(1) 
מתני׳ מַתְנִיתִין : אדֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ כׇּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר לָהּ כׇּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.:
MISHNA: The practice of Torah scholars is to ensure that a woman about to be married should not be encumbered by any vows. A father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This was necessary because once she enters his jurisdiction he cannot nullify the vows she made before that.
ודרך תלמידי חכמים עד שלא תצא בתו מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל אומר כל נדרים שנדרת בעודך ארוסה עד שלא תיכנסי לרשותי יהו מופרין ליך. שאם תיכנס לרשותו שוב אינו יכול להפר מה שנדרה כבר, שאין הבעל מיפר בקודמין.
דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר.
כבר ביארנו במשנה שהאב והארוס והבעל כל שהן בני שמיעה מפירין בלא שמועה שכל הראוי לשמיעה אין שמיעה מעכבת בו אבל אם היה אחד מהם חרש אינו מיפר אחר שאינו ראוי לשמיעה מכל מקום לענין ביאור נשאלה כאן בבעל ולדעתנו הוא הדין שיש לשאלה מקום באב והיו סבורין להביאה ממשנתנו דקאמר אב כל נדרים שנדרת בתוך ביתי וכן הבעל וכו׳ אלמא מפירין הן בלא שמיעה ופירשוה דאמר לכי שמענא וקמל״ן דאורחיה דצורבא מרבנן לאהדורי וכו׳ כמו שביארנו במשנה ויש מפרשין הענין שהוא אומר לה בלשון האמור במשנה ולא שקרא אותה הפרה כלום אלא שיכנס עמה בדברים וידע בנדריה וישמע ויפר ובתוספות פירשו דהכי קאמר כל נדרים וכו׳ יהו מופרין ליך מעכשו לכשאשמע ואינו צריך לחזור ולהפר בשעת שמועה:
ולענין פסק אין לנו אלא מפירין הן בלא שמועה ומכל מקום בנדרים שעברו וכמו שאמר כל נדרים שנדרת וכו׳ אבל הפרה על העתיד אינה כלום וכן בהקמה מעתה אב שאמר לבתו או בעל שאמר לאשתו כל נדר שאת נודרת מכאן ועד שאבא ממקום פלני הרי הן קיימין או הרי הם מופרין אינו כלום וכן אם מנה שליח ועשאו אפוטרופוס להפרת נדרי אשתו או להקמתן אף באותן שעברו וכגון שהיה הוא טרוד אינו כלום ואע״פ שבכל התורה אמרו שלוחו של אדם כמותו בזו מיהא גזרת הכתוב הוא דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרנו וכן הדין באב בבתו שהרי הקישם הכתוב זה לזה ואין צריך לומר בכל נדרים שתדור שאף בבעל אינו כלום כמו שביארנו ואע״פ שהשמועה בנדרים העתידים נאמרה וכמו שהתבאר בהדיא במסכת נזיר פרק גרוגרות מכל מקום לענין פסק אין לנו בה אלא לנדרים שעברו שאם על העתידים אף הוא אינו יכול להפר וכל דאיהו לא מצי עביד שליח נמי לא משוי כמו שהתבאר שם:
ולענין ביאור הסוגיא מיהא ראוי לעיין במה שאמר והא לא שמע בעל דהא מכל מקום שמע אפוטרופוס שהוא במקומו ותירצו שלא נעשה שליח לענין שמיעה ומכל מקום אף הם תירצוה כדרך שיטתם אלא שאין צורך בהם לענין פסק:
עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו. קודם כניסת החופה וכן הארוס אומר לה באותה שעה שמשנכנסה לרשותו אינו יכול להפר שאין הבעל מיפר בקודמין:
מתני׳ דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו – פי׳ קודם שתכנס לחופה אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין דאילו לבתר שנכנסה לחופה אין לו בה רשות ואין הפרתו כלום וכן הבעל עד שלא תכנס לחופה אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי כלומר לחופה הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר. פי׳ שאין הבעל מפר בקודמין מכיון דליכא שותפות דאב וקמ״ל נמי דשתי הפרות אלו מצטרפות כיון דתרוייהו מן האירוסין.
מתני׳ דרך תלמידי חכמים וכו׳ – לפי שנערה המאורסה לאחר שנשאת אי אפשר שתהא הפרה לנדריה דרכן של אב ובעל כשהן תלמידי חכמים להפר נדריה קודם שתנשא ובגמרא מפרש הך הפרה אי קודם שמיעה היא אי לאחר שמיעה.
שאם תכנס לרשותו אינו יכול להפר – לפי שאין הבעל מיפר בקודמין.
מתניתין דרך תלמידי חכמים סתם תלמיד חכם כשר במעשיו ומחזר להפריש בני אדם מן העבירה עד שלא היתה בתו שהגיעה לעונת נדרים המפורש בנדה בפרק יוצא דופן יוצאה מאצלו להנשא אומר לה כל נדרים שנדרת כו׳. אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר לא בעל ולא אב בעל שאין הבעל מפר בקודמין ואב שאינה ברשותו. הרא״ם ז״ל.
דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו פירוש בתו ארוסה. אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין פירוש שאם לא הפר לה עכשו משתנשא שוב אין לאביה רשות בה. וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו כלומר קודם שיכניסה לחופה. אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותו הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר פירוש והא קא משמע לן דשני הפרות אלו מצטרפות ומופר. הרנב״י ז״ל.
גמרא לעולם לא מצי מפר בלא שמיעה ומתניתין דקתני הרי הן מופרין דאב מצי מפר כגון דלכי שמע קודם שיצאה מאצלו הוא דמיפר. אי הכי דבלא שמיעה לא מצי מפר כי לא שמע למה לי למימר כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין הא קא משמע לן דאורחא דצורבא מרבנן לאהדורי על בתו קודם שיוצאה מאצלו שאם נדרה שום נדר שיפר לה. ואית דפרשי דלכי שמע הוא דמיפר אף על גב דיצאה מרשותו לאחר נישואין. וטעות הוא דהא איכא למיפרך דרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה כו׳ ואב לאחר נשואין לאו בר הפרה הוא וכיון דאינו יכול להפר בנדרים שנדרה לאחר נשואין אינו יכול להפר בנדרים שנדרה לפני נשואין דהא לא בר הפרה בשעת שמיעה. ואמטו להכי תני דרך תלמיד חכם לחזר על בתו ולחקור הימנה שאם נדרה שום נדר שיפר לה. פירוש.
