Bekhorot 38a – בכורות לח.‏ – Shas HaMeforash

(1)

כִּמְלֹא נֶקֶב שֶׁל עוֹל אִישְׁתִּיק וא״לוְאָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא שֶׁמָּא מַקְדֵּחַ וְחִיסּוּמוֹ שָׁנִינוּ.

like the size of the hole of a yoke of an animal. Evidently, the measure of the drilled hole stipulated by Beit Shammai with regard to a deficient skull equals the size of a sela coin stipulated by Beit Hillel according to the statement of Rav Taḥlifa. The Gemara relates: Rav Taḥlifa was silent. And Rav Ḥisda said to him: Perhaps we learned that Beit Shammai did not mean the size of a drilled hole alone, but rather the size of a drilled hole and its obstruction, i.e., a hole that allows for the drill to be inserted and removed. This is slightly larger than the sela mentioned by Beit Hillel.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אישתיק – רב תחליפא:

בתר הכי אמר שמא האי כמלא מקדח גדול דקתני הכא דהוי סלע במקדח וחיסומו שנינו – באותו מקדח שנוקבין בו את החביות שהוא דק מלמטה ועב מלמעלה שאותו עב סותם את הנקב והיינו וחיסומו והיינו כמלא מקדח נכנס ויוצא ותפשוט מיהא דבעיא דרבי אושעיא ואותו כמלא מקדח דב״ש דגלגלת דזוטר הוי מכסלע. וב״ה אמרי כדי שינטל מן החי היינו כסלע והכי איכא בינייהו:

כמלא נקב של עול – שעושין בו נקב ותוקעין בו יתד לקשור רצועות העול אלמא מקדח הוי כסלע ומאי איכא בין ב״ש ובין ב״ה.

אישתיק – רב תחליפא.

וא״ל רב חסדא שמא מקדח – דקאמר ב״ש בגולגולת מקדח וחיסומו שנינו דלאחר שנעשה החור מצדדין את המקדח ונוטל מצידי הנקב ומרחיבין את הנקב כדי שיכנס מקדח ויוצא בריוח והיינו חיסום שנוטל מה שחיסם וסותם את הנקב ואינו מניח ליכנס המקדח ברוחב ומקדח וחיסומו הוי יותר מסלע.

כמלא נקב של עול של בהמה. הרי ששיעור ״כמלא מקדח״ שאמרו בית שמאי לענין גולגולת שנפחתה, שווה בגודלו לסלע, שהוא השיעור לדעת בית הלל (לפי הפירוש שהביא רב תחליפא)! אישתיק [שתק] רב תחליפא, ואמר ליה [לו] רב חסדא: שמא לא כמלא מקדח לבדו אמרו בית שמאי, אלא כמלא מקדח וחיסומו שנינו, כלומר, נקב המאפשר הכנסה והוצאה של המקדח, והוא גדול יותר מסלע שאמרו בית הלל?

like the size of the hole of a yoke of an animal. Evidently, the measure of the drilled hole stipulated by Beit Shammai with regard to a deficient skull equals the size of a sela coin stipulated by Beit Hillel according to the statement of Rav Taḥlifa. The Gemara relates: Rav Taḥlifa was silent. And Rav Ḥisda said to him: Perhaps we learned that Beit Shammai did not mean the size of a drilled hole alone, but rather the size of a drilled hole and its obstruction, i.e., a hole that allows for the drill to be inserted and removed. This is slightly larger than the sela mentioned by Beit Hillel.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(2) וא״לוַאֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא לָא תֵּימָא שֶׁמָּא אֶלָּא וַדַּאי מַקְדֵּחַ וְחִיסּוּמוֹ צָרִיךְ לְהִתָּלוֹת עָלֶיהָ כְּחִזְקִיָּה אֲבִי עִקֵּשׁ.

And Rav Taḥlifa said to him: Do not say: Perhaps. Rather, say: Beit Shammai definitely was referring to the size of a drilled hole and its obstruction, and you can rely on this explanation since it is certainly correct, as certain as the testimony of Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, which is uncontested. It can be derived from here that just as the phrase: Size of a drilled hole, is referring to the size of a hole into which the drill can be inserted and removed, so too, the size of a bitter vetch mentioned in the mishna is referring to a hole into which the bitter vetch can be inserted and removed.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אמר לו רב תחליפא – יפה תירצתה וצריך אתה להיתלות עליה על תירוץ זה כמו שאנו סומכין על עדותו של חזקיה אבי עקש. כלומר שמה שאמרת הוא עיקר כאותו עדות של חזקיה:

א״ל רב תחליפא – לרב חסדא לא תימא שמא אלא אימא ודאי מקדח וחיסומו שנינו.

וצריך אתה להתלות עליה – כלומר יכול אתה לסמוך על דבר זה.

כחזקיה אבי עקש – שנסמך על עדותו שלא היה תלמיד חולק עליו.

צריך אתה לתלות כחזקיה שהוא אבי עקש – פירוש צריך אתה לטרוח כדי ליישב הדבר שאין לשבשה מכח קושיא כי ברור לי שכך אמר שמואל כמו עדות חזקיה אבי עקש שלא היה לשון דבריו מיושב ומתרץ ליה בסמוך.

תוס׳ בד״ה צריך אתה כו׳ מיושב ומתרץ ליה בסמוך עכ״ל ובד״ה הרי הוא כו׳ לטמא אחרים קאמר כו׳ המפלת דאבן היוצא מן התנור טפח כו׳ דסבר תלמודא דיד של תנור כו׳ ובד״ה בהנך דחזו כו׳ מערבין הס״ד ואח״כ מ״ה וסמניך ברקא כו׳ רפואות לברקא כו׳ כוחלין לברקותי כו׳ יין דם כדי לכחול כו׳ מתרפא מאיליו חשיב כו׳ גבי מים הקבועים כו׳ לא הוי קבוע אין זו רפואה ממש אלא בדיקה ונסיון אם כו׳ נפגם הזובן נפגם ולא כו׳ יותר וכשנפגם כו׳ דלח מבחוץ ויבש מבפנים כו׳ לחה ויבשה יד כו׳ כצ״ל:

ואמר ליה [לו] רב תחליפא: לא תימא [אל תאמר] בלשון שמא, אלא אמור: ודאי הכוונה היא למקדח וחיסומו. וצריך אתה להתלות עליה, על הסבר זה כעל עדותו של חזקיה אבי עקש, שאין בה פקפוק. ומכאן יש ללמוד לדין משנתנו, כי כשם ש״מלא מקדח״ משמעו נקב שמקדח יכול להיכנס ולצאת בו, כך ״מלא כרשינה״ שבמשנתנו משמעו — כרשינה נכנסת ויוצאת.

