(1) 
אוְכוּלָּן שֶׁקִּיבְּלוּ אֶת הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל.
אוְכוּלָּן שֶׁקִּיבְּלוּ אֶת הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל.And with regard to all of them, in a case where they collected the blood with the intent to offer it beyond its designated time or outside its designated area, if there is blood of the soul that remains in the animal, the priest fit for Temple service should again collect the blood and sprinkle it on the altar.
וכולן – הפסולין.
שקיבלו הדם – על מנת לאכול ולהקטיר חוץ לזמנו או חוץ למקומו.
אם יש דם הנפש – עוד בבהמה יחזור הכשר ויקבל ויזרוק הכשר שאין מחשבתן של אלו פוסלתן בקבלה לפי שאין ראויין לה ואין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה דכתיב המקריב אותו לא יחשב (ויקרא ז) בראוי להקרבה הכתוב מדבר.
וכולן, כל הפסולים לעבודת כהונה, שקיבלו את הדם במחשבה להקריבו חוץ לזמנו וחוץ למקומו, אם יש עדיין דם הנפש בבהמה — יחזור הכהן הכשר ויקבל ויזרוק את הדם על המזבח.
And with regard to all of them, in a case where they collected the blood with the intent to offer it beyond its designated time or outside its designated area, if there is blood of the soul that remains in the animal, the priest fit for Temple service should again collect the blood and sprinkle it on the altar.
הכל
(2) בקִיבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל יַחְזִיר לַכָּשֵׁר גקִיבֵּל בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ יַחְזִיר לִימִינוֹ דקִיבֵּל בִּכְלִי קֹדֶשׁ וְנָתַן לִכְלִי חוֹל יַחְזִיר לִכְלֵי קֹדֶשׁ הנִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ כָּשֵׁר.
If the priest fit for Temple service collected the blood in a vessel and gave the vessel to an unfit person, that person should return it to the fit priest. If the priest collected the blood in a vessel in his right hand and moved it to his left hand, he should return it to his right hand. If the priest collected the blood in a sacred vessel and placed it in a non-sacred vessel, he should return the blood to a sacred vessel. If the blood spilled from the vessel onto the floor and he gathered it from the floor, it is valid.
If the priest fit for Temple service collected the blood in a vessel and gave the vessel to an unfit person, that person should return it to the fit priest. If the priest collected the blood in a vessel in his right hand and moved it to his left hand, he should return it to his right hand. If the priest collected the blood in a sacred vessel and placed it in a non-sacred vessel, he should return the blood to a sacred vessel. If the blood spilled from the vessel onto the floor and he gathered it from the floor, it is valid.
יחזיר לכשר – דלא מיפסיל בהכי ובפרק [ראשון] (דף יד:) שנינן לה למאן דאית ליה הולכה שלא ברגל שמה הולכה למר כדאית ליה ולאידך כדאית ליה.
קיבל הכשר את הדם בכלי כדין, ונתן את הכלי לפסול — יחזיר הפסול לכשר. כיוצא בדבר, קיבל הכשר בימינו ונתן אחר כך את הכלי ליד שמאלו (ועבודה היא בימין דווקא) — יחזיר לימינו. וכן קיבל בכלי קדש ונתן לכלי חול — יחזיר לכלי קדש. נשפך הדם מן הכלי שקיבל בו על הרצפה ואספו — כשר.
If the priest fit for Temple service collected the blood in a vessel and gave the vessel to an unfit person, that person should return it to the fit priest. If the priest collected the blood in a vessel in his right hand and moved it to his left hand, he should return it to his right hand. If the priest collected the blood in a sacred vessel and placed it in a non-sacred vessel, he should return the blood to a sacred vessel. If the blood spilled from the vessel onto the floor and he gathered it from the floor, it is valid.