הרי הן קיימין לא אמר כלום שלא גמר בלבו לקיימה שאינו יודע איזה נדר תדור שיש נדר שלא היה חפץ בקיומו כגון נדר שמתבייש ומצטער בו והרי הוא כאן קיום טעות. לישנא אחרינא לשון מורי להכי לא אמר כלום שלא גמר בלבו לקיים שהרי (בחנם יקיימנה קיימין מעתה שאר) אמר המגיה נראה לי דצריך לומר: בחנם מקיימן מעתה שאם הוא חפץ לקיימן (ישתיק ומעצמן יתקיימין) ישתוק ומעצמן יתקיימו (ולכשישמ׳ אם ירצה יקיים). הרי הן מופרין פירוש מעתה אני אומר שתחול הפרה כשיחולו הנדרים. רבי אליעזר אומר מופרים שההפרה גמר בלבו שאין לך נדרים שלא ירצה בה בהפרתם שאין לומר יש נדרים שחפץ בקיומם כדי לצערה שאם הוא רוצה (לגרשה) לצערה יכול להדירה ולצערה. ועוד שיש לומר שההפרה גמר בלבו כדי שלא תכשל אשתו. שטה.
הכא נמי דאמר לכי שמענא יהא מופר לך מהשתא ולעולם לא הפר לה עד שעת שמיעה והאי דקאמר מהשתא סבר דילמא מטרידנא ההיא שעתא דשמיעה ולא מצי מיפר. פירוש.
א משנה דרך תלמידי חכמים לדאוג שלא יהיו כל נדרים על האשה הנישאת. וכיצד היו עושים; כשהיה האב תלמיד חכם, עד שלא (בטרם) היתה בתו יוצאה מאצלו בנישואיה אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי — הרי הן מופרין. וכן הבעל שהוא תלמיד חכם, עד שלא תכנס לרשותו בעודה ארוסה, אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי — הרי הן מופרין. משום שמשתכנס לרשותו — אינו יכול להפר את הנדרים שנדרה קודם לכן.
MISHNA: The practice of Torah scholars is to ensure that a woman about to be married should not be encumbered by any vows. A father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This was necessary because once she enters his jurisdiction he cannot nullify the vows she made before that.
הכל
(2) גמ׳ גְּמָרָא : בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא בַּעַל מַהוּ שֶׁיָּפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה {במדבר ל׳:ח׳,ט׳,י״ב} וְשָׁמַע אִישָׁהּ דַּוְקָא הוּא אוֹ בלָאו דַּוְקָא הוּא.
GEMARA: Rami bar Ḥama asks: Concerning a husband, what is the halakha with regard to his nullifying a vow without hearing it? In other words, can a husband state a general nullification of his wife’s vows without being aware of any particular vow? When the verse states: “And her husband hears it, on the day that he hears it, and holds his peace at her, then her vows shall be ratified” (Numbers 30:8), is that referring specifically to a situation where he actually heard of a vow, and only then he can nullify it? Or is it not specifically referring to such a situation, and the mention of hearing is merely because the ordinary situation is that the husband nullifies a vow once he hears it?
GEMARA: Rami bar Ḥama asks: Concerning a husband, what is the halakha with regard to his nullifying a vow without hearing it? In other words, can a husband state a general nullification of his wife’s vows without being aware of any particular vow? When the verse states: “And her husband hears it, on the day that he hears it, and holds his peace at her, then her vows shall be ratified” (Numbers 30:8), is that referring specifically to a situation where he actually heard of a vow, and only then he can nullify it? Or is it not specifically referring to such a situation, and the mention of hearing is merely because the ordinary situation is that the husband nullifies a vow once he hears it?
גמ׳ מהו שיפר בלא שמיעה – שיאמר כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים אע״ג שלא שמע בהן וה״ה נמי באב אי מצי למיפר בלא שמיעה.
ושמע אישה דוקא הוא – דאינו מיפר אלא אם כן שמע.
בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה – פירוש: היכא דהפר תחלה בלא שמיעה ואחר כך שמע לא קא מיבעיא דמופרין הן למפרע לכשישמע באותה הפרה דמתניתין היא דתנן לקמן בפירקין האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מיכן ועד שאבוא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין ר׳ אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דר׳ אליעזר אלא כשקדמה ההפרה לנדרים כדתנן לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר אבל אם קדמו הנדרים להפרה אף על פי שבשעת הפרה לא ידע בהם ולא שמע אותם ואמר לה אם נדרתה שום {נדר}1 אני מיפר אותו הרי זה הוא מופר וכשישמע אינו צריך לחזור ולהפר אלא הוא מופר בהפרה ראשונה ולא קא מיבעיא ליה אלא שלא שמע כלל שאמר לאשתו אם נדרת שום נדר הרי הוא מופר לך והלך לו למדינת הים אם הוא מופר ואשתו מופרת אף על פי שלא שמע או אינו מופר ואשתו אסורה.
1. כן הושלם בדפוסים. בכ״י ששון 557 חסר: ״נדר״.
בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ושמע דוקא דתניא ושמע אישה פרט לאשת חרש דלאו בר משמע הוא איניש דעלמא דבר משמע הוא שמיעה לא מעכבא ביה והוא הדין לאב דמיפר בלא שמיעה ומתני׳ נמי דייקא: איבעיא להו בעל מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת אותה דוקא או לאו דוקא אמר רבינא ת״ש אין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גס בחברתה ר׳ יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר אותה לבדה. מסתברא לן דפשטיה דרבינא מדרבי יהודה דאותה דוקא משמע דת״ק לא מיפלג פליג אדיוקא דאותה אלא טעמיה דקרא מפרש דגרסינן בפ׳ המקנא לאשתו ות״ק ר״ש הוא דדריש טעמיה דקרא ומה טעם קאמר מה טעם לבדה כדי שלא יהא לבה גס בחברתה אלמא לגבי מדרש דאותה לבדה דוקא הוא לדברי הכל וגבי נדרים נמי דוקא הוא ואי משכח בהו ר״ש טעמא לימא ואי נמי ליכא למידרש ביה טעמא דקרא לא מיעקרא דרשא דאותה בהכין וכ״ש דאנן לא קי״ל בעלמא כר״ש דדריש טעמא דקרא וסוגיין בעלמא בכה״ג דאותה דוקא הוא כדאמרינן נמי בפ׳ טרף בקלפי הלכך לענין נדרים אין הבעל מיפר לשתי נשיו כאחת ואשכחן לחד מרבוותא דפסק שהבעל מיפר נדרי שתי נשיו כאחת ואנן כתבינן מאי דסבירא לן.
