רשות לעצמו – קא סלקא דעתך כל אחד יטלטל בגגו משמע.
(1) 
רְשׁוּת לְעַצְמוֹ בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל נִיחָא אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא.
רְשׁוּת לְעַצְמוֹ בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל נִיחָא אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא.is a domain in and of itself. This indicates that each roof constitutes a discrete domain, and one may carry throughout this entire domain. Granted according to the opinion of Shmuel, this works out well, but according to the opinion of Rav, it is difficult.
אלא לרב קשיא. י״ל דהוה מצי לתרוצי הכי במאי עסקינן בשיש מחיצות ביניהם, אלא דבעי לאוקומי אפילו בשאין ביניהם מחיצות הנכרות. ולפי מה שאמרו לדעת רבותינו הצרפתים ז״ל דבשתקרת הגג בולטת על המחיצות, חשיבי מחיצות שאינן ניכרות ואין (בולטין) [מטלטלין] בה אלא בד׳ אמות לרב, הוא הדין דהוי מצי לאקשויי ליה מגגין השווין לר׳ מאיר דמטלטלין בכלן (עירובין צ.) אלא דאי הוה מקשינן ליה מדר׳ מאיר הוה מתרץ ליה בשהמחיצות החיצוניות נכרות וכדמשני לקמן (שם).
וחזרו בגמ׳ ואמרו על רב יוסף שתמה על דברי שמואל במה שאמר שאף במחיצות שאין נכרות אומרי׳ גוד אסיק ואמר על זה לא שמיעא לי הא שמעתא ואהדריה אביי את אמריתה ניהלן ואהא אמריתה ניהלן גג גדול סמוך לגג קטן גדול מותר להכניס בו כלי בית של מטה ואין פני קטן אוסרי׳ מצד שאסור להוציא כלי ביתו לגגו של חברו ונמצא גגו נפרץ למקום האסור לו שהקטן הרי הוא לגדול כפתח שהרי יש גיפופין לגדול מכאן ומכאן יתר על רחב הקטן או ד׳ טפחי׳ מצד אחד וכן שאין הפרצה ביתר מעשר אבל קטן אסור להוציא כלי ביתו לשם שהרי נפרץ הוא במלואו לגדול וזו לענין פסק דברי הכל היא שהרי אף לר׳ מאיר ור׳ שמעון דוקא לכלים ששבתו בתוכן אבל לכלי הבית להוציא מביתו לגג חברו או לגג המשותף אינן רשות אחת וגדול מותר שפרצתו שכנגד הקטן אצלו כפתח וקטן אסור שנפרץ הוא במלואו ומ״מ לענין פי׳ אתה יכול יפרשה לדעת חכמי׳ שאמרו כל אחד רשות לעצמו ואיסורו של מטה אוסרו מלמעלה אף לכלים ששבתו בגגו והרי נמצא שזו קשה לשמואל שהרי יש כאן מחיצה אמצעית אלא שאינה נכרת והיה לו להתיר יטלטל בכל הגג אף בקטן מטעם גוד אסיק ואמרת לן עלה משמיה דשמואל לתרוצה למתניתי׳ אליביה לא שאנו אלא שיש דיורין על זה ועל זה שעוברין תמיד מזה לזה שבנמצאת המחיצה נדרסת ומחיצה הנדרסת אין אומרי׳ בה גוד אסיק אבל אין בה דיורין מותר אף הקטן מטעם גוד אסיק אבל כשיש בה דיורין הותר הגדול מצד הגיפופין והם מותר כותלי הגדול על הקטן שאינם נדרסות ואעפ״כ לא שב רב יוסף מתמיהתו והשיבם אנא הכי אמרי לכו לא שאנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה ר״ל בכל סביבותיהם חוץ מן הצד שהם מחוברים בו ומחיצות הגדול מקיפות והולכות וסובבות על הקטן שהגדול נתון בגיפופי המחיצות ואין הקטן אוסרו מפני שהוא לו כפתח אבל הקטן אסור הואיל ונפרץ במלואו אבל אם אין שם מחיצות אף הגדול אסור ומחיצות הבית לא יתירו שהרי אינן ניכרות וחזרו והזכירוהו שדיורין אמר להם ואף הוא השיבם שאם אמר להם לשון דיורין כך היה הענין לא שאנו שהקטן אסור בין לעצמו בין לגדול לטלטל בו אלא שיש מחיצה הראוי׳ לדירה על כל אחד מהם ר״ל מחיצת עשרה טפחים ששיעור זה ראוי לדפנות של דירה שהרי גלו שתיהן את דעתן שרוצה כל אחד להשתמש בשלו ונמצא הגדול מותר בגיפופין והקטן נאסר מתורת נפרץ במלואו לעצמו ואף תשמישו נאסר לבני גדול שהרי מ״מ לא מחלו בני קטן זכותם לבני גדול שהרי אף הם גלו בדעתם שרוצים להשתמש בשלהם אבל אם יש מחיצה הראויה לדירה על הגדול ולא על הקטן אף הקטן מותר לבני גדול אף לכלים ששבתו בתוך ביתם שהרי סלקי בני קטן את עצמם מגגן ומחלו טלטולן לבני גדול והוה ליה כמביתו לגגו ועל דרך מה שאמרו אחד שעשה סולם קבוע לגגו והאחרים לא עשו כן לגגן הרי זה מותר בכל הגגות כלן שמן הסתם אף הם סלקו עצמם ומחלוהו לזה ונשאר רב יוסף בתמיהתו וכבר פסקנו שאין הלכה כשמואל ודברי רב יוסף מיהא כלם הלכה הם ושמועה זו של סולם פירושה אף להוציא להם מביתו כמו בגג שיש בו מחיצה הראויה לדירה שאלו לטלטל מגג לגג ואליבא דרבנן היאך אמרה רב נחמן אליבא דרבנן שאין הלכה כמותם אלא לדעת ר׳ שמעון אמרה ואפי׳ מביתו קאמ׳ שכלם מחלו לו והרי הן כגג שלו ושאר בעלי הגגין כל אחד אסור בשלו בכלים ששבתו בתוך ביתו שהרי אין הגגין שלהם אלא של זה:
