×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וּכְדִבְרֵי (ב״הבֵּית הִלֵּל) אַף מִשּׁוּם רִבִּית.
And according to Beit Hillel, they even violate the prohibition of interest. In Beit Hillel’s view, it is prohibited to loan or return objects without determining their monetary value, lest the object rise in value and the borrower end up returning an item that is more expensive than the one he borrowed.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״יספר הנרר״י מלונילמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
פרק שואל. וכדברי הלל אף משום ריבית הוא שהוקדם זכרו בראש הפרק (דף קמח) וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקרו חטים או יוזלו ונמצאו באות לידי ריבית ועיקר זה במשנה בפרק אי זהו נשך (דף עה):
{בבלי שבת קמט ע״ב} גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו אמר1 ר׳ יעקב ברה דבת יעקב2 כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצתו3 של-הקב״ה מנא לן מהכא {משלי יז:כו} גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע וכתיב {תהלים ה:ה} כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:
1. אמר: ספה״ב: ״ואמ׳⁠ ⁠״ כבגמ׳ שם.
2. יעקב: סוטרו, ספה״ב: ״שמואל״.
3. למחיצתו: למחיצה. ראה רי״ף בבא בתרא פרק ו (דף מח ע״א).
וכדברי (בית) הלל – דחייש שמא יוקירו חיטי בהלואת ככרות אף משום רבית.
וכדברי בית הלל, דחישי שמא יוקירו (חישין) [חיטין]⁠א בהלואת ככרות.
מטילין חלשיםב על הקדשים ביום טוב אבל לא [על]ג המנות גמ׳ מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורייד הוא
{ספר הנר}
פיר׳ מלשוןה הפיל פור הוא הגורל.
וחלשים מלשון חול⁠[ש]⁠ו נ״א חיל על גוים, דכולהו לשון גורל. כלומ׳ מי מקריב קרבן זה כדי שיזכה בעורו, דכת׳ז והכהן המקריב את עלת איש עור העלה וג׳.
אבל [לא]ח על המנות, כי קרבן חטאת שאין דמה נכנס לפנים כהנים אוכלין בשר והבעלים מתכפרין והאימורין למזבח, בזמן שיחלקו בשר החטאת מנות אין מטילין עליהן חלשין.
ושאילינן מאי נינהו אלו מנות דאמ׳ אבל לא על המנות, אמ׳ ר׳ יהודה בר יעקבט אבל לא על המנות של חול ביום טוב.
א. כנ״י.
ב. כ״ה ברי״ף. ולפנינו, ומטילין חלשין.
ג. לפנינו.
ד. לפנינו, דפורא.
ה. אסתר ג׳ ז׳.
ו. לפנינו. ישעיה י״ד י״ב. נ״א חיל, מיותר.
ז. ויקרא ז׳ ח׳.
ח. לפנינו.
ט. לפנינו במקום ג׳ מילים אלו, יעקב בריה דבת יעקב.
וכדברי ב״ה. דחיישינן שמא יוקרו חטים בהלואת ככרות.
אף משום מלוה ברבית. דתניא הלל אומר אשה לא תלוה חברתה ככרות, שמא יוקרו חטים, ונמצא באות לידי רבית.
אבל לא של חול ביום טוב. מפורש בפירוש המשנה.
בא״ד דהא רישא באין מקפידין איירי דקתני שואל דאילו למקפידין אסרינן שאלה לפי מה שפי׳ כו׳ עכ״ל אין זה מפורש בדבריהם אבל ר״ל לפי מה שפירש דאיסור מדה ומשקל ומנין דנקט דלא הוה אלא למקפידין ולא לשאר בני אדם ע״כ אית לן לפרושי נמי משום לוין ופורעין דלא הוה איסור אלא למקפידין והיינו שאלה דשרי לשאר בני אדם אסור למקפידין משום לוין ופורעין לשאר אדם וכן וכדברי הלל אף משום רבית דלא הוה אסור לשאר אדם וזה שדקדקו לפרש באידך פירושא דמשום לוין ופורעין גופיה קאמר ובשאר אדם נמי אסור אבל שאלה למקפידין נמי שרי ורישא דמתניתין נמי סתמא במקפידין כמ״ש לקמן לההוא פירושא ודו״ק:
בא״ד דכשלוין זה מזה כבר באין לידי רבית כו׳ וכיון שאינו מוחל הוי רבית כו׳ עכ״ל דלפירוש ראשון לא הוי זה רבית אלא דגזרו לאסור במקפידין כדי שלא יבא לידי רבית גמור דומיא דכל אינך איסורי דנקט אבל לפי׳ שני דהכא בכל הנך איסורי גופה דאיסורא נינהו ובכל אדם נמי אסור צ״ל דדומיא דהכא שזה גופיה בא לידי רבית כגון שמקפיד ואינו מוחל וכל סתם בני אדם דלאו חברים כגון שכנים נמי לא מחלי בכה״ג אבל שאר בני אדם מחלי היינו חברים אין מקפידים מסתמא ולא אשמועינן עצה טובה אלא בחברים שידוע לנו שמקפידין ודו״ק:
בא״ד ומה שדברו כאן על מקפידין לא אמרינן אלא גבי חבורה שרגילים כו׳ עכ״ל נ״ל דברים אלו מקומן כאן והוא קושיא לפ״ז כמ״ש התוס׳ ס״פ איזהו נשך כיון דסתם בני אדם מקפידין אמאי נקט שמואל בני חבורה המקפידין ולא נקט סתם ב״א דנקט בני חבורה שרגילות כו׳ עכ״ל ע״ש באורך וע״פ דבריהם שם תפרש דבריהם דהכא גבי חבורה אשמועינן עצה טובה שלא ישתתף עמו דמתוך שרגילין לישאל זה מזה אף בחול יבא לידי איסור משא״כ בשכנים לא שייך למימר בהו עצה טובה כיון שאין רגילין לישאל מהן מיהו לשון התוס׳ דהכא קצת מגומגם שכתבו אבל שכנים שאינם תדירים כל כך לישאל זה מזה מותרים כו׳ דהא ודאי בשכנים סתם המקפידין נמי איסורא איכא לישאל מהן לפי פירוש שני וי״ל ודו״ק:
וכדברי הלל עובר אף משום איסור רבית, שלדעתו אין מלווים חפצים בעין אלא אם כן העריכום בכסף.
And according to Beit Hillel, they even violate the prohibition of interest. In Beit Hillel’s view, it is prohibited to loan or return objects without determining their monetary value, lest the object rise in value and the borrower end up returning an item that is more expensive than the one he borrowed.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״יספר הנרר״י מלונילמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אִי הָכִי בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ נָמֵי בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַיְינוּ טַעְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מוּתָּר לְהַלְווֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּרִבִּית כְּדֵי לְהַטְעִימָן טַעַם רִבִּית.

