(1) 
מִתְעַסֵּק דְּמַאי אִי דַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת חַיָּיב [דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל אהַמִּתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת חַיָּיב] שֶׁכֵּן נֶהֱנָה.
מִתְעַסֵּק דְּמַאי אִי דַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת חַיָּיב [דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל אהַמִּתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת חַיָּיב] שֶׁכֵּן נֶהֱנָה.The Gemara asks: The halakha that one who acts unawares is exempt is stated in which case? If you say it applies to the cases of forbidden fats and those with whom intercourse is forbidden this cannot be correct, as in those cases one who acts unawares is liable to bring a sin offering. As Rav Naḥman says that Shmuel says: With regard to one who acts unawares and transgresses the prohibitions of eating forbidden fats or engaging in intercourse with those with whom intercourse is forbidden, he is liable to bring a sin offering because he derived pleasure.
1 ומתעסק במאי אי בחלבים ובעריות. כגון כסבור רוק הוא ובלעו והיה חלב. ובעריות כגון שנפל מן הגג ונתקע. האי חייב הוא שכן נהנה. אלא פרט למתעסק בשבת בדבר היתר ובא לידי איסור שלא מדעתו דפטור. דמלאכת מחשבת אסרה תורה. דכל מלאכות ילפינן ממשכן ובמשכן כתיב מלאכת מחשבת. פרט למתעסק בדבר אחר. והיכי דמי מתעסק דשבת פטור. לרבא ואביי דפליגי במסכת שבת:
1. עד כאן שייך לעמוד הקודם
מתעסק בחלבים – כגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו אי נמי חלב וחלב לפניו וסבור שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן.
מתעסק בעריות – כגון נתכוון לבוא על אשתו נדה וסבור טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובאה אחותו במקומה ולא דמי לשוגג דשוגג כגון שנתכוון לזו עצמה וסבור שהיא אשתו.
מתעסק דמאי [של מה], באיזה מתעסק מדובר? אי [אם] במתעסק בחלבים ועריות, גם אם לא התכוון כלל לאכול חתיכה זו שאכל, או שלא נתכוון לבוא על אשה זו שבא עליה — הרי הוא חייב חטאת, שאמר רב נחמן אמר שמואל: המתעסק בחלבים ועריות — חייב, שכן נהנה!
The Gemara asks: The halakha that one who acts unawares is exempt is stated in which case? If you say it applies to the cases of forbidden fats and those with whom intercourse is forbidden this cannot be correct, as in those cases one who acts unawares is liable to bring a sin offering. As Rav Naḥman says that Shmuel says: With regard to one who acts unawares and transgresses the prohibitions of eating forbidden fats or engaging in intercourse with those with whom intercourse is forbidden, he is liable to bring a sin offering because he derived pleasure.
הכל
(2) וְאִי מִתְעַסֵּק בְּשַׁבָּת פָּטוּר מַאי טַעְמָא מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה.
And if you say it is referring a case of one who acts unawares on Shabbat this cannot be correct either, as it is already established that one who acts unawares on Shabbat is exempt. What is the reason? The Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat. Acts of labor that are not intended, or whose result is unintended, or whose consequence is destructive, are not included in this category. Therefore, it is already a known halakha that one who performs labor unawares on Shabbat is exempt.
אלא מתעסק בשבת – להכי אתא קרא למיפטריה. מתעסק בשבת מפרש לקמיה.
מלאכת מחשבת – שחשב ונתכוון למלאכה זו עצמה.
ואי [ואם] היה זה מתעסק בשבת — ודאי פטור מאי טעמא [מה טעם הדבר]? מלאכת מחשבת אסרה תורה, שחושב ומתכוון למלאכה שהוא עושה! ואם כן, איזה מתעסק הוצרך ר׳ אליעזר ללמוד מ״אשר חטא בה״?
And if you say it is referring a case of one who acts unawares on Shabbat this cannot be correct either, as it is already established that one who acts unawares on Shabbat is exempt. What is the reason? The Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat. Acts of labor that are not intended, or whose result is unintended, or whose consequence is destructive, are not included in this category. Therefore, it is already a known halakha that one who performs labor unawares on Shabbat is exempt.
הכל
(3) לְרָבָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַחְתּוֹךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר לְאַבָּיֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּנִתְכַּוֵּון לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר.
The Gemara answers: According to Rava, you find it is necessary to teach that one is exempt from bringing a sin offering for performing labor unawares on Shabbat in a case where one intended to cut a detached plant and he mistakenly cut a plant still attached. According to Abaye, who maintains he is liable in such a case, you find it necessary to teach that one who acts unawares is exempt in a case where he intended to lift a plant detached from the ground and mistakenly cut a plant still attached to the ground.
משכחת לה – מתעסק בשבת כגון שנתכוון כו׳.
להגביה – פטור לדברי הכל דהאי מתעסק הוי דלא נתכוון לשום חתיכה.
ומשיבים: לרבא משכחת לה [מוצא אתה אותה] כגון שנתכוון לחתוך בשבת את הדבר התלוש וחתך בטעות את המחובר, שאף שעשה פעולה שהתכוון לעשותה, לא עשה בדיוק לפי כוונתו; לאביי, שמחייב במקרה זה, משכחת לה [מוצא אתה אותה], כשנתכוון לעשות פעולה מותרת, כגון שנתכוון להגביה את התלוש ובתוך כך חתך את המחובר.
The Gemara answers: According to Rava, you find it is necessary to teach that one is exempt from bringing a sin offering for performing labor unawares on Shabbat in a case where one intended to cut a detached plant and he mistakenly cut a plant still attached. According to Abaye, who maintains he is liable in such a case, you find it necessary to teach that one who acts unawares is exempt in a case where he intended to lift a plant detached from the ground and mistakenly cut a plant still attached to the ground.
