתי קינין ודאין היכן מצינו קן אחת ביניהן תחלה ותעלה החטאת לשתיהן והעולה לשתיהן ואחר כך יביאו קן שניה ותעלה כמו כן לשתיהן בודאי, לא זו עלתה להן כלום ולא עלתה זו להן כלום שאין כפרה לחצאין, אלא ודאי בזמן ששתי נשים מביאות שתי קינין ודאין בעירוב צריך הכהן לחלקן ביניהן ולומר חטאת זו תהא לזו וחטאת זו לזו, עולה זו תהא לזו ועולה זו לזו. הילכך האי פירושא ודאי בטילה היא, ושיטפא בעלמא הוא ולא ידע להעמיק בו ורצה להקל ונמצא מקלקל.
על הפסקא השניה, כמו כן נאמר, כי הוא פירש קבעה נדרה בשעת הבאה, שאמרה אלו יהיו לנדרי ואלו לחובתי ופירשה נדרה בשעת הנדר, שאמרה הרי עלי קן מן התורים כשאלד זכר. גם זה מלא חפנים עמל ורעות רוח, כאשר כתבתי בפירושי והבאתי ראיה ממנחות (דף קג.) כי עיין קביעות הנדר בשעת הנדר הוא ובשעת הבאה הוא נקרא פירוש הנדר. ואין לשנות מזה כי ראיה ברורה היא. ועוד כי להצעת פירושו דברי תנא קמא לא נמצא להם טעם, למה לא חשב באחרונה כי אם חטאת אחת ושש עולות, היה לו לחשוב שתי חטאות ושש עולות כמו שאמר בן עזאי, כי היא צריכה להביא שתי חטאות לפי הספיקות שלה המפורשות. ומה שפירש באחרונה בדברי רבי יהושע שדימה את הדבר הזה לאיל, שכשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו שבעה, והכא נמי אשה זו, בתחלה בודאה, אם יודעת מה פירשה ומה קבעה אינה מביאה אלא שתי קנין אחת לנדרה ואחת לחובתה, ועכשו מספק שאינה יודעת מה פרשה ומה קבעה מביאה כל אלו, ומה הדמיון הזה דומה לאיל חי ומת, והוא לא הביא המשל אלא מפני התימה שבו, והתמה אינו אלא שהקרבתה החמירה עליה להביא יותר קנין, שאילו קודם שהקריבה כלום אע״פ שיש לה כל אלו הספיקות לא היתה מביאה כל כך והקרבתה החמירה עליה, וזה התימה שיש בה כמו שיש תמה באיל מת שיש לו קולות הרבה יותר מן החי. אבל התמה שהוא מפרשה כי מפני ספקא שאינה יודעת מה פרשה ומה קבעה מביאה קרבנות הרבה, זה אינו תמה ואין הפלאה הזאת דומה לאיל מת שקולו שבעה.
תם.
ומעתה מבררים האם אכן שיטתו של ר׳ יהושע היא כהסברו של רב אדא בר אהבה. ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנה במסכת קינים: שתי נשים יולדות (שכל אחת מהן חייבת, כדין יולדת, להביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת העוף ואחד לעולת העוף) שהביאו כבר מחצית חובתן (האחת, הביאה עולתה והאחרת הביאה חטאתה), ועתה הביאו כהשלמת חובתן קן ובו שני גוזלות, וקבעו כי גוזל זה ישמש חטאת לזו שהביאה כבר עולתה, וגוזל זה ישמש עולה לזו שהביאה חטאתה, והתערבו הגוזלות.
The Gemara suggests: Come and hear a challenge to this principle from a mishna in tractate Kinnim (24a). A woman after childbirth must bring two bird offerings: A burnt offering and a sin offering. The mishna discusses a case where two women after childbirth, one of whom already brought her burnt offering and one of whom already brought her sin offering, bring their remaining offerings to the Temple, a sin offering for this one and a burnt offering for that one, but confusion has arisen as to which bird is which.
הכל
(2) עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל שְׁתֵּיהֶן לְמַטָּה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָה וְעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה.
If the priest sacrificed both of them above the red line, half of the birds, i.e., one of them, is fit, as in any event the burnt offering has been sacrificed properly, and half of the birds, i.e., the other one, is disqualified. Likewise, if he sacrificed both of them below the red line, half are fit, as in any event the sin offering was sacrificed properly, and half are disqualified. If he sacrificed one above the red line and one below, they are both disqualified, as I say that perhaps the sin offering was sacrificed above, and the burnt offering was sacrificed below.