The Gemara asks: If this is so, and one violates so many prohibitions when drawing lots, it should be prohibited to do so with one’s children and family members also. The Gemara answers: With regard to one’s children and family members, this is the reason that it is permitted: It is like the ruling that Rav Yehuda said that Rav said, for Rav Yehuda said that Rav said: It is permitted to loan to one’s children and family members with interest, in order to let them experience a taste of how difficult it is to repay a loan taken with interest. Also, in the case of family members, all the money, including the money used to repay the loan, belongs to the same person. Therefore, there is no real prohibition of interest.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יבעל המאורספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בניו ובני ביתו אין אחרים לא. משמיה דר׳ יהודה אמר שמואל דאמר בני חבורה המקפידין זה על זה פי׳ שמדקדקין זה על זה שאומר אחד לחבירו המנה שלך שלקחתה גדולה תן לי אני כמותה והוא שוקלה בידו. ואם היה דג אומר לו לקחת דג או כדומה לו שהוא ארוך זרת צריך לתת לו (שמדתו) [תמורתו] זרת דגים או קישואין או אבטיחים וכדומה להן ואם היו אגוזים ושקדים וכדומה להן אומר לקחת עשרים או אומר לו בעת (שניטלו) [נוטלו] המתן עד שאשקול המנה ועד שאמדוד אורך הדגים והקישואים ואמנה הביצים והאגוזים והשקדים שאתה נוטל שאטול גם במשקלם וכמדתם וכמניינם. וכדברי בית הלל שאומרים לא תלוה אשה מחברתה ככרות כו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בניו ובני ביתו נמי – ליחוש לרבית וכל הני.
להלוות – משלו.
בניו ובני ביתו – הסמוכים על שלחנו דכיון דהכל משלו אין כאן רבית.
להטעימן טעם רבית – שידעו כמה קשה אלמא כיון דמשלו הוא אין כאן איסור רבית והלכך גבי מדה ומשקל ומנין נמי לאו קפידא הוא אלא להשוותם בלא קנאה.
{שמעתא דמפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו}
אי הכי, בניו ובני ביתו נמי. התם כדרב יהודה א״ר, דאמר: מותר לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית, כדי להטעימן טעם רבית – פירוש: דאלמא, קפידת בניו [ובני ביתו]⁠1 לאו קפידא הוא ואין כאן איסור משום מודד ומשום שוקל בשבת או ביו״ט, כיון דליכא קפידא. ואע״ג דלענין רבית לית הלכתא הכי כי היכי דלא לסרוך,⁠2 מ״מ שמעינן מינה דקפידת בניו ובני ביתו לאו קפידא היא.
ואסיקנא, דבניו ובני ביתו, אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה שרי, ועם אחר, אפילו בהשוואה אסור, כיון דמקפידין זה על זה. ואין זה מפורש בהלכות כפי הצורך.
1. בכת״י: ובנותיו
2. בכת״י: ליתו למסרך
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אי הכי [אם כך] שיש לחשוש לכל האיסורים הללו בבניו ובני ביתו נמי [גם כן] נאסור עליו משום החששות הללו! ומשיבים: לענין זה בניו ובני ביתו היינו טעמא [זהו הטעם]כדברי רב יהודה שאמר בשם רב: מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית שילמדו כמה קשה תשלום של ריבית, וכיון שהכל, גם כסף התשלומים, משלו אין כאן איסור ריבית ושואלים:
The Gemara asks: If this is so, and one violates so many prohibitions when drawing lots, it should be prohibited to do so with one’s children and family members also. The Gemara answers: With regard to one’s children and family members, this is the reason that it is permitted: It is like the ruling that Rav Yehuda said that Rav said, for Rav Yehuda said that Rav said: It is permitted to loan to one’s children and family members with interest, in order to let them experience a taste of how difficult it is to repay a loan taken with interest. Also, in the case of family members, all the money, including the money used to repay the loan, belongs to the same person. Therefore, there is no real prohibition of interest.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יבעל המאורספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אִי הָכִי מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה נָמֵי.