הכל
(4) דְּאִיתְּמַר נִתְכַּוֵּון לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ בוְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר פָּטוּר מַאי טַעְמָא דְּהָא לָא אִיכַּוַּון לְשׁוּם חֲתִיכָה לַחְתּוֹךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר אַבָּיֵי אָמַר חַיָּיב דְּהָא אִיכַּוַּון לְשׁוּם חֲתִיכָה רָבָא אָמַר ג פָּטוּר דְּהָא לָא אִיכַּוַּון לַחֲתִיכָה דְּאִיסּוּרָא.:
As it was stated: With regard to one who intended to lift a plant detached from the ground and mistakenly cut a plant still attached to the ground, all agree he is exempt from bringing a sin offering. What is the reason? It is due to the fact that he did not intend to act for the sake of cutting, i.e., he merely intended to lift the plant. By contrast, if one intended to cut a detached plant and he mistakenly cut a plant that is still attached, Abaye said he is liable, due to the fact that he intended to act for the sake of cutting. Although his intention was not to perform a prohibited cutting, nevertheless he had intent to cut, and therefore he is liable for the prohibited cutting he performed in practice. Rava said: He is exempt, due to the fact that he did not intend to perform a prohibited cutting.
לשון התוספות דאיתמר נתכוין להגביה התלוש וחתך המחובר – לפי מה שפירשנו צריך לומר ועלה בידו מחובר אותו עצמו שנתכוון לו דאי חתך מחובר אחר אמאי נקט נתכוון לתלוש אפי׳ נתכוין למחובר פטור כמו ההיא דשתי נרות ונתכוון לכבות את זו וכיבה את זו ורבינו שלמה יצחקי לא פירש כן.
דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא – ואם תאמר שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוון לאיסור ויש לומר בכל התורה כולה כשאמר מותר הוא בשוגג בדבר שהוא ידוע לנו שהוא איסור אבל הכא מתכוון לדבר שהוא היתר לכולי עלמא אם היה כפי מה שהוא סבור ולכך פטור משום דהוי מתעסק.
דאיתמר [שנאמר] שנחלקו אמוראים בענין זה: מי שנתכוון להגביה את התלוש וחתך בתוך כך את המחובר — פטור, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? דהא לא איכוון [שהרי לא התכוון] לשום (לשם) פעולת חתיכה. אבל אם נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר — אביי אומר: חייב, דהא איכוון לשום [שהרי התכוון לשם] פעולת חתיכה. רבא אמר: פטור, דהא לא איכוון [שהרי לא התכוון] לחתיכה דאיסורא [של איסור], אלא התכוון לחתוך דבר שמותר לו לחתוך.
As it was stated: With regard to one who intended to lift a plant detached from the ground and mistakenly cut a plant still attached to the ground, all agree he is exempt from bringing a sin offering. What is the reason? It is due to the fact that he did not intend to act for the sake of cutting, i.e., he merely intended to lift the plant. By contrast, if one intended to cut a detached plant and he mistakenly cut a plant that is still attached, Abaye said he is liable, due to the fact that he intended to act for the sake of cutting. Although his intention was not to perform a prohibited cutting, nevertheless he had intent to cut, and therefore he is liable for the prohibited cutting he performed in practice. Rava said: He is exempt, due to the fact that he did not intend to perform a prohibited cutting.
הכל
(5) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳.: תַּנְיָא אָמַר לָהֶן רַבִּי יוֹסֵי דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי.
§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua did not disagree with regard to one who performs prohibited labor during the intervening twilight period; rather, they both agree that he is exempt, as I say: He performed part of the labor today and he performed part of the labor the following day. It is taught in a baraita that Rabbi Yosei said to the other Sages: You were diligent to examine my opinion, and you found a refutation of my statement.
א שנינו במשנה, ר׳ יוסי אומר: לא נחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע על העושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויום הכיפורים, שגם ר׳ אליעזר פוטר, שמא מקצת מלאכה עשה ביום זה ומקצתה ביום האחר כו׳. תניא [שנויה ברייתא], אמר להן ר׳ יוסי: דקדקתם אחרי והשבתם לי תשובה ניצחת.
§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua did not disagree with regard to one who performs prohibited labor during the intervening twilight period; rather, they both agree that he is exempt, as I say: He performed part of the labor today and he performed part of the labor the following day. It is taught in a baraita that Rabbi Yosei said to the other Sages: You were diligent to examine my opinion, and you found a refutation of my statement.
הכל
(6) מַאי אָמְרִי לֵיהּ דַּאֲמַר לְהוּ דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי הָכִי א״ל אֲמַרוּ לֵיהּ הִגְבִּיהַּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מַהוּ אֲמַר לְהוּ דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי.
The Gemara asks: What did they say to him that led Rabbi Yosei to say to them: You were diligent to examine my opinion? The Gemara explains that this is what they said to him: What is the halakha in a case where one lifted an item at twilight between Shabbat and Yom Kippur and carried it from one domain to another? If the domains are adjacent, this act can be performed so quickly that even at twilight it does not span two days. For this reason, Rabbi Yosei said to them: You were diligent to examine my opinion.
הכי אמרו ליה – והכי אהדרו לדבריך שאתה אומר מקצת מלאכה עשה היום ומקצת למחר ופטור דלא עשה מלאכה שלימה ביום אחד הגביהה בין השמשות מהו כגון שהיה עומד ברשות היחיד בין השמשות והגביה חפץ ברשות הרבים דמשעה דאגבהיה חייב לטעמיה דמאן דאמר דלא בעי עקירה צורך הנחה אלא אגבהיה הויא אב מלאכה גמורה והגבהה אפשר להיות כהרף עין וליכא למימר מקצתה היתה היום ומקצתה למחר והלכך אמר להון דקדקתם אחרי והשבתונו. ואיכא דאמרי הגבהה בין השמשות במכה בקורנוס על הסדן בההיא הגבהה אהדרוה דהויא מאבות מלאכות ואין בה שהות:
הגביה – חפץ בין השמשות שבין שבת ליום הכיפורים כדי להוציאו דאהגבהה חייב מיד שיש הגבהה שהיא הוצאה כגון שהיא סמוך לרשות הרבים והוא עומד ברשות הרבים מהו היכי מצית למימר התם מקצתה היום ומקצתה למחר.