And Rav Taḥlifa said to him: Do not say: Perhaps. Rather, say: Beit Shammai definitely was referring to the size of a drilled hole and its obstruction, and you can rely on this explanation since it is certainly correct, as certain as the testimony of Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, which is uncontested. It can be derived from here that just as the phrase: Size of a drilled hole, is referring to the size of a hole into which the drill can be inserted and removed, so too, the size of a bitter vetch mentioned in the mishna is referring to a hole into which the bitter vetch can be inserted and removed.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) דִּתְנַן זוֹ עֵדוּת הֵעִיד חִזְקִיָּה אֲבִי עִקֵּשׁ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיַבְנֶה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן כֹּל ^אשֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי חֶרֶס אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם לַחֲלִיקָה נִטְמָא תּוֹכוֹ נִטְמָא גַּבּוֹ נִטְמָא גַּבּוֹ נִטְמָא תּוֹכוֹ.

§ The Gemara explains the reference to the testimony of Ḥizkiyya the father of Ikkesh. As we learned in a baraita that Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, testified this testimony before Rabban Gamliel in Yavne, which he said in the name of Rabban Gamliel the Elder: With regard to earthenware vessels, any vessel that does not have a receptacle has no distinction with regard to the halakhic status of its sides. This is in contrast to the earthenware vessels mentioned in the Torah, where only the inside, and not the outside, is susceptible to ritual impurity. Rather, if its inside, i.e., the sides that are used, became impure, its outside also becomes impure. Likewise, if its outside became impure, its inside also becomes impure.

א. רמב״ם הלכות כלים י״ג:ד׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

א רמב״ם הלכות כלים י״ג:ד׳

כל שאין לו תוך בכלי חרס – שאין לו בית קיבול אין לו אחורים לחליקה. כלומר שאין חלוק עליונו מתחתונו:

אלא כשנטמא תוכו נטמא גבו – כלומר כשנטמא צד אחד נטמא צד השני:

אין לו אחוריים לחליקה – שאין אחוריו חלוקים מתוכו דלא אמרינן אם נטמא גבו גבו טמא ותוכו טהור אלא אם נטמא גבו נטמא תוכו. אותו צד שמשתמשין בו קרי תוך אע״ג דאין לו בית קיבול.

בפירש״י בד״ה אין לו אחוריים כו׳ דלא אמרינן אם נטמא גבו גבו טמא ותוכו טהור אלא אם נטמא גבו נטמא תוכו אותו כו׳ ובד״ה אי בטומאה דאורייתא כו׳ דביש לו תוך נטמא גבו לא נטמא תוכו ובאין לו כו׳ נטמא גבו נטמא תוכו בטומאה דרבנן כו׳ ובד״ה לכך כו׳ במשקין דכלי חרס כו׳ ובד״ה ולא שוייה כו׳ זה היסט הס״ד כצ״ל:

א ומה היא אותה עדות של חזקיה אבי עקש? דתנן [ששנינו], זו עדות העיד חזקיה אבי עקש לפני רבן גמליאל ביבנה, שאמר משום (בשם) רבן גמליאל הזקן בענייני טומאת כלים: כל כלי שאין לו תוך (בית קיבול) בכלי חרס — אין לו אחורים לחליקה, אין חילוק, הבחנה, בין צדדיו השונים. שאין דינו כדין כלי חרס האמור בתורה, שמיטמא רק מתוכו, ולא מגבו. אלא אם נטמא תוכו, כלומר, הצד שמשתמשים בו — נטמא גם גבו, וכן אם נטמא גבו — נטמא תוכו.

§ The Gemara explains the reference to the testimony of Ḥizkiyya the father of Ikkesh. As we learned in a baraita that Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, testified this testimony before Rabban Gamliel in Yavne, which he said in the name of Rabban Gamliel the Elder: With regard to earthenware vessels, any vessel that does not have a receptacle has no distinction with regard to the halakhic status of its sides. This is in contrast to the earthenware vessels mentioned in the Torah, where only the inside, and not the outside, is susceptible to ritual impurity. Rather, if its inside, i.e., the sides that are used, became impure, its outside also becomes impure. Likewise, if its outside became impure, its inside also becomes impure.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) כְּלִי חֶרֶס בְּתוֹכוֹ תְּלָה רַחֲמָנָא אִית לֵיהּ תּוֹךְ אִיטַּמִּי לֵיהּ לֵית לֵיהּ תּוֹךְ לָא אִיטַּמִּי לֵיהּ.

The Gemara challenges: With regard to an earthenware vessel, the Merciful One rendered its susceptibility to impurity dependent on the presence of a receptacle, as it states: “And every earthen vessel into whose interior any of them falls” (Leviticus 11:33). Consequently, if there is a receptacle, it will become impure, but if there is no receptacle, it should not become impure.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

כלי חרס כי אין לו תוך אמאי מטמא כלל בתוכו תלה רחמנא טומאה כדכתיב וכלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו וגו׳ לית ליה תוך לא איטמי כלל:

וקפריך כלי חרס בתוכו תלה רחמנא – דאין מטמא אלא מתוכו דכתיב וכל כלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו וגו׳.

ותוהים על הלכה זו: הרי כלי חרס, בטומאה שנכנסה בתוכו תלה רחמנא [תלתה התורה] את הטומאה, שנאמר: ״וכל כלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו״ (ויקרא יא, לג), ומשום כך רק אם אית ליה [יש לו] תוך (בית קיבול) — איטמי ליה [נטמא לו] הכלי, אבל אם לית ליה [אין לו] תוך — לא איטמי ליה [אינו נטמא] כלל!

The Gemara challenges: With regard to an earthenware vessel, the Merciful One rendered its susceptibility to impurity dependent on the presence of a receptacle, as it states: “And every earthen vessel into whose interior any of them falls” (Leviticus 11:33). Consequently, if there is a receptacle, it will become impure, but if there is no receptacle, it should not become impure.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין הָכִי קָאָמַר כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי חֶרֶס כְּנֶגְדּוֹ בִּכְלִי שֶׁטֶף אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם לַחֲלִיקָה נִטְמָא תּוֹכוֹ נִטְמָא גַּבּוֹ נִטְמָא גַּבּוֹ נִטְמָא תּוֹכוֹ.

Rabbi Yitzḥak bar Avin said in response: The testimony is not referring to earthenware vessels, but to vessels that are purified through immersion in a ritual bath, such as wooden vessels, which are susceptible to ritual impurity even if they lack a receptacle. Accordingly, this is what the tanna is saying: With regard to earthenware vessels, any vessel that does not have a receptacle never becomes impure. The halakha in the corresponding case with regard to a vessel that is purified though rinsing, i.e., immersion in a ritual bath, where it lacks a receptacle, is that there is no distinction with regard to the halakhic status of its sides. Therefore, if its inside, i.e., the side that is used, became impure, its outside also becomes impure. Likewise, if its outside became impure, its inside also becomes impure.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

כנגדו בכלי שטף – בשאין לו תוך אין לו אחוריים לחליקה:

כנגדו בכלי שטף – כלומר דכוותיה בכלי שטף שאין לו נמי תוך אין לו אחוריים ולקמן מפרש לה. כלי שטף כלי עץ דכתיב (ויקרא טו) וכל כלי עץ ישטף במים ולקמיה פריך וכי אין לו תוך מי מקבל פשוטי כלי עץ טומאה. ואיכא דאמרי כלי שטף היינו כלי מתכות וטעות הוא בידם דא״כ אמאי פריך לקמן מי מקבלי פשוטי כלי שטף טומאה לאו פירכא היא דודאי פשוטי כלי מתכות טמאים.