ואביי חידש עוד בענין זה שאם בנה עליה על גבי ביתו שזהו כעשיית סולם להיות שאר הגגין נמחלים לו אם חזר ובנה לפניה רקה ארבעה ר״ל איצטבה רחבה ארבעה הרי סלק עצמו מן הגגות ולא קבל מחילתם והותרו כל הגגות לבעליהן כל אחד בשלו לפי ענינו ודוקא בשעשה את הרקה בינו ובין הגגות בענין שיראה ממנה כאלו עשאה להבדיל בין גגו לגג חברו אבל אם נראה ממנה שעשאה לעמוד עליה לשמור את גינתו או את תרביצו נשארו הגגות באיסורן ועל זו אמרו פעמים שרקה לאסור ולמדת שאם עשו כלם סולם קבוע כל אחד מותר בשלו ואסור בשל חברו ומ״מ אמרו על זו בתלמוד המערב דוקא בשכלם עולים בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי אותו של צורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטפס ועולה מטפס ויורד כלומר שאינו פתח ונמחל לבעלי הצורי וגדולי הרבנים מפרשים בשמועה זו דרך אחרת והוא שהם גורסי׳ בנה עליה על גבי ביתו ועשה לפניה רקה ארבעה הותר בכל הגגות והם מפרשים רקה פתח קטן וכל שבנה עליה והקיף כל גגו מחיצות לעלייה ופתח פתח לצד הגגין הרי גלה בדעתו שרוצה הוא בתשמיש שאר הגגין ושהוא מחזיק בכך ושאף הם לא הקפידו ומחלו ודוקא שפתח לצד הגגין אבל אם פתח לצד גינה או פרדס הרי הוא אף סלק עצמו מן הגגין ונאסר בהם וי״מ הותרו בכל הגגות ר״ל האחרים שעירבו:
ואח״כ שאל רמי בר חמא לדעת רב אליבא דרבנן שאסר טלטול עצמו של גג אלא בארבע אמות שנמצא הגג כרמלית אם היה עמוד ברה״ר סמוך לו גבוה [עשרה] ורחב ארבעה שהוא רה״י אם מותר לטלטל מגג זה לאותו עמוד בארבע אמות שתי אמות לזה ושתי אמות לזה ותמהו על שאלתו שהרי איסורה פשוט מדין טלטול כרמלית לטלטול רה״י וחזרו לומר ששאלתו היתה בשאכסדרה סמוכה לגג והוא של בעלים אחרים ואין לה מחיצות או פי תקרה שנאמר בה יורד וסותם אלא שנעשית בשפוע שאף זו דינה ככרמלית וענין השאלה אם אחר שהם רשות אחת נדון אותם כאחת אע״פ שהם של בעלים חלוקים והרי אין בה דירה למטה שיאסר כאיסור הגגין הנאסרים מצד דירות של מטה שיהו בוקעות ועולות או שמא יאסרו כדין מגג לגג וכן השאלה בחורבא של אחרים וסמוכה לגג ופרוצה לרה״ר שאף היא כרמלית אם נאמר בה שמאחר שאין בה דירה יהא מותר או שמא הואיל וראויה היא לדירה יאסר ונשארו שתיהן בספק ואע״פ שלענין פסק אין לנו בדברי חכמים כלום והרי שאלות אלו לדעת רבנן נשאלו יש להם מקום אף לר׳ שמעון ודנין בהם להקל כמו שנבאר ומה שכעס רב ביבי על רב כהנא כשהיה מקנטר על שאלתו ואמ׳ לו וכי מאחר אתא ונצאי פירושו לדעתי שהוא קרא רב כהנא מאחר כלומר מאוחר ממני בזמן ר״ל שהוא ילד והוא בא ומקנתר עלי בהלכה ויש גורסי׳ אתאי כלומר וכי מתאחר בבית המדרש אני שאתה דן אותי כמדבר דרך קנתור לא מדרך עיקר:
זהו ביאור השמועה דרך קצרה אע״פ שיש בה פירושי׳ אחרים ושגדולי המפרשי׳ האריכו בה הרבה:
והיוצא ממנה לענין פסק הוא שגגות וחצרות וקרפיפות רשות אחת לטלטל מזה לזה כלים ששבתו בתוכם וגג יחידי או גגים שוים אף לר׳ שמעון אם אין להם מחיצות הנכרות כגון שתקרת הבית יוצאת על הכותלים ומכסתם או שבולטת בחוץ כגון גגים שלנו המכוסים ברעפים אם יש בהם יתר מבית סאתים הרי הם כרמלית ודינם כקרפף יתר על בית סאתים שלא הוקף לדירה ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות וכל שכן שאין מטלטלין מן הבית לתוכן ולא מתוכן לבית כדין כרמלית עם רה״י אפי׳ היו שניהם לאיש אחד אפי׳ מביתו של עצמו לגגו של עצמו שהרי מ״מ אף את שלו נפרץ למקום האסור לו וגגין שאינם שוים ר״ל שזה גבוה או נמוך עשרה מחברו אתה דן כל אחד מהם כגג יחידי ואם יש שם שוים ושאין שוים אתה דן את השוים כאחד ואת שאינן שוים כיחידים וכן הכל לפי מה שהוא ואם אין בגג היחידי או בשוים יתר מבית סאתים מטלטל בכלן מזה לזה אע״פ שהם של בעלים חלוקים ומגג לחצר בכלים ששבתו בתוכם אבל לא לכלים ששבתו בבית ואם הכל לאחד אף בכלים ששבתו בבית כן אע״פ שאין מחיצות נכרות שכל שאינו יתר מבית סאתים הרי הוא כקרפף המוקף לדירה וכל שהמחיצות נכרות אף ביתר מסאתים הדין כן וכן מטלטלין מחצר המשותפת לקרפף שלו שאין הקרפף רשות מיוחד ליאסר עם חצר המשותפת וכן מותר לטלטל מחצר המשותפת לגג שלו וכל שאסור מבית לגג או לחצר ובאו לגג או לחצר דרך מלבוש מטלטלין באותו גג או באותה חצר אף שלא דרך מלבוש אבל לא מחצר זו לחצר אחרת והם פוסקי׳ שבגג יחידי אפי׳ ביתר מסאתים ואף בלא היכר מחיצות שכל שבגג יחידי אומרין בו גוד אסיק וכן מצאתיה לקצת חכמי הדור אלא שהדברים מתמיהים וכל שנאסר בטלטול גגו ובשאר גגות בשלו הוא נאסר אלא בארבע אמות ובשאר אף בכל שהו ודבר זה בשהיו כל הגגין שוים אם להיות בכלם מחיצות אם שלא להיות מחיצות באחד מהם אבל אם היתה מחיצה הראויה לדירה לזה ולא לאחרים הוא מותר בכלם והאחרי׳ אסורים אף בשלהם שמן הסתם רשותם שבגגות נמחל לזה וכן אם עשה סולם קבוע לגגו או גג לפני העליה ומ״מ אם הראה עצמו כמסתלק מהם כגון שעשה רקה נאסר