דקדקתם אחרי – וחשבתם לנצחני ולא הועלתם כלום דאיכא למימר נמי מקצת הגבהה היום ומקצת הגבהה למחר.
ושואלים: מאי אמרי ליה דאמר להו [מה אמרו לו חכמים שאמר להם] דקדקתם אחרי? הרי במשנה לא נאמר דבר! ומשיבים: הכי אמרו ליה [כך אמרו לו]: אם הגביה חפץ בין השמשות, והוציאו מרשות לרשות, מהו? שהרי פעולה זו אינה מתמשכת, שתוכל לומר שעשה מקצתה בשבת ומקצתה ביום הכיפורים. ואם כן ייתכן שנחלקו בעושה מלאכה בין השמשות! ועל כן אמר להו [להם]: דקדקתם אחרי, והשבתם לי תשובה ניצחת.
The Gemara asks: What did they say to him that led Rabbi Yosei to say to them: You were diligent to examine my opinion? The Gemara explains that this is what they said to him: What is the halakha in a case where one lifted an item at twilight between Shabbat and Yom Kippur and carried it from one domain to another? If the domains are adjacent, this act can be performed so quickly that even at twilight it does not span two days. For this reason, Rabbi Yosei said to them: You were diligent to examine my opinion.
הכל
(7) וְנֵימָא לְהוּ מִקְצָת הַגְבָּהָה הָיְתָה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר הָכִי נָמֵי קָאָמַר לְהוּ דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם.
Since according to Rabbi Yosei the period of twilight is instantaneous, the Gemara objects: But let him say to them: In this case as well, part of the lifting was performed today and part of it was performed tomorrow. The Gemara explains: That is also what he is saying to them: You were diligent to examine my opinion, and yet you have not accomplished anything, as I remain steadfast in my opinion.
ונימא להו ההיא הגבהה נמי הות מקצת היום כגון דהגבהה הוה היום והכאה בסדן למחר הא קא סבר ר׳ יוסי בין השמשות כהרף עין:
הכי נמי קאמר להו – ודקדקתם אחרי דקאמר דאין בדבריכם כלום:
ומקשים: ונימא להו [ושיאמר להם]: אף במקרה זה יש לומר: מקצת הגבהה היתה מהיום ומקצתה למחר! ומשיבים: הכי נמי קאמר להו [כך גם כן אמר להם], זו באמת היתה כוונת דבריו: דקדקתם אחרי, הקשיתם עלי ולא העליתם בידכם כלום.
Since according to Rabbi Yosei the period of twilight is instantaneous, the Gemara objects: But let him say to them: In this case as well, part of the lifting was performed today and part of it was performed tomorrow. The Gemara explains: That is also what he is saying to them: You were diligent to examine my opinion, and yet you have not accomplished anything, as I remain steadfast in my opinion.
הכל
(8) וּלְרַבִּי יוֹסֵי גְּמַר מְלָאכָה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּטוּר הָא שָׁמַעְנָא לֵיהּ דִּמְחַיֵּיב דדִּתְנַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַיָּיב.
The Gemara objects: And according to Rabbi Yosei, had the start of the labor been on Shabbat and the completion of the labor on Yom Kippur, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua would agree that he is exempt. But according to Rabbi Eliezer, would he really be exempt? Didn’t we hear that Rabbi Eliezer deems one liable for the final stage of a prohibited labor? As we learned in a mishna (Shabbat 105a) that Rabbi Eliezer says: One who weaves on Shabbat is liable to bring a sin offering if he weaves three threads at the beginning of work on a new item, or if he adds one thread to a preexisting woven fabric. Although the minimum number of threads required for the prohibited labor of weaving is generally three, Rabbi Eliezer deems one liable for a single thread that he adds to a woven fabric.
ולר׳ יוסי גמר מלאכה לר׳ אליעזר – הא שמענא דמיחייב דקאמר ואחד על האריג חייב דהיינו גמר מלאכה והכא נמי בהגבהה דבין השמשות ליחייב על גמר מלאכה דגמר מלאכה הויא ביום אחד ואמאי פטר ר׳ יוסי:
ולר׳ יוסי – נהי נמי דמקצתה היום ומקצתה למחר (הוא) גמר מלאכה הוא אמאי קאמר לדברי הכל פטור והא שמעינן ליה לרבי אליעזר דמחייב.
ושואלים: ולר׳ יוסי, שמניח כי אם עשה מקצת מלאכה בשבת ומקצתה ביום הכיפורים פטור לדעת הכל, יש לתמוה: וכי על גמר מלאכה, החלק שעשאו ביום השני לדעת ר׳ אליעזר פטור? הא שמענא ליה דמחייב [הרי שמענו אותו שהוא מחייב בזה]! דתנן [ששנינו במשנה], ר׳ אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחלה, כלומר כשמתחיל את האריגה, וכן אם מוסיף ואורג אפילו חוט אחד על האריג הקיים — חייב, למרות שעשה מקצת מלאכה!
The Gemara objects: And according to Rabbi Yosei, had the start of the labor been on Shabbat and the completion of the labor on Yom Kippur, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua would agree that he is exempt. But according to Rabbi Eliezer, would he really be exempt? Didn’t we hear that Rabbi Eliezer deems one liable for the final stage of a prohibited labor? As we learned in a mishna (Shabbat 105a) that Rabbi Eliezer says: One who weaves on Shabbat is liable to bring a sin offering if he weaves three threads at the beginning of work on a new item, or if he adds one thread to a preexisting woven fabric. Although the minimum number of threads required for the prohibited labor of weaving is generally three, Rabbi Eliezer deems one liable for a single thread that he adds to a woven fabric.
הכל
(9) אָמַר רַב יוֹסֵף רַבִּי יוֹסֵי אַלִּיבָּא דר״א דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכִי מַתְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וּשְׁנַיִם עַל הָאָרִיג חַיָּיב.:
Rav Yosef said in response: Rabbi Yosei, in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, would explain that this is what the mishna teaches: Rabbi Eliezer says: One who weaves on Shabbat is liable if he weaves three threads at the beginning of work on a new item, or if he adds two threads to a preexisting woven fabric.