If the priest sacrificed both of them above the red line, half of the birds, i.e., one of them, is fit, as in any event the burnt offering has been sacrificed properly, and half of the birds, i.e., the other one, is disqualified. Likewise, if he sacrificed both of them below the red line, half are fit, as in any event the sin offering was sacrificed properly, and half are disqualified. If he sacrificed one above the red line and one below, they are both disqualified, as I say that perhaps the sin offering was sacrificed above, and the burnt offering was sacrificed below.
אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למעלה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין עולת העוף — מחצה (אחד מהם, העולה) כשר, ומחצה (אחד מהם, החטאת) פסול. וכיוצא בזה, אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למטה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין חטאת העוף — מחצה כשר ומחצה פסול, שכן הגוזל לחטאת העוף הוקרב כדינו, ואילו הגוזל לעולת העוף נפסל. אבל אם עשה הכהן אחת למעלה ואחת למטה — שתיהן פסולות, שכן אני חושש ואומר: אפשר וזו שנועדה לחטאת קרבה למעלה ונפסלה בכך, וזו שנועדה לעולה קרבה למטה ונפסלה אף היא.
If the priest sacrificed both of them above the red line, half of the birds, i.e., one of them, is fit, as in any event the burnt offering has been sacrificed properly, and half of the birds, i.e., the other one, is disqualified. Likewise, if he sacrificed both of them below the red line, half are fit, as in any event the sin offering was sacrificed properly, and half are disqualified. If he sacrificed one above the red line and one below, they are both disqualified, as I say that perhaps the sin offering was sacrificed above, and the burnt offering was sacrificed below.
הכל
(3) נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה תִּימְּשֵׁוךְ וְתֶהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף.
But according to Rav Adda bar Ahava’s explanation of Rabbi Yehoshua’s principle, the sin offering should be deemed fit in any event; even though the burnt offering was indeed sacrificed below the red line, it should be removed from its status as a burnt offering and become a bird sin offering.
But according to Rav Adda bar Ahava’s explanation of Rabbi Yehoshua’s principle, the sin offering should be deemed fit in any event; even though the burnt offering was indeed sacrificed below the red line, it should be removed from its status as a burnt offering and become a bird sin offering.
תימשך כו׳ – ותצא ידי חובתה ממה נפשך אם חטאתה קרבה למטה הרי טוב ואם לאו הרי עולת חברתה קרבה למטה ונעשית חטאת וחברתה אינה צריכה לה.
ואולם להסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר׳ יהושע יש לשאול: נהי נמי [גם אם אמנם] עולה קרבה למטה מה בכך? תימשוך ותהוי [תימשך משם עולה ותהיה] זאת חטאת העוף!
But according to Rav Adda bar Ahava’s explanation of Rabbi Yehoshua’s principle, the sin offering should be deemed fit in any event; even though the burnt offering was indeed sacrificed below the red line, it should be removed from its status as a burnt offering and become a bird sin offering.
הכל
(4) אֵימוֹר דא״ר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּחַד גַּבְרָא בִּתְרֵי גַבְרֵי מִי אָמַר.
The Gemara rejects this claim: It is reasonable to say that Rabbi Yehoshua stated his principle with regard to one person, whose offering the priest sacrificed below the red line instead of above it; but did he state it with regard to two people, one of whose offering the priest sacrificed for the sake of the other person? In the case of the two women, the priest sacrificed the offering for the sake of a different person altogether, and Rabbi Yehoshua would concede that such an offering does not become a sin offering.
The Gemara rejects this claim: It is reasonable to say that Rabbi Yehoshua stated his principle with regard to one person, whose offering the priest sacrificed below the red line instead of above it; but did he state it with regard to two people, one of whose offering the priest sacrificed for the sake of the other person? In the case of the two women, the priest sacrificed the offering for the sake of a different person altogether, and Rabbi Yehoshua would concede that such an offering does not become a sin offering.
בתרי גברי מי אמר – היאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו.