גמ׳ בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה – פי׳ קודם שישמע שיאמר לה כל נדרים שנדרה אשתי יהיו מופרין ושמע אישה דוקא או לאו דוקא. פי׳ אלא אורחא דמילתא נקט קרא דלאו אורחא להפר קודם שמיעה.
גמ׳ בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה – כגון שלא שמע ולא ידע כלל אם נדרה אם לאו מהו שיפר לה על הספק.
ושמע אישה דוקא הוא או לאו דוקא – אלא אורחא דמילתא נקט.
גמ׳. בעל מהו שיפר בלא שמיעה. ספקה של הגמרא הוא אם שמיעה מעכבת בהפרה שבלי השמיעה אין הנדר מצטרף לבעל. לגבי בעל המפר רק נדרי עינוי נפש ודברים שבינו לבינה מובן הספק יותר שכן טרם ישמע את הנדר י״ל שאין הנדר נוגע לו ובכן אינו יכול להפר כשם שאינו מפר שאר נדרי אשתו. אשר לאב נחלקו הראשונים, ושיטת הרמב״ם (בפי״ב מהל׳ נדרים הל״א) הוא שאב מפר כל נדרי בתו כי בתו נחשבת כברשותו לענין נדרים, ולכאורה ברשותו היא אף שלא שמע. וצ״ל קודם ששמע את הנדר אינו שייך אליו ולכן אינו יכול להפרו.
ב גמרא בעי [שאל] רמי בר חמא: בעל, מהו שיפר בלא שמיעה, כלומר, בלא שידע שנדרה אשתו נדר מסויים? וצדדי השאלה: האם מה שנאמר בהפרת הבעל ״ושמע אישה״ (במדבר ל, ח) דוקא [מדוייק] הוא, שרק כאשר הוא שומע שנדרה יכול להפר, או לאו דוקא [אינו מדוייק] הוא ויכול להפר אף בלא לשמוע, אלא שדיבר הכתוב בהווה, שלאחר ששומע שנדרה מפר לה?
GEMARA: Rami bar Ḥama asks: Concerning a husband, what is the halakha with regard to his nullifying a vow without hearing it? In other words, can a husband state a general nullification of his wife’s vows without being aware of any particular vow? When the verse states: “And her husband hears it, on the day that he hears it, and holds his peace at her, then her vows shall be ratified” (Numbers 30:8), is that referring specifically to a situation where he actually heard of a vow, and only then he can nullify it? Or is it not specifically referring to such a situation, and the mention of hearing is merely because the ordinary situation is that the husband nullifies a vow once he hears it?
הכל
(3) אָמַר רָבָא ת״ש תָּא שְׁמַע דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בִּתּוֹ מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ כׇּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין וְהָא לָא שְׁמַע.
Rava said: Come and hear the mishna: The practice of Torah scholars is that a father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. Rava points out: But the father did not hear her vows, so it must be that one can nullify vows without knowledge that they were actually made.
Rava said: Come and hear the mishna: The practice of Torah scholars is that a father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. Rava points out: But the father did not hear her vows, so it must be that one can nullify vows without knowledge that they were actually made.
(3-4) והא לא שמע לכי שמע מפר לה, והא קא משמע לן דאורחיה דצורבא מרבנן להדורי – יש מפרשים לכי שמע חוזר ומפר, דכל עצמו לא אמר לה הכי קודם שישמע אלא כדי שיכנס עמה בדברים, ויפשפש שמא מוך כך תגיד לו מה שנדרה, אבל לעולם אין הפרה דקודם שמיעה הפרה, וכדאמרינן גבי פלוגתא דרבי (אלחנן) [אליעזר]1 ורבנן בסמוך, ולמה ליה מן השתא לכי שמע ליפר לה, קסברי דלמא מטריד ההיא שעתא, אלמא לכי שמע בהפרה דהשתא סגי, ומיהו איתיה בתוספות דדוקא בדאמר בהדיא לכי שמענא, וכדאמר בההיא דרבי אליעזר דאמר לה לכי שמענא, אלמא בעינן דלימא הכי בהדיא, הא לא אמר לה הכי בהדיא לא סגי ליה דלאו יחזור ויפר. והיינו דקאמר הכא לכי שמע הוא דמפר, משום דלא אמר לה לכי שמענא. אבל מכל מקום קשה אמאי לא אוקמה נמי למתניתין לכי שמענא כדאוקמינהו לכלהו הנך, וכן הקשו בתוספות ועמדה להם בקושיא. ויש לי לומר דבאב לא סגי ליה בהכין דלכי שמע כבר נפקא ליה מרשותיה ושמיעה דלבסוף לאו כלום הוא, אבל בעל אף על גב דאינו מפר בקודמין ואישתני דיניה בין שעת שמיעה להפרה, מכל מקום לא נפקא מרשותיה אלא מיעל עילא לרשותיה, ושמא אף בבעל נמי לא גרסינן לכי שמענא, אלא הכא נמי דאמר לה לכי שמע, וכן מצאתיה במקצת ספרים ישנים, ובהנך אחריני דלקמן גרסינן לכי שמענא, וכן משום דבהנהו שעת הפרה ושעת שמיעה כי הדדי נינהו, ולא אשתני דינא ביני ביני.
1. כן בבבלי.
כל נדרים שנדרת יהו מופרין – והאי בעל דקבעי רמי בר חמא ל״ש ארוס ולא שנא בעל ולא שנא באביה בכולהו מספקא ליה.
אמר רבא ת״ש דרך תלמידי חכמים וכו׳ והא לא שמע – דמדקתני כל נדרים משמע דלא שמע דאי שמעינהו הוה ליה למימר נדר פלוני ופלוני.
אמר רבא: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממשנתנו: דרך תלמידי חכמים עד שלא יצאת בתו מאצלו אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין, והא [והרי] לא שמע! מכאן, שאפשר להפר בלא שמיעה.
Rava said: Come and hear the mishna: The practice of Torah scholars is that a father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. Rava points out: But the father did not hear her vows, so it must be that one can nullify vows without knowledge that they were actually made.