The Gemara asks: If this is so, and everything in this case actually belongs to the father, and he uses a lottery system in order to educate his family, it should be permitted to cast lots for a big portion against a small portion also.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי – דמוקמינן טעמא לקמן משום קוביא ואפי׳ בחול אסור וכיון דהכל משלו אמאי אסור להטעימן טעמא קוביא בעלמא הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה משום קוביא כו׳ אסמכתא הוא להסמך כו׳ תלה עצמו אף כו׳ כצ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי הכי [אם כך] שהכל משלו ולא נעשה אלא לשם חינוך, מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי [גם כן] יותר לו לחלק!
The Gemara asks: If this is so, and everything in this case actually belongs to the father, and he uses a lottery system in order to educate his family, it should be permitted to cast lots for a big portion against a small portion also.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אִין ה״נהָכִי נָמֵי וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אמֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן אפי׳אֲפִילּוּ מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה מ״טמַאי טַעְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אִין עִם אֲחֵרִים לָא מ״טמַאי טַעְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל במָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה אַף בַּחוֹל לַאֲחֵרִים אָסוּר מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם קוּבְיָא.:

The Gemara answers: Yes, it is indeed so, and the mishna is incomplete and it teaches the following: A person may draw lots with his children and his family members at the table, and he may even do so with a large portion against a small portion. What is the reason for this? It is in accordance with the ruling that Rav Yehuda said that Rav said. Although with one’s children and family members, yes, this is permitted, with others it is not. What is the reason for this? It is in accordance with the ruling that Rav Yehuda said that Shmuel said: Raffling a large portion against a small portion is prohibited to do for other people, even on a weekday. What is the reason? Due to the prohibition against gambling with dice, which is prohibited by rabbinic law as a form of theft.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותספר הנררשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי טעמא מותר – ולא חייש לקוביא.
כדרב יהודה אמר רב – דלהטעימן בעלמא הוא.
עם אחר לא כדרב יהודה אמר שמואל – דכיון דמקפידין עוברין משום מדה ומשקל ומנין.
משום קוביא – דגזל הוא דאסמכתא לא קניא והא אסמכתא דסמיך על הגורל אם יפול גורל אמנה הגדולה אזכה בה ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק ואילו יודע מתחלה שכן לא היה מתרצה.
סימן שפד
מפיס אדם עם בניו ובני ביתו על השלחן ואפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה אע״פ שהוא כמו קוביא. מאי טעמא כדרב יהודה אמר רב דאמר מותר לאדם להלוות בניו ובני ביתו בריבית כדי להטעימן טעם ריבית, הכא נמי מטעימן טעם קוביא.
ועם אחר לא יפיס, כדרב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה, אשאומר אחד לחבירו המנה שלקחת גדולה היא תן לי כמותה גדולה ושוקלה בידו ועובר משום משקל, ואם הוא דבר שבמידה אומר לו מלא לי הכלי כמו שמלאת לך עובר משום מידה, ואם הוא דבר שבמניין כמו תפוחים ואגוזים או שאר פירות אומר לו תן לי כמניין שלקחת ואם יקח אחד משלו לא יוותר לו עד שיפרע לו ועובר משום לווין ופורע.
ומנה גדולה כנגד קטנה ולהפיס, גם בחול אסור. מאי טעמא משום קוביא, דהא קוביא היא דכל אחד סומך על מזלו ואמר לחלקי באב הגדול כמו משחק בקוביא שסומך למזלו לאמר אני אנצח.
א. מקצת הדברים בפי׳ ר״ח.
ב. יבא.
מאי טעמא משום קוביא – היינו כרבי יהודה בשם רבי טרפון דאמר אין אחד מהן נזיר שלא נתנה נזירות אלא להפלאה וסבירא ליה דלא מחית אינש לספיקא ולית הלכתא הכי אלא כאידך דר׳ יהודה כדפסקינן בסנהדרין בפרק זה בורר (דף כה. ושם). מ״ר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא דאמרינן: מפיס אדם עם בניו כו׳. כתב הראב״ד ז״ל דלית הלכתא הכי, אלא אפילו עם בניו אסור, ואפילו בחול משום קוביא ומאי דשרינן הכא מטעמיה דר״י אמר רב דאמר מותר אדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית, הא אמרינן התם דאין הלכתא כותיה משום דלמא אתי למסרך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני [כן כך הוא גם כן, וחסרה המשנה וכך יש לשנותה]: מפיס אדם עם בניו ובני ביתו על השלחן אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? — כדעת רב יהודה שאמר בשם רב: עם בניו ועם בני ביתואין [כן], יכול הוא להפיס, ואולם עם אחריםלא. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? כדעת רב יהודה שאמר בשם שמואל: מנה גדולה כנגד מנה קטנהאף בחול לאחרים אסור. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? — משום האיסור שבמשחק קוביא, שיש בו משום גזל מדברי חכמים.
The Gemara answers: Yes, it is indeed so, and the mishna is incomplete and it teaches the following: A person may draw lots with his children and his family members at the table, and he may even do so with a large portion against a small portion. What is the reason for this? It is in accordance with the ruling that Rav Yehuda said that Rav said. Although with one’s children and family members, yes, this is permitted, with others it is not. What is the reason for this? It is in accordance with the ruling that Rav Yehuda said that Shmuel said: Raffling a large portion against a small portion is prohibited to do for other people, even on a weekday. What is the reason? Due to the prohibition against gambling with dice, which is prohibited by rabbinic law as a form of theft.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותספר הנררשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) גמְטִילִין חֲלָשִׁין עַל וְכוּ׳.: מַאי אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת א״ראָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּבַת יַעֲקֹב אֲבָל דלֹא עַל הַמָּנוֹת שֶׁל חוֹל ביו״טבְּיוֹם טוֹב פְּשִׁיטָא מַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וּכְתִיב {הושע ד׳:ד׳} וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹּהֵן אפי׳אֲפִילּוּ מָנוֹת דְּחוֹל נָמֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The mishna taught that one may draw lots for the sacrifices but not for the specific portions. This statement is not entirely clear, and the Gemara asks: What is the meaning of the phrase: But not for the specific portions? Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, said that it means: But one may not draw lots for the weekday [ḥol] portions on a Festival. The Gemara challenges: This is obvious. The Gemara answers: Lest you say that since the priests are naturally quarrelsome, which the Sages derive from that which is written: “Yet let no man strive, neither let any man reprove, for your people are like those that strive with the priest” (Hosea 4:4), and in order to maintain peace between them even lotteries for weekday portions were also permitted, therefore, the mishna teaches us that this is not the case.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומטילין חלשים כו׳ – פירוש מטילין גורלות אבל לא על המנות אוקמוה על המנות של חול ביום טוב.
נבוכדנאצר אנס צדקיהו בעברה וכיון שנענש נ״נ ע״י צדקיהו נענש גם הוא שנאמר שבעת קלון מכבוד זה נבוכדנאצר שתה גם אתה והערל זה צדקיהו ואמרינן האי קרא כוליה בנ״נ כתיב ועוד צדקיהו צדיקא מאי הוה ליה למעבד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