חטאת ועולה סתומה ומפורשת עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומה ומתחלקת ביניהן – ה״ג לה במסכת קינין (שם מ״ד) שתי נשים שלקחו ג׳ קינין בעירוב זו צריכה עולה וקן שלם א׳ חטאת וא׳ עולה דהיינו שתי עולות וחטאת וזו צריכה שתי חטאות ועולה ופירשו אחד מן הקינים פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו ואחד מן הקינין הניחו סתומה לא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה והג׳ פירשו פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת אבל שמות בעלים לא נתפרשו הרי חטאת לזו ועולה לזו וקן סתומה וקן מפורשת צריך להקריב ב׳ הקינים הללו סתם על שתיהן העולות למעלה וחטאות למטה והחטאת לזו והעולה לזו צריך להקריב לשם בעלים ונתנום לכהן.
בתרי גברי מי אמר – תימה היכי ס״ד מעיקרא שתימשך עולת לאה ותיעשה חטאת רחל ושמא ס״ד בשהתנה אם תיפסל לגבי דידה שיועיל לחבירתה אם יוכל ומסיק בתרי גברי מי אמר דלא מיירי כלל בהתנו ומיהו לא משמע לישנא הכי ונראה דמיירי בשחייבין כל אחת חטאת ועולה ונתנו קן אחד לכהן לעשות ממנו חטאת לזו ועולה לזו והוברר איזו לחטאת ואיזו לעולה והכי פריך דנהי דהקרבת עולה למטה תימשך ותהיה חטאת ותפטר מן החטאת שהיא עצמה חייבת ומשני בתרי גברי מי אמר דהיינו תרי גברי דכשנתנו שתיהן לכהן חטאת לרחל ועולה ללאה והכהן טעה להקריב עולת לאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שהיה סבור שהיא חטאת רחל איך תפטר לאה מחטאת שהיא חייבת משום דנמשכת עולתה ונעשית חטאת הרי לשם רחל עשאה ויש כאן שינוי בעלים וא״ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במס׳ קינים (משנה קינים ג׳:א׳) אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו [ג׳ לזו] וג׳ לזו מחצה כשר ומחצה פסול חציו למעלה וחציו למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול פי׳ כל קן וקן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל אחת חציו למעלה וחציו למטה אלא שלשה קינים שלימים עשה למעלה וג׳ שלימים עשה למטה והשתא מאותן שלימים שלמעלה אין כשר אלא העולות ומאותן שלמטה החטאות ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלי מינייהו אלא פרידה א׳ דהא מיחייבא ג׳ חטאות וממשכה עולה ונעשת חטאת ואמאי תני דשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול וי״ל דקתני הכי משום דאימר שלשתן של אשה אחת ואגב גררא יפרש סיפא דהך בבא אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו עשה כולן למעלה כו׳ עד חציה למעלה וחציו למטה המרובה כשר פירוש אותן ארבע נשים של אחת ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא יצאו כלל ידי חובתן דאינן יודעות אם כל קיניהן למעלה דמתיין חטאות או כל קיניהן למטה דמתיין עולה אבל אותן של מאה אמרינן (קינין פ״ג) יש מהן מ״ב למעלה ומ״ב למטה דבין כולהו קט״ז קינין וכשעשה נ״ח למעלה ונ״ח למטה דל מינייהו ט״ז דמספקא להו בהך נשי פש להו מ״ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ״ב חטאות ומ״ב עולות.
ודוחים: אין מכאן ראיה, שכן אימור [אמור] שאמר ר׳ יהושע שנעקרה עולת העוף ונעשית חטאת העוף, דווקא במקרה של חד גברא [איש אחד] שכהן עושה את עולתו למטה לשם חטאתו, ואולם בתרי גברי [בשני אנשים] שונים, שהכהן מקריב את עולתו של אחד לשם חטאתו של אחר, מי [האם] גם כן אמר?
The Gemara rejects this claim: It is reasonable to say that Rabbi Yehoshua stated his principle with regard to one person, whose offering the priest sacrificed below the red line instead of above it; but did he state it with regard to two people, one of whose offering the priest sacrificed for the sake of the other person? In the case of the two women, the priest sacrificed the offering for the sake of a different person altogether, and Rabbi Yehoshua would concede that such an offering does not become a sin offering.
הכל
(5) ת״ש תָּא שְׁמַע חַטָּאת בוְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפוֹרֶשֶׁת.
The Gemara suggests: Come and hear another challenge from a mishna in tractate Kinnim (24a). The mishna discusses a case of two women who jointly brought three pairs of birds, as follows: The birds of one pair were designated as a sin offering and a burnt offering respectively, but it was not specified which woman’s obligation they were to satisfy; and the second pair was unspecified as to which bird was to be which offering; and the third pair was specified as to both the type of offering of each bird and whose obligation each bird was to satisfy.