הכל
(4) לְכִי שָׁמַע הוּא דְּמֵיפַר א״כ אִם כֵּן כִּי לָא שְׁמַע לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר הָא קָמַשְׁמַע לַן אוֹרְחֵיהּ דְּצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְהַדּוֹרֵי.
The Gemara rejects this conclusion: The mishna means that the father states a preemptive nullification that when he will hear a particular vow is when he nullifies it. The vow is not actually nullified until he hears it. The Gemara asks: If so, when he has not actually heard those vows yet, why is it necessary for him to state preemptively that the vows will be nullified; why not wait until he actually hears the vow? The Gemara answers: This teaches us that it is the practice of a Torah scholar to pursue such matters, in order to prompt his daughter or his betrothed to inform him of vows she took, which will then be nullified when he hears of them.
The Gemara rejects this conclusion: The mishna means that the father states a preemptive nullification that when he will hear a particular vow is when he nullifies it. The vow is not actually nullified until he hears it. The Gemara asks: If so, when he has not actually heard those vows yet, why is it necessary for him to state preemptively that the vows will be nullified; why not wait until he actually hears the vow? The Gemara answers: This teaches us that it is the practice of a Torah scholar to pursue such matters, in order to prompt his daughter or his betrothed to inform him of vows she took, which will then be nullified when he hears of them.
לכי שמע הוא דמיפר – דהא דמיפר להו לא משום דהשתא מיפר בלא שמיעה אלא לכי שמע ליה לנדר לאח״כ ליהוי מופר בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא ברשותו.
א״כ – דאכתי לא שמע ולא הוו מופרים בהפרה זו למה ליה למימר השתא הא לא מהני ולא מידי.
להדורי – לחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה שום נדר דליפר לה שלא תבא לידי מכשול.
לכי שמע הוא דמיפר. פי׳ ה״ר אליעזר לכי שמע יפר לה והפרה דקתני בלא שמע לא מהניא מידי:
א״כ לא שמע למה לי למימר. וכי מאחר דהפרתו לא מהניא למה לו להפר קודם ששמע:
ומשני אורחא דצורבא דרבנן לאהדורי. שמתוך שהיא שומעת הפרה יוצאה מפיו היא סבורה שכבר הם מופרין ואומרת לו כך וכך נדרתי ואז הוא מפר ומיהו לקמן גבי פלוגתא דר״א ורבנן משמע דהפרה ראשונה מהניא מדקאמר דלמא מטרידנא ההיא שעתא ולא אוכל להפר ותועיל הפרה ראשונה ועוד דאי צריך להפר כשישמע לא הוו רבנן פליגי עליה הלכך נראה לי לכי שמע הוא דמפר לה כלומר לכשישמע תועיל הפרה שהפר כבר ומיהו בכל הספרים כתוב לקמן דאמר לכי שמענא והכא כתוב לכי שמע הוא דמפר ומשמע שצריך לומר הרי הם מופרין לכשאשמע ובע״א לא תועיל הפרה לר״א הלכך הויא נמי הפרה למפרע כיון שאמר בפירוש לכשאשמע אבל הכא אין האב אומר לה לכשאשמע שהרי היא עומדת מיד לצאת מרשותו והפרה זו לא תועיל לנדרים שישמע אחר שתצא מרשותו ואף על גב שנדרה כשהיתה ברשותו כיון דבאותה שעה לאו בר הפרה הוא הלכך אין הפרה שלמפרע מועלת וצריך להפר לכשישמע:
לכי שמע הוא דמיפר – כשישמע אח״כ נדרים שנדרה חוזר ומיפר אותן.
א״כ כי לא שמע למה ליה למימר – מה לו להפר על הספק הפרה שאינה מועלת כיון שסופו לחזור ולהפר כשישמע נדריה.
אורחיה דצורבא מרבנן לאהדורי – דרכו של ת״ח לחזר עליה ולומר לה כל נדרים שנדרת הרי הן מופרים כדי להכניסה בדברים שמתוך כך היא נותנת אל לבה ואומרת נדר פלוני נדרתי והוא מפר וכי תימא למה לן לדחוקי נפשין בהכי לימא הכי דאמר לה לכי שמענא כלומר דקודם שמיעה אומר לה מופר ליכי לכי שמענא ומהני דהכי מתרצא לקמן י״ל לא דמי דלקמן כי מתרצינן הכי ה״מ באומר לאשתו דלכי שמע נמי ברשותיה קיימא ומש״ה מהני אבל הכא דלכי שמע כבר יצאת מרשות אב שהרי נשאת כי אמר לה לכי שמענא מאי הוי הרי בשעת שמיעה אינה ברשותו.
ת״ש וכן הבעל וכו׳ הא נמי לכי שמע והא קמ״ל דאורחא דצורבא מרבנן להדורי – כך היא הגירסא במקצת ספרים ולהאי גירסא הוה ליה פירוקא כי ההיא דלעיל ואיכא נסחי דגרסי הכי לכי שמענא דסבירא להו דנהי דכי היכי דאב לאחר שמיעה לא מצי מיפר הכי נמי בעל לאחר שמיעה לא מצי מיפר שאין הבעל מיפר בקודמין אפי׳ הכי נהי דגבי אב לא מצינן לתרוצי דאמר לכי שמענא גבי בעל מתרצינן הכי דאמר לה קודם שמיעה לכי שמענא תחול הך הפרה דבשלמא אב לא מצי עביד הכי משום דבנשואין נפקא ליה מרשותיה לגמרי אבל בעל אדרבה בנשואין עיילא ליה לרשותיה ומאי טעמא אמרינן דאין הבעל מיפר בקודמין משום דאסתלק ליה אב אבל הכא כיון דאב הפר חלקו קודם שנשאת ובעל נמי צרפה להפרה דידיה בהדי הפרה דבעל קודם שנשאת נהי דכי חיילא לה הפרה דבעל אסתלק ליה אב אפילו הכי מיפר ואפשר נמי דלכי שמע משעה שהפר לה הוא דחיילא הפרה דיליה ואיכא צרופא מעליא דאב בהדי בעל זה נראה לי לפרש לפי גרסא זו.