כנגדו בכלי שטף כו׳ – בכלי עץ נופל לשון זה דכתיב בהו [וכל] כלי עץ ישטף במים כדפירש בקונטרס ומצינו למימר נמי דכלי מתכות כמו כן מיקרו כלי שטף משום דכתיב בהו ומורק ושוטף במים והא דפריך לקמן ואין לו תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה היא דומיא דשק בעינן פשיטא ליה דאיירי נמי בכלי עץ בכל הנהו דמיקרו כלי שטף מדלא נקט כלי מתכות.

אין לו אחורים לחלוקה נטמא – תוך קרי אותו צד שרגילין להשתמש בו.

גמרא ה״ק כל שאין לו תוך כו׳ אין לו אחורים לחלוקה נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו נטמא תוכו ל״ל כו׳ כצ״ל:

אמר רב יצחק בר אבין: אין מדובר כאן על כלי חרס, אלא על כלי שטף, כגון כלי עץ, שהם מקבלים טומאה גם אם אין להם בית קיבול. ולפי זה הכי קאמר [כך הוא אומר], כך יש להשלים את הדברים: כל שאין לו תוך (בית קיבול) בכלי חרס, שאינו נטמא כלל — כנגדו (במקביל לו) בכלי שטף, אם אין לו בית קיבול — אין לו אחורים לחליקה, אין חלוקה בין צדדיו השונים, אלא אם נטמא תוכו הצד שמשתמשים בו — נטמא גם גבו, נטמא גבו — נטמא תוכו.

Rabbi Yitzḥak bar Avin said in response: The testimony is not referring to earthenware vessels, but to vessels that are purified through immersion in a ritual bath, such as wooden vessels, which are susceptible to ritual impurity even if they lack a receptacle. Accordingly, this is what the tanna is saying: With regard to earthenware vessels, any vessel that does not have a receptacle never becomes impure. The halakha in the corresponding case with regard to a vessel that is purified though rinsing, i.e., immersion in a ritual bath, where it lacks a receptacle, is that there is no distinction with regard to the halakhic status of its sides. Therefore, if its inside, i.e., the side that is used, became impure, its outside also becomes impure. Likewise, if its outside became impure, its inside also becomes impure.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) לְמָה לִי לְמִיתְלְיֵיהּ בִּכְלִי חֶרֶס נֵימָא כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי שֶׁטֶף אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם לַחֲלִיקָה.

The Gemara asks: Why do I need to render this halakha dependent on an earthenware vessel? Let us simply say: With regard to a vessel that is purified though rinsing, any vessel that does not have a receptacle has no distinction with regard to the halakhic status of its sides.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ושואלים: למה לי למיתלייה [למה לו לתלות את ההלכה הזו] בכלי חרס, אם דין זה אינו שייך בהם כלל? נימא [שיאמר] כך בפשטות: כל שאין לו תוך (בית קיבול) בכלי שטף — אין לו אחורים לחליקה!

The Gemara asks: Why do I need to render this halakha dependent on an earthenware vessel? Let us simply say: With regard to a vessel that is purified though rinsing, any vessel that does not have a receptacle has no distinction with regard to the halakhic status of its sides.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּיֵשׁ לוֹ תּוֹךְ הֲרֵי הוּא כִּכְלִי חֶרֶס מָה כְּלִי חֶרֶס נִטְמָא תּוֹכוֹ נִטְמָא גַּבּוֹ לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ לֹא נִטְמָא גַּבּוֹ אַף כְּלִי שֶׁטֶף נִטְמָא תּוֹכוֹ נִטְמָא גַּבּוֹ לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ לֹא נִטְמָא גַּבּוֹ.

The Gemara answers: This association teaches us that if the vessel that is purified through rinsing has a receptacle, it is like an earthenware vessel. Therefore, just as in the case of an earthenware vessel, if its inside became impure, its outside also becomes impure, but if its inside did not become impure, its outside does not become impure, so too, with regard to a vessel that is purified through rinsing, if its inside became impure, its outside becomes impure. But if its inside did not become impure, its outside does not become impure.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

כלי שטף היינו כלי מתכות או של עץ שיש לו טהרה כדכתיב ומורק ושוטף במים:

והיכי מצית אמרת דהא קמ״ל דיש לו תוך הרי הוא ככלי חרס וכו׳:

הא קמ״ל כו׳ – להכי תלייה לכלי שטף בכלי חרס דהיכא דיש לו תוך נטמא תוכו נטמא גבו.

הרי הוא ככלי חרס נטמא תוכו נטמא גבו – על כרחו לטמא אחרים קאמר דלא נפקא מינה מידי למילתא אחריתי וקשה מכאן לגירסת רבינו שמואל דשבת (דף טז.) דמשמע דכלי חרס אין מטמאין מגבייהו כלל ובספ״ק דחולין (דף כד.) דאמרי׳ דאויר כלי חרס טמא [וגבו טהור] היינו דלא מקבל טומאה מגבו אבל מטמא אחרים מגבו כדתניא בתורת כהנים מרובה מדת לטמא ממדת ליטמא שמטמא אחרים מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו ועוד אמרי׳ בפרק המפלת (נדה דף כו.) דאבן היוצא מן התנור טפח דחשיב יד להוציא טומאה דלא עדיפא מגב ואין לומר דעדיפא ואיירי אפי׳ להכניס דהתניא בתוספתא דאין טומאה לכלי חרס אלא מאוירו ובהיסטו ועוד דדרשינן הא יש צמיד פתיל עליו טהור ומי לא עסקינן דיחדינהו לאשתו נדה ואע״ג דבריש סוגיא דהעור והרוטב (חולין דף קיח.) משמע דסבר הש״ס דיד כל תנור להכניס ולהוציא ועדיף מגבו במסקנא צרכינן למימר הכי.

ומשיבים, הא קא משמע לן [דין זה משמיע לנו] בהשוואה זו: שכלי שטף שיש לו תוך (בית קיבול) — הרי הוא ככלי חרס; מה כלי חרס, אם נטמא תוכו — נטמא גבו, אבל אם לא נטמא תוכו — לא נטמא גבו. אף כלי שטף, אם נטמא תוכו — נטמא גבו, אבל אם לא נטמא תוכו — לא נטמא גבו.

The Gemara answers: This association teaches us that if the vessel that is purified through rinsing has a receptacle, it is like an earthenware vessel. Therefore, just as in the case of an earthenware vessel, if its inside became impure, its outside also becomes impure, but if its inside did not become impure, its outside does not become impure, so too, with regard to a vessel that is purified through rinsing, if its inside became impure, its outside becomes impure. But if its inside did not become impure, its outside does not become impure.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) בִּשְׁלָמָא כְּלִי חֶרֶס גַּלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא תּוֹכוֹ אֶלָּא כְּלִי שֶׁטֶף מִי גַּלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא תּוֹכוֹ.

The Gemara asks: Granted that with regard to an earthenware vessel, the Merciful One revealed that it is rendered ritually impure only if the impure item fell into its “inside” (see Leviticus 11:33). But with regard to a vessel that is purified though rinsing, did the Merciful One reveal with regard to it that it becomes impure only through its inside? Therefore, even if the impure item touched the outside, it should become entirely impure.

מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

בשלמא כלי חרס גלי ביה תוכו דבתוכו תלה רחמנא דאי איטמי תוכו נטמא כולו ואי לא נטמא תוכו אלא גבו לא נטמא תוכו אלא כלי שטף דלא גלי ביה תוכו לית ליה חלוקה:

ותמהים: בשלמא [נניח] כלי חרס, גלי ביה רחמנא [גילתה בו התורה] ״תוכו״, שהוא נטמא כשנפלה טומאה דווקא לתוכו, אלא כלי שטף, מי גלי ביה רחמנא [האם גילתה בו התורה] תוכו? ואם כן, גם אם נגעה בו הטומאה מגבו הריהו נטמא כולו!

The Gemara asks: Granted that with regard to an earthenware vessel, the Merciful One revealed that it is rendered ritually impure only if the impure item fell into its “inside” (see Leviticus 11:33). But with regard to a vessel that is purified though rinsing, did the Merciful One reveal with regard to it that it becomes impure only through its inside? Therefore, even if the impure item touched the outside, it should become entirely impure.

מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) ^באִי בְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא ה״נהָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּטוּמְאַת מַשְׁקִין דְּרַבָּנַן דִּתְנַן ^גכְּלִי שֶׁנִּטְמָא אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין אֲחוֹרָיו טְמֵאִין תּוֹכוֹ אׇגְנוֹ אׇזְנוֹ וְיָדָיו טְהוֹרִין נִטְמָא תּוֹכוֹ כּוּלּוֹ טָמֵא.

The Gemara answers: If it is referring to ritual impurity that is by Torah law, then indeed a vessel that is purified through rinsing can be become impure even through its outside. But here we are dealing with the ritual impurity of liquids, i.e., liquids that became impure and subsequently touched the vessel, which becomes impure only by rabbinic law. As we learned in a mishna (Kelim 25:6): With regard to a vessel whose outside became ritually impure by contact with impure liquids, only its outside is impure, but its inside, its rim, its ear-shaped handle, and its straight handle are pure. If its inside became impure, it becomes impure in its entirety.

ב. רמב״ם הלכות כלים כ״ח:ג׳

ג. רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ז׳:ג׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב רמב״ם הלכות כלים כ״ח:ג׳

ג רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ז׳:ג׳

אי בטומאה דאורייתא – כגון זב ומת הכי נמי דלית ליה חלוקה:

הכא במאי עסקינן בטומאת משקין דרבנן וכדתנן כלי שטף שניטמו אחוריו – שוליו:

אי בטומאה דאורייתא הכי נמי – דפשיטא לן שאם נטמא גבו נטמא תוכו בין יש לו תוך בין אין לו תוך והכא במאי עסקינן דביש לו תוך נטמא גבו לא נטמא תוכו ובאין לו תוך איצטריך לאשמועי׳ דנטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו נטמא תוכו בטומאה דרבנן כלי שנטמאו אחוריו במשקין טמאין.

תוכו אוגנו – דהיינו בית קיבול התחתון שיושב עליו. ל״א אוגנו שפתו.

אזנו – זהו מה שעושין בחביות של חרס לבית אחיזה שקורין מנשי״ו.

ידיו – כגון כלי חרס שעושין לו זנב לאחוריו.

ומסבירים: אכן, אי [אם] מדובר בטומאה דאורייתא [מן התורה] — הכי נמי [כך גם כן הדין], שכלי שטף נטמא גם מגבו. ואולם הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? בטומאת משקין, שמשקים שנגעו בטומאה ונטמאו, נגעו בכלי שטף וטימאוהו, וטומאה זו אינה אלא דרבנן [מדברי סופרים]. והוא מה דתנן [ששנינו במשנה]: כלי שנטמא אחוריו במשקין — רק אחוריו טמאין, ואילו תוכו, אגנו (הקפל שבשפתו), אזנו (ידית שלו שבצורת אוזן) וידיו (ידית ישרה שלו) — טהורין. אבל אם נטמא תוכו — כולו טמא.

The Gemara answers: If it is referring to ritual impurity that is by Torah law, then indeed a vessel that is purified through rinsing can be become impure even through its outside. But here we are dealing with the ritual impurity of liquids, i.e., liquids that became impure and subsequently touched the vessel, which becomes impure only by rabbinic law. As we learned in a mishna (Kelim 25:6): With regard to a vessel whose outside became ritually impure by contact with impure liquids, only its outside is impure, but its inside, its rim, its ear-shaped handle, and its straight handle are pure. If its inside became impure, it becomes impure in its entirety.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) ^דדמדאורייתא אֵין אוֹכֶל מְטַמֵּא כְּלִי וְאֵין מַשְׁקֶה מְטַמֵּא כְּלִי וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר מִשּׁוּם מַשְׁקֵה זָב וְזָבָה.

The Gemara explains the reason: By Torah law, food does not transmit impurity to a vessel, and a liquid does not transmit impurity to a vessel. And it was the Sages who decreed that an impure liquid transmits impurity to a vessel, because of the concern that people will be lenient with regard to the liquid of a zav and a zava, such as their urine or saliva, which are a primary source of impurity and impart impurity to vessels.

ד. רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ז׳:א׳-ב׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ד רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ז׳:א׳-ב׳

ורבנן הוא דגזור – דמשקין הבאין מחמת שרץ דמטמי גזירה משום משקה זב דהוי מדאורייתא הלכך כיון דאיטמו במשקין דרבנן האי כלי שטף שוויוה רבנן כטומאה דכלי חרס דיש לו חלוקה ולא שוויוה כטומאה דאורייתא כלומר דאין לו חלוקה לכלי שטף מן התורה בין יש לו תוך בין אין לו תוך ולהכי שוויוה רבנן ככלי חרס דנטמא גבו לא ניטמא תוכו משום היכירא כי היכי דלא לשרוף עליה תרומה וקדשים:

דמדאורייתא אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי – בפ״ק דפסחים (דף יח.).

משום משקה דזב וזבה – כגון רוקו וזובו דהוי אב הטומאה ומטמא כלי מדאורייתא אפי׳ אדם דכתיב (ויקרא טו) וכי ירוק הזב וגו׳.

ומסבירים את טעם הדבר: לפי דמדאורייתא [שמן התורה] אין אוכל מטמא כלי, ואין משקה מטמא כלי, ורבנן הוא דגזור [וחכמים הם שגזרו] שמשקה שנטמא יטמא כלים, משום חשש שמא יבואו אנשים להקל בדין משקה זב וזבה (כגון מי רגליהם ורוקם), שהם אב הטומאה, ומטמאים גם כלים.

The Gemara explains the reason: By Torah law, food does not transmit impurity to a vessel, and a liquid does not transmit impurity to a vessel. And it was the Sages who decreed that an impure liquid transmits impurity to a vessel, because of the concern that people will be lenient with regard to the liquid of a zav and a zava, such as their urine or saliva, which are a primary source of impurity and impart impurity to vessels.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) הִלְכָּךְ שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דִּכְלִי חֶרֶס וְלָא שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא דְּנַפְשֵׁיהּ.