הכל
(3) ונְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד נָתַן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָן וְאֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָן לְמַטָּה וְאֶת הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים בַּחוּץ וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל.:
If an unfit person placed the blood upon the ramp or on the wall of the altar that is not opposite the base of the altar, or if he placed the blood that is to be placed below the red line above the red line, or if he placed the blood that is to be placed above the red line below the red line, or if he placed the blood that is to be placed inside the Sanctuary outside the Sanctuary or the blood that is to be placed outside the Sanctuary inside the Sanctuary, then if there is blood of the soul that remains in the animal, the priest fit for Temple service should again collect the blood and sprinkle it on the altar.
If an unfit person placed the blood upon the ramp or on the wall of the altar that is not opposite the base of the altar, or if he placed the blood that is to be placed below the red line above the red line, or if he placed the blood that is to be placed above the red line below the red line, or if he placed the blood that is to be placed inside the Sanctuary outside the Sanctuary or the blood that is to be placed outside the Sanctuary inside the Sanctuary, then if there is blood of the soul that remains in the animal, the priest fit for Temple service should again collect the blood and sprinkle it on the altar.
נתנו – הפסול על גבי הכבש או שלא כנגד היסוד כו׳.
יחזור הכשר ויקבל – אי סבירא לן דפסול עושה שיריים אשמעינן האי תנא דשלא במקומו לאו כמקומו דמי לפיכך לא עשאן שיריים ואי סבירא ליה דשלא במקומו כמקומו דמי והויא לה זריקה גמורה באדם פסול אשמעינן דאין פסול עושה שיריים.
נתנו (זרקו) הפסול את הדם על גבי הכבש, או על קיר המזבח שלא כנגד היסוד כלומר, במקום שאין שם יסוד, נתן את הדמים הניתנין למטה מחצי המזבח, כגון דם עולה, למעלן, ואת הניתנין למעלן כגון דם חטאת למטה, ואת הניתנין בפנים בהיכל, כגון דם פר ושעיר של יום הכיפורים, נתן בחוץ על מזבח העולה, ואת הניתנין בחוץ נתן בפנים, אם יש דם הנפש עדיין — יחזור הכשר ויקבל.
If an unfit person placed the blood upon the ramp or on the wall of the altar that is not opposite the base of the altar, or if he placed the blood that is to be placed below the red line above the red line, or if he placed the blood that is to be placed above the red line below the red line, or if he placed the blood that is to be placed inside the Sanctuary outside the Sanctuary or the blood that is to be placed outside the Sanctuary inside the Sanctuary, then if there is blood of the soul that remains in the animal, the priest fit for Temple service should again collect the blood and sprinkle it on the altar.
הכל
(4) גמ׳ גְּמָרָא : שָׁחֲטוּ דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא.
GEMARA: The Gemara infers from the use of the past tense in the mishna: With regard to all those who are unfit for Temple service who slaughtered, that after the fact, yes, the slaughter is valid. But ab initio, no, those who are unfit may not slaughter an offering.
GEMARA: The Gemara infers from the use of the past tense in the mishna: With regard to all those who are unfit for Temple service who slaughtered, that after the fact, yes, the slaughter is valid. But ab initio, no, those who are unfit may not slaughter an offering.
א גמרא מלשון המשנה שנאמר בה ״כל הפסולים ששחטו״ בלשון עבר, מדייקים: בדיעבד — אין [כן] השחיטה כשירה, לכתחלה — לא.
GEMARA: The Gemara infers from the use of the past tense in the mishna: With regard to all those who are unfit for Temple service who slaughtered, that after the fact, yes, the slaughter is valid. But ab initio, no, those who are unfit may not slaughter an offering.
הכל
(5) וּרְמִינְהוּ וְשָׁחַט שְׁחִיטָה בְּזָר כְּשֵׁרָה שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים וַאֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּכֹּהֲנִים.
And the Gemara raises a contradiction from what was taught in the halakhic midrash Torat Kohanim: The verse states with regard to a burnt offering: “And he shall slaughter the bull before the Lord” (Leviticus 1:5). The fact that the verse does not stipulate that a priest must slaughter the offering teaches that slaughter is valid if performed by a non-priest, as stated in the mishna: As the sacrificial rite of slaughter is valid when performed by non-priests, by women, by Canaanite slaves, and by ritually impure individuals, and even with regard to offerings of the most sacred order. Or perhaps the term “and he shall slaughter” in the verse is referring only to slaughter by priests?