אמר רב יוסף ר׳ יוסי אליבא דר׳ אליעזר הכי מתני ר׳ אליעזר אומר ושנים על האריג חייב דבגמר מלאכה הוי בשיעור מלאכה גמורה כדקאמר טעמא במסכת שבת חד חוט סתר תרי לא סתרי וכיון דבגמר מלאכה בעי שיעור מלאכה הילכך פטר שאני אמר מקצת עשה היום ומקצת למחר:
ושנים על האריג – כל השיעור הוא זה. ובתחלה היינו טעמא דבעי שלשה משום דסתרי דשנים אינן מתקיימין אבל הכא איכא למימר חציו היום וחציו למחר.
אמר רב יוסף: ר׳ יוסי אליבא [לפי שיטת] ר׳ אליעזר הכי מתני [כך הוא שונה] באותה משנה, ר׳ אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחלה, ושנים על האריג הקיים כבר — חייב, שאינו חייב אלא אם כן הוסיף שיעור שלם של מלאכת אריגה.
Rav Yosef said in response: Rabbi Yosei, in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, would explain that this is what the mishna teaches: Rabbi Eliezer says: One who weaves on Shabbat is liable if he weaves three threads at the beginning of work on a new item, or if he adds two threads to a preexisting woven fabric.
הכל
(10) א״ר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי.: תַּנְיָא א״ר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ה׳:א׳,י״ז,כ״א} כִּי תֶחֱטָא וְלֹא יָדַע פְּרָט לָזֶה שֶׁיָּדַע שֶׁחָטָא אָמַר לוֹ ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן זֶהוּ שֶׁמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ה׳:י״ז} וְעָשָׂה וְלֹא יָדַע וְזֶה לֹא יָדַע בַּמֶּה עָשָׂה.
§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda said: Rabbi Yehoshua would deem exempt one who does not know the nature of his sin even from bringing a provisional guilt offering. It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: Rabbi Yehoshua would deem exempt one who does not know the nature of his sin even from bringing a provisional guilt offering, as it is stated: “And if anyone sin, and do any of the commandments of the Lord that are not to be done, though he does not know it; yet is he guilty, and shall bear his iniquity” (Leviticus 5:17). The verse excludes this case, where he knew that he sinned. Rabbi Shimon said to Rabbi Yehuda: It can be inferred from this same verse that he does in fact bring a provisional guilt offering. The phrase “and do…though he does not know it” indicates that one brings an offering in a case such as this, when he did not know with which item he sinned.
נפש כי תחטא ולא ידע – אם חטא אם לאו כגון ספק חלב ספק שומן:
פרט לזה שידע שחטא – ודאי אבל אינו יודע מעין אי זו מלאכה:
א״ל ר׳ שמעון – אדרבה זהו עיקר עצמו שמביא אשם תלוי שנ׳ ועשתה ולא ידע שודאי עשה אבל לא ידע מה עשה והביא את אשמו:
ב בענין העושה אחת משתי עבירות ואינו יודע איזו מהן עשה, שר׳ אליעזר מחייב חטאת ור׳ יהושע פוטר, שנינו, אמר ר׳ יהודה: פוטרו היה ר׳ יהושע אף מאשם תלוי. ובענין זה תניא [שנויה ברייתא], אמר ר׳ יהודה: פוטרו היה ר׳ יהושע אף מאשם תלוי, שנאמר בו: ״נפש כי תחטא... ולא ידע״ (ויקרא ה, יז) — דווקא מי שלא ידע אם חטא מביא אשם תלוי, פרט לזה שידע שחטא אלא שאינו יודע במה חטא — שפטור. אמר לו ר׳ שמעון: להיפך, דווקא מי שחטא ולא ידע במה חטא — זהו שמביא אשם תלוי, שנאמר שם: ״נפש כי תחטא ועשה... ולא ידע״, והרי זה לא ידע במה עשה.
§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda said: Rabbi Yehoshua would deem exempt one who does not know the nature of his sin even from bringing a provisional guilt offering. It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: Rabbi Yehoshua would deem exempt one who does not know the nature of his sin even from bringing a provisional guilt offering, as it is stated: “And if anyone sin, and do any of the commandments of the Lord that are not to be done, though he does not know it; yet is he guilty, and shall bear his iniquity” (Leviticus 5:17). The verse excludes this case, where he knew that he sinned. Rabbi Shimon said to Rabbi Yehuda: It can be inferred from this same verse that he does in fact bring a provisional guilt offering. The phrase “and do…though he does not know it” indicates that one brings an offering in a case such as this, when he did not know with which item he sinned.
הכל
(11) אֲבָל סָפֵק אָכַל חֵלֶב סָפֵק לֹא אָכַל צֵא וּשְׁאַל עָלָיו אִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אִם לָאו מַאי הָוֵי עֲלַהּ.
The baraita continues: But in a case where there is uncertainty whether one ate forbidden fat and uncertainty whether one did not eat forbidden fat, which is a situation where he did not know if he sinned at all, it is unclear whether Rabbi Shimon maintains he is liable to bring a provisional guilt offering. Therefore, go and ask about it, to determine whether one brings a provisional guilt offering in such a case or not. The Gemara asks: What conclusion was reached about it?
אבל ספק אכל חלב ספק לא אכל – דפשיטא לך דמביא אשם תלוי אינו פשיטא אלא צא ושאל אם מביא אשם תלוי אם לא שהרי לא ידע שודאי עשה:
מאי הוי עלה – בהא דקאמר צא ושאל עליו בספק אכל ספק לא אכל ומאי קסבר ביה ר׳ שמעון:
אבל מי שאכל חתיכה, ספק אכל חלב ספק לא אכל, שלא ידע אם חטא — צא ושאל עליו אם מביא אשם תלוי אם לאו [לא]. ושואלים: מאי הוי עלה [מה היה עליה], כיצד נפתרה לדעת ר׳ שמעון שאלה זו?