Therefore, the Sages deemed the impurity of a vessel that is purified though rinsing whose outside became impure through liquid to be like the impurity of an earthenware vessel, and if its exterior became impure, its interior remains pure. But the Sages did not deem its impurity like the impurity of itself, i.e., a vessel that is purified through rinsing, by Torah law, that if its exterior became impure, the vessel becomes impure in its entirety.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

הלכך שויוה רבנן – לכלי שטף הנטמא במשקין.

דכלי חרס – דאורייתא דאם נטמא גבו לא נטמא תוכו.

ולא שויוה רבנן כטומאה דאורייתא דנפשיה – דכלי שטף משום דעבדו רבנן היכירא להקל בטומאת משקין כי היכי דלא נשרוף עליה תרומה וקדשים אלא חולין. ואי קשיא אמאי לא גזור בכלי חרס טומאת משקין לאחוריו תריץ משום דהתם ליכא למיגזר משום משקה דהא אפי׳ נגעו משקה זב וזבה מאחוריו לא מקבלי טומאה אלא מתוכו ואי משום דכתיב וכלי חרס אשר יגע בו הזב וגו׳ ההוא מפורש (במסכת נדה) (דף מב) דבהסיט מישתעי דאיזהו מגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסט.

הלכך [על כן], שויוה רבנן [עשו אותה חכמים], את טומאת כלי שטף שנטמא מאחוריו במשקים, כטומאה של כלי חרס, שאם נטמא מגבו — לא נטמא תוכו, ולא שויוה רבנן [עשו אותה חכמים] כטומאה דאורייתא [מן התורה] דנפשיה [של עצמו, של כלי שטף], שאם נטמא מגבו, שכולו טמא.

Therefore, the Sages deemed the impurity of a vessel that is purified though rinsing whose outside became impure through liquid to be like the impurity of an earthenware vessel, and if its exterior became impure, its interior remains pure. But the Sages did not deem its impurity like the impurity of itself, i.e., a vessel that is purified through rinsing, by Torah law, that if its exterior became impure, the vessel becomes impure in its entirety.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) עֲבַדוּ רַבָּנַן הֶיכֵּירָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִישְׂרוֹף עֲלֵיהּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים אִי הָכִי אֵין לוֹ תּוֹךְ נָמֵי לֶיעְבֵּיד נָמֵי הֶיכֵּירָא.

The reason for this is that through this ruling the Sages employed an indicator that it is impure only by rabbinic law so that people will not burn teruma and consecrated items due to having come into contact with those vessels, as by Torah law they are ritually pure and it is prohibited to burn them. The Gemara asks: If so, that this is the case under discussion, then with regard to a vessel that is purified through rinsing that has no receptacle as well, the Sages should employ an indicator. They should rule that the inside remains pure so that teruma and consecrated items will not be burned after coming in contact with it. Why then did Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, testify that if its outside became impure, its inside becomes impure as well?

מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אי הכי אין לו תוך – לכלי שטף ליעביד ביה היכירא שום חלוק כי היכי דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים. לא צריך דכיון דעבדו היכירא חלוקה ביש לו תוך בטומאה דרבנן מידע ידעי דכי אין לו תוך ונטמא במשקין דרבנן דאין שורפין עליו תרומה וקדשים דהשתא כי יש לו תוך אין שורפין כ״ש בשאין לו תוך:

וטעם הדבר, כי עבדו רבנן היכירא [עשו חכמים היכר] בטומאה שמדבריהם, כי היכי דלא לישרוף עליה [כדי שלא ישרפו עליה] תרומה וקדשים שנגעו בכלי זה, שהרי מדין תורה טהורים הם ואסור לשורפם. ושואלים: אי הכי [אם כך], שבמקרה זה מדובר, כלי שטף שאין לו תוך נמי [גם כן], מדוע העיד חזקיה אבי עקש, שאם נטמא גבו נטמא תוכו (הצד שמשתמשים בו)? ליעביד נמי היכירא [שיעשו גם כן היכר], ולא ייטמא תוכו, כדי שלא ישרפו על כך תרומה וקדשים!

The reason for this is that through this ruling the Sages employed an indicator that it is impure only by rabbinic law so that people will not burn teruma and consecrated items due to having come into contact with those vessels, as by Torah law they are ritually pure and it is prohibited to burn them. The Gemara asks: If so, that this is the case under discussion, then with regard to a vessel that is purified through rinsing that has no receptacle as well, the Sages should employ an indicator. They should rule that the inside remains pure so that teruma and consecrated items will not be burned after coming in contact with it. Why then did Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, testify that if its outside became impure, its inside becomes impure as well?

מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל

(13) כֵּיוָן דַּעֲבַדוּ הֶיכֵּירָא בְּיֵשׁ לוֹ תּוֹךְ יְדִיעַ דְּאֵין לוֹ תּוֹךְ דְּרַבָּנַן.

The Gemara answers: Since the Sages employed an indicator with regard to vessels that are purified through rinsing that have a receptacle, it is thereby known that the impurity of a vessel that does not have a receptacle that comes in contact with an impure liquid is by rabbinic law. Therefore, no one will burn teruma and consecrated items that came in contact with it.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומשיבים: כיון דעבדו היכירא [שעשו חכמים היכר] בטומאת משקים של כלי שטף שיש לו תוך, ידיע [ידוע] ממילא כי גם טומאת משקים בכלי שאין לו תוך — דרבנן [מדברי סופרים] היא, ולא יבואו לשרוף בגללה תרומה וקדשים.

The Gemara answers: Since the Sages employed an indicator with regard to vessels that are purified through rinsing that have a receptacle, it is thereby known that the impurity of a vessel that does not have a receptacle that comes in contact with an impure liquid is by rabbinic law. Therefore, no one will burn teruma and consecrated items that came in contact with it.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(14) וְאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי שֶׁטֶף דְּאוֹרָיְיתָא בַּר קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הוּא דּוּמְיָא ^הדְּשַׂק בָּעֵינַן מָה שַׂק מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן אַף כֹּל מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן.

The Gemara asks: And with regard to a vessel that is purified through rinsing, is it susceptible to ritual impurity by Torah law, so that the Sages found it necessary to decree that the exterior is susceptible to impurity of liquids? After all, in order for a vessel to be susceptible to impurity it is required to be similar to a sack, which is mentioned with regard to ritual impurity (see Leviticus 11:32): Just as a sack is carried both full and empty, so too, any object must be capable of being carried both full and empty in order to become ritually impure. This excludes a vessel that has no receptacle and cannot be carried full.