And the Gemara raises a contradiction from what was taught in the halakhic midrash Torat Kohanim: The verse states with regard to a burnt offering: “And he shall slaughter the bull before the Lord” (Leviticus 1:5). The fact that the verse does not stipulate that a priest must slaughter the offering teaches that slaughter is valid if performed by a non-priest, as stated in the mishna: As the sacrificial rite of slaughter is valid when performed by non-priests, by women, by Canaanite slaves, and by ritually impure individuals, and even with regard to offerings of the most sacred order. Or perhaps the term “and he shall slaughter” in the verse is referring only to slaughter by priests?
ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במדרש ההלכה: נאמר בקרבן עולה ״ושחט את בן הבקר״ (ויקרא א, ה), ולא נאמר ״ושחט הכהן״, לומר ששחיטה בזר כשרה, וכפי ששנינו במשנתנו שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים ובטמאים, ואפילו בקדשי קדשים. ויש לשאול: או נאמר כי ״ושחט״ האמור בכתוב אינו אלא בכהנים?
And the Gemara raises a contradiction from what was taught in the halakhic midrash Torat Kohanim: The verse states with regard to a burnt offering: “And he shall slaughter the bull before the Lord” (Leviticus 1:5). The fact that the verse does not stipulate that a priest must slaughter the offering teaches that slaughter is valid if performed by a non-priest, as stated in the mishna: As the sacrificial rite of slaughter is valid when performed by non-priests, by women, by Canaanite slaves, and by ritually impure individuals, and even with regard to offerings of the most sacred order. Or perhaps the term “and he shall slaughter” in the verse is referring only to slaughter by priests?
הכל
(6) אָמַרְתָּ וְכִי מֵאַיִן בָּאתָה מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ח:ז׳} וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהוּנַּתְכֶם לְכׇל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ.
You can say in response: From where did you come to the idea that the verse is referring only to a priest? It is from the fact that it is stated to Aaron: “And you and your sons with you shall keep your priesthood in everything that pertains to the altar” (Numbers 18:7).
You can say in response: From where did you come to the idea that the verse is referring only to a priest? It is from the fact that it is stated to Aaron: “And you and your sons with you shall keep your priesthood in everything that pertains to the altar” (Numbers 18:7).
על כך יש להשיב: אמרת (אומר אתה): וכי מאין באתה? מהיכן אתה בא לסברה זו, שכהן הוא? מכלל שנאמר לאהרן הכהן: ״ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח״ (במדבר יח, ז).
You can say in response: From where did you come to the idea that the verse is referring only to a priest? It is from the fact that it is stated to Aaron: “And you and your sons with you shall keep your priesthood in everything that pertains to the altar” (Numbers 18:7).
הכל
(7) יָכוֹל אַף בִּשְׁחִיטָה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא א׳:ה׳} וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳ וְהִקְרִיבוּ וְגוֹ׳ מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה לִימֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּכׇל אָדָם.
One might have thought that this is the halakha even with regard to slaughter, that only priests are fit to slaughter an offering. Therefore, the verse states: “And he shall slaughter the bull before the Lord, and Aaron’s sons, the priests, shall present [vehikrivu] the blood” (Leviticus 1:5), from which it is inferred that specifically from the collection of the blood and onward it is a mitzva exclusively of the priesthood. This teaches about the rite of slaughter that it is valid ab initio if performed by any person. This contradicts the inference from the mishna that slaughter of an offering by a non-priest is valid only after the fact.
One might have thought that this is the halakha even with regard to slaughter, that only priests are fit to slaughter an offering. Therefore, the verse states: “And he shall slaughter the bull before the Lord, and Aaron’s sons, the priests, shall present [vehikrivu] the blood” (Leviticus 1:5), from which it is inferred that specifically from the collection of the blood and onward it is a mitzva exclusively of the priesthood. This teaches about the rite of slaughter that it is valid ab initio if performed by any person. This contradicts the inference from the mishna that slaughter of an offering by a non-priest is valid only after the fact.