של חול – של קדשים של אתמול.
כמריבי כהן – ככהנים אלו שהם בעלי מריבה.
אפי׳ דחול נמי – לישתרי להו להפיס ביו״ט כי היכי דלא לינצו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א שנינו במשנה שמטילין חלשין (גורלות) על הקרבנות, אבל לא על המנות. לשון זו אינה ברורה, ושואלים: מאי [מה המשמעות] של מה שאמרו: אבל לא על המנות? אמר ר׳ יעקב בריה [בנה] של בת יעקב, הכוונה היא: אבל לא מטילים גורל על המנות של חול ביום טוב. ושואלים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: הואיל וכתיב [ונאמר] ״אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן״ (הושע ד, ד), וכאן למדים שהכהנים בעלי מריבה הם, ואולי כדי למנוע מריבה ביניהם, אפילו על מנות של חול נמי [גם כן] יתירו להטיל גורלות על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין היתר בכגון זה.
The mishna taught that one may draw lots for the sacrifices but not for the specific portions. This statement is not entirely clear, and the Gemara asks: What is the meaning of the phrase: But not for the specific portions? Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, said that it means: But one may not draw lots for the weekday [ḥol] portions on a Festival. The Gemara challenges: This is obvious. The Gemara answers: Lest you say that since the priests are naturally quarrelsome, which the Sages derive from that which is written: “Yet let no man strive, neither let any man reprove, for your people are like those that strive with the priest” (Hosea 4:4), and in order to maintain peace between them even lotteries for weekday portions were also permitted, therefore, the mishna teaches us that this is not the case.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וא״רוְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּבַת יַעֲקֹב כָּל שֶׁחֲבֵירוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָלַן אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב {מלכים א כ״ב:כ׳} וַיֹּאמֶר ה׳ מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפּוֹל בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמוֹד לִפְנֵי ה׳ וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כׇּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן.

Having quoted Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, the Gemara brings another teaching of this amora. And Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, said: Anyone who causes another to be punished on his account, they do not bring him within the partition of the Holy One, Blessed be He, even if he is right. The Gemara asks: From where do we know this? If you say it is because of what is written in the prophecy of Micaiah, that proof can be disputed. It is written: “And the Lord said: Who will entice Ahab to go up and fall at Ramot Gilad? And one said: In this manner, and another said: In that manner. And the spirit came out and stood before the Lord and said: I will entice him. And the Lord said to it: With what? And it said: I will go out and will be a lying spirit in the mouth of all of his prophets. And He said: You shall entice him and will prevail. Go out and do this” (I Kings 22:20–22).
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זה בכה – אני אפתנו בכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ את אחאב מלך ישראל ויעל כו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ כל שחבירו נענש על ידו. עי׳ ב״ב דף כב ע״א תוס׳ ד״ה אנא ענשתיה:
ב ובשל הזכרת דברי אמורא זה מוסיפים ומביאים עוד את מה שאמר ר׳ יעקב בריה [בנה] של בת יעקב: כל מי שגרם שחבירו נענש על ידואין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא אפילו אם היה צודק. ושואלים: מנלן [מנין לנו] דבר זה? אילימא [אם תאמר] משום דכתיב [שנאמר] בנבואת מיכיהו ״ויאמר ה׳ מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה. ויצא הרוח ויעמד לפני ה׳ ויאמר אני אפתנו ויאמר ה׳ אליו במה. ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן״ (מלכים א, כב, כ–כב),
Having quoted Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, the Gemara brings another teaching of this amora. And Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, said: Anyone who causes another to be punished on his account, they do not bring him within the partition of the Holy One, Blessed be He, even if he is right. The Gemara asks: From where do we know this? If you say it is because of what is written in the prophecy of Micaiah, that proof can be disputed. It is written: “And the Lord said: Who will entice Ahab to go up and fall at Ramot Gilad? And one said: In this manner, and another said: In that manner. And the spirit came out and stood before the Lord and said: I will entice him. And the Lord said to it: With what? And it said: I will go out and will be a lying spirit in the mouth of all of his prophets. And He said: You shall entice him and will prevail. Go out and do this” (I Kings 22:20–22).
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאָמְרִינַן מַאי רוּחַ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת וּמַאי צֵא אָמַר רַב צֵא מִמְּחִיצָתִי וְדִילְמָא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דִּכְתִיב {תהלים ק״א:ז׳} דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן.