The Gemara suggests: Come and hear another challenge from a mishna in tractate Kinnim (24a). The mishna discusses a case of two women who jointly brought three pairs of birds, as follows: The birds of one pair were designated as a sin offering and a burnt offering respectively, but it was not specified which woman’s obligation they were to satisfy; and the second pair was unspecified as to which bird was to be which offering; and the third pair was specified as to both the type of offering of each bird and whose obligation each bird was to satisfy.
ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו עוד במסכת קינים: שתי יולדות שהביאו בשותפות את קיניהן באופן זה: קן אחד שיש בו גוזל לחטאת וגוזל לעולה (אבל לא נקבע של מי החטאת ושל מי העולה), וקן סתומה (שלא נקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה), וקן מפורשת (שנקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה, וגם נקבע מי הבעלים של כל גוזל).
The Gemara suggests: Come and hear another challenge from a mishna in tractate Kinnim (24a). The mishna discusses a case of two women who jointly brought three pairs of birds, as follows: The birds of one pair were designated as a sin offering and a burnt offering respectively, but it was not specified which woman’s obligation they were to satisfy; and the second pair was unspecified as to which bird was to be which offering; and the third pair was specified as to both the type of offering of each bird and whose obligation each bird was to satisfy.
הכל
(6) עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל כּוּלָּן לְמַטָּה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל גחֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא סְתוּמָה וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן.
If the priest sacrificed all of them above the red line, half of the birds are fit, as in any event the burnt offerings have been sacrificed properly, and half are disqualified. Likewise, if he sacrificed all of them below the red line, half are fit, as in any event the sin offerings were sacrificed properly, and half are disqualified. If he sacrificed half of every pair above the red line and half of it below, but it is unclear which bird he sacrificed above and which he sacrificed below, only the unspecified pair is fit, as by sacrificing one above and one below the priest has in effect designated them. And since the women brought the birds jointly, the fit pair is divided between them, one bird counting toward the obligation of each woman.
If the priest sacrificed all of them above the red line, half of the birds are fit, as in any event the burnt offerings have been sacrificed properly, and half are disqualified. Likewise, if he sacrificed all of them below the red line, half are fit, as in any event the sin offerings were sacrificed properly, and half are disqualified. If he sacrificed half of every pair above the red line and half of it below, but it is unclear which bird he sacrificed above and which he sacrificed below, only the unspecified pair is fit, as by sacrificing one above and one below the priest has in effect designated them. And since the women brought the birds jointly, the fit pair is divided between them, one bird counting toward the obligation of each woman.
עשה כולן למעלה – כסבור כולן עולות.
מחצה כשר ומחצה פסול – כל החטאות פסולות וצריכות להביא כל חטאות שעליהן.
כולן למטה – כסבור כולן חטאות.
מחצה כשר ומחצה פסול – כל העולות פסולות וצריכות להביא כל עולות שעליהן.
חציין למעלה כו׳ – אין כשר בכולן אלא קן סתומה דהי מינייהו דעבד עולה והי מינייהו דעבד חטאת כשירה דקינין שלא נתפרשו בלקיחת בעלים לא מתפרשות שוב אלא בעשיית כהן כגון דפשיטא ליה דכל קן וקן היה בפני עצמו ומכל קן אחד עשה אחד למעלה ואחד למטה והיא מתחלקת ביניהם הואיל ובעירוב לקחום האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה ידי עולה ויקחו קן אחד עוד ביניהן ויקריבו בתנאי אם עולה ראשונה לרחל וחטאת ללאה תהא בקן שניה זו עולה ללאה וחטאת לרחל ואם חילוף חילוף ואילו מפורשות לא אית בה כשירה אפילו פרידה.
אם עשה הכהן את כולן למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף — מחצה כשר (שלושה גוזלות שנועדו לעולת העוף) ומחצה פסול (שלושה גוזלות שנועדו לחטאת העוף). וכיוצא בזה, אם עשה את כולן למטה — מחצה כשר (שלושת הגוזלות לחטאת) ומחצה פסול (שלושת הגוזלות לעולה). אם עשה את חציין של כל קן וקן למעלה וחציין למטה — אינה כשירה מכל שלש הקינים אלא סתומה, שלא נתפרש בה מי לחטאת ומי לעולה, והכהן בעצם עשייתו קובע שהגוזל שנעשה למעלה הוא עולת העוף וזה שנעשה למטה הוא חטאת העוף. ומתחלקת הקן הסתומה ביניהן, שהרי שותפות הן בקן זו, והאחת יצאה בה ידי חטאתה והשנית יצאה בה ידי עולתה.