הוא בכלם ולא עוד אלא שאין אותו הגג אוסר שהרי הרקה כסלוק ומחילת רשות אבל אם נראית כעשויה לשמור גנות ופרדסים או שהיו לו זרעים במקצת אותו הגג והוא הדין לשאר דברים שאדם משתדל בשמירתם הרי היא כמי שאינה וכל שאתה דן את הגג ככרמלית אם בנה בית במקצת אסור לו לטלטל ממנה לגג אף בארבע אמות שהרי כרמלית ורה״י היא וכן מן הגג לעמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה אבל אם היה לו במקצת גגו אכסדרה או שהיא סמוכה לגגו ופרוצה לגג מרוח רביעי אם היא משפעת שאין לומר בה פי תקרה יורד וסותם הרי זה ספק ודנין בו לקולא ומשתמשין ממנה לגג בתוך ארבע אמות ולקצת חכמי הדור ראיתי שמפרשין אותה אף במכוונת אע״פ שיש לדון בה דין סתימת פי תקרה שמכיון שאין זו סתימה נכרת מקילין בה וכן אם הגג פתוח לחורבא אע״פ שהחורבה ראויה לדיורין הואיל ועכשו מיהא אין בה דיורין ודוקא חורבא שאין לה דלתים ואין תשמישה אלא לשופכין אבל בית התבן ובית העצים כל שבעליו משמרין אותה בדלת אע״פ שאינו מצניע שם שום דבר תורת בית עליו ואין מטלטלין ממנה לגגות אלא בעירוב או בטול רשות:
אבל אין דיורין לא על זה ולא על זה שניהם שאף הקטן אינו חשוב פרוץ דאמרינן גוד אסיק ואף על פי שאין המחיצה נכרת אבל כשהמחיצה נדרסת הגדול מותר דאמרינן מצדדיו גוד אסיק ומשתרי בגפופי וכגון שאין כאן אלא רחב עשר אמות בנתים דה״ל פתחא והקטן אסור מפני שהוא פרוץ במלואו למקום האסור לו וא״ת ולמ״ד נראה בחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי קטן נמי לשתרי בגפופי גדול י״ל דכיון דגפופי גדול אינם אלא ע״י גוד אסיק מחיצתא לדידיה מצילי אבל לגבי קטן לא מצילי ולמאי דפרישנא בסמוך שיש מחיצה בגדול למעלה להיות לו לגפופי הא דלא משתרי גדול באותן גפופי למ״ד נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משו׳ לחי יש שפי׳ דהתם לאו מחיצ׳ גבוה עשר׳ קאמר אלא מחיצה כל דהו דכיון דנכרת אמרינן גוד לגבי גדול אבל לא לגבי קטן ואת״ל דמחיצה עשרה קאמר צריכינן לפרושא בשכתלי גג קטן נכנסין לתוך הגדול וכדאוקימנא בפ״ק סופא דההיא מתני׳ דלקמן דחצר גדולה שנכנסת לקטנה אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהם אסורים פי׳ דאפי׳ גדול נמי פרוץ במלואו הוא ואע״ג דאמרינן לעיל דבמחיצות הנכרות כ״ע לא פליגי דאמרינן בהוא גוד אסיק ועמוד גבוה עשרה ורחב ד׳ חשיב רשו׳ היחיד מטעם גוד אסיק שאני הכ׳ דעל כרחין ישאר פרצה בין גג גדול לקטן דליכא למימר גוד אסיק אלא דלגבי גדול בעי׳ למעבדיה כפתח בעשר ע״י גפופין אלו וכיון דכן לא אמרינן גוד אסיק לעשות גפופין לשויה פתחא כן פרש״י ז״ל. וכתב הראב״ד ז״ל שאלו היתה מחיצה נכרת באמצעיתן אף על פי שאין בסביבו׳ ג״כ אלא מחיצו׳ מלמטה שהן נכרו׳ די בכך לומ׳ גוד אסיק ולשווינהו למעל׳ רשות היחיד גמורה ואף על פי שאינם עולות על הגג כלל די לה׳ בראיית המחיצות לעמדן על שפתו וכדאמרינן לעיל גבי תל ועמוד שברשות הרבים לא שנו ועל זה פירש שיש חוץ למקום חבורין בכל אחד מהם מחיצה קיימת וקבוע׳ דתרוייהו גלו דעתייהו דבעי לאשתמושי כל חד בדידיה הילכך גדול מותר בשלו דפתחא דעשר הוא וקטן לא אסר עליה וקטן אסור לשניה׳ מפני שנפרץ במלואו לגדול ואסרי עליה בני גדול ולדידהו נמי לא משתרי כיון דעבד ליה מאריה מחיצה קבוע לא סליק נפשיה ולא אחליה לגבייהו אבל יש מחיצה ראויה (לדידה) על הגדול ואין מחיצה ראויה על הקטן אין הקטן אסור לבני גדול משום דבני קטן סליקו נפשייהו מגגין ואחליה לבני גדול וכאלו שניהם רשות של בני גדול.
וכי הא דאמר רב נחמן כו׳ – דכיון דאיהו עבד סולם קבוע ואינהו לא עבוד סליקו נפשייהו ואחליה לגבי ורש״י ז״ל פרשה להא דרב נחמן דאליבא דרבנן אתיא דאמרינן דגגות רשויות חלוקו׳ הם אלא שהותרו לזה ע״י סולם קבוע מן הטעם שאמרנו. ואינו נכון דאמאי מוקמינן מימרא דרב נחמן דלא כהלכתא אלא ודאי אפילו לר״ש אתיא וה״ק הותר בכל הגגות כלם ואפילו לענין כלים ששבתו בביתו והוא מותר בכלן כאלו כלם שלו ובעלי הגגין אסורין כ״א בשלו אפילו להוציא שם מביתו משום טעמא דפרישנא דסליקו נפשייהו מהכא וכן הלכה וכן אמר בירושלמי מתני׳ בשכלן עולין בסולם מצרי או סולם צורי אבל אם היו כלם עולין בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי של צורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטפס ועולה מטפס ויורד ע״כ. גרש״י ז״ל אמר אביי בנה עליה ע״ג ביתו ועשה עליה ריקה ד׳ אמות בכל הגגות כלם וכן הגרסא בכל הספרים היינו ופרש״י ז״ל בנה עליה ע״ג ביתו שהקיף כל גגו מחיצות לעליה ועשה פתח קטן רחב ד׳ אמות שהוא פתוח לצד הגגין הותר בכלן דהא גלי אדעתיה דקא מחזיק בהו והם לא הקפידו לעשות כן וכיון דכן אחלינהו לגבי.