בד״ה לכי שמע כו׳ כל זמן כצ״ל מופרים בהפרה הד״א מידי הס״ד:
בד״ה להדורי׳ כו׳ שלא תבא כצ״ל לקיימו הס״ד:
ברא״ש לכשישמע הס״ד בטעות הס״ד מופרים הס״ד:
בד״ה והא כו׳ שישמע למה כצ״ל לה הס״ד למפרע הס״ד קיימין הס״ד השליח הס״ד מקרא הס״ד:
בד״ה והא כו׳ שעשאו שליח כצ״ל:
את הראיה הזו דוחים: אין הכוונה שנדרים שלא שמע יהיו מופרים עתה, אלא לכי שמע [שכאשר הוא שומע] הוא שמיפר, שאמר מראש שכל נדר שישמע שנדרה — יפר אותו, ואינו מפר אלא לאחר שישמע. ומקשים: אם כן, אם אין כאן הפרה עכשיו, כי [כאשר] לא שמע, למה ליה [לו] למימר [לומר] עכשיו שהנדר מופר? ימתין עד שישמע את נדרה! ומשיבים: הא קמשמע לן [דבר זה השמיע לנו]: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי [דרכו של תלמיד חכם לחזר ולבדוק] ושמא מתוך מה שאמר לה תספר לו שנדרה, ואז יוכל להפר.
The Gemara rejects this conclusion: The mishna means that the father states a preemptive nullification that when he will hear a particular vow is when he nullifies it. The vow is not actually nullified until he hears it. The Gemara asks: If so, when he has not actually heard those vows yet, why is it necessary for him to state preemptively that the vows will be nullified; why not wait until he actually hears the vow? The Gemara answers: This teaches us that it is the practice of a Torah scholar to pursue such matters, in order to prompt his daughter or his betrothed to inform him of vows she took, which will then be nullified when he hears of them.
הכל
(5) ת״ש תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר לָהּ הָכָא נָמֵי דְּאָמַר לַהּ לְכִי שָׁמַעְנָא.
The Gemara suggests: Come and hear from the latter clause of the mishna: And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This implies that he can nullify vows without hearing them. The Gemara responds: Here too, it means that he says to her: When I hear the particular vow, then it will be nullified.
The Gemara suggests: Come and hear from the latter clause of the mishna: And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This implies that he can nullify vows without hearing them. The Gemara responds: Here too, it means that he says to her: When I hear the particular vow, then it will be nullified.
אמנם הר״ן (בד״ה בעי וכו׳) פירש וז״ל מהו שיפר לה על הספק עכ״ל. אליבא דר״ן הצורך בשמיעה הוא כדי שלא יפר על הספק שידע מהו הנדר שמפר ואלמלא כן חסרה דעת גמורה להפרה. והנה בגמרא דלכ״ע לכי שמענא מועילה, ולפי הר״ן צריכים לומר דבכה״ג חלה דעת גמורה להפר מאחר שפירט איזה נדר מפר – רק הנדר שישמע ולכן הדעת גמורה ומועלת.
ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בסיפא [סופה של המשנה]: וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי הן מופרין. משמע שמפר אף בלא שמיעה! ודוחים: הכא נמי [כאן גם כן] הכוונה דאמר [שאומר] הוא לה: לכי שמענא [כאשר אשמע] שנדרת נדר — הריהו מופר.
The Gemara suggests: Come and hear from the latter clause of the mishna: And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This implies that he can nullify vows without hearing them. The Gemara responds: Here too, it means that he says to her: When I hear the particular vow, then it will be nullified.
הכל
(6) ת״ש תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּימִין לֹא אָמַר כְּלוּם הֲרֵי הֵן מוּפָרִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוּפָר וְהָא לָא שְׁמַע.
Come and hear another mishna to answer the question (Nedarim 75a): One who says to his wife: All vows that you vow until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. If he says: All vows that you vow until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer says: They are nullified. The Gemara comments: But he did not actually hear the particular vows, so one can infer from this that he need not hear her vows in order to nullify them.
Come and hear another mishna to answer the question (Nedarim 75a): One who says to his wife: All vows that you vow until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. If he says: All vows that you vow until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer says: They are nullified. The Gemara comments: But he did not actually hear the particular vows, so one can infer from this that he need not hear her vows in order to nullify them.
הרי הן קיימין לא אמר כלום. דקים לן שלא היה בלבו לקיימו שמא תדור דברים שהוא מצטער ובוש עליהם ואינו חפץ בקיומן והוי כמו נדר בטעות:
ר״א אומר מופר. דודאי בכל נדרים ניחא ליה שיהו מופרים:
והא לא שמע. ואפי׳ רבנן לא פליגי עליה אלא משום שלא באו הנדרים לכלל הקם אבל בנדרים שעברו מודו דמיפר בלא שמיעה:
ת״ש האומר לאשתו וכו׳ הרי הן קיימין לא אמר כלום – כדמפרש טעמא לקמן במתני׳ הרי הן מופרין ר׳ אליעזר אומר מופר וחכ״א אינו מופר.
והא לא שמע – לאו מדר״א בלחוד פשטיה אלא אפילו מדרבנן דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר״א אלא משום דאכתי לא חיילי וכדקא מהדרי ליה אינהו דכיון דלא באו לכלל הקם אבל הכא לכ״ע מהניא אע״ג דלא שמע אלמא ושמע אישה לאו דווקא.
ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממקור אחר, ששנינו: האומר לאשתו ״כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין״ — לא אמר בכך כלום, ואין זה קיום. אם אמר לה שכל הנדרים שתידור עד אז הרי הן מופרין, ר׳ אליעזר אומר: מופר. והא [והרי] לא שמע. אלא מכאן נדייק שכדי להפר אין צורך שישמע!
Come and hear another mishna to answer the question (Nedarim 75a): One who says to his wife: All vows that you vow until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. If he says: All vows that you vow until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer says: They are nullified. The Gemara comments: But he did not actually hear the particular vows, so one can infer from this that he need not hear her vows in order to nullify them.
הכל
(7) הָכָא נָמֵי דְּאָמַר לְכִי שָׁמַעְנָא וּלְמָה לִי מִן הַשְׁתָּא לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ קָסָבַר דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא הָהִיא שַׁעְתָּא.
The Gemara rejects this suggestion: Here too, one can understand the situation to be that he says: When I hear the particular vow, it will be nullified. The Gemara asks: But if so, why do I need, i.e., why must the husband state his nullification, from now; let him nullify them for her when he actually hears them. The Gemara answers: He reasons: Perhaps I will be preoccupied at that moment and will forget to nullify them. He therefore nullifies the vows beforehand, so that the nullification will take effect automatically when he hears them.