ת״ל והקריבו מקבלה ואילך מצות כהונה – ואם תאמר תיפוק ליה מהיקישא דסמיכה ושחיטה דמה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים כדדריש ר״ש בריש הקומץ רבה (מנחות יט.) וי״ל דאי לאו דרשא דהכא הוה ממעטינן שחיטה מדכתיב תשמרו את כהונתכם דמשמע אפי׳ שחיטה בכלל ואע״ג דאיצטריך לן לעיל ספ״ק (זבחים יג.) והקריבו בני אהרן הכהנים לגז״ש שתהא בכהן כשר ובכלי שרת מ״מ דריש מיניה שפיר מקבלה ואילך מצות כהונה.
יכול אף בשחיטה הדין כן? תלמוד לומר: ״ושחט את בן הבקר לפני ה׳ ״, ומיד אחר כך: ״והקריבו בני אהרן״ (ויקרא א, ה), לומר שדווקא מקבלה ואילך מצות כהונה, לימד על השחיטה שכשרה לכתחילה בכל אדם!
One might have thought that this is the halakha even with regard to slaughter, that only priests are fit to slaughter an offering. Therefore, the verse states: “And he shall slaughter the bull before the Lord, and Aaron’s sons, the priests, shall present [vehikrivu] the blood” (Leviticus 1:5), from which it is inferred that specifically from the collection of the blood and onward it is a mitzva exclusively of the priesthood. This teaches about the rite of slaughter that it is valid ab initio if performed by any person. This contradicts the inference from the mishna that slaughter of an offering by a non-priest is valid only after the fact.
הכל
(8) הוּא הַדִּין זדאפי׳ דַּאֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה נָמֵי וּמִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא טְמֵאִים דִּלְכַתְּחִילָּה לָא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִגְּעוּ בַּבָּשָׂר תְּנָא שֶׁשָּׁחֲטוּ.
The Gemara answers: The same is true that even ab initio as well it is permitted for those unfit for Temple service to slaughter an offering, but because the mishna wants to teach with regard to the ritually impure that they may not slaughter an offering ab initio due to a rabbinic decree lest they touch the flesh and render it ritually impure, therefore the mishna taught this halakha with the expression in the past tense: Who slaughtered, i.e., after the fact.
The Gemara answers: The same is true that even ab initio as well it is permitted for those unfit for Temple service to slaughter an offering, but because the mishna wants to teach with regard to the ritually impure that they may not slaughter an offering ab initio due to a rabbinic decree lest they touch the flesh and render it ritually impure, therefore the mishna taught this halakha with the expression in the past tense: Who slaughtered, i.e., after the fact.
ומשיבים: באמת הוא הדין שאפילו לכתחילה נמי [גם כן] מותר לפסולים לשחוט, ומשום דקא בעי למיתנא [שרצה לשנות] גם טמאים, שלכתחילה לא ישחטו, גזירה שמא יגעו בבשר ויטמאוהו, לכן תנא [שנה] בה לשון ״ששחטו״, שהיא בדיעבד.
The Gemara answers: The same is true that even ab initio as well it is permitted for those unfit for Temple service to slaughter an offering, but because the mishna wants to teach with regard to the ritually impure that they may not slaughter an offering ab initio due to a rabbinic decree lest they touch the flesh and render it ritually impure, therefore the mishna taught this halakha with the expression in the past tense: Who slaughtered, i.e., after the fact.
הכל
(9) וְטָמֵא דִּיעֲבַד שַׁפִּיר דָּמֵי וּרְמִינְהוּ וְסָמַךְ וְשָׁחַט מָה סְמִיכָה בִּטְהוֹרִים אַף שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִים חמִדְּרַבָּנַן.