רשות לעצמו משמע מכאן לכאורה שכל גג הוא רשות מיוחדת לעצמו ומותר לטלטל בכולו. בשלמא [נניח] לשיטת שמואל ניחא [נוח הדבר], אלא לשיטת רב קשיא [קשה].
is a domain in and of itself. This indicates that each roof constitutes a discrete domain, and one may carry throughout this entire domain. Granted according to the opinion of Shmuel, this works out well, but according to the opinion of Rav, it is difficult.
הכל
(2) אָמְרִי בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל ב׳ שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וב׳ וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה.
The Gemara answers that the Sages of the school of Rav said in the name of Rav: The ruling in the mishna is not a leniency permitting one to carry throughout the entire roof; rather, it is a stringency, ruling that one may not move an object two cubits on this roof and two cubits on that roof. The tanna rules that even the allowance to carry within four cubits is restricted to a single roof.
ומשיבים: אמרי בי [אמרו בני בית מדרשו] של רב משמיה [משמו] של רב: הכוונה שם אינה להתיר טלטול בכל הגג כולו, אלא להחמיר שלא יטלטל שתי אמות בגג זה, ושתי אמות בגג זה, שאף ההיתר לטלטל ארבע אמות הוא בגג אחד בלבד.
The Gemara answers that the Sages of the school of Rav said in the name of Rav: The ruling in the mishna is not a leniency permitting one to carry throughout the entire roof; rather, it is a stringency, ruling that one may not move an object two cubits on this roof and two cubits on that roof. The tanna rules that even the allowance to carry within four cubits is restricted to a single roof.
הכל
(3) וְהָא א״ר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל הֲוָה אָמְרִינַן בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמְרוּ אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בד׳ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְהָנֵי דְּבֵי שְׁמוּאֵל תָּנוּ אֵין לָהֶן אֶלָּא גַּגָּן.
The Gemara raises a difficulty. But didn’t Rabbi Elazar say: When we were in Babylonia we would say that the Sages of the school of Rav said in the name of Rav: One may move an object on each roof only within four cubits, and those Sages of the school of Shmuel taught a baraita in accordance with their opinion: They have only their own roof.
ואקשינן עליה דרב והתנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות לעצמו. ופרקינן רב הכי קתני כל אחד ואחד רשות לעצמו שלא יטלטל ב׳ אמות בגג זה ושתי אמות בגג אחר.
והני דבי שמואל תנו – אית מתניתא בידייהו דמותבי מינה תיובתא לדבי רב דקתני אין להן לכל אחד אלא גגו דמשמע דלא יטלטלו אלא בגגו הא בגגו יטלטלו.
ומקשים: והא [והרי] אמר ר׳ אלעזר: כי הוינן [כאשר היינו] בבבל הוה אמרינן [היינו אומרים]: בי [בני בית מדרשו] של רב משמיה [משמו] של רב אמרו: אין מטלטלין בו בגג זה אלא בארבע אמות, והני דבי [ואותם תלמידים של בית מדרשו] של שמואל תנו [שנו] ברייתא לפי מסורת שבידם: אין להן אלא גגן.
The Gemara raises a difficulty. But didn’t Rabbi Elazar say: When we were in Babylonia we would say that the Sages of the school of Rav said in the name of Rav: One may move an object on each roof only within four cubits, and those Sages of the school of Shmuel taught a baraita in accordance with their opinion: They have only their own roof.
הכל
(4) מַאי אֵין לָהֶן אֶלָּא גַּגָּן לָאו דִּשְׁרוּ לְטַלְטוֹלֵי בְּכוּלֵּיהּ וּמִי אַלִּימָא ממתני׳ מִמַּתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה ה״נ הָכִי נָמֵי ב׳ שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וב׳ וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה.
The Gemara seeks to clarify this baraita. What is the meaning of the statement: They have only their own roof? Is it not that they are permitted to move an object throughout each entire roof? This baraita poses a difficulty to Rav. The Gemara rejects this contention: And is this baraita any stronger a proof than our mishna, which we established as a stringency, that one may not move an object two cubits on this roof and two cubits on that roof? So too, this baraita is teaching that one may not carry two cubits on this roof and two cubits on that roof.
שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה – פירוש: הוא הדין דהוה מצי לתרוצי ליה מתני׳ במחיצות הניכרות אלא דטבא מיניה תריץ ליה דהכי קאמר כל אחד רשות לעצמו שלא יטלטל מזה לזה שכל גג עומד לעצמו ורואין אם הוא מוקף מחיצה כגון במחיצות הניכרות דאמרינן בהו גוד אסיק מחיצתא הוה ליה כשתי חצרות וכותל ביניהן ומטלטלין בכולו ואם אינו מוקף מחיצה שאין שם מחיצות הניכרות הוה ליה כשתי חצרות פרוצות זו לזו ואין מטלטלין בו אלא בארבע.
מאי [מה משמע] ״אין להן אלא גגן״ — לאו דשרו לטלטולי בכוליה [האם לא שמותר לטלטל בכולו]? וקשה מברייתא זו על דברי רב! ודוחים: ומי אלימא ממתניתין [והאם תקיפה ברייתא זו ממשנתנו]?! דאוקימנא [שהעמדנו, הסברנו אותה] שכוונתה להחמיר שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה, הכי נמי [כך גם כן] את הברייתא נפרש שבאה ללמדנו שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה.
The Gemara seeks to clarify this baraita. What is the meaning of the statement: They have only their own roof? Is it not that they are permitted to move an object throughout each entire roof? This baraita poses a difficulty to Rav. The Gemara rejects this contention: And is this baraita any stronger a proof than our mishna, which we established as a stringency, that one may not move an object two cubits on this roof and two cubits on that roof? So too, this baraita is teaching that one may not carry two cubits on this roof and two cubits on that roof.
הכל
(5) אָמַר רַב יוֹסֵף לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא א״ל אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן גַּג גָּדוֹל הַסָּמוּךְ לְקָטָן הַגָּדוֹל מוּתָּר וְהַקָּטָן אָסוּר.
Rav Yosef said, after an illness had caused him to forget his knowledge: I have not heard this halakha of Shmuel’s with regard to roofs. His student Abaye said to him: You yourself said it to us, and it was about this that you said it to us: With regard to a large roof that is adjacent to a small one, carrying on the large one is permitted, as its partitions are distinct where it extends beyond the small one, and carrying on the small one is prohibited, as it is breached along its entire length into the other roof, onto which it is prohibited to carry.