The baraita continues: But in a case where there is uncertainty whether one ate forbidden fat and uncertainty whether one did not eat forbidden fat, which is a situation where he did not know if he sinned at all, it is unclear whether Rabbi Shimon maintains he is liable to bring a provisional guilt offering. Therefore, go and ask about it, to determine whether one brings a provisional guilt offering in such a case or not. The Gemara asks: What conclusion was reached about it?
הכל
(12) ת״ש תָּא שְׁמַע חָטָא וְלֹא יָדַע בַּמֶּה חָטָא אוֹ הסָפֵק חָטָא סָפֵק לֹא חָטָא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי מַאן שְׁמַעְנָא לֵיהּ דְּאָמַר חָטָא וְאֵין יָדוּעַ בְּמַאי חָטָא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן וְקָא תָנֵי סָפֵק חָטָא סָפֵק לֹא חָטָא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי שְׁמַע מִינַּהּ ס״ל סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָפֵק חֵטְא סָפֵק לֹא חָטָא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.:
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: If one sinned and did not know with what item he sinned, or if there is uncertainty whether he sinned and uncertainty whether he did not sin, he brings a provisional guilt offering. The Gemara infers: Whom did you hear who says that if one sinned and did not know with what item he sinned he must bring a provisional guilt offering? It is Rabbi Shimon. Consequently, this baraita must be in accordance with his opinion, and it teaches: If there is uncertainty whether one sinned and uncertainty whether one did not sin, he brings a provisional guilt offering. Conclude from the baraita that Rabbi Shimon holds: If there is uncertainty if one sinned and uncertainty if one did not sin, he brings a provisional guilt offering.
ת״ש דתניא חטא ואינו יודע מה חטא – באיזה מין מלאכה אי ספק חטא ספק לא חטא היינו ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי:
מאן שמעת ליה דאמר חטא כו׳:
חטא ואינו יודע במאי חטא – כגון חלב ונותר לפניו ולא ידע איזו מהן אכל או ספק חטא או ספק לא חטא כגון שומן וחלב לפניו.
ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: חטא ולא ידע במה חטא, או ספק חטא ספק לא חטא — מביא אשם תלוי. מאן שמענא ליה דאמר [מי שמענו אותו שאומר]: חטא ואין ידוע במאי [במה] חטא מביא אשם תלוי? ר׳ שמעון הוא, כפי ששנינו בברייתא, וקא תני [והוא שונה]: ספק חטא ספק לא חטא — מביא אשם תלוי, שמע מינה [למד מכאן] כי סבירא ליה [סבור הוא] לר׳ שמעון: ספק חטא ספק לא חטא — מביא אשם תלוי.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: If one sinned and did not know with what item he sinned, or if there is uncertainty whether he sinned and uncertainty whether he did not sin, he brings a provisional guilt offering. The Gemara infers: Whom did you hear who says that if one sinned and did not know with what item he sinned he must bring a provisional guilt offering? It is Rabbi Shimon. Consequently, this baraita must be in accordance with his opinion, and it teaches: If there is uncertainty whether one sinned and uncertainty whether one did not sin, he brings a provisional guilt offering. Conclude from the baraita that Rabbi Shimon holds: If there is uncertainty if one sinned and uncertainty if one did not sin, he brings a provisional guilt offering.
הכל
(13) ר׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳ אִם כֵּן מָה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ד׳:כ״ג} אשר חָטָא בה פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק.:
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri say: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua did not disagree with regard to a case where his lack of knowledge involves items from one category. And the last clause in the mishna concludes: If it is so, what is the meaning when the verse states: “If his sin, wherein he has sinned” (Leviticus 4:23), from which it is derived that one is liable only if the object of the sin was the one he intended? It serves to exclude one who acts unawares and does not intend to perform a prohibited action at all.
לא נחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב – כגון היו לפניו שני גפנים או ב׳ תאנים ונתכוון ללקוט את זו ולקט את האחרת שהוא חייב הואיל ושם אחד הוא גפן וגפן או תאינה ותאינה:
על מה נחלקו על דבר שהוא משום ב׳ שמות – כגון אם נתכוון לבצור וקצר או לבצור ענבים ולקט תאנים שר׳ אליעזר מחייב ור׳ יהושע פוטר:
ג שנינו במשנה, ר׳ שמעון שזורי ור׳ שמעון אומר: לא נחלקו כו׳, אם כן, מה תלמוד לומר ״או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה״ (שם ד, כג)? פרט למתעסק.
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri say: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua did not disagree with regard to a case where his lack of knowledge involves items from one category. And the last clause in the mishna concludes: If it is so, what is the meaning when the verse states: “If his sin, wherein he has sinned” (Leviticus 4:23), from which it is derived that one is liable only if the object of the sin was the one he intended? It serves to exclude one who acts unawares and does not intend to perform a prohibited action at all.
הכל
(14) אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל מִתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת חַיָּיב שֶׁכֵּן נֶהֱנָה מִתְעַסֵּק בַּשַּׁבָּת פָּטוּר מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה.
In connection to this halakha about one who acts unawares, Rav Naḥman says that Shmuel says: With regard to one who acts unawares and transgresses the prohibitions of eating forbidden fats or engaging in intercourse with those with whom intercourse is forbidden, he is liable to bring a sin offering because he derived pleasure from his actions. By contrast, one who acts unawares and performs a prohibited labor on Shabbat is exempt, as the Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat, which does not include an act of labor that is not intended, or whose result is unintended.