And we said: What is this spirit? Rabbi Yoḥanan said: This is the spirit of Naboth the Jezreelite, who asked to avenge his death at the hands of Ahab. And what is the meaning of the words: Go out, which God commanded him? Rav said: It means that he was given permission to entice Ahab, but God said: Leave from within My partition. Therefore, it seems that the spirit of Naboth was told to leave God’s area because it caused Ahab to be punished. The Gemara rejects this proof: But perhaps there, the reason is as it is written: “One who speaks lies shall not dwell before My eyes” (Psalms 101:7), and this is the only reason that the spirit of Naboth was removed from within God’s partition.
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי רוח זה רוחו של נבות כו׳ ומאי צא וכו׳ מפורש פרק חלק ע״ש:
ואמרינן [ואמרנו]: מאי [מה] היא רוח זו? אמר ר׳ יוחנן: זה רוחו של נבות היזרעאלי שביקש לנקום מאחאב שהרגו. ומאי [ומה פירוש] ״צא״ שאמר לו השם? אמר רב: הכוונה היא שאמנם ניתנה לך רשות לעשות כן, אבל צא ממחיצתי. ולכאורה הוצא ממחיצת השם משום שגרם להעניש את אחאב. ודוחים: ודילמא התם היינו טעמא [ושמא שם זהו הטעם] דכתיב כן נאמר] ״דבר שקרים, לא יכון לנגד עיני״ (תהלים קא, ז), ורק מחמת טעם זה הוצא ממחיצתו של הקדוש ברוך הוא?!
And we said: What is this spirit? Rabbi Yoḥanan said: This is the spirit of Naboth the Jezreelite, who asked to avenge his death at the hands of Ahab. And what is the meaning of the words: Go out, which God commanded him? Rav said: It means that he was given permission to entice Ahab, but God said: Leave from within My partition. Therefore, it seems that the spirit of Naboth was told to leave God’s area because it caused Ahab to be punished. The Gemara rejects this proof: But perhaps there, the reason is as it is written: “One who speaks lies shall not dwell before My eyes” (Psalms 101:7), and this is the only reason that the spirit of Naboth was removed from within God’s partition.
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא מֵהָכָא {חבקוק ב׳:ט״ז} שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל וְגוֹ׳ שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל זֶה צִדְקִיָּה חֲדָא דְּכוּלֵּיהּ קְרָא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּתִיב וְעוֹד צִדְקִיָּה צַדִּיקָא מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיעְבַּד לֵיהּ דא״רדְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ וְכוּ׳.

Rather, it is derived from here: “You are filled with shame instead of honor. Drink, you, and be like one who is uncircumcised, the cup of the Lord’s right hand will turn to you and filthiness shall be upon your glory” (Habakkuk 2:16). The verse is expounded: “You are filled with shame instead of honor”; this is referring to Nebuchadnezzar. “Drink, you, and be like one who is uncircumcised”; this is referring to Zedekiah, who was also punished for being the cause of Nebuchadnezzar’s punishment, as will be explained. The Gemara rejects this proof: One objection to this is that the entire verse is written about Nebuchadnezzar. And furthermore, with regard to Zedekiah, the righteous one, what could he have done to him? For Rav Yehuda said that Rav said about this matter: When that wicked man wanted to do this to that righteous man, his foreskin was stretched, as will be explained.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שבעת קלון – בנבוכדנצר משתעי שהיה מטיל משכב זכור על המלכים וכשהגיע יומו של צדקיהו נמשכה ערלתו ג׳ מאות אמה והיינו שבעת קלון.
חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב – שפיר מצית לאוקמי כוליה בנבוכדנצר וה״ק שתה גם אתה כאותם שהיית מקלה אותן והערל והתערל והתגנה.
בשעה שעשה לו כו׳ – לקמן היא מדקאמר לאותו צדיק ש״מ אנוס היה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה שבעת כו׳ אמה כדלקמן והיינו כו׳ כצ״ל:
בד״ה חדא כו׳ שהיית מקלה אותן כו׳ כצ״ל:
בד״ה גם אתה כו׳ וגו׳ חלית כמונו או אלינו כו׳ כצ״ל והד״א:
תוס׳ בד״ה בני חבורה כו׳ כבר לידי רבית. נ״ב פי׳ וא״כ אפי׳ בלא חברים נמי ודו״ק:
בד״ה מטילין כו׳ לחלוק בע״כ מחמת שחושבים אותן שלהן מ״ר כצ״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שבעת קלון וגו׳. דלעיל מיניה מפורש דמשתעי בהכי דכתיב הוי משקה וגו׳ ואף שכר למען הבט אל מעוריהם וגו׳ כפירש״י ז״ל שם לראות את ערותם זה נ״נ הרשע שהיה משקה המלכים ומשכרם ושוכב עמם משכבי אשה עכ״ל ואהא קאמר כשבקש אותו רשע לעשות כן לאותו צדיק צדקיהו שבעת קלון מכבוד וגו׳ ובעי למימר דשתה גם אתה וגו׳ קאי על צדקיהו שהוא נכלל באותו קלון כיון שנענש נ״נ על ידו. וקאמר חדא דכוליה קרא בנ״נ כתיב בפירש״י והערל והתערל וה׳ משמשת בתיבה בל׳ התפעל כמו האסף אל עמך כפירש״י שם ונראה משום דמשמע יתורא דריש מיניה לקמן ערל גימטריא ש׳ וקאמר ועוד דגם אם נאמר דמיירי קרא גם בצדקיהו מ״מ ע״כ לאו לענין עונש קאמר דמאי ה״ל למיעבד כו׳:
אלא מהכא [מכאן]: שהפסוק ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין ה׳ וקיקלון על כבודך״ (חבקוק ב׳ טז), נדרש: ״שבעת קלון מכבודזה נבוכדנצר, ״שתה גם אתה והערל״זה צדקיה, שאף הוא נענש משום שגרם לנבוכדנצר שייענש, וכמו שיבואר בהמשך הדברים. אך יש לדחות את הראיה: חדא, דכוליה קרא [אחת, שכל הכתוב] הזה בנבוכדנצר כתיב [נאמר]. ועוד: צדקיה צדיקא [הצדיק] מאי הוה ליה למיעבד ליה [מה היה יכול לעשות לו], וכפי שאמר רב יהודה שכך אמר רב להלן בענין זה: בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו וכו׳.
Rather, it is derived from here: “You are filled with shame instead of honor. Drink, you, and be like one who is uncircumcised, the cup of the Lord’s right hand will turn to you and filthiness shall be upon your glory” (Habakkuk 2:16). The verse is expounded: “You are filled with shame instead of honor”; this is referring to Nebuchadnezzar. “Drink, you, and be like one who is uncircumcised”; this is referring to Zedekiah, who was also punished for being the cause of Nebuchadnezzar’s punishment, as will be explained. The Gemara rejects this proof: One objection to this is that the entire verse is written about Nebuchadnezzar. And furthermore, with regard to Zedekiah, the righteous one, what could he have done to him? For Rav Yehuda said that Rav said about this matter: When that wicked man wanted to do this to that righteous man, his foreskin was stretched, as will be explained.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא מֵהָכָא {משלי י״ז:כ״ו} גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב אֵין לֹא טוֹב אֶלָּא רָע וּכְתִיב {תהלים ה׳:ה׳} כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע צַדִּיק אַתָּה ה׳ וְלֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע.