לא שמיע לי הא שמעתא – דשמואל דנימא גוד אסיק במחיצות כי הני שאין ניכרות.
גג גדול סמוך לקטן – גדול עודף עליו לכאן ולכאן.
הגדול מותר – לטלטל בו דיורין שבו ואפילו לרב דהא מחיצות של מטה שישנן בעודפו לכאן ולכאן מחיצות הניכרות הן וגוד אסקינהו ואית להו גיפופי והך פירצה שכנגד הקטן פתחא הוי לגדול ואין קטן אוסר עליו דהוי כשתי חצירות ופתח ביניהם.
אבל קטן אסור – דלדידיה הוי מלואו ולאו פתחא הוא ואסרי עליה בני גדול.
א אמר רב יוסף לאחר שחלה ונשכח ממנו תלמודו: לא שמיע לי הא שמעתא [שמעתי הלכה זו] שאמר שמואל בענין מחיצות. אמר ליה [לו] אביי: את [אתה] אמרת אותה ניהלן [לנו], ואהא [ועל דבר זה] אמרת אותה ניהלן [לנו]: שנינו כי גג גדול הסמוך לקטן — הגדול מותר משום שניכרים מחיצותיו לצידי הקטן ואינו פרוץ אליו במלואו, והקטן אסור, שהוא פרוץ בכל רוחבו לגג השני האסור לו.
Rav Yosef said, after an illness had caused him to forget his knowledge: I have not heard this halakha of Shmuel’s with regard to roofs. His student Abaye said to him: You yourself said it to us, and it was about this that you said it to us: With regard to a large roof that is adjacent to a small one, carrying on the large one is permitted, as its partitions are distinct where it extends beyond the small one, and carrying on the small one is prohibited, as it is breached along its entire length into the other roof, onto which it is prohibited to carry.
הכל
(6) וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין עַל זֶה וְדִיּוּרִין עַל זֶה דְּהָוְיָא לַהּ הָא דְּקָטָן מְחִיצָה נִדְרֶסֶת.
And you said to us about it: Rav Yehuda said that Shmuel said: They only taught this halakha in a case where there are residents on this roof and residents on that roof, as the extended, virtual partition of the small roof is considered a trampled partition. The residents trample this virtual partition as they move from one roof to the other, and the entire length of the small roof is considered breached into the large one.
אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שיש מחיצה הראויה לדירה על הגדול ומחיצה הראויה על הקטן דגדול מישתרי בגיפופי. פי׳ גיפופי כמו כתלים קטני׳ שנשארו מכותלי הגדולה ניתרת בהן שהן כמו פסין אבל הקטן שנפרץ במילואו ואין לו מחיצה כלל בזה (חצר א׳ חייב) אבל יש מחיצה הראויה על הגדול ואין הראויה לדירה על הקטן קטן נמי משתרי לגבי גדול דכיון [דלא] עבידו מחיצה בנפשייהו סלוקי סליקו נפשייהו מהכא וכי הא דאמר ר״נ אחד שעשה סולם קבוע לגגו מותרין בכל הגגות דהאי סליק נפשיה מהכא אמר אביי בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה כמו איצטב׳ רחבה ד׳ טפחים מותרין בני הגגות בגגותיהן דהאי סליק נפשיה מהכא ולא קאסר.
אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שיש דיורין על זה – פירוש: דאף על גב דפרוץ הקטן במלואו לגדול אמאי הקטן אסור והא בגגין השוין שרו רבנן לטלטל בכל הגג משום דאמרינן גוד אסיק מחיצתא והם הכי נימא בגג קטן דאסיק מחיצת הכותל עד למעלה ונמצא שיש מחיצה בין גג גדול לגג קטן. אלא ודאי לא מיירי מתני׳ אלא כגון שהגגין מוקפין מעקה גבוה י׳ טפחים ויש דיורין בזה ובזה ורגילין לעבור מזה על זה דהויא ליה מחיצה נדרסת אותו ראש הכותל המבדיל בין שני הבתים וליכא למימר ביה גוד אסיק.
ואמרת לן עלה [לנו עליה, על כך]: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו [נשנתה] הלכה זו אלא שיש דיורין על גג זה ודיורין על גג זה, דהויא לה הא [ונעשית לה זו גגו] של קטן מחיצה נדרסת, שהרי עוברים דרכה מאחת לשניה, והריהו כחצירות שנפרצו זו לזו.
And you said to us about it: Rav Yehuda said that Shmuel said: They only taught this halakha in a case where there are residents on this roof and residents on that roof, as the extended, virtual partition of the small roof is considered a trampled partition. The residents trample this virtual partition as they move from one roof to the other, and the entire length of the small roof is considered breached into the large one.
הכל
(7) אֲבָל אֵין דִּיּוּרִין עַל זֶה וְעַל זֶה שְׁנֵיהֶן מוּתָּרִין.
However, if there are no residents on this roof and none on that one, carrying on both roofs is permitted. Presumably, Shmuel’s reasoning is that in this case the walls of the houses below extend upward and form partitions between the roofs, in accordance with the principle: Extend and raise the partitions.
שיש דיורין על זה ועל זה – שעוברין כל שעה מזה לזה הלכך ליכא למימר גוד אסיק במחיצה התחתונה שביניהם מפני שנדסרת היא.
אבל אין בהן דיורים – אמרינן בה גוד אסיק ומותר אף הקטן אלמא אף במחיצה שאינה ניכרת אית ליה לשמואל גוד אסיק דאי לאו דמחוברין הן אין דריסה מזה לזה.
אבל אם אין דיורין על זה ועל זה — שניהן מותרין, ומסתמא טעמו משום שמחיצות הבתים שלמטה נחשבות כמגיעות מעל גגות הבתים.
However, if there are no residents on this roof and none on that one, carrying on both roofs is permitted. Presumably, Shmuel’s reasoning is that in this case the walls of the houses below extend upward and form partitions between the roofs, in accordance with the principle: Extend and raise the partitions.
הכל
(8) א״ל אֲמַר לֵיהּ אֲנָא הָכִי אֲמַרִי לְכוּ ל״ש לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחִיצָה עַל זֶה וּמְחִיצָה עַל זֶה דְּגָדוֹל מִישְׁתְּרֵי בְּגִיפּוּפֵי וְקָטָן נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ אֲבָל אֵין מְחִיצָה לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין.