ר׳ יהודה אומר לא מיבעיא בדבר שהוא משום שם אחד דמחייב ר׳ אליעזר אלא אפי׳ ללקט תאנים ולקט ענבים כו׳ – דהיינו דבר שהוא משום ב׳ שמות אפילו הכי ר׳ אליעזר מחייב ור׳ יהושע פוטר. ותמיה אני אם יפטר ביה ר׳ יהושע שהרי בין כך ובין כך מלאכה עשה:
בענין זה מביאים, אמר רב נחמן אמר שמואל: מתעסק בחלבים ועריות, כגון שאכל בלא שהתכוון לאכול מה שאכל, או שבא על אשה בלא שיתכוון לבוא עליה — חייב, שכן נהנה. אבל מתעסק בשבת וכגון שנתכוון ללקט תאנה וליקט תאנה אחרת — פטור, כי מלאכת מחשבת אסרה תורה, שחושב ומתכוון למה שהוא עושה.
In connection to this halakha about one who acts unawares, Rav Naḥman says that Shmuel says: With regard to one who acts unawares and transgresses the prohibitions of eating forbidden fats or engaging in intercourse with those with whom intercourse is forbidden, he is liable to bring a sin offering because he derived pleasure from his actions. By contrast, one who acts unawares and performs a prohibited labor on Shabbat is exempt, as the Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat, which does not include an act of labor that is not intended, or whose result is unintended.
הכל
(15) א״ל אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְהָא תִּינוֹקוֹת דְּכִי מִתְעַסֵּק דָּמֵי וּתְנַן מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ופּוֹטֵר.
Rava said to Rav Naḥman: But isn’t the case of the two babies considered like a case where one acts unawares, and yet we learned in a mishna (Shabbat 137a): In the case of one who had two babies to circumcise, one of whom he was required to circumcise on Shabbat and one whom he was required to circumcise the day after Shabbat, and he forgot and circumcised the one that should have been circumcised after Shabbat on Shabbat, Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin offering, as circumcision before its appointed time does not override Shabbat. And Rabbi Yehoshua deems him exempt from bringing a sin offering.
א״ל ר׳ שמעון שזורי1 אין בודאי פטור בזה שאין כך כדבריך למה נאמר אשר חטא בה דהיינו משמע עד שחטא בה באותה מלאכה שנתכוון וזה עשה אותה שלא נתכוון אמר לו ר׳ יהודה אשר חטא בה ההוא פרט למתעסק בהיתירא ועלתה בידו איסורא לרבא כדאית ליה ולאביי כדאית ליה אתא אבל (ביה) [במתעסק באיסורא] תמיה אני אם יפטר בה ר׳ יהושע:
1. מדברי רבינו נראה שהיה גורס במשנה א״ל ר״ש שזורי א״כ למה נאמר וכו׳ ור׳ יהודה השיב לו פרט למתעסק.
תינוקות היינו מתעסק – שנתכוון למול את זה ומל את זה ושוגג כגון שהיה מתכוין לזה עצמו אבל סבור שנולד בשבת.
אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: והא [והרי] תינוקות, שמל בשבת בטעות תינוק שלא הגיע יומו השמיני, דכי מתעסק דמי [שכמו מתעסק הוא נחשב], ותנן [ושנינו במשנה]: מי שהיו לו שני תינוקות למול, אחד היה צריך למול בשבת ואחד למול אחר השבת (ביום ראשון), ושכח ומל את זה של אחר השבת בשבת — ר׳ אליעזר מחייב חטאת, שלא ניתנה שבת להידחות אצלו, ונמצא שעשה בשוגג מלאכה האסורה בשבת, ור׳ יהושע פוטר.
Rava said to Rav Naḥman: But isn’t the case of the two babies considered like a case where one acts unawares, and yet we learned in a mishna (Shabbat 137a): In the case of one who had two babies to circumcise, one of whom he was required to circumcise on Shabbat and one whom he was required to circumcise the day after Shabbat, and he forgot and circumcised the one that should have been circumcised after Shabbat on Shabbat, Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin offering, as circumcision before its appointed time does not override Shabbat. And Rabbi Yehoshua deems him exempt from bringing a sin offering.
הכל
(16) עַד כָּאן לָא פָּטַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְלֹא עָשָׂה מִצְוָה פָּטוּר אֲבָל מִתְעַסֵּק בְּדָבָר דְּלָאו מִצְוָה אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְחַיַּיב.
Rava explains his objection: Rabbi Yehoshua deemed him exempt only here, in that particular case, because he holds that if one erred with regard to a mitzva and did not perform the mitzva but committed a transgression instead, he is exempt. But in a case where one acts unawares in a matter that does not involve a mitzva, even Rabbi Yehoshua deems him liable. This indicates that according to both opinions, in general one who commits a transgression on Shabbat while acting unawares is liable.
ועד כאן לא קא פטר ר׳ יהושע אלא משום דקסבר טעה בדבר מצוה כסבור [דעושה] מצוה כגון זה כסבור שמצותו היום ואינה עד למחר הואיל וטועה בדבר מצוה פטור אבל מתעסק בדבר דלאו מצוה ובא לידי איסורא בשבת אפי׳ ר׳ יהושע מחייב. ותיובתא לשמואל דאמר מתעסק בשבת לדברי הכל פטור:
והרי עד כאן לא שמענו שפטר ר׳ יהושע אלא משום דקסבר [שהוא סבור]: מי שטעה בדבר מצוה, שחשב שהוא עושה מצוה, ולא עשה מצוה — פטור, אבל מתעסק בדבר דלאו [שאינו] מצוה, כגון שנתכוון ללקוט תאנים שחורות וליקט לבנות — אפילו ר׳ יהושע מחייב!
Rava explains his objection: Rabbi Yehoshua deemed him exempt only here, in that particular case, because he holds that if one erred with regard to a mitzva and did not perform the mitzva but committed a transgression instead, he is exempt. But in a case where one acts unawares in a matter that does not involve a mitzva, even Rabbi Yehoshua deems him liable. This indicates that according to both opinions, in general one who commits a transgression on Shabbat while acting unawares is liable.
הכל
(17) אָמַר לוֹ הַנַּח לַתִּינוֹקוֹת הוֹאִיל וּמְקַלְקֵל בְּחַבּוּרָה חַיָּיב מִתְעַסֵּק בְּחַבּוּרָה חַיָּיב.