Rather, the basis for this idea is from here: “Punishment is also not good for the righteous” (Proverbs 17:26), meaning that it is not good for a righteous person to issue punishment. There is no meaning of not good other than evil. And it says: “For You are not a God that desires wickedness, evil will not dwell with You” (Psalms 5:5), meaning that You, God, are righteous and evil shall not dwell with You in Your place of dwelling. Even a righteous person who punishes someone and is called evil and cannot dwell within God’s partition.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ענוש לצדיק לא טוב – צדיק המעניש לא טוב וכיון דאינו טוב הרי הוא רע.
וכתיב לא יגורך רע – אלמא אינו נכנס במחיצתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם לא טוב אין לא טוב אלא רע כו׳ אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה׳ ולא יגור במגורך רע כצ״ל. ונ״ב צדיק אתה ה׳ הוא פסוק בתמניא אפין ואין שייך לכאן אלא שהגמ׳ מזכירו לתואר הפשט ולצחות הלשון צדיק אתה ה׳ מש״ה לא יגור במגורך רע וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא לא מכאן הראיה כי אם מהכא [מכאן], שנאמר: ״גם ענוש לצדיק לא טוב״ (משלי יז כו), כלומר, לא טוב שהצדיק מעניש, אין ״לא טוב״ אלא רע, וכתיב [ונאמר]: ״כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע״ (תהילים ה, ה), כלומר, צדיק אתה ה׳ ולא יגור במגורך [יחד אתך] רע. והצדיק המעניש אף הוא קרוי ״רע״.
Rather, the basis for this idea is from here: “Punishment is also not good for the righteous” (Proverbs 17:26), meaning that it is not good for a righteous person to issue punishment. There is no meaning of not good other than evil. And it says: “For You are not a God that desires wickedness, evil will not dwell with You” (Psalms 5:5), meaning that You, God, are righteous and evil shall not dwell with You in Your place of dwelling. Even a righteous person who punishes someone and is called evil and cannot dwell within God’s partition.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי חֲלָשִׁים לִישָּׁנָא דְפוּרָא הוּא דִּכְתִיב {ישעיהו י״ד:י״ב} אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם וְגוֹ׳ אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֵטִיל פּוּר עַל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת לֵידַע אֵיזֶה בֶּן יוֹמוֹ שֶׁל מִשְׁכַּב זָכוּר וּכְתִיב {ישעיהו י״ד:י״ח} כׇּל מַלְכֵי גוֹיִם כּוּלָּם וְגוֹ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁנָּחוּ מִמִּשְׁכַּב זָכוּר.

The Gemara asks: From where may it be inferred that this term used in the mishna, ḥalashim, is a word for lots? As it is written: “How have you fallen from heaven, O day-star, son of the morning! How have you been cut down to the ground, casting lots [ḥolesh] over the nations!” (Isaiah 14:12), and Rabba bar Rav Huna said: This verse teaches us that he, Nebuchadnezzar, would cast lots [ḥolesh] for the royal leaders of the nations he had captured, in order to know whose day it was to service him with homosexual relations. And it is written: “All the kings of the nations, all of them sleep in glory, every one in his own house” (Isaiah 14:18). And Rabbi Yoḥanan said: The meaning of this verse is that they rested from homosexual relations.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חולש על גוים – בנבוכדנצר כתיב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם אמר רבה בר רב הונא מלמד שהיה מטיל כו׳ למשול עליהם הוא בא כו׳ גם אתה חלית כמונו כו׳ כצ״ל:
ממי נעמת. ונ״ב פסוק הוא ביחזקאל סי׳ ל״ב בפורענות מצרים אלא י״ל שגם על נבוכדנצר נאמרה ע״י ב״ק כמ״ש למצרים ע״י נבואה ומש״ה אמרו יצאת ב״ק ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנחו ממשכב זכור כו׳. סיפא דהאי קרא כלם שכבו בכבוד איש בביתו דעד השתא שכבו בקלון בביתו של אותו רשע וק״ל:
ג ושואלים: מאי משמע דהאי [שזה] הלשון ששנינו במשנה ״חלשים״ לישנא דפורא [לשון של גורל] הוא?דכתיב כן נאמר]: ״איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים״ (ישעיה יד, יב), ואמר רבה בר רב הונא: פסוק זה מלמד שהיה מטיל פור (״חולש״) על גדולי מלכות (גויים), לידע איזה בן יומו של משכב זכור. וכתיב [ונאמר]: ״כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו״ (ישעיה יד, יח), ואמר ר׳ יוחנן: משמעו של הכתוב — שנחו ממשכב זכור.
The Gemara asks: From where may it be inferred that this term used in the mishna, ḥalashim, is a word for lots? As it is written: “How have you fallen from heaven, O day-star, son of the morning! How have you been cut down to the ground, casting lots [ḥolesh] over the nations!” (Isaiah 14:12), and Rabba bar Rav Huna said: This verse teaches us that he, Nebuchadnezzar, would cast lots [ḥolesh] for the royal leaders of the nations he had captured, in order to know whose day it was to service him with homosexual relations. And it is written: “All the kings of the nations, all of them sleep in glory, every one in his own house” (Isaiah 14:18). And Rabbi Yoḥanan said: The meaning of this verse is that they rested from homosexual relations.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא נִמְצָא שְׂחוֹק בפה כׇּל בְּרִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו י״ד:ז׳} נָחָה שָׁקְטָה כׇּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲוָה רִנָּה.