Rav Yosef said to him: I remember it now. I said to you as follows: They taught this halakha, that carrying is prohibited on the small roof, only with regard to a case where there was an actual partition on all sides of this roof and an actual partition on all sides of that roof, not only between the two roofs. In that case, carrying on the large roof is permitted by means of the remnants of the partition on either side of the opening, and carrying on the small roof is prohibited because it is fully breached into the larger one. However, if there is no partition, neither on all sides of this roof nor on all sides of that roof, carrying on both of them is prohibited.
שיש מחיצה על זה ועל זה – כל סביבותיהן חוץ מכנגד חבורן דהשתא מישתרי גדול בגיפופי.
אבל אין מחיצה לא לכאן ולא לכאן שניהן אסורין – דקטן נמי אסר אגדול דהואיל ולא הוו גיפופי ממש אלא על ידי גוד אסיק לא הוו גיפופי לשוויה פתחא לגביה דפתחא דמינכר בעינן וכה״ג לא עבדי אינשי.
אנא הכי אמרינן להו לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה – פירוש: דאף על גב דבמחיצות הניכרות אמרינן גוד אסיק הני מילי כשכל הגג מוקף במחיצות הניכרות אבל הכא שמחובר הגדול עם הקטן במקצתו לא אמרינן בשארא גוד אסיק לשווייה לההוא פרוץ פיתחא דלא חשיב פיתחא עד דהוו מחיצות הניכרות לעינים.
אנא הכי אמרי לכו לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ויש מחיצה על זה דגדול משתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו למקום האסור לו. פירוש: שיש מחיצה בסביבותיה.
שניהם אסורים. פירש ראב״ד ז״ל: דסתם מחיצה אינה פחותה מעשרה, ומדקאמר אבל אין מחיצה על זה ועל זה ולא קאמר אבל אין מחיצותיהן נכרות אסורין, שמעינן מינה שאין היכר מועט שבסביבות מציל אותו האסור חבירו הנפרץ לו במלואו, כיון שאין מחיצה כוללת באמצען כלל. דאע״ג דבעלמא לא בעינן מחיצות סביב הגג גבוהות עשרה על גבי הרשות, אלא כל שהרשות עצמו ה״ל רשות היחיד, והיינו עמוד גבוה מי׳ ורחב ד׳ ותל גבוה עשרה, ה״מ לעשותו רשות דאמרינן גוד אסיק מחיצאתא. אבל להצילו מאיסור חברו הנפרץ לו במלואו ואין ביניהם הכר מחיצה כלל, כל שיש בסביבו מחיצה עשרה מותר, הא פחות מעשרה לא. ובודאי אלו היתה מחיצה נכרת באמצען אעפ״י שאין בסביבות גם לה מחיצות נכרות די בכך, ואפילו אין המחיצות שבסביבות עולה על הגג כלל די להם בראיית המחיצות מבחוץ כדין תל(וי ועומד) [ועמוד] כדאמרינן.
בפרש״י בד״ה שיש מחיצה על זה ועל זה כל סביבותיהן כו׳ עכ״ל הא ודאי דבקטן לא נ״מ מידי בשיש עליו מחיצה דבאין עליו מחיצה נמי הוה כחילו יש עליו מחיצה דאמרינן ביה גוד ואסור מה״ט דנפרץ במלואו ואפשר דלרבותא נקט יש עליו מחיצה אבל בגדולה דקאמר יש עליו מחיצה כל סביביו לא איצטריך דבכל ג׳ המחיצות ניתרת בגוד אסיק אלא דבמקום גפופי בעי מחיצות ממש דפתח דמינכר בעינן וכי הא דקאמר אין מחיצה לא על זה ולא על זה דשניהם אסורין א״נ דהוו מחיצות על זה ועל זה בג׳ מחיצות אלא דבמקום הגפופין לא הוה מחיצות היה אסור דפתחא דמינכר בעינן ודו״ק:
אמר ליה [לו] רב יוסף: עכשיו אני נזכר במה שהיה, אנא הכי אמרי לכו [אני כך אמרתי לכם]: לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה חוץ ממקום חיבורם, שגדול מישתרי בגיפופי [מותר על ידי שרידי הגדר], שהרי מצד הגדול נראים שרידי הגדר. והקטן נפרץ במלואו, ולכן נאסר. אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה — שניהן אסורין.
Rav Yosef said to him: I remember it now. I said to you as follows: They taught this halakha, that carrying is prohibited on the small roof, only with regard to a case where there was an actual partition on all sides of this roof and an actual partition on all sides of that roof, not only between the two roofs. In that case, carrying on the large roof is permitted by means of the remnants of the partition on either side of the opening, and carrying on the small roof is prohibited because it is fully breached into the larger one. However, if there is no partition, neither on all sides of this roof nor on all sides of that roof, carrying on both of them is prohibited.
הכל
(9) וְהָא דִּיּוּרִין אֲמַרְתְּ לַן אִי אֲמַרִי לְכוּ דִּיּוּרִין הָכִי אֲמַרִי לְכוּ ל״ש לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל זֶה וּמְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל זֶה דְּגָדוֹל מִישְׁתְּרֵי בְּגִיפּוּפֵי וְקָטָן נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ.
Abaye raised a difficulty: But didn’t you speak to us of residents? Rav Yosef replied: If I spoke to you of residents, this is what I said to you: They taught this halakha, that carrying is prohibited on the small roof, only in a case where there is an actual partition that renders the area fit for residence on all sides of this roof, and an actual partition that renders the area fit for residence on all sides of that roof, as carrying on the large roof is permitted by means of the remnants of the partition on either side of the opening, and carrying on the small roof is prohibited because it is fully breached into the larger one.
אי אמרי לכו דיורין – אם הזכרתי לכם שום דירה בדבר כך אמרתי לכם רב יוסף חלה ושכח תלמודו.
לא שנו – דקטן אסור בין לדיורי קטן בין לדיורי גדול אלא שיש מחיצה ראויה לדירה כלומר מחיצה קבוע וקיימא דתרוייהו גלו דעתייהו דבעו אשתמושי כל חד בדידיה הלכך גדול מותר בשלו דפתחא הוא ולא אסר קטן עלייהו וקטן אסור לשניהם משום דנפרץ במלואו לגדול ואסרי עליה בני גדול ולדידהו נמי לא מישתרי דכיון דעבד ליה מריה מחיצה קבועה לא סליק נפשיה מיניה ולא אחלי לגבייהו.