The Gemara rejects this suggestion: Here too, one can understand the situation to be that he says: When I hear the particular vow, it will be nullified. The Gemara asks: But if so, why do I need, i.e., why must the husband state his nullification, from now; let him nullify them for her when he actually hears them. The Gemara answers: He reasons: Perhaps I will be preoccupied at that moment and will forget to nullify them. He therefore nullifies the vows beforehand, so that the nullification will take effect automatically when he hears them.
כגון דאמר לה לכי שמענא – יהו מופרים. ומאחר דהפרה תליא בשמיעה למה ליה למימר השתא לכי שמע מפר לה.
קסבר דלמא מטרידנא ההיא שעתא – בשעה שישמע הנדר שמא יהא טרוד ולא יפרנו.
ולמה לי מן השתא. מאחר דאין ההפרה מועלת עד שישמע למה צריך לומר לה תחלה שיהו מופרין כשישמע יפר לה:
דלמא מטרידנא. ביום שמיעה ולא יהיה לי פנאי להפר לכך מפר מתחלה שתחול ההפרה למפרע:
הכא נמי לכי שמע – ולאינך נסחי דגרסי לעיל הכא דאמר לכי שמענא גרסי הכא נמי דאמר לכי שמענא ולאינך פרשו בתוספות דלאו למימרא דהוא אומר סתם מופר ליכי והנדר בטל מאליו כשישמענו אלא דאמר לה בהדיא בטל ליכי לכי שמענא.
ולמה ליה להפר מהשתא לכי שמע ליפר לה. הכא משמע דאינו מיפר בשעת שמיעה כלל אלא השתא הוא שמפר לבד ולעיל משמע דבשעת השמיעה מפר מדקאמר כי לא שמע למה לי למימר. ובהכרח נצטרך לומר דהכא מפר על העתיד כדאמרינן במתניתין כל נדרים שתדרי עד שאבא ממקום פלוני ומי יפר בשעת הנדר אם אינו עמה. ולעיל לא היה צריך לתרץ אלא על עיקר המשנה (ומה לנו) מה לו להפר (לו) לה השתא עד שעת שמיעה וההיא דלקמן דאפטרופוס שאני שהוא במקום הבעל להפר על כן לא יקשה כלל. הרי״ץ ז״ל.
והא ליכא למימר דשמיעת שלוחו תהוי במקום שמיעתו דהא לא שויא שליח אלא להפרה כדקתני אמר לו הפר אבל לשמיעה לא שויה שליח ואפילו הכי מיפר. שטה.
ודוחים: מכאן אין ראיה, הכא נמי [כאן גם כן] אפשר לפרש דאמר [שאומר]: ״לכי שמענא״ [כאשר אשמע] יהיו מופרים. ושואלים: אם כן למה לי שיפר מן השתא [מעכשיו]? לכי שמע ליפר [כאשר ישמע יפר] לה! ומשיבים: קסבר [סבור הוא]: דלמא מטרידנא ההיא שעתא [שמא אהיה טרוד באותה שעה] ואשכח להפר. ולכן מפר מראש, ותחול ההפרה כאשר ישמע.
The Gemara rejects this suggestion: Here too, one can understand the situation to be that he says: When I hear the particular vow, it will be nullified. The Gemara asks: But if so, why do I need, i.e., why must the husband state his nullification, from now; let him nullify them for her when he actually hears them. The Gemara answers: He reasons: Perhaps I will be preoccupied at that moment and will forget to nullify them. He therefore nullifies the vows beforehand, so that the nullification will take effect automatically when he hears them.
הכל
(8) תָּא שְׁמַע גהָאוֹמֵר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס כׇּל נְדָרִים שֶׁנּוֹדֶרֶת אִשְׁתִּי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר וְהֵפֵר לֵהּ יָכוֹל יְהוּ מוּפָרִין תַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ל׳:י״ד} אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
Come and hear a baraita: In the case of one who says to a steward [apotropos] appointed to manage his affairs in his absence: All vows that my wife vows from now until I arrive from such and such a place you should nullify, and the steward nullified the vows for her, one might have thought that they would be nullified. Therefore, the verse states: “Her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). The repetition of “her husband” teaches that it is the husband alone who may nullify his wife’s vows; this is the statement of Rabbi Yoshiya.
Come and hear a baraita: In the case of one who says to a steward [apotropos] appointed to manage his affairs in his absence: All vows that my wife vows from now until I arrive from such and such a place you should nullify, and the steward nullified the vows for her, one might have thought that they would be nullified. Therefore, the verse states: “Her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). The repetition of “her husband” teaches that it is the husband alone who may nullify his wife’s vows; this is the statement of Rabbi Yoshiya.
האומר לאפוטרופוס. בין הקם לה לא אמר כלום שאפי׳ אם הוא בעצמו הקם לה נדרים העתידה לינדר אינן קיימין:
ואישה יפרנו. ולא השליח:
ת״ש האומר לאפוטרופוס וכו׳ מכאן ועד שאבא – משאצא לדרך עד שאשוב והיינו לישנא דמכאן ולא אמר מיום זה.
ת״ל אישה יקימנו ואישה יפרנו – דכיון דכתב רחמנא אישה תרי זמני משמע דוקא אישה ולא השליח.
ב) יש לעיין בדין הקמה האם מועלת בלי שמיעה.
ג) יש לעיין לפי אותו צד שהבעל צריך לשמוע הנדר כדי שיפר, ובאופן ששמע הבעל ומינה שליח (ולאותה דעה בתנאיםא ששליחות מועלת להפרה), אם גם השליח צריך לשמוע או לא. ביאור השאלה – האם השמיעה דין בזכיית הבעל בלבד והרי שמע וזכה בזכות הפרתו או״ד השמיעה היא דין אף במעשה ההפרה. ונראה שלסברת הר״ן שאינו מפר בלי שמיעה משום שאינו מפר על הספק מסתבר שדין הוא במעשה ההפרה ואף שמיעת השליח מעכבת.
שם. גמ׳. דאמר לה לכי שמענה. הסבר תירוץ הגמרא הוא ששמיעה אינה תנאי מוקדם לצירוף הנדר לבעל ובזכייתו כי אף שלא שמע יכול לעשות מעשה הפרה. אמנם שמיעה מעכבת בחלות ההפרה – חלות ההפרה חייבת להצטרף לשמיעת הנדר. בהתאם לכך חלה ההפרה כשאמר מופר לך לכי שמענה כי השמיעה מצטרפת להפרה. הנה הר״ן מביא שתי דיעות האם הפרה זו חלה למפרע או רק משעת השמיעה ואילך. ונראה שלדיעה שחלה דוקא לאחר השמיעה, השמיעה מעכבת את חלות ההפרה ולפיכך חלה ההפרה דוקא מהשמיעה ואילך ולא לפני כן. ואילו לדיעה השניה שחלה ההפרה למפרע השמיעה היא תנאי בהפרה, כי ההפרה צריכה להצטרף לשמיעה – שתהיה הפרה מחמת שמיעה, אולם כשישמע אח״כ ונתקיים התנאי של שמיעה חלה ההפרה למפרע.