ה. רמב״ם הלכות כלים ג׳:א׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ה רמב״ם הלכות כלים ג׳:א׳

ואי אין לו תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קיבולי טומאה הוא בתמיהא כדקאמר בטומאה דאורייתא הכי נמי:

והא דומיא דשק בעינן – והא כיון דאין לו תוך אינו מטלטל מלא וריקן. בהנך כלי שטף דחזו למדרסות לישיבה מקבל טומאה דאורייתא דאע״ג דלית בהו תוך כדאמרינן במסכת שבת בפ׳ אמר ר׳ עקיבא כגון דיחדינהו לאשתו נדה:

ואין לו תוך בכלי שטף דאורייתא בר קבולי טומאה הוא – דאיצטריך רבנן למיגזר בהו משקין ועוד דאמרן לעיל אי בטומאה דאורייתא ה״נ לא איצטריך לאשמועינן דאין לו אחורים לחליקה.

דומיא דשק בעינן – דכתיב (ויקרא יא) מכל כלי עץ או בגד או עור או שק איתקש כלי עץ לשק.

מלא וריקן – דיש לו בית קיבול.

ושואלים: וכלי שאין לו תוך בכלי שטף, האם דאורייתא בר קבולי [מן התורה ראוי לקבלת] טומאה הוא, עד שהוצרכו חכמים לגזור שייטמא מאחוריו במשקים טמאים? הלוא כדי שיהיה הכלי ראוי לקבלת טומאה, דומיא דשק בעינן [בדומה לשק צריכים אנו] שיהיה, מה שק שנזכר בענין זה (ויקרא יא, לב) הריהו מיטלטל כשהוא מלא וריקן — אף כל כלי צריך שיהא מיטלטל מלא וריקן כדי שיהיה ראוי לקבל טומאה, וכלי שאין לו תוך הרי אינו יכול להיות מלא!

The Gemara asks: And with regard to a vessel that is purified through rinsing, is it susceptible to ritual impurity by Torah law, so that the Sages found it necessary to decree that the exterior is susceptible to impurity of liquids? After all, in order for a vessel to be susceptible to impurity it is required to be similar to a sack, which is mentioned with regard to ritual impurity (see Leviticus 11:32): Just as a sack is carried both full and empty, so too, any object must be capable of being carried both full and empty in order to become ritually impure. This excludes a vessel that has no receptacle and cannot be carried full.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(15) בְּהָנָךְ דַּחֲזוּ לְמִדְרָסוֹת אִי הָכִי חֶרֶס נָמֵי אֵין מִדְרָס ^ובִּכְלִי חֶרֶס.

The Gemara answers that it is referring to these vessels that are suited for sitting and are susceptible to ritual impurity imparted by treading, i.e., the ritual impurity imparted by a zav, zava, or a menstruating woman who sits or lies down on an item, even though it lacks a receptacle. The Gemara challenges: If so, with regard to an earthenware vessel that has no inside, the Rabbis should also decree that it is susceptible to the impurity of liquids if it is fit for sitting. The Gemara answers: There is no ritual impurity imparted by treading with regard to earthenware vessels.

ו. רמב״ם הלכות כלים א׳:ח׳
רמב״ם הלכות כלים י״ח:א׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ו רמב״ם הלכות כלים א׳:ח׳

רמב״ם הלכות כלים י״ח:א׳

אי הכי כלי חרש נמי – כי אין לו תוך אמאי אינו מטמא לדעתיה דר׳ יצחק בר אבין וקאמר משום דאין מדרס בכלי חרש מפרש נמי התם:

בהנך דחזו למדרסות – כגון כסא וספסל דמקבלי טומאה ע״י מדרס.

א״ה בכלי חרס נמי – נגזור טומאה באין לו תוך בהנך דחזו למדרסות.

אין מדרס בכלי חרס – שישבר אם אדם יושב עליו.

בהנך דחזו למדרסות – אבל שאר פשוטי כלי עץ טהורי׳ ודינם פירשתי בפ׳ המוכר את הבית (ב״ב סו.) ובפ׳ בכל מערבין (עירובין דף לא.).

רש״י ד״ה אין מדרס בבלי חרס שישבר. וכ״כ רש״י עירובין קד ע״ב וע׳ שבת פד ע״א וצ״ע:

ומשיבים: מדובר כאן בהנך דחזו [באותם כלים שראויים] למדרסות, שמשמשים לישיבה, והם נטמאים בטומאת זב וזבה, גם אם אין להם בית קיבול. ומקשים: אי הכי [אם כך], כלי חרס שאין לו תוך נמי [גם כן] — נגזור עליו שייטמא ממשקים טמאים, אם הוא ראוי למדרס! ומשיבים: אין כלל דין טומאת מדרס בכלי חרס.

The Gemara answers that it is referring to these vessels that are suited for sitting and are susceptible to ritual impurity imparted by treading, i.e., the ritual impurity imparted by a zav, zava, or a menstruating woman who sits or lies down on an item, even though it lacks a receptacle. The Gemara challenges: If so, with regard to an earthenware vessel that has no inside, the Rabbis should also decree that it is susceptible to the impurity of liquids if it is fit for sitting. The Gemara answers: There is no ritual impurity imparted by treading with regard to earthenware vessels.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל

(16) רַב פָּפָּא אָמַר מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שָׁנִינוּ.

§ The Gemara returns to the matter of an incomplete skull. According to the opinion of Beit Shammai, if the skull is missing a piece of bone the size of a drilled hole, it does not impart impurity. According to Shmuel, Beit Hillel holds that it must be missing a piece the size of a sela coin. If so, there would be no disagreement between Beit Shammai and Beit Hillel, as it was taught with regard to a window that imparts ritual impurity that a drilled hole is the same size as a sela coin. The Gemara now offers an additional answer: Rav Pappa says that it was with regard to a large drill that we learned that the minimum size of a window that imparts impurity equals the size of a sela coin.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

רב פפא אמר – לא צריך לתרוצי להא מקדח וחיסומו שנינו אלא מקדח גדול שנינו כאן דהוי בסלע מכלל דמקדח סתם ההוא דב״ש בן גדול מכלל דזוטר מבסלע וב״ה אמר כסלע ואין שיעורן אחד:

רב פפא אמר – הא דאמרת עשית ב״ש וב״ה אחד לאו פירכא היא.

דמקדח גדול שנינו – במשנה דמאור העשוי בידי אדם דמקדח גדול דהוי כסלע נירונית אבל מקדח סתם בציר מסלע וב״ש במקדח סתם קאמרי.

ב ושבים לקושיית רב חסדא בענין גולגולת שנפחתה, שלדעת בית שמאי אינה מטמאת באוהל אם נחסרה בשיעור מקדח. ואם נפרש כשמואל, שלדעת בית הלל, שיעורו של חסרון זה הוא כסלע, נמצא שאין מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, שהרי שנינו, בענין מאור (חלון) המביא את הטומאה, שמקדח שווה בגודלו לסלע. רב פפא אמר: מקדח גדול שנינו בענין מאור המביא את הטומאה, ודווקא הוא שווה בשיעורו לסלע.

§ The Gemara returns to the matter of an incomplete skull. According to the opinion of Beit Shammai, if the skull is missing a piece of bone the size of a drilled hole, it does not impart impurity. According to Shmuel, Beit Hillel holds that it must be missing a piece the size of a sela coin. If so, there would be no disagreement between Beit Shammai and Beit Hillel, as it was taught with regard to a window that imparts ritual impurity that a drilled hole is the same size as a sela coin. The Gemara now offers an additional answer: Rav Pappa says that it was with regard to a large drill that we learned that the minimum size of a window that imparts impurity equals the size of a sela coin.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(17) מִכְּלָל דְּמַקְדֵּחַ סְתָם זוּטַרא נָמֵי מִכְּסֶלַע הָנִיחָא לְרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.