וקטן נפרץ במילואו – כגון שהגג קטן נכנס לתוך הגדול כדאוקימנא פרק קמא (עירובין ט:) דמתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה בנכנסין כותלי קטנה לגדולה שלא יהא נראה מבחוץ ושוה מבפנים.
הכי גרסינן: לא שנו אלא בשיש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ויש מחיצה ראויה לדירה על הקטן, דגדול משתרי בגיפוף וקטן נפרץ במלואו. אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ואין מחיצה ראויה לדירה על הקטן, דקטן נמי משתריא לבני גדול, דסלוקי סליקו נפשייהו מהכא כי הא (דאמרינן) דאמר רב נחמן אחד מבני גגין שעשה סולם קבוע על גגו הותר בכל הגגין כולם. פירוש: בשיש מחיצה ראויה על זה ועל זה אין בני הקטן מס(ת)לקין רשותן מהכא לגבי הגדול (כולן פי בשיש מחיצה ראויה על זה ועל זה) הלכך גדול מותר לעצמו בגפופי ובשאין הקטן רחב לצד הגדול יותר על עשר, וקטן אסור בנפרץ במלואו למקום האסור לו ובשכותלי קטן נכנסין לתוך גדול, דהשתא ליכא למימר דלישתרי קטן בגפופי גדול, ואפילו למאן דאמר (עירובין ט:) נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי. אבל יש מחיצה הראויה לדירה על הגדול ואין מחיצה ראויה לדירה על הקטן אפילו קטן משתרי לגבי גדול משום דבני קטן סליקו נפשייהו מהכא כאילו שניהם רשותם של גדול, וכי הא דאמר רב נחמן א׳ מבני גגין שעשה סולם קבוע לגגו מותר בכל הגגות כולן, כלומר: אפילו להוציא להן מבית ולטלטל מגגו אליבא דרבנן קאמר והוא מותר בכולן כאילו הם שלו ובעלי הגגין אסורים אפילו כל אחד בגגו להוציא (לומ׳) [שם] מביתו דסליקו נפשייהו מהכא.
ירושלמי (ה״א): מתני׳ [שהיו] כולם עולים בסולם צורי או בסולם מצרי אבל אם היו כולם עולים בסולם מצרי ואחד עולה בשל צורי אותו של צורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטרפס ועולה כמטרפס ויורד.
והקשה לו אביי: והא [והרי] דיורין אמרת לן [לנו] ודבר זה זכור לי בבירור! ענה לו: אי אמרי לכו דיורין, הכי אמרי לכו [אם אמרתי לכם והזכרתי דיורים, כך אמרתי לכם]: לא שנו שהקטן אסור כלל בטלטול אלא שיש מחיצה ראויה לדירה על זה ומחצה ראויה לדירה על זה, שגדול מישתרי בגיפופי [מותר על ידי שרידי הגדר] והקטן נפרץ במלואו.
Abaye raised a difficulty: But didn’t you speak to us of residents? Rav Yosef replied: If I spoke to you of residents, this is what I said to you: They taught this halakha, that carrying is prohibited on the small roof, only in a case where there is an actual partition that renders the area fit for residence on all sides of this roof, and an actual partition that renders the area fit for residence on all sides of that roof, as carrying on the large roof is permitted by means of the remnants of the partition on either side of the opening, and carrying on the small roof is prohibited because it is fully breached into the larger one.
הכל
(10) אֲבָל יֵשׁ מְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל הַגָּדוֹל וְאֵין רְאוּיָה לְדִירָה עַל הַקָּטָן אֲפִילּוּ קָטָן שְׁרֵי לִבְנֵי גָדוֹל מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּלָא עֲבוּד מְחִיצָה סַלּוֹקֵי סַלִּיקוּ נַפְשַׁיְיהוּ מֵהָכָא.
However, if there is a partition that renders the area fit for a residence on all sides of the large roof, but there is no partition that renders the area fit for a residence on the small roof, carrying even on the small roof is permitted for the residents of the large roof. What is the reason for this? Since the residents of the small roof did not erect a partition around their roof, they thereby removed themselves from here and transferred the right to their domain to the residents of the large roof.
אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול, ואין ראויה לדירה על הקטן — אפילו קטן שרי [מותר] לבני גדול. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? כיון שלא עבוד [עשו] מחיצה גמורה משמע שסלוקי סליקו נפשייהו מהכא [סלקו עצמם מכאן] ונתנו רשותם לבני הגג הגדול.
However, if there is a partition that renders the area fit for a residence on all sides of the large roof, but there is no partition that renders the area fit for a residence on the small roof, carrying even on the small roof is permitted for the residents of the large roof. What is the reason for this? Since the residents of the small roof did not erect a partition around their roof, they thereby removed themselves from here and transferred the right to their domain to the residents of the large roof.
הכל
(11) כְּהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן עָשָׂה סוּלָּם קָבוּעַ לְגַגּוֹ הוּתַּר בְּכׇל הַגַּגִּין כּוּלָּן.
This is in accordance with that which Rav Naḥman said: If one affixed a permanent ladder to his roof, while the owners of the neighboring roofs did not do so, it is permitted for him to carry on all the roofs. The failure of the other owners to erect a ladder indicates that they relinquished the right to their roofs to the one who affixed the permanent ladder.
כהא [כמו זה] שאמר רב נחמן: עשה סולם קבוע לגגו — הותר בכל הגגין כולן. ואילו שאר בעלי הגגות, כיון שלא עשו סולם, סימן שויתרו על רשות גגם לזה שעשה סולם קבוע.
This is in accordance with that which Rav Naḥman said: If one affixed a permanent ladder to his roof, while the owners of the neighboring roofs did not do so, it is permitted for him to carry on all the roofs. The failure of the other owners to erect a ladder indicates that they relinquished the right to their roofs to the one who affixed the permanent ladder.
הכל
(12) אָמַר אַבָּיֵי בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ וְעָשָׂה לְפָנֶיהָ דַּקָּה אַרְבַּע הוּתַּר בְּכׇל הַגַּגִּין כּוּלָּן.
Abaye said: If a person built an upper story atop his house, by surrounding the roof with walls, and erected before its entrance a small partition [dakka] four cubits high that opens to other roofs, it is permitted for him to carry on all the roofs. His construction of the partition is indicative of his plans to utilize the other roofs, while the failure of the other owners to do so indicates that they conceded use of their roofs to him.
בנה עלייה – והקיף כל גגו מחיצות לעלייה.
דקה – פתח קטן פתוח לצד הגגין.
הותר בכולן – דגלי דעתיה דקא מחזיק בהו והם לא הקפידו לעשות כן אחלינהו לגביה.