עיין בר״ן שמבחין בין אב לבעל, ששמיעת האב צריכה להיות לפני הנישואין ושמיעת הבעל יכולה להיות גם אחרי הנישואין ומועלת עבור ההפרה שעשה כשהיה ארוס. ונראה בביאור שיטתו שאחרי הנישואין אין לאב שום שייכות לבתו בנוגע לנדר ולכן שמיעתו אחרי הנישואין לאו כלום היא. ואילו הבעל מפר נדרי אשתו הנשואה, אלא שאינו מפר בקודמין. אינו יכול לעשות מעשה הפרה אחרי הנישואין בנוגע לנדרים שנדרה לפני הנישואין. ועכ״ז שמיעתו אחרי הנישואין שמה שמיעה לענין הנדרים שנדרה לפני הנישואין כשהיתה ארוסתו ומצטרפת עם הפרתו שהפר כשהיה ארוס. חסרון דקודמין הוא רק במעשה ההפרה אבל לא לגבי חלות הפרת הארוס. השמיעה אחרי הנישואין מועלת להחיל את ההפרה שהפר באירוסין.
שם. גמ׳. ת״ל אישה יקימנו ואישה יפרנו. אנו מוצאים שני דיני שליחות בתורה. בקניינים בגירושין ובקידושין עקב מינוי הבעלים השליח הופך להיות הבעלים על המעשה. ראייה לכך שלהרבה ראשונים (עיין ברמב״ם פ״ב מגירושין הלט״ו)ב אם מינה שליח לגרש את אשתו ואח״כ נשתטה המשלח בכל זאת יכול השליח לגרש את האשה מן התורה כי הפך להיות בעל הגירושין. אמנם גם לגבי מצוות כגון מצות בדיקת חמץ חלה שליחות, אך אין בהן העברת בעלות מהמשלח לשליח אלא שהוא ממונה לעשות מעשה בעלמא עבור המשלחו. ונראה לפי״ז שהפרה זקוקה לבעלות ואינה מעשה בעלמא, וצריכים איפוא להעביר את בעלות ההפרה לשליח, אולם גזיה״כ היא שבעל אינו יכול להעביר את בעלות ההפרה לשליח.
יעויין במס׳ ב״מ (דף צו.) לגבי האומר לשלוחו צא והשאל לי עם פרתי שהיא גם כן פלוגתא דר׳ יונתן ור׳ יאשיה, כלומר כשם שחלוקים לענין שליחות בהפרת נדרים כמו״כ חלוקים הם לענין שליחות בנוגע לדין בעליו עמו. ועיין שם בתוס׳ (ד״ה שליח וכו׳) שמפרשים שלדעת ר׳ יאשיה כשם שיש גזיה״כ הממעטת שליחות בהפרה כמו״כ מצויה גזיה״כ הממעטת שליחות בבעליו עמו. בביאור גזיה״כ זו נראה שאף בבעליו עמו צריכים חלות שם בעלים וגזיה״כ קובעת שבנוגע לדין בעליו עמו א״א להעביר הבעלות לשליח.
ביסוד הענין יתכן שהעברת בעלות לשליח דעלמא זקוקה לדעת קנין, ולפיכך מועילה שליחות ע״פ דעת קנין בקידושין, גיטין, ובקניני ממון. ואילו הפרה ובעליו עמו אע״פ שהם זקוקים לחלות שם בעלים בכל זאת אינם חלויות ע״פ דעת קנין ובכן לא חלה בהם שליחות.
שם. ר״ן ד״ה והא לא שמע ליה. לפי הר״ן אין שליחות לשמיעה משום ״דמי איכא מידי דבעל לא מצי מפר ושליח מצי משוי״ כלומר ששמיעה היא המעכבת בבעלות להפרה ולכן אין השליחות מועילה בלי שמיעת הבעל.ג ואילו הרא״ש כתב וז״ל דבמידי דממילא לא שייך מינוי שליחות עכ״ל. ביאור הדבר שאין כאן מעשה וליכא חלות שליחות לדבר שאינו מעשה. יוצא שהרא״ש חולק על הר״ן והוא סובר ששמיעה אינה מעכבת בחלות בעלות להפר.
א. פלוגתא דר׳ יאשיה ור׳ יונתן במס׳ נדרים ע״ב: ועי׳ בתשובת מרן הגרעק״א זצ״ל סי׳ מ״ז.
ב. עי׳ בב״ח ובפרי חדש ובערוך השלחן אה״ע סי׳ קכ״א ובאור שמח שם על הרמב״ם.
ג. סברה זו לכאורה סותרת את מה שאמר רבינו זצוק״ל למעלה בנוגע לדין לכי שמענה שאין שמיעה דין בבעלות ההפרה ורק בחלות ההפרה.
תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: האומר לאפוטרופוס (ממונה) שהעמיד בביתו לטפל בצורכי הבית כשהוא נעדר מביתו: כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני — הפר, והפר לה האפוטרופוס, יכול יהו מופרין — תלמוד לומר: ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״ (במדבר ל, יד), שאין יכול להפר אלא בעלה לבדו. אלו דברי ר׳ יאשיה.
Come and hear a baraita: In the case of one who says to a steward [apotropos] appointed to manage his affairs in his absence: All vows that my wife vows from now until I arrive from such and such a place you should nullify, and the steward nullified the vows for her, one might have thought that they would be nullified. Therefore, the verse states: “Her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). The repetition of “her husband” teaches that it is the husband alone who may nullify his wife’s vows; this is the statement of Rabbi Yoshiya.
הכל
(9) אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן מָצִינוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.
Rabbi Yonatan said to him: We have found everywhere in the Torah that the legal status of a person’s agent is like that of himself. Therefore, a steward can nullify the vows on the husband’s behalf.
Rabbi Yonatan said to him: We have found everywhere in the Torah that the legal status of a person’s agent is like that of himself. Therefore, a steward can nullify the vows on the husband’s behalf.