If the priest sacrificed all of them above the red line, half of the birds are fit, as in any event the burnt offerings have been sacrificed properly, and half are disqualified. Likewise, if he sacrificed all of them below the red line, half are fit, as in any event the sin offerings were sacrificed properly, and half are disqualified. If he sacrificed half of every pair above the red line and half of it below, but it is unclear which bird he sacrificed above and which he sacrificed below, only the unspecified pair is fit, as by sacrificing one above and one below the priest has in effect designated them. And since the women brought the birds jointly, the fit pair is divided between them, one bird counting toward the obligation of each woman.
הכל
(7) וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין לָא וְאַמַּאי נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה תִּימְּשֵׁוךְ וְתִיהְוֵי חַטַּאת הָעוֹף.
The mishna teaches that only the unspecified pair is fit, while the specified birds are not, as perhaps each bird was sacrificed on the wrong side of the red line and disqualified. But why should that be the halakha? According to Rav Adda bar Ahava’s explanation of Rabbi Yehoshua’s principle, even if the burnt offering was indeed sacrificed below the red line, it should be removed from its status as a burnt offering and become a bird sin offering.
The mishna teaches that only the unspecified pair is fit, while the specified birds are not, as perhaps each bird was sacrificed on the wrong side of the red line and disqualified. But why should that be the halakha? According to Rav Adda bar Ahava’s explanation of Rabbi Yehoshua’s principle, even if the burnt offering was indeed sacrificed below the red line, it should be removed from its status as a burnt offering and become a bird sin offering.
ואמאי – בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם בעלים לא קשיא לן דהוו להו תרי גברי אלא קן מפורשת שלא היתה מפורשת לשם בעלים אלא איזו פרידה חטאת ואיזה עולה בין שתיהן היה בעירוב אמאי פסולה אותה פרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נהי נמי דעולה הואי הואיל וקרבה למטה תימשך ותיהוי חטאת ולא יהו צריכות להביא בעירוב אלא עולה אחת ויאמרו אם עולת קן הסתומה לרחל תהא זו ללאה ואם היא ללאה תהא זו לרחל.
ונדייק: דווקא הקן הסתומה היא שכשירה, ואילו הגוזלות המפורשין לחטאת ולעולה לא כשירים, שמא העולות נעשו למטה והחטאות למעלה. ולהסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר׳ יהושע, יש לשאול על כך: ואמאי [ומדוע] הם כשרים? הרי נהי נמי [גם אם אמנם] עולה קרבה למטה, מה בכך, תימשוך ותיהוי [תימשך משם עולה ותהיה] זאת חטאת העוף!
The mishna teaches that only the unspecified pair is fit, while the specified birds are not, as perhaps each bird was sacrificed on the wrong side of the red line and disqualified. But why should that be the halakha? According to Rav Adda bar Ahava’s explanation of Rabbi Yehoshua’s principle, even if the burnt offering was indeed sacrificed below the red line, it should be removed from its status as a burnt offering and become a bird sin offering.
הכל
(8) וְכִי תֵּימָא הָא דְּלָא כר׳ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי.
And if you would say that this mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, how can you say that?
And if you would say that this mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, how can you say that?
הכל
(9) תָּא שְׁמַע דהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הֲרֵי עָלַי קֵן אִם אֵלֵד זָכָר יָלְדָה זָכָר מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּים אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ.
The Gemara explains: Come and hear evidence that the mishnayot in tractate Kinnim are in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua from another mishna in the same chapter (24b): The mishna discusses the case of a woman who said: It is incumbent upon me to bring one nest, i.e., one pair of bird offerings, if I give birth to a male child. Since all women who give birth must bring one pair of birds in any event, if she ultimately gave birth to a male, she must bring two nests, one for her vow and one for her obligation.
The Gemara explains: Come and hear evidence that the mishnayot in tractate Kinnim are in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua from another mishna in the same chapter (24b): The mishna discusses the case of a woman who said: It is incumbent upon me to bring one nest, i.e., one pair of bird offerings, if I give birth to a male child. Since all women who give birth must bring one pair of birds in any event, if she ultimately gave birth to a male, she must bring two nests, one for her vow and one for her obligation.