Rav Naḥman said to Rava: Leave aside the case of the babies. No proof can be derived from there, as the transgression in that case is the act of inflicting a wound on Shabbat. This is an exceptional case, since one who inflicts a destructive wound is liable despite the fact that one is usually exempt from liability if he performs perform non-constructive acts on Shabbat. Consequently, the standard requirement of constructive labor on Shabbat does not apply, which is why one who acts unawares and inflicts a wound is also liable.
א״ל מהכא לא מצית דייק דהכא מ״ט מחייב ר׳ אליעזר גבי תינוקות הואיל ומקלקל בחבורה בעלמא בשבת דחייב לדברי הכל הכא נמי גבי מילה מתעסק בחבורה דלאו דמצוה נמי חייב אבל בשאר כל מילי דשבת מתעסק פטור לדברי הכל:
מקלקל בחבורה חייב – דהכי אמרינן בבבא קמא בפרק המניח את הכד (דף לד:) כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר.
אמר לו: הנח לדין המל תינוקות, שיש בו חומרה מיוחדת, הואיל ומקלקל בחבורה חייב כלומר, מי שעושה חבורה בשבת חייב, למרות שמקלקל בשבת בדרך כלל פטור, לכן גם מתעסק בחבורה, שלא נתכוון לעשות חבורה בתינוק זה אלא באחר — צריך להיות חייב (אלא שהוא פטור משום שטעה בדבר מצוה).
Rav Naḥman said to Rava: Leave aside the case of the babies. No proof can be derived from there, as the transgression in that case is the act of inflicting a wound on Shabbat. This is an exceptional case, since one who inflicts a destructive wound is liable despite the fact that one is usually exempt from liability if he performs perform non-constructive acts on Shabbat. Consequently, the standard requirement of constructive labor on Shabbat does not apply, which is why one who acts unawares and inflicts a wound is also liable.
הכל
(18) אֵיתִיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אפי׳ אֲפִילּוּ מִתְכַּוֵּין לְלַקֵּט תְּאֵנִים וְלִיקֵּט עֲנָבִים עֲנָבִים וְלִיקֵּט תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת וְלִיקֵּט לְבָנוֹת לְבָנוֹת וְלִיקֵּט שְׁחוֹרוֹת ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זפּוֹטֵר.
The Gemara cites another difficulty with regard to the claim that one who acts unawares when he performs a labor on Shabbat is exempt. Rav Yehuda raised an objection to Shmuel from the mishna. Rabbi Yehuda says: Even if one intended to pick figs and he picked grapes, or to pick grapes and he picked figs, or to pick black figs and he picked white figs, or to pick white figs and he picked black figs, Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin offering and Rabbi Yehoshua deems him exempt.
איתיביה [הקשה לו] רב יהודה לשמואל, שאמר כי מתעסק בשבת פטור, ממה ששנינו במשנתנו, ר׳ יהודה אומר: אפילו מתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, או התכוון ללקוט שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות — ר׳ אליעזר מחייב חטאת, ור׳ יהושע פוטר.
The Gemara cites another difficulty with regard to the claim that one who acts unawares when he performs a labor on Shabbat is exempt. Rav Yehuda raised an objection to Shmuel from the mishna. Rabbi Yehuda says: Even if one intended to pick figs and he picked grapes, or to pick grapes and he picked figs, or to pick black figs and he picked white figs, or to pick white figs and he picked black figs, Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin offering and Rabbi Yehoshua deems him exempt.
הכל
(19) וְהָא הָכָא מִתְעַסֵּק הוּא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי לָא קָא פָטַר אֶלָּא מִן מִינָא לְמִינָא אֲבָל בְּחַד מִינָא אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְחַיַּיב.
Rav Yehuda explained his objection: And this case here is concerning one who acts unawares, and yet not only does Rabbi Eliezer deem him liable, but Rabbi Yehoshua too deemed him exempt from bringing a sin offering only if he unwittingly switched one type for another type, e.g., grapes for figs, or white figs for black figs. But in a case where he unwittingly switches one for another within one type, even Rabbi Yehoshua deems him liable.
והא הכא דמתעסק הוא בשבת במין זה וליקט מין אחר ומחייב ר׳ אליעזר ואפי׳ ר׳ יהושע נמי לא פטר אלא ממינא למינא כי נתעסק במין ועלה בידו מין אחר אבל בחד מינא כגון דמתעסק בגפן זו ולקט אחרת אפי׳ ר׳ יהושע מחייב שמין אותה מלאכה שנתכוון עשה אלמא דמתעסק בשבת חייב:
אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייב – ואת אמרת מתעסק בשבת פטור דמשמע בסתם ואפילו בחד מינא.
אפילו ר׳ יהושע מחייב – דלאו מתעסק הוא שהרי ללקיטת תאנים נתכוין וליקט תאנים אף על גב דאביי ורבא לא פטרי במתעסק אלא במתכוין להיתר כגון לחתוך את התלוש אבל שמואל אפי׳ במתעסק באיסור פטר מדנקט הש״ס למילתיה מלאכת מחשבת אסרה תורה משמע שיתכוין בו.
אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייב – לכך פריך לשמואל ולא פריך לאביי ורבא דלעיל משום דלשמואל איירי בהכי במתכוין לאיסור ומיפטר מטעם מלאכת מחשבת אבל לאביי ורבא לא פריך משום דאינהו לא מיירו בהכי אלא מיירו שנתכוון להיתר דפטור מטעם בה פרט למתעסק דהכי סוגיא דלעיל.
ויש לשאול: והא הכא [והרי כאן] מתעסק הוא, שלא עשה מה שהתכוון אליו, ור׳ יהושע נמי לא קא פטר [גם כן אינו פוטר] אלא כשטעה מן מינא למינא [בין מין למין], בין תאנים לענבים, או בין תאנים שחורות ללבנות, אבל בחד מינא [במין אחד], כגון שנתכוון ללקט תאנה לבנה זו וליקט תאנה לבנה אחרת — אפילו לדעת ר׳ יהושע מחייב [מתחייב חטאת]! אמר ליה
Rav Yehuda explained his objection: And this case here is concerning one who acts unawares, and yet not only does Rabbi Eliezer deem him liable, but Rabbi Yehoshua too deemed him exempt from bringing a sin offering only if he unwittingly switched one type for another type, e.g., grapes for figs, or white figs for black figs. But in a case where he unwittingly switches one for another within one type, even Rabbi Yehoshua deems him liable.