And Rabbi Yoḥanan said: All of the days of the life of that wicked man, laughter could not be found in the mouth of any creature, as it is stated: “The whole earth is at rest and is quiet; they break forth into singing” (Isaiah 14:7). This proves by inference that until now there was not any song.
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואמר ר׳ יוחנן: כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה, שנאמר: ״נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה״ (ישעיה יד, ז), ומכלל הדברים אתה למד שעד השתא [עכשיו] לא הוה [היתה] רנה.
And Rabbi Yoḥanan said: All of the days of the life of that wicked man, laughter could not be found in the mouth of any creature, as it is stated: “The whole earth is at rest and is quiet; they break forth into singing” (Isaiah 14:7). This proves by inference that until now there was not any song.
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר לַעֲמוֹד בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו י״ג:כ״א} וּשְׂעִירִים יִרְקְדוּ שָׁם.

And Rabbi Yitzḥak said that Rabbi Yoḥanan said: It is prohibited even nowadays to stand in the ruins of the house of that wicked man, Nebuchadnezzar, in Babylonia, for it is stated about that place: “And demons shall dance there” (Isaiah 13:21). There is concern that one may be injured by the harmful forces there (Maharsha).
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושעירים ירקדו שם – ולא אנשים ובשביל הבריות מסתלקין המזיקין ונמצא מבטל גזירת המלך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושעירים ירקדו וגו׳. עיין פירש״י ועי״ל דאסור משום דשמא יזיקו השדים לעומד שם בגבולם וק״ל:
ואמר ר׳ יצחק שכך אמר ר׳ יוחנן: אסור לעמוד כעת אפילו בחורבות ביתו של אותו רשע (נבוכדנצר) בבבל, שכן נאמר על אותו מקום: ״ושעירים ירקדו שם״ (ישעיה יג, כא), ויש לחשוש מפני המזיקים המצויים שם (מהרש״א).
And Rabbi Yitzḥak said that Rabbi Yoḥanan said: It is prohibited even nowadays to stand in the ruins of the house of that wicked man, Nebuchadnezzar, in Babylonia, for it is stated about that place: “And demons shall dance there” (Isaiah 13:21). There is concern that one may be injured by the harmful forces there (Maharsha).
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁבִּיקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ נִמְשְׁכָה עׇרְלָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה וְהָיְתָה מְחַזֶּרֶת עַל כׇּל הַמְּסִיבָּה כּוּלָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל עָרֵל בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָוֵי.

And Rav Yehuda said that Rav said: At the time when that wicked man, Nebuchadnezzar, wanted to do to that righteous man, Zedekiah, this act of sodomy, his foreskin was stretched three hundred cubits, and it surrounded the entire company at Nebuchadnezzar’s feast, as it is stated: “Woe to one who gives his neighbor drink, who puts your venom in and also makes him drunk so that you may look upon their nakedness. You are filled with shame instead of honor. Drink, you, and be like one who is uncircumcised [vehe’arel]” (Habakkuk 2:15–16). The word arel, which refers here to one who is uncircumcised and also connotes the foreskin, has a numerical value of three hundred.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

המסיבה – מלכים שהיו מסובין ויושבין לפניו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואמר רב יהודה שכך אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע, נבוכדנצר, לעשות לאותו הצדיק, צדקיה, כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה. שנאמר: ״הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם. שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל״ (חבקוק ב׳ טו-טז), ער״ל בגימטריא שלש מאות הוי [הם].
And Rav Yehuda said that Rav said: At the time when that wicked man, Nebuchadnezzar, wanted to do to that righteous man, Zedekiah, this act of sodomy, his foreskin was stretched three hundred cubits, and it surrounded the entire company at Nebuchadnezzar’s feast, as it is stated: “Woe to one who gives his neighbor drink, who puts your venom in and also makes him drunk so that you may look upon their nakedness. You are filled with shame instead of honor. Drink, you, and be like one who is uncircumcised [vehe’arel]” (Habakkuk 2:15–16). The word arel, which refers here to one who is uncircumcised and also connotes the foreskin, has a numerical value of three hundred.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד אוֹתוֹ רָשָׁע לְגֵיהִנָּם רָעֲשׁוּ כׇּל יוֹרְדֵי גֵיהִנָּם אָמְרוּ שֶׁמָּא לִמְשׁוֹל עֲלֵיהֶם הוּא בָּא אוֹ לֵיחָלוֹת כְּמוֹתָם הוּא בָּא שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו י״ד:י׳} גַּם אַתָּה חוּלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ יצאתה ב״קבַּת קוֹל וְאָמְרָה {יחזקאל ל״ב:י״ט} מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהׇשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים.