תא שמע – דקינין רבי יהושע דתנן בסיפא דמסכת קינין האשה שאמרה כו׳ וקתני סיפא אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו׳ אלמא סתמא דקינין רבי יהושע.
הרי עלי קן כו׳ ואחת לחובתה – ללידתה.
תא שמע [בוא ושמע] ראייה שמשניות מסכת קינים הינן בשיטת ר׳ יהושע, שכן שנינו שם בהמשך המשניות: האשה שאמרה בהיותה בהריון: ״הרי עלי בנדבה קן (זוג תורים או בני יונה) אם אלד זכר״ נוסף על הקן שכל יולדת חייבת בו — אם אכן ילדה זכר, מביאה שתי קינים, אחת לקיום נדרה ואחת לחובתה.
The Gemara explains: Come and hear evidence that the mishnayot in tractate Kinnim are in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua from another mishna in the same chapter (24b): The mishna discusses the case of a woman who said: It is incumbent upon me to bring one nest, i.e., one pair of bird offerings, if I give birth to a male child. Since all women who give birth must bring one pair of birds in any event, if she ultimately gave birth to a male, she must bring two nests, one for her vow and one for her obligation.
הכל
(10) נְתָנָתַן לְכֹהֵן הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה.
If she gave them to the priest without specifying which bird is to be which type of offering, the priest must sacrifice three above the red line and one below. This is because the obligatory pair must consist of a burnt offering and a sin offering, while a pair of birds brought to fulfill a vow must consist of two burnt offerings.
If she gave them to the priest without specifying which bird is to be which type of offering, the priest must sacrifice three above the red line and one below. This is because the obligatory pair must consist of a burnt offering and a sin offering, while a pair of birds brought to fulfill a vow must consist of two burnt offerings.
נתנתן לכהן את ארבעת הגוזלות, ולא פירשה מה חטאת ומה עולה — הכהן צריך לעשותן שלש גוזלות למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף (קן נדבה שכולו עולת העוף, וגוזל אחד מקן החובה) ואחת הגוזלות צריך לעשות למטה, כדין חטאת העוף.
If she gave them to the priest without specifying which bird is to be which type of offering, the priest must sacrifice three above the red line and one below. This is because the obligatory pair must consist of a burnt offering and a sin offering, while a pair of birds brought to fulfill a vow must consist of two burnt offerings.
הכל
(11) לֹא עָשָׂה כֵּן אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וב׳ וּשְׁתַּיִם לְמַטָּה וְלֹא נִמְלַךְ צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד פְּרֵידָה אַחַת וְתַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָה.
If the priest did not do so, but rather, thinking that both pairs were obligatory, sacrificed two above and two below, and he did not consult the woman before sacrificing them, she must bring one more bird [perida] and sacrifice it above the red line to satisfy her remaining obligation.
If the priest did not do so, but rather, thinking that both pairs were obligatory, sacrificed two above and two below, and he did not consult the woman before sacrificing them, she must bring one more bird [perida] and sacrifice it above the red line to satisfy her remaining obligation.
עשה שתים למעלה ושתים למטה – כסבור שתי הקינין חובה עליה שמא יולדת בזוב היתה הוזקקה לקן לידה וקן זיבה.
ולא נמלך – בה לדעת על מה הביאתן.
צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנו למעלה ממין אחד ומשתי מינין תביא שתים – כלומר אם הראשונה מין אחד היו שני הקינין תורין או שניהן בני יונה תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה ויצתה ידי הכל שמקן שהקריב הכהן ראשון יצתה ידי לידתה שהרי לשם חובה קרב והשני נשאר לנדרה ונפסל גוזל אחד מהן בעשיית מטה והרי זה יהיה תחתיו ואם הראשונה משני מינין היו קן תורים וקן בני יונה תביא שתים תור ובני יונה ויקריב שניהן למעלה משום דמספקא לן איזה קן משנים הראשונים קרב אחרון והוי לנדרה ונפסל ממנו גוזל אחד וצריכה להשלימו מאותו המין דתנן במסכת קינין (משנה קינים ב׳:ה׳) אין מביאין תור כנגד בן יונה ולא בן יונה כנגד תור.
אם לא עשה כן, אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה, ועשה כן כיון שלא נמלך באשה, וחשב שאלו הן שתי קיני חובה — צריכה שתביא עוד פרידה (גוזל) אחת, ואותה פרידה נוספת תקריבנה למעלה לשם עולה.