ועשה לפניה דקה ד׳ הותר בכל הגגין – לפי מה שמפרש בכיצד מעברין (עירובין נט: ושם סא.) דדקה היא מחיצה מפרש ר״י הכא דכשבנה עלייה ועשה מחיצה כל סביב גגו ופתחה לצד הגגין ועשה לפני הפתח דקה ד׳ אז הוי תשמיש קבוע אבל בלא דקה ירא להשתמש שם תשמיש קבוע מפני בני גגין אחרים וקשה דבלא דקה נמי אמר לעיל דאם יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ולא על הקטן דאפילו קטן נמי שרי לבני גדול ור״ח גרס הותרו כל הגגין פירוש אם עירבו שאר הגגין וזה לא עירב עמהם אינו אוסר עליהם דכיון דעשה דקה סילק עצמו מהם וצריך לומר לפירושו דלצד הגגין הוא פרוץ במילואו או עלייה אינה אלא בחצי הגג שאם היה כל הגג מוקף מחיצה בלא דקה נמי לא היה אוסר ולשון פעמים שהדקה לאיסור צריך ליישב דהדקה אינה עושה לא איסור ולא היתר.
הכי גרסי רש״י ור״ח ז״ל: [אמר] אביי בנה עליה על ביתו ועשה לפניה רקה הותרו בכל הגגות כולן. פירוש: אם עשה אחד מבני הגגות עליה על גבי ביתו מותר הוא בכל הגגות וכל הגגות אסורין לעצמן, וכההיא דרב נחמן דסלוקי סליקו נפשיהו מהכא לגבי האי, והוא מותר בכולן. והשתא קאמר אביי שאלו זה שבנה העליה עשה רקה לפני העליה. ופירוש רקה כמו אצטבה רחבה ד׳ טפחים, מותרים בעלי הגגות בגגותיהם, כלומר: שאינן אסורים מחמת זה. ואלו ערבו ביניהם מותרים בכולם.
אמר רבא ואי עבדא להאי רקה להדי תרביצא אסר עלייהו. כלומר: עדיין באסורן הם עומדים, דלא אמרינן סלוקי סליק נפשייהו אלא לנטורי תרביתיה הוא דעבוד. ויש גרסאות ופי׳ אחרים וזה נראה עיקר.
תוס׳ בד״ה ועשה לפניה דקה כו׳ ולשון פעמים שהדקה לאיסור צריך ליישב דהדקה כו׳ עכ״ל ר״ל לפר״י ניחא דאם עשה הדקה לצד הגגין אז גילה דעתו שיהיה לו שם תשמיש קבוע אבל בעשה דקה להדי תרביצא דביתיה הרי סילק עצמו משימוש קבוע שם ואסור אבל לגירסת ר״ח דעשיית דקה הוה סילוק והם שעירבו הותרו מאי פעמים שהדקה לאיסור דהיינו שהם שעירבו יאסרו דמאי נפקותא בדקה להדי תרביצא דאינו עושה להם לא איסור ולא היתר אלא דאם מחיצה לצד הגגין הרי הותרו באותה מחיצה ואם לאו הרי אסורים משום דנפרץ במלואו וק״ל:
ב אמר אביי: מי שבנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה כלומר, לפני פתחה דקה (מחיצה) גבוהה ארבע אמות לפתחה לצד הגגות — הותר בכל הגגין כולן, כי על ידי עשיית המחיצה הוכיח שקובע מקום דירתו על הגג. ושאר גגות שלא עשו כך, בטלים לגגו של זה.
Abaye said: If a person built an upper story atop his house, by surrounding the roof with walls, and erected before its entrance a small partition [dakka] four cubits high that opens to other roofs, it is permitted for him to carry on all the roofs. His construction of the partition is indicative of his plans to utilize the other roofs, while the failure of the other owners to do so indicates that they conceded use of their roofs to him.
הכל
(13) אָמַר רָבָא פְּעָמִים שֶׁהַדַּקָּה לְאִיסּוּר הֵיכִי דָּמֵי דַּעֲבִידָא לַהֲדֵי תַּרְבִּיצָא דְבֵיתֵיהּ דְּאָמַר
Rava said: Sometimes the small partition leads to prohibition. What are the circumstances of this case? It is a case where the partition was erected facing toward the garden of his house and the sides facing the other roofs were sealed. The reason is that through his actions he said
פעמים שהדקה לאיסור – ואפילו לרבי מאיר דמשוי כל הגגות רשות אחת אסור בהן.
דעבדה להדי תרביציה – שפתח לצד גינתו ומחיצה של צד הגגין הניח סתומה.
אמר רבא פעמים כו׳ – פי׳ פעמים שהרקה לאסור שאפילו לר״ע דמשוי כל הגגות רשות אחת אסור בהם דעבדא לההיא רקה לגבי גגתו ומחיצה של שאר הגגין הניחה סתומה דאמרינן לנטורי תרביציה עבידא להאי רקה וסלק עצמו מן הגגין ור״ת ז״ל גורם אמר אביי בנה עליה ע״ג ביתו ועשה לפניה רקה ד׳ הותרו כל הגגות והכי פירושו אם עשה אחד מבני הגגין עליה על ביתו ונמצא שהיה מותר בכל הגגות כלם וכל הגגות אסורין לבעליהן כההיא דרב נחמן דלעולם עשה בעל העליה הזאת אצטבע רחבה ד׳ טפחים לפני העליה הזאת הותרו כל בעלי הגגין כ״א בגגו כדינו דהא סליק האי נפשיה מינייהו והדרו גגין למארייהו. אמר רבה כו׳ כלומר שיעמדו בעלי הגגין באיסור שהיו עומדין מחמת עלייתו של זה דלא אמרינן דלסלוק נפשי׳ עבדיה להאי ריקה אלא לנטור תרביציה הוא דעבד דכיון דאיכ׳ למתלי בהכי לא תלינן לומר דלסלוקי נפשיה נמי עבדא.
אמר רבא: פעמים שהדקה לאיסור, שייתכן שהמחיצה תעשה דוקא צד איסור לדעת כולם, היכי דמי [כיצד הוא בדיוק] מקרה כזה — כגון דעבידא להדי תרביצא דביתיה [שעשויה שתהא פתוחה לצד גינת ביתו] ולצד הגגות הניח סתום, דאמר [שהוא אומר] שמובן על ידי מה שעשה
Rava said: Sometimes the small partition leads to prohibition. What are the circumstances of this case? It is a case where the partition was erected facing toward the garden of his house and the sides facing the other roofs were sealed. The reason is that through his actions he said
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.