And Rav Yehuda also said that Rav said: When that wicked man descended into Gehenna, everyone who had already descended to Gehenna trembled, and they said, referring to themselves in third person: Perhaps he is coming to rule over them; or is he coming to be weakened like them? As it is stated: “They all answer and say to you: Have you also become weak like us? Have you become like us [eleinu nimshalta]?” (Isaiah 14:10). The Hebrew phrase: Eleinu nimshalta, can mean: Have you become like us, or alternatively: Have you come to rule over us. A Divine Voice emerged and said: “Whom do you pass in beauty? Go down and be laid with the uncircumcised” (Ezekiel 32:19). This confirmed that Nebuchadnezzar has the same status in Gehenna as everyone else.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גם אתה חולית כמונו אלינו וגו׳ – ביורדי גיהנם כתיב דכתיב לעיל מיניה שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך וגו׳.
חולית כמונו אלינו נמשלת – לשון ממשלה.
נעמת – סבור אתה להיות בנועם מן האחרים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רעשו כל יורדי גיהנם כו׳. נראה כל זה מפורש שם בענינו כדכתיב שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך וגו׳ מכסאותם כל מלכי גוים כלם יענו ויאמרו גם אתה חולית כמונו וגו׳ דהיינו מכסאותם בגיהנם יעמדו ויענו כן לנ״נ:
רדה והשכבה את וגו׳. האי קרא ביחזקאל כתיב בנבואת מצרים ולא בבבל וי״ל משום דבקרא דלקמיה כתיב נהה על המון מצרים והורידוהו וגו׳ את יורדי בור וגו׳ לא ה״ל למכתב שוב על מצרים ממי נעמת רדה וגו׳ אלא דעל בבל כתיב האי קרא ממי נעמת וגו׳ דמתוך חשיבותך כסבור אתה להיות בנועם יותר ממצרים ומשאר אומות דחשיב שם שהם כולם יורדי בור אבל אתה כא׳ מהם וק״ל:
ועו דאמר רב יהודה שכך אמר רב: בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם, ואמרו: שמא למשול עליהם הוא בא, או ליחלות כמותם הוא בא? שנאמר: ״כולם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת״ (ישעיה יד, י) יצאתה (יצאה) בת קול ואמרה: ״ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים״ (יחזקאל לב, יט), לומר שמעמדו בגיהנם כשל כל יורדי הגהינם האחרים.
And Rav Yehuda also said that Rav said: When that wicked man descended into Gehenna, everyone who had already descended to Gehenna trembled, and they said, referring to themselves in third person: Perhaps he is coming to rule over them; or is he coming to be weakened like them? As it is stated: “They all answer and say to you: Have you also become weak like us? Have you become like us [eleinu nimshalta]?” (Isaiah 14:10). The Hebrew phrase: Eleinu nimshalta, can mean: Have you become like us, or alternatively: Have you come to rule over us. A Divine Voice emerged and said: “Whom do you pass in beauty? Go down and be laid with the uncircumcised” (Ezekiel 32:19). This confirmed that Nebuchadnezzar has the same status in Gehenna as everyone else.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) {ישעיהו י״ד:ד׳} אֵיךְ שָׁבַת נוֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב שָׁבְתָה אוּמָּה זוֹ שֶׁאָמְרָה

On a related note, the verse states: “And you shall take up this parable against the king of Babylonia and you shall say: How has the oppressor ceased. The exactor of gold has ceased” (Isaiah 14:4). Rav Yehuda said that Rav said: The meaning of this verse is that this nation that said:
ר׳ חננאלרי״ףספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעשה אותו רשע לאותו צדיק כן נמשכה ערלתו וכו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובאותו ענין, על מה שנאמר: ״ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה״ (ישעיה יד, ד), אמר רב יהודה שכך אמר רב : משמעות הכתוב היא ששבתה אומה זו שאמרה
On a related note, the verse states: “And you shall take up this parable against the king of Babylonia and you shall say: How has the oppressor ceased. The exactor of gold has ceased” (Isaiah 14:4). Rav Yehuda said that Rav said: The meaning of this verse is that this nation that said:
ר׳ חננאלרי״ףספר הנרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

שבת קמט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה שבת קמט:, ר׳ חננאל שבת קמט:, ר׳ נסים גאון שבת קמט:, רי"ף שבת קמט: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י שבת קמט:, ראב"ן שבת קמט: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות שבת קמט:, בעל המאור שבת קמט: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ספר הנר שבת קמט: – מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות), ר"י מלוניל שבת קמט: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., רשב"א שבת קמט: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), מהרש"ל חכמת שלמה שבת קמט:, מהרש"א חידושי הלכות שבת קמט:, מהרש"א חידושי אגדות שבת קמט:, גליון הש"ס לרע"א שבת קמט:, פירוש הרב שטיינזלץ שבת קמט:, אסופת מאמרים שבת קמט:

Shabbat 149b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Shabbat 149b, R. Chananel Shabbat 149b, R. Nissim Gaon Shabbat 149b, Rif by Bavli Shabbat 149b, Rashi Shabbat 149b, Raavan Shabbat 149b, Tosafot Shabbat 149b, Baal HaMaor Shabbat 149b, Sefer HaNer Shabbat 149b, Ri MiLunel Shabbat 149b, Rashba Shabbat 149b, Maharshal Chokhmat Shelomo Shabbat 149b, Maharsha Chidushei Halakhot Shabbat 149b, Maharsha Chidushei Aggadot Shabbat 149b, Gilyon HaShas Shabbat 149b, Steinsaltz Commentary Shabbat 149b, Collected Articles Shabbat 149b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144