If the priest did not do so, but rather, thinking that both pairs were obligatory, sacrificed two above and two below, and he did not consult the woman before sacrificing them, she must bring one more bird [perida] and sacrifice it above the red line to satisfy her remaining obligation.
הכל
(12) מִמִּין א׳ אֶחָד וּמִשְּׁנֵי מִינִין תָּבִיא שְׁתַּיִם.
This is the halakha only if both pairs were of the same species of bird, either doves or pigeons; but if the two pairs were of two different species, and the priest does not remember which pair he sacrificed first, she must bring two more birds, one of each species. Whichever pair was sacrificed first is deemed the obligatory pair, and the woman must bring a bird of the other species to satisfy her remaining obligation of a burnt offering. But since it is not known which species of bird that is, she must bring one of each.
This is the halakha only if both pairs were of the same species of bird, either doves or pigeons; but if the two pairs were of two different species, and the priest does not remember which pair he sacrificed first, she must bring two more birds, one of each species. Whichever pair was sacrificed first is deemed the obligatory pair, and the woman must bring a bird of the other species to satisfy her remaining obligation of a burnt offering. But since it is not known which species of bird that is, she must bring one of each.
כל זה אמור כאשר ארבעת הגוזלים שבשתי הקינים היו כולם ממין אחד (בני יונה או תורים). ואולם אם היו משני מינין (בקן אחד שני תורים, ובקן האחר שני בני יונה), והכהן הקריב מכל מין אחד למעלה ואחד למטה, ואינו זוכר איזו קן הקריב תחילה — תביא שתים פרידות, תור ובן יונה, ויקריבן למעלה. שכן הקן הנעשית בתחילה היא הנחשבת קן החובה, והשניה היא קן נדרה. וכיון שאין יודעים אם קן נדרה, שהקריב ממנו בטעות אחד למטה, ונפסל, היתה של תורים או של בני יונה — עליה להביא מספק שני גוזלות, תור ובן יונה, לעולה.
This is the halakha only if both pairs were of the same species of bird, either doves or pigeons; but if the two pairs were of two different species, and the priest does not remember which pair he sacrificed first, she must bring two more birds, one of each species. Whichever pair was sacrificed first is deemed the obligatory pair, and the woman must bring a bird of the other species to satisfy her remaining obligation of a burnt offering. But since it is not known which species of bird that is, she must bring one of each.
הכל
(13) הפֵּרְשָׁה נִדְרָהּ [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד ג׳ שָׁלֹשׁ פְּרִידִין.
If the woman initially specified which species of bird she would bring for her vow but subsequently forgot what species she specified, and she then brought two pairs of a single species, and the priest mistakenly sacrificed two birds above the red line and two below, then she must bring three more birds, all as burnt offerings. One must be of the species she brought, to replace the bird mistakenly sacrificed below, and the other two must be of the other species, in case that was the species she specified in the first place.
If the woman initially specified which species of bird she would bring for her vow but subsequently forgot what species she specified, and she then brought two pairs of a single species, and the priest mistakenly sacrificed two birds above the red line and two below, then she must bring three more birds, all as burnt offerings. One must be of the species she brought, to replace the bird mistakenly sacrificed below, and the other two must be of the other species, in case that was the species she specified in the first place.
פירשה נדרה – כשנדרה הרי עלי קן פירשה את המין שתביא ואינה יודעת מה פירשה אם תורים אם בני יונה והיא נתנה שני קינין לכהן כדאמרינן ועשה אחת למעלה ואחת למטה צריכה להביא עוד ג׳ פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינין תביא ארבע דכיון שפירשה ואינה יודעת מה פירשה מתחילתה הוזקקה להביא ג׳ קינין שנים לנדרה אחד מן התורים ואחד מן בני יונה דהא לא ידעה מה נדרה והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה והיא הביאה שנים וקרב הראשון לחובתה ונשאר השני לנדרה ונפסל הימנו גוזל אחד הילכך אם ממין אחד היו הראשונים צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל וקן שלם ממין אחר משום דלא ידעה מה פירשה ואם שני מינין היו צריכה שתביא ד׳ וכולן עולות משום דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה להשלים מאותו המין גוזל הנפסל ולהביא קן שלם ממין אחר שהרי אינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי תורין לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה ותאמר אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו והשני יהא נדבה וקן השני יהא ספק פירושה.