הכל
(20) אֲמַר לֵיהּ שִׁינָּנָא שְׁבוֹק מתני׳ מַתְנִיתִין וְתָא בָּתְרַאי הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁאָבַד מְלַקֵּט מִלִּבּוֹ נִתְכַּוֵּון לְלַקֵּט עֲנָבִים וְשָׁכַח וְסָבוּר תְּאֵנִים בָּעֵינָא וְהָלְכָה יָדוֹ עַל הָעֲנָבִים דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר הֲרֵי נֶעֶשְׂתָה כַּוָּונָתוֹ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר הֲרֵי לֹא נֶעֶשְׂתָה כַּוָּונָתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ
Shmuel said to Rav Yehuda in response: Large-toothed one [shinnana], leave the mishna and follow after me, i.e., it should not be understood as you think. What are we dealing with here? We are dealing with a case where the picker lost his train of thought. He had initially intended to pick grapes and then he forgot his initial intention and thought: It is figs that I want. But his hand unwittingly went among the grapes and he picked the grapes he had initially intended. In that case Rabbi Eliezer holds he is liable, as his initial intention was fulfilled. And Rabbi Yehoshua holds f his current intention and thought are not fulfilled, and therefore he is exempt. By contrast, in a standard case where one acts unawares, both agree that he is exempt.
א״ל שמואל הכא במאי עסקינן דמחייב ר׳ אליעזר כגון שאבד מלקט מלבו – כלומר שאבד ונשתכח מלבו מה שנתכוון ללקוט תחלה כגון שנתכוון מתחלה ללקוט ענבים ושכח וכסבור תאנים בעא ללקוט וכשבקש ללקוט תאנים הלכה ידו בלא דעתו על הענבים ולקטן:
דר׳ אליעזר סבר הרי נעשית כוונתו – מה שנתכוון תחלה וחייב:
ור׳ יהושע סבר הרי לא נעשתה בקשתו ומחשבתו – שבשעה שליקט לא נעשתה בקשתו ומחשבתו שהוא ביקש תאינים וליקט ענבים אבל בעלמא אפי׳ במין אחד בשלא ליקט אותו עצמו שחשב עליו [אלא] של גפן אחר פטור לדברי הכל וכ״ש בב׳ מינין:
ותא בתראי – תריץ כוותי דמתעסק פטור והכא לאו מתעסק הוא דאותה שנתכוין אותה ליקט ומאי טעמא פטר רבי יהושע כגון שאבד מלקט מלבו מחשבה ראשונה של לקיטה אבדה מלבו ושכחה כגון שנתכוין ללקוט ענבים ושכח וכסבור תאנים בעינא והלכה ידו על הענבים וליקטן בלא מתכוון הרי נעשית בקשתו שלענבים היה צריך [אבל לא נעשית מחשבתו] שבשעת לקיטה חשב על התאנים ועכשיו נמצא שלא נעשית מחשבתו ואנן תרוייהו בעינן בקשתו ומחשבתו.
הכא במאי עסקינן שאבד מלקט מלבו כגון שנתכוון כו׳ – ובהא פליגי ר׳ אליעזר ורבי יהושע כדמפרש הש״ס וניחא עתה דלא פריך הא בחד מינא חייב דדכוותיה בחד מינא קמיירי כגון שנתכוון ללקט תאנים הללו ושכח וכסבור תאנים אחרים בעינא שהם מצד אחר והלכה ידו על התאנים הראשונים ומשום הכי חייב כיון דמעיקרא לתאנים הללו נתכוון דהא דפטור מטעם מלאכת מחשבת בנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר מיירי שלא אבד מלקט מלבו שלא נתכוון מעולם [אלא] לאותו מחובר הראשון.
[לו] שמואל לרב יהודה: שיננא [גדול השיניים], שבוק מתניתין ותא בתראי [עזוב את המשנה ובוא אחרי], כלומר, אין להבין משנה זו כפשוטה, אלא הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? כגון שאבד מלקט מלבו, כלומר, ששכח מה שרצה ללקט, ואחר כך הזדמן לו שליקט שלא בכוונה את שהתכוון אליו בתחילה, וכגון שנתכוון ללקט ענבים, ושכח וסבור תאנים בעינא [רוצה אני], והלכה ידו על הענבים ואותם ליקט, שר׳ אליעזר סבר [סבור]: הרי נעשתה כוונתו, שהרי מתחילה נתכוון ללקט ענבים ולכן חייב, ור׳ יהושע סבר [סבור]: הרי לא נעשתה כוונתו ומחשבתו כלומר, אף על פי שנתכוון ללקט ענבים, ונעשתה כוונתו, מכל מקום באותה שעה לא חשב ללקוט תאנים, ואינו חייב חטאת אלא אם עשה דבר שהתכוון אליו וגם עכשיו הוא חושב עליו. אבל המתעסק, שעשה דבר שלא התכוון אליו מתחילה, וכגון שהתכוון ללקט תאנה אחת וליקט תאנה אחרת — פטור, לדעת הכל.
Shmuel said to Rav Yehuda in response: Large-toothed one [shinnana], leave the mishna and follow after me, i.e., it should not be understood as you think. What are we dealing with here? We are dealing with a case where the picker lost his train of thought. He had initially intended to pick grapes and then he forgot his initial intention and thought: It is figs that I want. But his hand unwittingly went among the grapes and he picked the grapes he had initially intended. In that case Rabbi Eliezer holds he is liable, as his initial intention was fulfilled. And Rabbi Yehoshua holds f his current intention and thought are not fulfilled, and therefore he is exempt. By contrast, in a standard case where one acts unawares, both agree that he is exempt.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.