Rabbi Yonatan said to him: We have found everywhere in the Torah that the legal status of a person’s agent is like that of himself. Therefore, a steward can nullify the vows on the husband’s behalf.
הכל
(10) וַאֲפִילּוּ רַבִּי יֹאשִׁיָּה לָא קָאָמַר אֶלָּא מִשּׁוּם דִּגְזֵירַת הַכָּתוּב הוּא אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא דשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ וְהָא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ
The Gemara points out: And even Rabbi Yoshiya says that a steward cannot nullify the wife’s vows only because it is a Torah edict, based upon the words “her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). But according to everyone, the principle that the legal status of a person’s agent is like that of himself is generally valid. The only objection to the steward nullifying the vows is the Torah edict. The Gemara asks: But these vows were not heard by the steward? This indicates that not having heard the vows is not an obstacle to nullification.
The Gemara points out: And even Rabbi Yoshiya says that a steward cannot nullify the wife’s vows only because it is a Torah edict, based upon the words “her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). But according to everyone, the principle that the legal status of a person’s agent is like that of himself is generally valid. The only objection to the steward nullifying the vows is the Torah edict. The Gemara asks: But these vows were not heard by the steward? This indicates that not having heard the vows is not an obstacle to nullification.
ואפי׳ ר׳ יאשיה – אית ליה דשלוחו של אדם כמותו אי לאו משום דכתיב אישה יפרנו והיכי מצי משוי שליח כל זמן שלא נדרה הא לא שמע לנדרה אלא לאו ושמע לאו דוקא ואהכי מצי משוי שליח.
והא לא שמיע ליה. ושמיעת האפוטרופוס אינה כשמיעת הבעל ואע״פ שעשאו שליח להפר דבמידי דממילא לא שייך מנוי שליחות ובנזיר מוקים לה כר״א דאמר בעל מיפר עד שלא נדרה וכיון דאיהו מצי מיפר מצי נמי משוי שליח להפר נדרים של עתיד וכבר שנינו לעיל דלרבי אליעזר אין ההפרה מועלת עד ששמע הלכך פריך מי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד ושליח מצי עביד דמכח הך פירכא מוקי לה הש״ס בנזיר כר״א:
והא לא שמע ליה – כלומר בעל אלמא לא בעיא שמיעה וכי תימא לעולם אימא לך דבעי שמיעה ושאני הכא דאיכא שמיעה דאפוטרופוס וכיון דשלוחו של אדם כמותו הוה ליה כאילו שמע בעל תרצו בתוספות בשם הרב רבי יוסף ז״ל דליתא דאם איתא דבעי שמיעה מי איכא מידי דבעל לא מצי מפר ושליח מצי משוי דהא מהאי טעמא גופיה אוקים לה להך ברייתא במסכת נזיר (דף יב:) כר״א דס״ל דאדם מיפר נדרי אשתו קודם שתדור דאי לרבנן היכי לימא רבי יונתן מצינו בכל התורה כולה ששלוחו של אדם כמותו מי איכא מידי דאיהו לא מצי מיפר כיון דאכתי לא נדרה אשתו ושליח מצי משוי הלכך שפיר מוכח דלא בעיא שמיעה דכי שמע אפוטרופוס מאי הוי כיון דבעל לא מצי מיפר דהא לא שמע שליח נמי לא מצי מפר.
ר״ן שמיעה הס״ד הספק הס״ד:
בד״ה כל כו׳ שנא באביה כצ״ל ליה הס״ד:
בד״ה ושמע כו׳ אורחא דמלתא כצ״ל ופלוני הס״ד אותן הס״ד נדריה הס״ד במתניתין הס״ד:
בד״ה והא לא שמע כו׳ אפילו מרבנן כצ״ל חיילא וכדקא כצ״ל היקם אבל הכא כצ״ל דוקא הס״ד ואחר כך מ״ה ה״נ לכי שמע כצ״ל ולאינך פירושי כצ״ל מאליו כשישמענו כצ״ל זה הס״ד מקדש הס״ד:
בד״ה והא כו׳ דליתא דאם כן כצ״ל בעיא דכי כצ״ל:
ולענייננו נלמד מכאן: ואפילו ר׳ יאשיה לא קאמר [אינו אומר] שאין אפוטרופוס מפר אלא משום שגזירת הכתוב הוא שדווקא ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״, אבל מעיקר הדין דכולי עלמא [לדעת הכל] לולי גזירת הכתוב היינו אומרים כי שלוחו של אדם כמותו אף בהפרת נדרים, והיה השליח יכול להפר לה. והא [והרי] לא שמיע ליה [שמע הבעל עצמו] עדיין את הנדרים! ומכאן ראיה שהבעל עצמו יכול להפר אף בלא לשמוע.
The Gemara points out: And even Rabbi Yoshiya says that a steward cannot nullify the wife’s vows only because it is a Torah edict, based upon the words “her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). But according to everyone, the principle that the legal status of a person’s agent is like that of himself is generally valid. The only objection to the steward nullifying the vows is the Torah edict. The Gemara asks: But these vows were not heard by the steward? This indicates that not having heard the vows is not an obstacle to nullification.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
נדרים עב: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נדרים עב:, עין משפט נר מצוה נדרים עב: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לרש"י נדרים עב:, ראב"ן נדרים עב: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות רי"ד נדרים עב:, הלכות נדרים לרמב"ן נדרים עב:, רשב"א נדרים עב: – מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדרים עב: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נדרים עב:, ריטב"א נדרים עב:, ר"ן נדרים עב: – פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה, שיטה מקובצת נדרים עב:, מהרש"א חידושי הלכות נדרים עב:, רשימות שיעורים לגרי"ד נדרים עב: – רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן (CC-BY-NC 4.0), פירוש הרב שטיינזלץ נדרים עב:, אסופת מאמרים נדרים עב:
Nedarim 72b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nedarim 72b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nedarim 72b, Attributed to Rashi Nedarim 72b, Raavan Nedarim 72b, Tosefot Rid Nedarim 72b, Hilkhot Nedarim LaRamban Nedarim 72b, Rashba Nedarim 72b, Meiri Nedarim 72b, Peirush HaRosh Nedarim 72b, Ritva Nedarim 72b, Ran Nedarim 72b, Shitah Mekubetzet Nedarim 72b, Maharsha Chidushei Halakhot Nedarim 72b, Reshimot Shiurim Nedarim 72b, Steinsaltz Commentary Nedarim 72b, Collected Articles Nedarim 72b