אם בזמן שנדרה פרשה נדרה, שאמרה במפורש מהו המין ממנו תביא לנדרה, שני תורים או שני בני יונה. ואינה זוכרת עתה מה נדרה, והביאה את שתי קיניה ממין אחד, והכהן הקריב שני גוזלות למעלה ושניים למטה — הריהי [צריכה] להביא עוד שלש פרידין לעולת העוף: גוזל אחד מאותו מין שהביאה (במקום הגוזל שנפסל), ושני גוזלות מהמין שלא הביאה (מספק, אולי ממין זה נדרה).
If the woman initially specified which species of bird she would bring for her vow but subsequently forgot what species she specified, and she then brought two pairs of a single species, and the priest mistakenly sacrificed two birds above the red line and two below, then she must bring three more birds, all as burnt offerings. One must be of the species she brought, to replace the bird mistakenly sacrificed below, and the other two must be of the other species, in case that was the species she specified in the first place.
הכל
(14) מִמִּין אֶחָד ומב׳ מִינִין תָּבִיא ד׳ אַרְבַּע .
This is the halakha only if both pairs that she brought were of the same species. But if they were of two different species, and the priest does not remember which pair he sacrificed first, she must bring four, two of each species. This is because no matter which species she specified, the priest may have sacrificed the pair of that species first, leaving none of that species to satisfy even part of her vow. She therefore may still need to satisfy an entire vow of either species.
This is the halakha only if both pairs that she brought were of the same species. But if they were of two different species, and the priest does not remember which pair he sacrificed first, she must bring four, two of each species. This is because no matter which species she specified, the priest may have sacrificed the pair of that species first, leaving none of that species to satisfy even part of her vow. She therefore may still need to satisfy an entire vow of either species.
וכאמור, דין זה נאמר כאשר הביאה האשה את שתי קיניה, החובה והנדר, ממין אחד. ואולם אם הביאה את שתי קיניה משני מינין, קן אחת ובו שני בני יונה, וקן אחת ובו שני תורים, ומכל קן הוקרב גוזל אחד למעלה וגוזל אחד למטה, ואין הכהן זוכר איזו קן הוקרבה תחילה (לשם חובה) ואיזו שניה (לשם נדרה) — תביא ארבע גוזלות לעולה: תור ובן יונה — מספק איזה מין היה הגוזל השני שנעשה למטה ונפסל, ועוד תור ובן יונה — להשלים כל אחד מהם לקן שלם, שהרי אינה זוכרת מאיזה מין נדרה.
This is the halakha only if both pairs that she brought were of the same species. But if they were of two different species, and the priest does not remember which pair he sacrificed first, she must bring four, two of each species. This is because no matter which species she specified, the priest may have sacrificed the pair of that species first, leaving none of that species to satisfy even part of her vow. She therefore may still need to satisfy an entire vow of either species.
הכל
(15) וקָבְעָה נִדְרָהּ
The mishna continues: If, besides forgetting which species of bird she specified to bring for her vow, the woman also committed to sacrificing the birds of her vow together with the burnt offering of the obligatory pair, but the priest mistakenly sacrificed two birds above the red line and two below,
The mishna continues: If, besides forgetting which species of bird she specified to bring for her vow, the woman also committed to sacrificing the birds of her vow together with the burnt offering of the obligatory pair, but the priest mistakenly sacrificed two birds above the red line and two below,
קבעה נדרה – להביאה עם חובתה שאמרה הרי עלי קן להביאו עם חובתי ופירשתו ואינה יודעת מה פירשה כדאמרן והביאה שתי קינין ונתנתן לכהן ועשה כמו שאמרנו.
ואם קבעה שתביא קן נדרה יחד עם עולת חובתה, שלוש עולות כאחת, וגם פירשה מאיזה מין תביא נדרה, ושכחה מאיזה מין נדרה.
The mishna continues: If, besides forgetting which species of bird she specified to bring for her vow, the woman also committed to sacrificing the birds of her vow together with the burnt offering of the obligatory pair, but the priest mistakenly sacrificed two birds above the red line and two below,
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
זבחים סז: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים סז: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים סז:, תוספות זבחים סז:, ראב"ד כתוב שם זבחים סז: – מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות), פירוש הרב שטיינזלץ זבחים סז:, אסופת מאמרים זבחים סז:
Zevachim 67b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 67b, Rashi Zevachim 67b, Tosafot Zevachim 67b, Raavad Katuv Sham Zevachim 67b, Steinsaltz Commentary Zevachim 67b, Collected Articles Zevachim 67b