The Gemara comments that by inference, the unspecified drill mentioned in the statement of Beit Shammai with regard to an incomplete skull is also smaller than the size of a sela coin mentioned by Beit Hillel. The Gemara asks: This works out well according to the explanation of Rabbi Meir for the opinion of Beit Shammai. But according to the opinion of the Rabbis, what is there to say?

מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

הניחא לר׳ מאיר – דמוקים לה לההוא מקדח דגלגלת כמקדח קטן של רופאים דהוי בציר מבסלע וב״ה אמרי בסלע היינו דאיכא בינייהו:

אלא לרבנן – דאמרינן בגדול של לשכה דהיינו כסלע מאי איכא למימר:

ולר׳ מאיר – דמוקים במקדח קטן א״כ הוה ליה מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה. דב״ש מקילינן דכי חסר פורתא במקדח קטן טהור מלטמא באהל וב״ה מחמירי דלעולם לא טהר מלטמא עד שתחסר כסלע ואנן דתנן תנן כלומר אותן ששה דברים שהן מקולי ב״ש מנו ולא יותר:

ומכלל הדברים אתה למד שמקדח סתם שהוזכר בדברי בית שמאי, לענין גולגולת שנפחתה — זוטרא נמי [קטן] מכסלע ששנו בית הלל. ומקשים: הניחא [זה נוח] לדעת ר׳ מאיר בפירוש דעת בית שמאי, אלא לרבנן [לדעת חכמים] מאי איכא למימר [מה יש לומר]?

The Gemara comments that by inference, the unspecified drill mentioned in the statement of Beit Shammai with regard to an incomplete skull is also smaller than the size of a sela coin mentioned by Beit Hillel. The Gemara asks: This works out well according to the explanation of Rabbi Meir for the opinion of Beit Shammai. But according to the opinion of the Rabbis, what is there to say?

מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל

(18) דִּתְנַן בְּאֵיזֶה מַקְדֵּחַ אָמְרוּ בְּקָטָן שֶׁל רוֹפְאִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגָדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה.

As we learned in a mishna (Oholot 2:3): With regard to which drill did Beit Shammai state their opinion concerning an incomplete skull? It was with regard to a small drill of doctors, used for drilling bones. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It was with regard to a large drill, such as that used in the Temple chamber. According to the mishna concerning a window that imparts impurity, the size of this drill is like that of a sela coin, and the opinions of Beit Shammai and Beit Hillel would still be identical.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

באיזה מקדח אמרו – ב״ש בגולגולת כמלא מקדח כקטן של רופאים שקודרין בו את הראש לתקן את המכה.

דתנן [ששנינו במשנה]: באיזה מקדח אמרו בית שמאי דעתם בענין גולגולת שנפחתה — במקדח קטן של רופאים, שמשתמשים בו לקדיחה של עצמות, אלו דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: מדובר במקדח גדול, כגון של לשכה שבמקדש. והרי לפי המשנה בענין מאור המביא את הטומאה, מקדח זה שיעורו כסלע!

As we learned in a mishna (Oholot 2:3): With regard to which drill did Beit Shammai state their opinion concerning an incomplete skull? It was with regard to a small drill of doctors, used for drilling bones. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It was with regard to a large drill, such as that used in the Temple chamber. According to the mishna concerning a window that imparts impurity, the size of this drill is like that of a sela coin, and the opinions of Beit Shammai and Beit Hillel would still be identical.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(19) וּלְרַבִּי מֵאִיר מִי נִיחָא הָוֵה לֵיהּ מִקּוּלֵּי ב״שבֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל וַאֲנַן דִּתְנַן תְּנַן דְּלָא תְּנַן לָא תְּנַן.

The Gemara asks further: And even according to the opinion of Rabbi Meir, does it work out well? If the unspecified drill mentioned by Beit Shammai is smaller than a sela coin, then this is an instance of the leniencies of Beit Shammai and of the stringencies of Beit Hillel, as with regard to a skull that was missing a piece only the size of a drilled hole, Beit Shammai are lenient and hold that it does not impart impurity in a tent, while Beit Hillel do consider it impure. And we have a principle: That which we learned in the mishna in tractate Eiduyot pertaining to the leniencies of Beit Shammai and the stringencies of Beit Hillel, we learned, and that which we did not learn there, we did not learn. Therefore, in all other cases, Beit Shammai are stringent and Beit Hillel are lenient.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

הניחא לר״מ כו׳ ותו אפי׳ לר״מ מי ניחא – אם כן דשיעורא דב״ש זוטר הוה ליה מקולי ב״ש דהיינו קולא דבשיעורא זוטא כי האי פרחה לה טומאת גולגולת.

ואנן שית תנן – בעדיות (משנה עדיות ה׳:א׳) ששה דברים מקולי ב״ש שב לא תנן.

ועוד שואלים: ולשיטת ר׳ מאיר, מי ניחא [האם נוח] הדבר? והרי אם מקדח סתם, ששנו בית שמאי, קטן מסלע — הוה ליה [הרי זה] מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, שאם נפחתה גולגולת בשיעור מקדח בלבד, בית שמאי מקילים ומטהרים מטומאת אוהל, ובית הלל מחמירים ומטמאים. ואנן [ואנו] כלל בידינו בענין זה: דתנן תנן [מה ששנינו במסכת עדיות שהוא מקולי בית שמאי, שנינו], דלא תנן לא תנן [ומה שלא שנינו שם לא שנינו], אלא בכל מקום בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים!

The Gemara asks further: And even according to the opinion of Rabbi Meir, does it work out well? If the unspecified drill mentioned by Beit Shammai is smaller than a sela coin, then this is an instance of the leniencies of Beit Shammai and of the stringencies of Beit Hillel, as with regard to a skull that was missing a piece only the size of a drilled hole, Beit Shammai are lenient and hold that it does not impart impurity in a tent, while Beit Hillel do consider it impure. And we have a principle: That which we learned in the mishna in tractate Eiduyot pertaining to the leniencies of Beit Shammai and the stringencies of Beit Hillel, we learned, and that which we did not learn there, we did not learn. Therefore, in all other cases, Beit Shammai are stringent and Beit Hillel are lenient.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(20) אָמַר רַב נַחְמָן סֶלַע נִירוֹנִית שָׁנִינוּ כְּמַקְדֵּחַ גָּדוֹל סֶלַע סְתָם זוּטַרא מִמַּקְדֵּחַ סְתָם.:

Rav Naḥman says: It is specifically with regard to a sela of the emperor Nero that we learned in the mishna concerning a window that imparts impurity that it is like the size of a large drilled hole. But with regard to the unspecified sela coin mentioned by Beit Hillel as the measure, it is even smaller than an unspecified drilled hole. Therefore, Beit Shammai are stringent even according to the opinion of Rabbi Meir.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אלא רב נחמן מתרץ לטעמיה דר׳ מאיר דסלע נרונית שנינו הכא במאור שנעשה דהויא במקדח גדול סלע סתם דב״ה הוי זוטר אפי׳ ממקדח סתם דב״ש והוו להו ב״ה לקולא:

סלע נירונית שנינו – דהוי כמקדח גדול אבל כסלע דקאמרי ב״ה זוטר אפי׳ ממקדח קטן של רופאים הלכך אפי׳ לר״מ שיעורא דב״ש נפיש.