The Gemara asks: And in the case of a ritually impure individual who performed the slaughter, is it permitted even after the fact? And one can raise a contradiction from what is taught in the halakhic midrash: The Torah states two consecutive directives: “And he shall place his hand upon the head of the burnt offering…And he shall slaughter the bull before the Lord” (Leviticus 1:4–5). This juxtaposition indicates that both directives are referring to the same individual, which teaches that just as placing hands on the head of an offering may be performed only by ritually pure individuals, so too, the slaughter may be performed only by ritually pure individuals. The Gemara answers: By rabbinic law, an impure person is prohibited from slaughtering an offering lest he touch the flesh of the offering, but by Torah law the slaughter is valid.
The Gemara asks: And in the case of a ritually impure individual who performed the slaughter, is it permitted even after the fact? And one can raise a contradiction from what is taught in the halakhic midrash: The Torah states two consecutive directives: “And he shall place his hand upon the head of the burnt offering…And he shall slaughter the bull before the Lord” (Leviticus 1:4–5). This juxtaposition indicates that both directives are referring to the same individual, which teaches that just as placing hands on the head of an offering may be performed only by ritually pure individuals, so too, the slaughter may be performed only by ritually pure individuals. The Gemara answers: By rabbinic law, an impure person is prohibited from slaughtering an offering lest he touch the flesh of the offering, but by Torah law the slaughter is valid.
ב ושואלים: וטמא ששחט בדיעבד שפיר דמי [טוב, כשר, הוא]? ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במדרש ההלכה: נאמרו שני ציווים ברצף אחד: ״וסמך ידו על ראש העולה... ושחט״ (ויקרא א, ד—ה), ומשמע שמדובר באותו אדם, ללמדנו: מה סמיכה היא בטהורים, אף שחיטה בטהורים! ואומרים: דבר זה הוא מדרבנן [מדברי סופרים], שאסרו לטמא לשחוט, אבל מן התורה כשר.
The Gemara asks: And in the case of a ritually impure individual who performed the slaughter, is it permitted even after the fact? And one can raise a contradiction from what is taught in the halakhic midrash: The Torah states two consecutive directives: “And he shall place his hand upon the head of the burnt offering…And he shall slaughter the bull before the Lord” (Leviticus 1:4–5). This juxtaposition indicates that both directives are referring to the same individual, which teaches that just as placing hands on the head of an offering may be performed only by ritually pure individuals, so too, the slaughter may be performed only by ritually pure individuals. The Gemara answers: By rabbinic law, an impure person is prohibited from slaughtering an offering lest he touch the flesh of the offering, but by Torah law the slaughter is valid.
הכל
(10) מ״ש מַאי שְׁנָא סְמִיכָה טדִּכְתִיב לִפְנֵי ה׳ שְׁחִיטָה נָמֵי הָכְתִיב לִפְנֵי ה׳ אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד סַכִּין אֲרוּכָּה וְשָׁחֵיט.
The Gemara asks: What is different about placing hands that it can be performed only by those who are ritually pure even by Torah law? It is that it is written: “Before the Lord,” which is referring to the Temple courtyard, and an impure person may not enter the Temple courtyard. With regard to slaughter as well, isn’t it written: “Before the Lord” (Leviticus 1:5)? How can a ritually impure person enter the Temple courtyard to slaughter an offering? The Gemara answers: It is possible, in a case where he fashions a long knife, stands outside the Temple courtyard, and slaughters the offering that is inside the courtyard.
The Gemara asks: What is different about placing hands that it can be performed only by those who are ritually pure even by Torah law? It is that it is written: “Before the Lord,” which is referring to the Temple courtyard, and an impure person may not enter the Temple courtyard. With regard to slaughter as well, isn’t it written: “Before the Lord” (Leviticus 1:5)? How can a ritually impure person enter the Temple courtyard to slaughter an offering? The Gemara answers: It is possible, in a case where he fashions a long knife, stands outside the Temple courtyard, and slaughters the offering that is inside the courtyard.
מאי שנא סמיכה דבטהורים דכתיב לפני ה׳ – פי׳ בקונטרס דהיינו מדכתיב ושחט את בן הבקר לפני ה׳ וכיון דבעינן תיכף לסמיכה שחיטה אין סמיכה מבחוץ ושחיטה מבפנים אלא אף הסמיכה מבפנים ואין טמא נכנס לעזרה והקשה הרב רבי יעקב דאורלינ״ש דבפ׳ בתרא (זבחים קיט:) משמע דכתיב בסמיכה גופה לפני ה׳ דקאמר דאין סמיכה בבמה משום דכתיב לפני ה׳ ואי לא כתב בה לפני ה׳ אלא מקרא דשחיטה הא שחיטה גופה ישנה בבמה והתם פירש בקונטרס דהיינו קרא דכתיב בפר כהן משיח לפני ה׳ וסמך ומיהו לקמן בשמעתין (זבחים לג.) משמע כפירוש הקונט׳ דהכא דפריך למאן דאמר תיכף לסמיכה שחיטה לאו דאורייתא מדתניא וסמך ושחט מה סמיכה בטהורים אף שחיטה בטהורים ואי אמרת לאו דאורייתא בטמאין נמי משכחת לה משמע בהדיא דלא ידעינן סמיכה לפני ה׳ אלא משום דתיכף לסמיכה שחיטה וצריך לדחוק ההוא דלקמן דפ׳ בתרא (זבחים קיט:) ומיהו יש ליישב ההיא דלקמן בשמעתין משום ההיא סוגיא כמאן דאמר ביאה במקצת לאו שמה ביאה דאי משום לפני ה׳ אפשר דמעייל ידיה וסמיך אבל אי אמרת תיכף לסמיכה שחיטה לא אפשר דמרחק צפון מיהו וסמך ושחט דכתיב גבי עולה דטעונה צפון דריש בתורת כהנים בפרשת ויקרא מה סמיכה בטהורים אף שחיטה בטהורים ובהדיא דריש התם מקרא דלעיל דכתיב יקריב אותו לרצונו לפני ה׳ וסמך מדכתיב ממש וסמך אצל לפני ה׳ דריש לפני ה׳ ולא כפי׳ הקונטרס דפרק בתרא דדריש לה מקרא אחרינא דפר כהן משיח תדע דמפר כהן משיח היכי מצי למילף שאר סמיכות לפני ה׳ שאני התם דקדושה חמורה היא חטאות הפנימיות.
ושואלים: מאי שנא [במה שונה] סמיכה? דכתיב [שנאמר בה]: ״לפני ה׳ ״כלומר, בעזרה, ואין טמא נכנס לעזרה, שחיטה נמי — הכתיב [גם כן הרי נאמר]: ״לפני ה׳ ״(ויקרא א,ד—ה), ואם כן איך יכול הטמא להיכנס ולשחוט! ומשיבים: אפשר דעביד [שהוא עושה] סכין ארוכה ועומד בחוץ ושחיט [ושוחט] בפנים.
The Gemara asks: What is different about placing hands that it can be performed only by those who are ritually pure even by Torah law? It is that it is written: “Before the Lord,” which is referring to the Temple courtyard, and an impure person may not enter the Temple courtyard. With regard to slaughter as well, isn’t it written: “Before the Lord” (Leviticus 1:5)? How can a ritually impure person enter the Temple courtyard to slaughter an offering? The Gemara answers: It is possible, in a case where he fashions a long knife, stands outside the Temple courtyard, and slaughters the offering that is inside the courtyard.
הכל
(11) סְמִיכָה נָמֵי אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּיל יְדֵיהּ וְסָמֵיךְ קָסָבַר בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה.
The Gemara asks: With regard to placing hands also, it is possible, in a case where he inserts his hands into the Temple courtyard and places them on the head of the offering. The Gemara answers: The tanna holds that a partial entry, in which only a part of the body enters the Temple courtyard, is called entry. Therefore, an impure individual may not insert even part of his body, such as his hands, into the Temple courtyard.
The Gemara asks: With regard to placing hands also, it is possible, in a case where he inserts his hands into the Temple courtyard and places them on the head of the offering. The Gemara answers: The tanna holds that a partial entry, in which only a part of the body enters the Temple courtyard, is called entry. Therefore, an impure individual may not insert even part of his body, such as his hands, into the Temple courtyard.
ומקשים: סמיכה נמי [גם כן] אפשר דמעייל ידיה וסמיך [שמכניס את ידו לפנים וסומך]! ומשיבים: קסבר [סבור הוא חכם זה] שביאה במקצת, שמכניס רק חלק מגופו, גם כן שמה ביאה, ואסור לטמא להכניס גם חלק מגופו למקדש.
The Gemara asks: With regard to placing hands also, it is possible, in a case where he inserts his hands into the Temple courtyard and places them on the head of the offering. The Gemara answers: The tanna holds that a partial entry, in which only a part of the body enters the Temple courtyard, is called entry. Therefore, an impure individual may not insert even part of his body, such as his hands, into the Temple courtyard.
הכל
(12) רַב חִסְדָּא מַתְנִי אִיפְּכָא וְסָמַךְ וְשָׁחַט מָה שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִין אַף סְמִיכָה בִּטְהוֹרִין מַאי שְׁנָא שְׁחִיטָה דִּכְתִיב לִפְנֵי ה׳
Rav Ḥisda taught the baraita in the opposite manner: “And he shall place his hand upon the head of the burnt offering…and he shall slaughter the bull” (Leviticus 1:4–5), teaches that just as slaughter may be performed only by ritually pure individuals, so too, placing hands may be performed only by ritually pure individuals. The Gemara asks: What is different about slaughter that it may be performed only by those who are ritually pure? It is that it is written with regard to it: “Before the Lord,” which refers to the Temple courtyard, and a ritually impure person may not enter the Temple courtyard.
Rav Ḥisda taught the baraita in the opposite manner: “And he shall place his hand upon the head of the burnt offering…and he shall slaughter the bull” (Leviticus 1:4–5), teaches that just as slaughter may be performed only by ritually pure individuals, so too, placing hands may be performed only by ritually pure individuals. The Gemara asks: What is different about slaughter that it may be performed only by those who are ritually pure? It is that it is written with regard to it: “Before the Lord,” which refers to the Temple courtyard, and a ritually impure person may not enter the Temple courtyard.
מאי שנא סמיכה – דבטהורים מדאורייתא.
דכתיב לפני ה׳ – ושחט את בן הבקר לפני ה׳ וכיון דבעינן תיכף לסמיכה שחיטה אין סמיכה מבחוץ ושחיטה מבפנים אלא אף הסמיכה בפנים ואין טמא נכנס לעזרה.
רב חסדא מתני איפכא [היה שונה להיפך]: ״וסמך... ושחט״, מה שחיטה בטהורין, אף סמיכה בטהורין. ושואלים: מאי שנא [במה שונה] שחיטה שממנה למדים? דכתיב [שנאמר בה]: ״לפני ה׳ ״, ואין טמא נכנס לעזרה,
Rav Ḥisda taught the baraita in the opposite manner: “And he shall place his hand upon the head of the burnt offering…and he shall slaughter the bull” (Leviticus 1:4–5), teaches that just as slaughter may be performed only by ritually pure individuals, so too, placing hands may be performed only by ritually pure individuals. The Gemara asks: What is different about slaughter that it may be performed only by those who are ritually pure? It is that it is written with regard to it: “Before the Lord,” which refers to the Temple courtyard, and a ritually impure person may not enter the Temple courtyard.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
זבחים לב. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים לב., עין משפט נר מצוה זבחים לב. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים לב., תוספות זבחים לב., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים לב., אסופת מאמרים זבחים לב.
Zevachim 32a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 32a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 32a, Rashi Zevachim 32a, Tosafot Zevachim 32a, Steinsaltz Commentary Zevachim 32a, Collected Articles Zevachim 32a