אמר רב נחמן: דוקא לגבי סלע נירונית שנינו במשנה בענין מאור, שהוא כשיעור מקדח גדול. ואילו סלע סתם, שהוא השיעור לדעת בית הלל, זוטרא [קטן] אפילו מנקב של מקדח סתם. ונמצא שבית שמאי מחמירים יותר, אפילו לשיטת ר׳ מאיר.

Rav Naḥman says: It is specifically with regard to a sela of the emperor Nero that we learned in the mishna concerning a window that imparts impurity that it is like the size of a large drilled hole. But with regard to the unspecified sela coin mentioned by Beit Hillel as the measure, it is even smaller than an unspecified drilled hole. Therefore, Beit Shammai are stringent even according to the opinion of Rabbi Meir.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(21) מתני׳מַתְנִיתִין: ^זהָרִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּיקַּב שֶׁנִּפְגַּם שֶׁנִּסְדַּק ^חהֲרֵי בְּעֵינוֹ דַּק תְּבַלּוּל חִלָּזוֹן נָחָשׁ (עָצָב) אֵיזֶהוּ תְּבַלּוּל לָבָן הַפּוֹסֵק בַּסִּירָא וְנִכְנָס בַּשָּׁחוֹר שָׁחוֹר נִכְנַס בַּלָּבָן אֵינוֹ מוּם.:

MISHNA: For these blemishes of the eye, one may slaughter the firstborn animal outside the Temple: The eyelid that was pierced, an eyelid that was damaged and is lacking, or an eyelid that was split; and likewise, one may slaughter a firstborn animal outside the Temple if there was in his eye a cataract, a tevallul, or a growth in the shape of a snail, a snake, or a berry that covers the pupil. What is a tevallul? It is a white thread that bisects the iris and enters the black pupil. If it is a black thread that bisects the iris and enters the white of the eye it is not a blemish.

ז. רמב״ם הלכות ביאת המקדש ז׳:ד׳
טור יורה דעה ש״ט

ח. רמב״ם הלכות ביאת המקדש ז׳:ה׳

קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

משנה בכורות ו׳:ב׳

ז רמב״ם הלכות ביאת המקדש ז׳:ד׳

טור יורה דעה ש״ט

ח רמב״ם הלכות ביאת המקדש ז׳:ה׳

ריס של עין – זהו עפעפיו:

הרי בעינו – כמו או שהיה בעינו דק. בלע״ז טיילא:

חלזון נחש עינב – מפרש בגמרא:

הפוסק בסירא ונכנס בשחור מן הלבן סירה הוא כמו חוט שסובב השחור:

אבל אם השחור פוסק הסירה ונכנס בלבן אינו מום שאין מומין בלבן שהלבן אין קרוי עין אלא השחור:

ערך ענב

ענב – ^א(עבודה זרה כח.) האי עינבתא פרוונקא דמיתותא פי׳ מורסא אי הכי ליתי ענבתא בת מינה פי׳ ענבים שהיו מראיהן כאותה מורסא אם היא לבנה יעביר ענבים לבנים ואם היא שחורה יעביר עליה שחורים (בכורות לח.) חלזון נחש וענב פי׳ שיש בעינו כענבה.

ערך רס

רס – ^ב(בכורות מד.) ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין (בכורות לח.) ריס של עין שניקב. ס״א חריץ של עין שניקב פי׳ בגמ׳ תורא ברא בעיניה והיינו עור של העין (קידושין לא) אמר לו מבין ריסי עיניך אתה ניכר שבן אלמנה אתה (נגעים פרק ח) בשתי ריסי עיניו אע״פ שמדביקין זה לזה טהור (בבא בתרא כג) עד שנשרו ריסי עיניו (א״ב תרגום ושבו העבים אחר הגשם ריסי עינך יהון זלגין דמעין כעננין).

ערך תבלול

תבלול – ^ג(בכורות לח.) והרי בעינו דק תבלול חלזון (גמרא) איזהו תבלול הפוסק בסירה ונכנס בשחור ומסקנא מאי ל׳ תבלול שהוא מבלבל את העין.

ערך תר

תר – ^ד(בכורות לח.) חרוץ של עין (גמ׳) אר״פ תורא ברא דעינא פי׳ שורה שחוץ מן העין שפתו שניקבה (גמרא) אמר רב פפא תורא ברא דשפותיה פי׳ עור החיצון שפה לפיו תרגומו תורא מקף לפומיה תקות חוט השני תרגום תורא דחוטא דזהוריתא (א״ב ובלשון פסוק תורי זהב).

א. [בלאטער.]

ב. [אויגען ברוינער.]

ג. [בלענדונג.]

ד. [ראנד ציילע.]

מתני׳ ריס של עין – מפרש בגמ׳.

הרי בעינו דק – כלומר הרי שיש בעינו דק טייל״א.

תבלול – מפרש מאי היא.

חלזון – חולי היא שקורין לימו״ן.

נחש – מפרש בגמרא.

ועצב – מיי״ל.

לבן הפוסק בסירא – סירא היינו שורה שבעין סביב לשחור. שחור הוא שקורין פרוניל״א שמשם מראית העין באה. ואם חוט של לבן יוצא מן הלבן ופוסק אותה שורה ונכנס בשחור הוי מום.

שחור ונכנס בלבן – אם חוט השחור יוצא מן השחור ופוסק בסירא ונכנס בלבן.

אינו מום – שאין מומין בלבן דלאו עין הוא אלא שומן העין.

ג משנה על אלו מומים שבעין שוחטים את הבכור מחוץ למקדש: הריס (העפעף) של עין שניקב או שנפגם או שנסדק, וכן הרי שהיה בתוך עינו דק, מעין כתם, וכן תבלול, חלזון, נחש, עצב. איזהו תבלול — מעין חוט לבן הפוסק בסירא, בעגול המקיף את השחור שבעין, ונכנס בתוך השחור שבעין. אבל אם היה חוט שחור פוסק בסירא ונכנס בלבן — אינו מום, שמום בלבן שבעין אינו נחשב למום.

MISHNA: For these blemishes of the eye, one may slaughter the firstborn animal outside the Temple: The eyelid that was pierced, an eyelid that was damaged and is lacking, or an eyelid that was split; and likewise, one may slaughter a firstborn animal outside the Temple if there was in his eye a cataract, a tevallul, or a growth in the shape of a snail, a snake, or a berry that covers the pupil. What is a tevallul? It is a white thread that bisects the iris and enters the black pupil. If it is a black thread that bisects the iris and enters the white of the eye it is not a blemish.

קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(22) גמ׳:

רש״יעודהכל

גמ׳

רש״יהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון