Bava Metzia 85b – בבא מציעא פה:‏ – Shas HaMeforash

(1)

אָמְרוּ חֲכָמִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ אָמְרוּ נְבִיאִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ עַד שֶׁפֵּירְשׁוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ט׳:י״ב} וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עׇזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִילָּה.

was stated by the Sages, i.e., the wise man mentioned in the verse, and yet they could not explain it. It was stated by the prophets, i.e., those to whom the mouth of the Lord has spoken, and yet they could not explain it, until the Holy One, Blessed be He, Himself explained it, as it is stated in the next verse: “And the Lord says: Because they have forsaken My Torah which I set before them” (Jeremiah 9:12). Rav Yehuda says that Rav says: This does not mean that the Jewish people ceased Torah study altogether; rather, they did not recite a blessing on the Torah prior to its study, as they did not regard Torah study as a sacred endeavor.

רש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל

אמרו חכמים – מי האיש החכם.

אמרו הנביאים – אשר דבר פי ה׳ אליו.

שלא ברכו בתורה תחילה – כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה קרא יתירא דאשר נתתי לפניהם קא דרש ברכת אשר (נתן לנו תורת אמת) שהיא לפניה של דברי תורה וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם.

תלמיד חכם אין ראוי לו לפרסם חכמתו דרך יוהרא והתפארות שאין זו אלא מדת מי שלא היו אבותיו בעלי חכמה וכשהגיע לה מעביר כרוז עליה ונוטל עטרה לעצמו דרשו רבותינו בלב נבון תנוח חכמה זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם ובקרב כסילים תודע זה תלמיד חכם בן עם הארץ היינו דאמרי אינשי איסתירא בלגינא קיש קיש קריא:

אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחלה. מה שפירש לנו זוג הוא שהנמנע מלעלות לספר תורה הוא אסור והיו תלמידי חכמים רובם קשה עליהם התנועה לעלות לספר תורה והיו נמנעין מלעלות. והנראה לי בפירוש דבר זה הוא בהפך והוא שהדבר האסור הוא היות איש תלמיד חכם נמצא שם ועולה לפניו כהן עם הארץ או מי שהוא גרוע ממנו בחכמה וקורא תחלה ולהיות שהם מיעטו כבוד תורה ואין קורין תחלה בתורה אלא קורא אחר פחות מהן לקו רובם שאין תורה יוצאה מבניהם לפי שמה שאמרנו כהן ראשון וכו׳ אין כל זה אלא בשויה וממה שיסייע את הפירוש הזה הוא היות בעל המאמר הוה רב ובפירוש אמרו רב קרא בכהני לפני שמואל. הרמב״ם בתשובת שאלה מועתק מלשון ערבי.

על שלא ברכו בתורה תחלה כו׳. עיין הפירוש שכתבנו בזה בחידושינו דאגדות דמסכת נדרים:

אמרו חכמים (״מי האיש החכם״) ולא פירשוהו, אמרו נביאים (״ואשר דבר ה׳ אליו״) ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו. שנאמר: ״ויאמר ה׳ על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם״ (ירמיהו ט, יב). אמר רב יהודה אמר רב: לא שלא למדו תורה כלל, אלא שלא ברכו בתורה תחילה — שעסקו בתורה אבל לא התייחסו אליה כנושא של קדושה, כתורת ה׳.

was stated by the Sages, i.e., the wise man mentioned in the verse, and yet they could not explain it. It was stated by the prophets, i.e., those to whom the mouth of the Lord has spoken, and yet they could not explain it, until the Holy One, Blessed be He, Himself explained it, as it is stated in the next verse: “And the Lord says: Because they have forsaken My Torah which I set before them” (Jeremiah 9:12). Rav Yehuda says that Rav says: This does not mean that the Jewish people ceased Torah study altogether; rather, they did not recite a blessing on the Torah prior to its study, as they did not regard Torah study as a sacred endeavor.

מאמרים באתר אסיף

הרהורים בדמותו של רבי / יחיאל צחי (גולות י, עתניאל תשס״א)

״המרכז לחקר מערות״ - בין מערת רבי חייא למערת רשב״י / רוני רדמן (אסופות ד, נתיבות תשע״ג)

כוונה בתפילה / הרב שמואל טל (טל חיים קריאת שמע ותפילה, תורת החיים תשע״ט)

רש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל

(2) אָמַר רַב חָמָא מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ד:ל״ג} בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה זֶה ת״חתַּלְמִיד חָכָם בֶּן ת״חתַּלְמִיד חָכָם וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ זֶה ת״חתַּלְמִיד חָכָם בֶּן ע״העַם הָאָרֶץ אָמַר עוּלָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי אִסְתֵּירָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא.

Rav Ḥama says: What is the meaning of that which is written: “In the heart of him that has discernment wisdom rests; but in the inward part of fools it makes itself known” (Proverbs 14:33)? “In the heart of him who has discernment wisdom rests”; this is a Torah scholar, son of a Torah scholar. “But in the inward part of fools it makes itself known”; this is a Torah scholar, son of an ignoramus, as his wisdom stands out in contrast to the foolishness of the rest of his family. Ulla said: This explains the adage that people say: A small coin in an empty barrel calls: Kish, kish, i.e., it rattles loudly, whereas a coin in a barrel full of coins is not heard.

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך כש

כש – ^א(בבא מציעא פה:) בלב נבון תנוח חכמה זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם ובקרב כסילים תוודע זה תלמיד חכם בן עם הארץ אמר עולא היינו דאמרי אינשי איסתירא בלגינא כיש כיש קריא פירוש בלשון ערבי לדבר שמשמיע קול קורין אותו כיש כיש.

א. [קלינגען.]

תודע – מודיע לכל ומתפאר בכתרה.

בן עם הארץ – היינו בקרב כסילים משפחת כסילים.

איסתירא בלגינא – סלע אחד בלגינא.

קיש קיש קריא – מתקשקש ומשמיע קול ואם היה מלא סלעים לא היה משמיע קול.

אסתירא בלגינא קיש קיש קריא – מפרש ריב״א לפי שאין דרך זוז להניח בלגין הוא מקשקש ואם היה מניחו בארנקי כדרכו להיות שם לא היה מקשקש.

חכים יתקרי ורבי לא יתקרי יש לספק בזה ומה היה חסר שלא נסמך שהרי היה ראש ישיבה בנהרדעא בלי סמיכות ואפשר לומר בענין הסמיכות הא׳ שיש לו רשות לכוף ולדון ופטור מלשלם אם טעה והב׳ שיש לו רשות להורות באיסור והיתר כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין כי הוה נחית רב לבבל א״ל ר׳ חייא לרבי בן אחותי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות אל יתיר והרי אף רב שלא נסמך להתיר בכורות נעשה ראש ישיבת סורא וה״נ שמואל נמי בלא רשות נעשה ראש דכיון דנטילת רשות לדון אינו אלא שיהיה פטור מלשלם סמך על עצמו דחכים יתקרי בספרו דאדם ואמרי׳ הרוצה להתחכם יעסוק בדיני ממונות ע״כ היה דן כי היה חכם בדינין ולכך הלכתא כוותיה בדיני ולא טעה מעולם בדין אבל באיסור לית הלכתא כוותיה ואפשר שהוא עצמו לא סמך על עצמו להורות דבר איסור כיון שלא נסמך ורבי לא יתקרי ודו״ק:

אמר רב חמא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] בכתוב ״בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע״ (משלי יד, לג), ״בלב נבון תנוח חכמה״ — זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם, ״ובקרב כסילים תודע״ — זה תלמיד חכם בן עם הארץ, שכיון שהוא בן עם הארץ הוא מתפאר קצת בחכמתו. אמר עולא: היינו דאמרי אינשי [זה שאומרים בני אדם] בפתגם עממי: אסתירא בלגינא קיש קיש קריא [מטבע קטנה בכד מקשקשת וקוראה בקול] ואילו כד מלא מטבעות גדולות אין קולן נשמע.

Rav Ḥama says: What is the meaning of that which is written: “In the heart of him that has discernment wisdom rests; but in the inward part of fools it makes itself known” (Proverbs 14:33)? “In the heart of him who has discernment wisdom rests”; this is a Torah scholar, son of a Torah scholar. “But in the inward part of fools it makes itself known”; this is a Torah scholar, son of an ignoramus, as his wisdom stands out in contrast to the foolishness of the rest of his family. Ulla said: This explains the adage that people say: A small coin in an empty barrel calls: Kish, kish, i.e., it rattles loudly, whereas a coin in a barrel full of coins is not heard.

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יִרְמְיָה לר׳לְרַבִּי זֵירָא מַאי דִּכְתִיב {איוב ג׳:י״ט} קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חׇפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו אַטּוּ לָא יָדְעִינַן דְּקָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא אֶלָּא כׇּל הַמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשָׂה גָּדוֹל לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא וְכׇל הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשֶׂה חׇפְשִׁי לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא.

Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: What is the meaning of that which is written with regard to the World-to-Come: “The humble and great are there; and the servant is free from his master” (Job 3:19)? Is that to say that we do not know that the humble and the great are there in the World-to-Come? Rather, this is the meaning of the verse: Anyone who humbles himself over matters of Torah in this world becomes great in the World-to-Come; and anyone who establishes himself as a servant over matters of Torah in this world becomes free in the World-to-Come.

מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

מ״ד קטן וגדול שם כו׳. אלא כל המקטין עצמו על ד״ת בעוה״ז נעשה גדול כו׳ אפשר שרמזו בכאן על דוד המלך שהרהרו אחריו שבא על א״א אחד מג׳ שיורדין לגיהנם ואינן עולין ע״ז אמר קטן המקטין כו׳ והוא דוד שדרשו עליו בפ״ק דמגילה שנאמר בו הוא הקטן גו׳ דכשם שבקטנותו היה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו כו׳ נעשה גדול לעוה״ב שהוא יהיה המברך בסעודה דלעוה״ב כדאמרינן בפרק ע״פ אמר דוד לי נאה לברך כו׳ ובזה נעשה גדול דהגדול מברך ברכת המזון וכן בעבד חפשי גו׳ אפשר שרמזו על משה רבינו ע״ה דאמרינן בפרק חלק וישמע משה ששמע שחשדוהו בא״א וע״ז אמר כל המשים עצמו כעבד כו׳ שהוא משה שנאמר בו תורת משה עבדי לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו נעשה חפשי מאדוניו שלא שלט גם מלאך המות במותו כדאמרי׳ במדרשות וק״ל:

אמר ליה [לו] ר׳ ירמיה לר׳ זירא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] בכתוב ״קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו״ (איוב ג, יט) אטו לא ידעינן [וכי אין אנו יודעים] שבשאול קטן וגדול שם הוא? אלא כך צריך לפרש: כל המקטין עצמו על דברי תורה בעולם הזה — נעשה גדול לעולם הבא, וכל המשים עצמו כעבד על קניית דברי תורה בעולם הזה — נעשה חפשי לעולם הבא.

Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: What is the meaning of that which is written with regard to the World-to-Come: “The humble and great are there; and the servant is free from his master” (Job 3:19)? Is that to say that we do not know that the humble and the great are there in the World-to-Come? Rather, this is the meaning of the verse: Anyone who humbles himself over matters of Torah in this world becomes great in the World-to-Come; and anyone who establishes himself as a servant over matters of Torah in this world becomes free in the World-to-Come.

מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְצַיֵּין מְעָרָתָא דְּרַבָּנַן כִּי מְטָא לִמְעָרְתֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא אִיעֲלַמָא מִינֵּיהּ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ אֲמַר רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא פִּלְפַּלְתִּי תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ פִּלְפַּלְתָּ תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ לֹא רִיבַּצְתָּ.

§ The Gemara continues discussing the greatness of the Sages. Reish Lakish was demarcating burial caves of the Sages. When he arrived at the cave of Rabbi Ḥiyya, the precise location of his grave eluded him. Reish Lakish became distressed, as he was apparently unworthy of finding the grave. He said: Master of the Universe! Did I not analyze the Torah like Rabbi Ḥiyya? A Divine Voice emerged and said to him: You did analyze the Torah like him, but you did not disseminate Torah like him.

רש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

מציין מערתא דרבנן – שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים.

איעלמא מיניה – לא יכול למצוא מקומה.

ריבצת – לאחרים לשון (מ״ק דף ו:) המרביץ שדהו משקה.

כי מטא ההיא שעתא לא מצאי כו׳. אומר רבינו שבחלום הראהו ונראין דבריו. תוספות שאנץ.

א ועוד בשבחם של חכמים. ריש לקיש הוה [היה] מציין מערתא דרבנן [את מערות הקבורה של חכמים], כי מטא למערתיה [כאשר הגיע אל מערתו] של ר׳ חייא איעלמא מיניה [נעלמה ממנו] ולא יכול היה למוצאה. חלש דעתיה [חלשה דעתו מבושה] מדוע אינו זוכה לכך. אמר: רבונו של עולם! וכי לא פלפלתי תורה כמותו? יצתה בת קול ואמרה לו: תורה כמותו פלפלת, ואולם תורה כמותו לא ריבצת (לימדת ברבים).

§ The Gemara continues discussing the greatness of the Sages. Reish Lakish was demarcating burial caves of the Sages. When he arrived at the cave of Rabbi Ḥiyya, the precise location of his grave eluded him. Reish Lakish became distressed, as he was apparently unworthy of finding the grave. He said: Master of the Universe! Did I not analyze the Torah like Rabbi Ḥiyya? A Divine Voice emerged and said to him: You did analyze the Torah like him, but you did not disseminate Torah like him.

רש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) כִּי הֲווֹ מִינְּצוּ ר׳רַבִּי חֲנִינָא ור׳וְרַבִּי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חֲנִינָא לר׳לְרַבִּי חִיָּיא בַּהֲדֵי דִּידִי קָא מִינְּצֵית ח״וחַס וְחָלִילָה אִי מִשְׁתַּכְחָא תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל מַהְדַּרְנָא לַהּ מִפִּילְפּוּלַי אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא לר׳לְרַבִּי חֲנִינָא בַּהֲדֵי דִּידִי קָא מִינְּצֵית דַּעֲבַדִי לְתוֹרָה דְּלֹא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל.

The Gemara relates: When Rabbi Ḥanina and Rabbi Ḥiyya would debate matters of Torah, Rabbi Ḥanina would say to Rabbi Ḥiyya: Do you think you can debate with me? Heaven forbid! If the Torah were forgotten from the Jewish people, I could restore it with my powers of analysis and intellectual acumen. Rabbi Ḥiyya said to Rabbi Ḥanina: Do you think you can debate with me? You cannot compare yourself to me, as I am acting to ensure that the Torah will not be forgotten by the Jewish people.

רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

רבי חנינא – בר׳ חמא.

א״ל ר״ח לר׳ חייא בהדי דידי קמנצית כו׳. יראה בזה שהשיב לו ר׳ חייא דדידי עדיפא מדידך דאי משתכחת תורה ח״ו ודאי דהוה דידך עדיפא שעל ידי פלפולך תחזירה אבל אנא עבידנא שלא תשתכח וא״כ דידך אינה אלא בכח ודידי הוא בפועל ויותר משובח דבר שהוא בפועל מאשר הוא בכח ואמר מאי עבידנא אזלינא ושדינא כתנא כו׳ שכל מעשה הזה לתורה הוא בתחלה לש״ש ולא היה בו שום שתוף ד״א וכוונה אחרת שלא לש״ש כי אלו קנה בהמה לעורה היה בו מצד המוכר שיתוף ד״א אבל מתחלת גידול הכתנא היה לשם תורה ולמצוה כדמסיים ומאכילנא לבשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא כו׳ עד דאתינא אקרו ואתנו אהדדי כו׳ שכל אחד נעשה לומד ומלמד שהוא מעלה העליונה בתורה וע״י זה לא תשתכח תורה מישראל ומסיק ודקדק דאמר רבי גדולים מעשה חייא שהם עדיפים וגדולים מדר׳ חנינא מפני דר׳ חייא הם במעשה ובפועל ודר׳ חנינא אינן אלא בכח:

וכעין מה שמסופר: כי הוו מינצו [כאשר היו רבים] ר׳ חנינא ור׳ חייא, אמר ליה [לו] ר׳ חנינא לר׳ חייא: וכי בהדי דידי קא מינצית [עמי את רב]? חס וחלילה, אי משתכחא [אם תשתכח] תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי [אחזיר אותה בפלפולי], שאוכל לשחזר את כל דברי התורה שנשתכחו, על פי סברתי. אמר ליה [לו] ר׳ חייא לר׳ חנינא: בהדי דידי קא מינצית [עמי את רב]? דעבדי [שעשיתי] לתורה שלא תשתכח מישראל.

The Gemara relates: When Rabbi Ḥanina and Rabbi Ḥiyya would debate matters of Torah, Rabbi Ḥanina would say to Rabbi Ḥiyya: Do you think you can debate with me? Heaven forbid! If the Torah were forgotten from the Jewish people, I could restore it with my powers of analysis and intellectual acumen. Rabbi Ḥiyya said to Rabbi Ḥanina: Do you think you can debate with me? You cannot compare yourself to me, as I am acting to ensure that the Torah will not be forgotten by the Jewish people.

רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) מַאי עָבֵידְנָא אזלינא וְשָׁדֵינָא כִּיתָּנָא וְגָדֵילְנָא נִישְׁבֵּי וְצָיֵידְנָא טְבֵי וּמַאֲכֵילְנָא בִּשְׂרַיְיהוּ לְיַתְמֵי וְאָרֵיכְנָא מְגִילָּתָא וְכָתֵבְנָא חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי וְסָלֵיקְנָא לְמָתָא וּמַקְרֵינָא חַמְשָׁה יָנוֹקֵי בְּחַמְשָׁה חוּמְשֵׁי וּמַתְנֵינָא שִׁיתָּא יָנוֹקֵי שִׁיתָּא סִדְרֵי וְאָמַרְנָא לְהוּ עַד דְּהָדַרְנָא וְאָתֵינָא אַקְרוֹ אַהֲדָדֵי וְאַתְנוֹ אַהֲדָדֵי וַעֲבַדִי לַהּ לְתוֹרָה דְּלֹא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל.

Rabbi Ḥiyya elaborated: What do I do to this end? I go and sow flax seeds and twine nets with the flax, and then I hunt deer and feed their meat to orphans. Next I prepare parchment from their hides and I write the five books of the Torah on them. I go to a city and teach five children the five books, one book per child, and I teach six other children the six orders of the Mishna, and I say to them: Until I return and come here, read each other the Torah and teach each other the Mishna. This is how I act to ensure that the Torah will not be forgotten by the Jewish people.

רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

שדינא כיתנא – זורע אני זרעוני פשתן.

שדינא – משליך.

וגדילנא נישבי – וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות.

וציידנא טבי – ואני צד צביים.

ואריכנא מגילתא – ומתקן אני מעורותיהן קלפים.

וסליקנא למתא – למקום שאין מלמדי תינוקות.

לחמשה ינוקי – לכל אחד ספרו.

ומתנינא – על פה שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי.

אקרו אהדדי – לימדו זה את זה מקראות.

ואתנו אהדדי – לימדו זה את זה סדרו.

בד״ה ואריכנא כו׳ נ״ב לשון תיקון כדאיתא במסכת סוכה אריך או לא אריך כלומר מתוקן או אינו מתוקן ע״כ רש״י בפ׳ הנושא מסכת כתובות:

בד״ה שית סדרי משנה כו׳ כצ״ל:

בד״ה מתניתא דמר מתניתא כו׳ כצ״ל:

מאי עבידנא [מה אני עושה] — אזלינא ושדינא כיתנא וגדלינא נישבי, וציידנא טבי ומאכילנא בשרייהו ליתמי [אני הולך וזורע פשתן ושוזר ממנו רשתות, וצד צבאים ומאכיל מבשרם ליתומים] ואריכנא מגילתא וכתבנא [ועושה מגילות מעורם וכותב] חמשה חומשי תורה עליהם, וסליקנא למתא ומקרינא [ואני הולך לעיר ומלמד] לחמשה ינוקי [תינוקות] בחמשה חומשי תורה, לכל אחד מהם חומש אחד, ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי [ומלמד אני משנה לששה תינוקות ששה סדרים] ואמרנא להו [ואני אומר להם]: עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי [שאחזור ואבוא לכאן תלמדו מקרא זה לזה ולמדו משנה זה לזה] ועל ידי כך עבדי [עושה אני] לתורה שלא תשתכח מישראל.

Rabbi Ḥiyya elaborated: What do I do to this end? I go and sow flax seeds and twine nets with the flax, and then I hunt deer and feed their meat to orphans. Next I prepare parchment from their hides and I write the five books of the Torah on them. I go to a city and teach five children the five books, one book per child, and I teach six other children the six orders of the Mishna, and I say to them: Until I return and come here, read each other the Torah and teach each other the Mishna. This is how I act to ensure that the Torah will not be forgotten by the Jewish people.

רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) הַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי אפי׳אֲפִילּוּ מִמָּר אֲמַר לֵיהּ אִין אפי׳אֲפִילּוּ מֵאַבָּא אֲמַר לֵיהּ ח״וחַס וְחָלִילָה לֹא תְּהֵא כְּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל.

The Gemara notes that this is what Rabbi Yehuda HaNasi said: How great are the deeds of Rabbi Ḥiyya! Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said to Rabbi Yehuda HaNasi: Are his deeds even greater than the Master’s, i.e., yours? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Yes. Rabbi Yishmael persisted: Are they even greater than those of my father, Rabbi Yosei? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Heaven forbid! Such a statement shall not be heard among the Jewish people, that someone is greater than your father, Rabbi Yosei.

רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

לא תהא כזאת בישראל – לא תאמר זאת בישראל.

אפי׳ מימר א״ל אין אפי׳ מאבא כו׳. אפשר שא״ל אין על צד הענוה דאמרי׳ בסוף סוטה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא דהא מצינו ברבי עדיפא אפי׳ מדר׳ יוסי דאמרינן בפרק כל כתבי א״ר יוסי מימי לא הסתכלתי במילה שלי איני והאמרו ליה לרבי מ״ט קרו לך רבינו הקדוש כו׳ ברבי מלתא אחריתא הוה ביה שלא הכניס ידו תחת אבנטו:

ומעירים, היינו [וזהו] שאמר רבי: כמה גדולים מעשי חייא! אמר ליה [לו] ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי: וכי מעשיו גדולים אפילו ממר [ממעשי אדוני]? אמר ליה [לו]: אין [כן]. ושאל עוד: אפילו ממעשיו של אבא התנא ר׳ יוסי? אמר ליה [לו] חס וחלילה! לא תהא כזאת בישראל לומר על מישהו שהוא גדול מר׳ יוסי.

The Gemara notes that this is what Rabbi Yehuda HaNasi said: How great are the deeds of Rabbi Ḥiyya! Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said to Rabbi Yehuda HaNasi: Are his deeds even greater than the Master’s, i.e., yours? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Yes. Rabbi Yishmael persisted: Are they even greater than those of my father, Rabbi Yosei? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Heaven forbid! Such a statement shall not be heard among the Jewish people, that someone is greater than your father, Rabbi Yosei.

רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) אָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא אֶמֶשׁ נִרְאָה לִי ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַרְתִּי לוֹ אֵצֶל מִי אַתָּה תָּקוּעַ אָמַר לִי אֵצֶל ר׳רַבִּי יוֹחָנָן ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל מִי אֵצֶל ר׳רַבִּי יַנַּאי ור׳וְרַבִּי יַנַּאי אֵצֶל מִי אֵצֶל ר׳רַבִּי חֲנִינָא ור׳וְרַבִּי חֲנִינָא אֵצֶל מִי אֵצֶל ר׳רַבִּי חִיָּיא אָמַרְתִּי לוֹ ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל ר׳רַבִּי חִיָּיא לֹא אָמַר לִי בַּאֲתַר דְּזִקּוּקִין דְּנוּרָא וּבָעוֹרִין דְּאֶשָּׁא מַאן מְעַיֵּיל בַּר נַפָּחָא לְתַמָּן.

The Gemara continues discussing the greatness of Rabbi Ḥiyya. Rabbi Zeira said: Last night, Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, appeared to me in a dream. I said to him: Near whom are you placed in the upper realms? He said to me: Near Rabbi Yoḥanan. I asked: And Rabbi Yoḥanan is near whom? He replied: Near Rabbi Yannai. And Rabbi Yannai is near whom? Near Rabbi Ḥanina. And Rabbi Ḥanina is near whom? Near Rabbi Ḥiyya. Rabbi Zeira added: I said to Rabbi Yosei: But isn’t Rabbi Yoḥanan worthy of being placed near Rabbi Ḥiyya? He said to me: In a place of fiery sparks and burning fires, who can bring Rabbi Yoḥanan, son of Nappaḥa, there?

הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך תקע

תקע – ^א(שבת קכג) גזירה שמא יתקע בה מסמר או יתד (יבמות נד) והאמר רבה (בבא קמא כו.) נפל מראש הגג ונתקע חייב בד׳ דברים פי׳ נזדמן לו שנפל על כריסה ובא עליה חייב בד׳ דברים בנזק בצער בריפוי בשבת אבל בבושת אינו חייב עד שיתכוין כדבעינן למימר לקמן בזה (יבמות קט:) התוקע עצמו לדבר הלכה אין לו תורה פי׳ כל האומר אין לי אלא תורה שאומר אין לי עסק בכל המצות אלא בקריאת תורה בלבד אין לו תורה כלו׳ אפילו שכר קריאת התורה אין לו דכתיב ולמדתם ועשיתם וכו׳ כלומר כל המתעתק בעשיית המצות יש לו שכר המצות שכר לימוד תורה אבל המתעסק בקריאה בלבד אף על גב דמגמר לאחריני ואלו עבדי מנות איהו לית ליה אגרא (בבא מציעא פה:) אמר לו אצל מי אתה תוקע.

א. [זיך פעסטזעצען.]

אמש נראה לי – בחלום.

תקוע – ויושב בישיבה של מעלה.

ור׳ יוחנן אצל ר׳ חייא לא – אמרתי אני וכי אין ר׳ יוחנן ראוי לישב אצל ר׳ חייא.

ובעורין – תרגום דלפידין.

גמ׳ שם בר נפחא נ״ב ר׳ יוחנן:

ור׳ יוחנן אצל ר׳ חייא לא כו׳ א״ל באתר דזקוקין דנורא כו׳. המשל בזה הנפח שהוא המנפח הגחלים להבעירן ובידו הוא בכח אבל באתרא דכבר יש שם זיקוקין דנורא וביעורין דאש אין צריך לעייל נפחא תמן שיש שם הבל והמשל בזה את ר׳ חנינא המשיל לנפח שיש בידו להבעיר האש ולהחזיר התורה ליושנה אבל לגבי ר׳ חייא אין צורך לו שהרי יש שם ביעורין וזקוקין דעבד לה בפועל שלא תשתכח וא״כ מאן מעייל בר נפחא שהוא ר׳ יוחנן שהיה תלמיד ר׳ ינאי ור׳ חנינא לתמן שהרי אין צורך לו ואפשר שמזה המשל קרא לו לרבי יוחנן בר נפחא בפ׳ חלק ובספר יוחסין פי׳ טעמים אחרים דחוקים ע״ש ודו״ק:

ועוד לענין גדולתו של ר׳ חייא, אמר ר׳ זירא: אמש בלילה נראה לי בחלום ר׳ יוסי בר׳ חנינא. אמרתי לו: בעולם עליון אצל מי אתה תקוע, ליד מי אתה נמצא שם? אמר לי: אצל ר׳ יוחנן. והוספתי לשאול אותו: ור׳ יוחנן אצל מי? אמר לי: אצל ר׳ ינאי. ור׳ ינאי אצל מי? — אצל ר׳ חנינא, ור׳ חנינא אצל מי — אצל ר׳ חייא. אמרתי לו: ור׳ יוחנן אצל ר׳ חייא סמוך לו, לא היה ראוי להיות שם? אמר לי: באתר דזקוקין דנורא ובעורין דאשא [במקום שיש ניצוצות של אור ובעירה של אש] — מאן מעייל בר נפחא לתמן [מי יכניס את בן הנפח, ר׳ יוחנן, לשם]?!

The Gemara continues discussing the greatness of Rabbi Ḥiyya. Rabbi Zeira said: Last night, Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, appeared to me in a dream. I said to him: Near whom are you placed in the upper realms? He said to me: Near Rabbi Yoḥanan. I asked: And Rabbi Yoḥanan is near whom? He replied: Near Rabbi Yannai. And Rabbi Yannai is near whom? Near Rabbi Ḥanina. And Rabbi Ḥanina is near whom? Near Rabbi Ḥiyya. Rabbi Zeira added: I said to Rabbi Yosei: But isn’t Rabbi Yoḥanan worthy of being placed near Rabbi Ḥiyya? He said to me: In a place of fiery sparks and burning fires, who can bring Rabbi Yoḥanan, son of Nappaḥa, there?

הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) אָמַר רַב חֲבִיבָא אִשְׁתַּעִי לִי רַב חֲבִיבָא בַּר סוּרְמָקֵי חֲזֵי לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן דַּהֲוָה שְׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבֵּיהּ דִּלְצַפְרָא הֲווֹ שַׁפִּירָן עֵינֵיהּ וּלְאוּרְתָּא דָּמְיָין כִּדְמִיקַּלְיָן בְּנוּרָא אֲמַרִי לֵיהּ מַאי הַאי וַאֲמַר לִי דַּאֲמַרִי לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ אַחְוִי לִי רַבָּנַן כִּי סָלְקִי לִמְתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ אָמַר לִי בְּכוּלְּהוּ מָצֵית לאסתכולי בְּהוּ לְבַר מִגּוּהַרְקָא דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא דְּלָא תִּסְתַּכֵּל בֵּיהּ מַאי סִימָנַיְיהוּ בְּכוּלְּהוּ אָזְלִי מַלְאֲכֵי כִּי סָלְקִי וְנָחֲתִי לְבַר מִגּוּהַרְקָא דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא דְּמִנַּפְשֵׁיהּ סָלֵיק וּנְחֵית.

Rav Ḥaviva said: Rav Ḥaviva bar Surmakei told me: I once saw one of the Sages whom Elijah the prophet would visit, and his eyes looked beautiful and healthy in the morning, but appeared to be charred by fire in the evening. I said to him: What is this phenomenon? And he said to me: I said to Elijah: Show me the Sages upon their ascension to the heavenly academy. Elijah said to me: You may gaze at all of them except for those in the chariot [miguharka] of Rabbi Ḥiyya, upon whom you may not gaze. I asked Elijah: What are the signs of Rabbi Ḥiyya’s chariot, so I will know when not to look? He said: Angels accompany all of the other Sages’ chariots as they ascend and descend, except for the chariot of Rabbi Ḥiyya, which ascends and descends of its own accord, due to his greatness.

רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

דמצפרא הוו שפירין עיניה – בבקר ראיתי את עיניו יפות ולערב ראיתיו דומות כאילו נשרפו באור.

אמרי ליה – אמרתי לו.

דאמרי – אמרתי לאליהו.

גוהרקא – קתדרא.

שם חזי לי ההוא מרבנן כו׳ מותיב ליה גבתא דסומני כו׳ כצ״ל:

רש״י בד״ה תיודע כו׳ צ״ל תודע:

אמר רב חביבא: אשתעי [ספר] לי רב חביבא בר סורמקי: חזי ליה ההוא מרבנן דהוה שכיח [ראיתי אחד החכמים שהיה מצוי] ומתגלה אליהו הנביא גביה [אצלו], דלצפרא הוו שפירן עיניה, ולאורתא דמיין כדמיקלין בנורא [שבבוקר היו עיניו יפות ובריאות ולערב היו נראות כאילו נשרפו באש]. אמרי ליה [אמרתי לו]: מאי האי [מה זאת]? ואמר לי: דאמרי ליה [שאמרתי לו] לאליהו: אחוי [הראה] לי רבנן כי סלקי למתיבתא [את החכמים כאשר הם עולים לישיבה] שברקיע. אמר לי: בכולהו מצית אסתכולי בהו, לבר מגוהרקא [בכולם יכול אתה להסתכל בהם, חוץ מאשר במרכבתו] של ר׳ חייא דלא תסתכל ביה [שאין אתה יכול להסתכל בה]. ושאל: מאי סימנייהו [מה הסימנים] שידע מרכבתו של מי היא? בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחתי [בכולם הולכים מלאכים כאשר הם עולים ויורדים], שהמלאכים נושאים אותם, לבר מגוהרקא [חוץ מאשר המרכבה] של ר׳ חייא דמנפשיה סליק ונחית [שמעצמה היא עולה ויורדת], מפני גודל מעלתו.

Rav Ḥaviva said: Rav Ḥaviva bar Surmakei told me: I once saw one of the Sages whom Elijah the prophet would visit, and his eyes looked beautiful and healthy in the morning, but appeared to be charred by fire in the evening. I said to him: What is this phenomenon? And he said to me: I said to Elijah: Show me the Sages upon their ascension to the heavenly academy. Elijah said to me: You may gaze at all of them except for those in the chariot [miguharka] of Rabbi Ḥiyya, upon whom you may not gaze. I asked Elijah: What are the signs of Rabbi Ḥiyya’s chariot, so I will know when not to look? He said: Angels accompany all of the other Sages’ chariots as they ascend and descend, except for the chariot of Rabbi Ḥiyya, which ascends and descends of its own accord, due to his greatness.

רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) לָא מְצַאי לְאוֹקְמָא אַנַּפְשַׁאי אִסְתַּכַּלִי בָּהּ אֲתוֹ תְּרֵי בּוּטִיטֵי דְנוּרָא וּמַחְיוּהּו לְהָהוּא גַּבְרָא וסמינהו לְעֵינֵיהּ לִמְחַר אֲזַלִי אִשְׁתַּטַּחִי אַמְּעָרְתֵּיהּ אָמֵינָא מַתְנְיָיתָא דְּמָר מַתְנֵינָא וְאִתַּסַּאי.

The Sage relating this story continued: I was unable to restrain myself, and I gazed upon Rabbi Ḥiyya’s chariot. Two fiery flames came and struck that man, i.e., me, and blinded his eyes. The next day, I went and prostrated on Rabbi Ḥiyya’s burial cave in supplication. I said: I study the baraitot of the Master, Rabbi Ḥiyya; please pray on my behalf. And my vision was healed, but my eyes remained scorched.

הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך בטט

בטט – ^א(ברכות נח.) אמר מילתא אמר רב ששת ונפקי בוטיטי דנורא וכבינהו לעיניה. (בבא מציעא פה:) אתו תרי בוטיטי דנורא מחיוה לההוא גברא בעיניה וסמיוה פי׳ שני ניצוצות של אש (א״ב: תרגום בהיר הוא בשחקים (איוב ל״ז:כ״א) בטיט הוא בשחקיא).

א. [פינקלן, לייכטען.]

בוטיטי – ניצוצות אישטנצילוי״ש בלעז.

מתני׳ דמר קמתנינא – תוספתא של אדוני שסידרה לששה סדרים אני שונה תמיד דר׳ חייא סדרה לתוספתא כדאמרי׳ בעלמא רבי לא שנאה ר׳ חייא מנא ליה ואמרי׳ כל מתניתא דלא מיתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא.

אמינא מתנייתא דמר כו׳ מתנינא ואתסאי שע״י זה המת דר בשני עולמות כדאמרינן בפרק האשה רבה אגורה באהלך עולמים כו׳ כל ת״ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה״ז כאלו שפתותיו דובבות כו׳ וק״ל:

לא מצאי לאוקמא אנפשאי, אסתכלי [יכולתי להעמיד את עצמי, להתאפק, והסתכלתי] בה, אתו תרי בוטיטי דנורא ומחיוהו לההוא גברא וסמינהו לעיניה [באו שני לפידי אש והיכוהו את עיניו של האיש ההוא, כלומר, עיני ועוורו את עיניו]. למחר אזלי אשתטחי אמערתיה, אמינא [השתטחתי על מערת קבורתו, ואמרתי]: מתנייתא דמר מתנינא, ואתסאי [את המשניות של אדוני אני לומד, והתרפאתי] אבל נשארו העינים שרופות.

The Sage relating this story continued: I was unable to restrain myself, and I gazed upon Rabbi Ḥiyya’s chariot. Two fiery flames came and struck that man, i.e., me, and blinded his eyes. The next day, I went and prostrated on Rabbi Ḥiyya’s burial cave in supplication. I said: I study the baraitot of the Master, Rabbi Ḥiyya; please pray on my behalf. And my vision was healed, but my eyes remained scorched.

הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) אֵלִיָּהוּ הֲוָה שְׁכִיחַ בִּמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי יוֹמָא חַד רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה נְגַהּ לֵיהּ וְלָא אֲתָא א״לאֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא נְגַהּ לֵיהּ לְמָר אֲמַר לֵיהּ אַדְּאוֹקֵימְנָא לְאַבְרָהָם וּמָשֵׁינָא יְדֵיהּ וּמְצַלֵּי וּמַגְנֵינָא לֵיהּ וְכֵן לְיִצְחָק וְכֵן לְיַעֲקֹב וְלוֹקְמִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי סָבַרי תָּקְפִי בְּרַחֲמֵי וּמַיְיתִי לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בְּלָא זִמְנֵיהּ.

The Gemara relates another incident involving Elijah the prophet. Elijah was often found in the academy of Rabbi Yehuda HaNasi. One day it was a New Moon, the first of the month, and Elijah was delayed and did not come to the academy. Later, Rabbi Yehuda HaNasi said to Elijah: What is the reason that the Master was delayed? Elijah said to him: I had to wake up Abraham, wash his hands, and wait for him to pray, and then lay him down again. And similarly, I followed the same procedure for Isaac, and similarly for Jacob in turn. Rabbi Yehuda HaNasi asked Elijah: And let the Master wake them all together. Elijah responded: I maintain that if I were to wake all three to pray at the same time, they would generate powerful prayers and bring the Messiah prematurely.

רש״יתוספותשיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

תקפי ברחמי – מרבין בתפלה.

ומייתי למשיח בלא זמניה – לכך אין ניתן לי רשות להעמידן יחד.

אוקמינהו לפני התיבה שלשתן כדדריש במדרש דבתענית צבור יורדין לפני התיבה שלשה כדכתיב (שמות יז) וידי משה כבדים ואהרן וחור וגו׳.

אדמוקימנא ליה לאברהם. תימה והלא בכל יום היה עושה כך. הרא״ש.

על מה שכתבו בתוספות שאין הקב״ה מחיה את המתים אלא על ידי טל. וכתב הרמב״ן וזה לשונו: כדאמרינן בכמה דוכתי באגדות שעתיד הקב״ה להוריד טל ובו מחיה את המתים וקרא כתיב ימיו מתיך וגו׳ כי טל אורות וגו׳. ואמרינן נמי באגדה כשנתן הקב״ה תורה לישראל בדיבור ראשון יצאה נשמתן והחיה אותן בגשם ועליהם אמר הכתוב גשם נדבות וגו׳. ואי קשיא וכי רבי חייא ובניו לא היו מתפללין שמונה עשרה ברכות ומאי שנא האידנא. לא קשיא יחיד על הצבור שאני ותענית צבור שאני שאין הקב״ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר וגו׳ והכי נמי אמרינן התם בתעניות ולשמואל שליח צבור דמיעני היכי משכחת לה כגון דאמר משיב הרוח נשב זיקא אמר מוריד הגשם אתא מיטרא. ע״כ.

וזה לשון הריטב״א ז״ל: כי מטא לתחיית המתים רגש עלמא. ואף על גב דמקמי הכי אדכר תחיית המתים בראש הברכה אתה גבור וכו׳ מחיה המתים. ההיא אינה אלא להחיות מתים שהגיעו לשערי המות אבל תחית מתים העתידה היא של סוף הברכה וכדאמרינן באגדה שאין הקב״ה מחיה מתים לעתיד אלא על ידי הטל דכתיב יחיו מתיך וגו׳. אמר מוריד הגשם אתא מיטרא. פירוש וזמן ימות הגשמים היה שאלמלא כן לא היו אומרים אלא מוריד הטל ואף על פי שצריכים לגשמים. וכי תימא וכי רבי חייא ובניו לא היו מתפללים שמונה עשרה כל יום ויום ומאי שנא האידנא. לאו מילתא היא דשאני דתענית צבור ושאני יחיד המתפלל על הצבור כי תפלתו מקובלת יותר. עד כאן.

יומא חד ריש ירחא הוה כו׳. כי זה היום אשר בו חידוש הלבנה הוא רמוז על התחדש מלכות ישראל לעתיד ויום מוכן להתפלל עד״ז כמאמר נוסחו וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה כו׳ והוא שאמר דאי תקפי היום בר״ח ברחמי הוו מייתי ליה למשיח כו׳:

אדאוקמינא לאברהם ומשי ידיה ומצלי כו׳. הוא מבואר שהצדיקים במיתתם קרויין חיים והמיתה אינה אלא כשינה כאמור לישני עפר והוא שאמר אדאוקמינא לאברהם שהעמידו מתוך השינה ומשי ידיה לתפלה כדין הישן על מטתו שצריך נטילה לתפלה כו׳ וק״ל:

ועוד מסופר בשבחו של ר׳ חייא: אליהו הנביא הוה שכיח במתיבתא [היה מצוי בישיבתו] של רבי, יומא חד ריש ירחא הוה, נגה ליה [יום אחד ראש חדש היה, התאחר לו] ולא אתא [בא]. אמר ליה [לו] רבי: מאי טעמא נגה ליה למר [מה טעם התאחר, התעכב, אדוני]? אמר ליה [לו]: אדאוקימנא [עד שהעמדתי] את אברהם אבינו משנתו ומשינא ידיה ומצלי ומגנינא ליה [ורחצתי את ידיו והתפלל והשכבתי אותו]; וכן ליצחק וכן ליעקב. שאל רבי את אליהו: ולוקמינהו בהדי הדדי [ושיעמידום יחד]! ענה לו: סברי [חשבתי] שאם אעשה כך תקפי ברחמי ומייתי ליה [יתחזקו בתפילה שלושתם יחד ויביאו] את המשיח בלא זמניה [זמנו], בטרם עת.

The Gemara relates another incident involving Elijah the prophet. Elijah was often found in the academy of Rabbi Yehuda HaNasi. One day it was a New Moon, the first of the month, and Elijah was delayed and did not come to the academy. Later, Rabbi Yehuda HaNasi said to Elijah: What is the reason that the Master was delayed? Elijah said to him: I had to wake up Abraham, wash his hands, and wait for him to pray, and then lay him down again. And similarly, I followed the same procedure for Isaac, and similarly for Jacob in turn. Rabbi Yehuda HaNasi asked Elijah: And let the Master wake them all together. Elijah responded: I maintain that if I were to wake all three to pray at the same time, they would generate powerful prayers and bring the Messiah prematurely.

רש״יתוספותשיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) א״לאֲמַר לֵיהּ וְיֵשׁ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲמַר לֵיהּ אִיכָּא ר׳רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו גְּזַר רַבִּי תַּעֲנִיתָא אַחְתִינְהוּ לר׳לְרַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁבָה זִיקָא אֲמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא כִּי מְטָא לְמֵימַר מְחַיֵּה הַמֵּתִים רְגַשׁ עָלְמָא.

Rabbi Yehuda HaNasi said to Elijah: And is there anyone alive in this world who is comparable to them and can produce such efficacious prayers? Elijah said to him: There are Rabbi Ḥiyya and his sons. Rabbi Yehuda HaNasi decreed a fast, and the Sages brought Rabbi Ḥiyya and his sons down to the pulpit to pray on behalf of the congregation. Rabbi Ḥiyya recited the phrase in the Amida prayer: Who makes the wind blow, and the wind blew. Rabbi Ḥiyya recited the next phrase: Who makes the rain fall, and rain fell. When he was about to say the phrase: Who revives the dead, the world trembled.

רש״יתוספותרמב״ןמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

יש דוגמתן – שתהא תפלתן נשמעת.

אחתינהו לרבי חייא ובניו – ואע״ג דתני במגילה (דף כד: ושם ד״ה כשאתה) אין מורידין לפני התיבה לא מאנשי חיפא ולא מאנשי בית שאן שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין ור׳ חייא לא היה יכול לומר וחכיתי כדאמר התם ה״מ היכא דאפשר באחר הכא לא הוה אפשר באחר.

כי מטא [למימר] מחיה המתים רגש עלמא – אע״ג דאיכא נמי מחיה המתים מקמי משיב הרוח אומר ר״ת משום דתחיית המתים לא הוי אלא ע״י טל ועי״ל דבמשיב הרוח ומוריד הגשם נשב זיקא ואתא מיטרא משום שזהו עיקר תפלת הרוח והגשם שבברכה זו אבל תחיית המתים עיקרה היא בחתימתה.

פרק שביעי: השוכר את הפועלים

הא דאמרי׳ באגדה כי מטו לאדכורי בתחיית המתים וכו׳^א. איכא למידק בה והא מקמי הכי אדרכו דהא כבר אמרו משיב הרוח ומוריד הגשם וקודם לכך יש בה הזכרת תחית המתים. ואיכא למימר הזכרת תחיית המתים דמקמי טל וגשם אינו עיקר שאין הקב״ה מחיה מתים אלא על^ב טל^ג, כדאמרי׳ בכמה דוכתי באגדה^ד שעתיד הב״ה להוריד טל ובו מחיה מתים וקרא כתיב^ה יחיו מתיך נבלתי יקומון כי טל אורו׳ טלך, ואמרי׳ נמי באגדה^ו כשנתן הב״ה תורה לישראל בדיבור ראשון יצאתה נשמתן והחיה אותן [בטל]⁠^ז בגשם ועליהם אמר הכתוב^ח גשם נדבות תניף אלהים גו׳, הכא נמי האחרון עיקר שכבר הזכירו גשם כך פר״ת ז״ל.

ואי קשיא^ט וכי ר׳ חייא ובניו לא היו מתפללין י״ח ברכות ומאי שנא האידנא. לא קשיא, יחיד על הצבור שאני ותענית צבור שאני, שאין הב״ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר^י הן אל כביר לא ימאס, והכי נמי אמרינן התם בתעניות^כ ולשמואל הקטן ש״צ דמיעני היכי משכחת לה כגון דאמר משיב הרוח נשא זיקא אמ׳ מוריד הגשם אתא מיטרא.

א. לפנינו בגמ׳ הגירסא: כי מטא למימר מחיה המתים וכו׳.

ב. בכתי״א 2: ע״י.

ג. כה״ק ותירצו בתוד״ה כי ובתוס׳ הרא״ש ועי״ש מה שעוד תירצו וכ״ה בחידושי הריטב״א והוסיף ד״המחיה מתים״ שבראש הברכה היא להחיות מתים שהגיעו לשערי מות אבל תחיית המתים העתידה היא של סוף ברכה.

ד. כעין זה במדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות. ועיין חגיגה יב ב.

ה. ישעיהו כו יט.

ו. כעין זה בשמות רבה יתרו פרשה כט. ועיין שבת פח ב וכ״ה בילקוט שמעוני תהילים תשצה.

ז. בכתי״א 2 ובנדפס ליתא לתיבה זו והושלמה ע״פ כתי״א, ובמסכת שבת ג״כ משמע שהחיה אותן בטל דכתיב שם: הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר גשם וכו׳.

ח. תהילים סח י.

ט. וכה״ק ותירצו בחידושי הר״ן והריטב״א.

י. איוב לו ה.

כ. תענית כה ב ושם בשינוי לשון קצת.

תוס׳ בד״ה כי מטא כו׳ עיקר היא בחתימתה נ״ב ומ״ה כי מטא לחתימה אף על פי שלא אמרה עדיין רגש עלמא ודו״ק:

כי מטא למימר מחיה מתים רגש עלמא כו׳. אפשר שזהו התחלת התחייה כי כן מצינו במתים שהחיה יחזקאל ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבנה עצמות כו׳:

אמר ליה [לו] רבי: והאם יש דוגמתן בעולם הזה שיכולים להתפלל ולהיענות? אמר ליה [לו]: איכא [יש] והם ר׳ חייא ובניו. גזר רבי תעניתא [תענית], אחתינהו [הוריד אותם] את ר׳ חייא ובניו להתפלל לפני התיבה. ואכן ראו שתפילתם נשמעת מיד כאשר אמר ר׳ חייא ״משיב הרוח״ — ונשבה זיקא [נשבה רוח], אמר ״מוריד הגשם״ — ואתא מיטרא [וירד גשם], כי מטא למימר [כאשר הגיע לומר] ״מחיה המתים״ — רגש עלמא [סער העולם].

Rabbi Yehuda HaNasi said to Elijah: And is there anyone alive in this world who is comparable to them and can produce such efficacious prayers? Elijah said to him: There are Rabbi Ḥiyya and his sons. Rabbi Yehuda HaNasi decreed a fast, and the Sages brought Rabbi Ḥiyya and his sons down to the pulpit to pray on behalf of the congregation. Rabbi Ḥiyya recited the phrase in the Amida prayer: Who makes the wind blow, and the wind blew. Rabbi Ḥiyya recited the next phrase: Who makes the rain fall, and rain fell. When he was about to say the phrase: Who revives the dead, the world trembled.

רש״יתוספותרמב״ןמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(13) אָמְרִי בִּרְקִיעָא מַאן גַּלִּי רָזַיָּא בְּעָלְמָא אָמְרִי אֵלִיָּהוּ אתיוהו לְאֵלִיָּהוּ מחיוהו שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא אֲתָא אִידְּמִי לְהוּ כְּדוּבָּא דְנוּרָא עָל בֵּינַיְיהוּ וְטַרְדִינְהוּ.

They said in heaven: Who is the revealer of secrets in the world? They said in response: It is Elijah. Elijah was brought to heaven, whereupon he was beaten with sixty fiery lashes. Elijah came back down to earth disguised as a bear of fire. He came among the congregation and distracted them from their prayers, preventing Rabbi Ḥiyya from reciting the phrase: Who revives the dead.

הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך משכל

משכל – ^א(מועד קטן יח:) דמפסקי לה משיכלי דמאני דכיתנא בחולא דמועדא. (בבא מציעא פה:) נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמיא. (עבודה זרה נא) דסחיפא ליה משכילתא ארישיה. (גיטין סט) ולותבינהו בתרתי משיכלי (שבת עו) משיכלא משיכול׳ פי׳ ספל גדול שרוחצין בו הכל משיכלא פי׳ ספל קטן שרוחצין בו הכלה לבדה.

ערך פלס

פלס – ^ב(בבא מציעא פה:) אתיוה לאליהו ומחיוה שיתין פולסי דנורא. (יומא עז.) הוציאוה לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוה שיתין פולסי דנורא פירוש פילסי כגון השוטין שמכין בהן השלטונין פי׳ הגאון ח״ו שיש עליו דין למטטרון אלא להראות לאלישע שיש לו אדון שהוא עליו (בבא מציעא מז) אי הוה לוי הוי מפיק לאפך פולסי דנורא (א״ב פי׳ בלשון רומי מכה בכח).

א. [גרויסער בעקען.]

ב. [שלאגע.]

פולסי – חבטת מלקות.

מחיוה ס׳ פולסי דנורא כו׳. והטעם כשם שמלקות שלמטה ל״ט שהוא ג׳ פעמים י״ג שנות בר עונשין דב״ד שלמטה כן מלקות דלמעלה ס׳ שהוא ג״פ כ׳ שנות בר עונשין דב״ד של מעלה:

אתא כו׳ כדובא דנורא וכו׳. וטרדינהו יראה שהוא שר מלך פרס שלמעלה שהוא נקרא דוביאל דאוקמוהו במקום גבריאל וכתבו ליה לישראל ולרבנן באכרגא כדאמרינן בפרק י״ה והוא אתא לטרדינהו לומר דלא אתי עדיין זמן המשיח ועדיין ניתנו ישראל להיות משועבדים תחת יד מלך פרס:

אמרי ברקיעא [אמרו ברקיע, בשמים]: מאן גלי רזיא בעלמא [מי זה גילה סודות בעולם]? אמרי [אמרו שם]: אליהו הוא שגילה סוד זה. אתיוהו [הביאוהו] את אליהו, מחיוהו שתין פולסי דנורא [והכו אותו כעונש בששים שבטים של אש]. אתא אידמי להו כדובא דנורא, על בינייהו וטרדינהו [בא אליהו למטה נדמה להם כדוב של אש, נכנס ביניהם וטרד אותם] בתפילתם, ולכן לא הגיעו לומר ״מחיה המתים״.

They said in heaven: Who is the revealer of secrets in the world? They said in response: It is Elijah. Elijah was brought to heaven, whereupon he was beaten with sixty fiery lashes. Elijah came back down to earth disguised as a bear of fire. He came among the congregation and distracted them from their prayers, preventing Rabbi Ḥiyya from reciting the phrase: Who revives the dead.

הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(14) שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה אָסְיֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה חֲלַשׁ רַבִּי בְּעֵינֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ אֶימְלֵי לָךְ סַמָּא א״לאֲמַר לֵיהּ לָא יָכֵילְנָא אֶשְׁטַר לָךְ מִשְׁטָר [א״לאֲמַר לֵיהּ] לָא יָכֵילְנָא הֲוָה מוֹתֵיב לֵיהּ בְּגוּבְתָּא דְסַמָּנֵי תּוּתֵי בֵּי סַדְיֵהּ וְאִיתַּסִּי.

§ The Gemara relates: Shmuel Yarḥina’a was the physician of Rabbi Yehuda HaNasi. One time, Rabbi Yehuda HaNasi felt a pain in his eye. Shmuel said to him: I will place a medication in your eye. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: I cannot have the medication placed directly in my eye, as I am afraid it will cause me too much pain. Shmuel said to him: I will apply a salve above your eye, not directly in it. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Even that I cannot bear. Shmuel placed the medication in a tube of herbs beneath his pillow, and Rabbi Yehuda HaNasi was healed.

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך ירח

ירח – ^א(בבא מציעא פה:) שמואל ירחינאה פי׳ שהיה בקי בסוד העיבור.

א. [מאנד.]

שמואל ירחינאה – הוא שמואל בר אבא חבירו של רב ועל שהיה בקי בסוד העיבור כדאמרי׳ במס׳ ר״ה (דף כ:) אמר שמואל יכילנא לתקוני כולה גלותא קרי ליה ירחינאה.

אימלי לך סמא – בתוך העין.

אשטר לך משטר – אמשח לך ע״ג העין משטר מטפח מוליו״ר בלעז כדאמרי׳ גבי כותח הבבלי (חומץ האדומי) בפסחים (דף מד.) משטר קשטר מטבל פתו.

גובתא – קנה חלול.

תותי בי סדיא – תחת מראשותיו ובוקע כח חוזק הסם והולך דרך עצם גולגלתו ומוחו עד עיניו.

¹ואיתסי – והא דחזינהו לעיניה דהוו מחרכן לפי שעדיין היה ניכר אי נמי לאחר זמן סיפר לו כך.

1. תוס׳ ד״ה ״ואיתסי״ מופיע בדפוס וילנא בדף פ״ו.

בד״ה אשטר לך משטרא אמשך לך על גב כו׳ כצ״ל:

בא״ד משטר מטפח כו׳ נ״ב פי׳ לשון מטפחי וכן ראיתי בפי׳ כלו׳ לשון טופח שטופח ידו באותו הסם ומטפח על גבי העין וכן פירוש הערוך וימרחו על השחין תרגום וישטרחו על שיחנא:

בא״ד מטבל פתו נ״ב זהו פי׳ על משטר קשטר:

ב מסופר: שמואל ירחינאה אסייה [המומחה בענייני הירח רופאו] של רבי הוה [היה]. חלש [חלה] רבי בעיניה [בעיניו]. אמר ליה [לו] שמואל: אימלי [אמלא, אשים] לך סמא [סם] בעין לרפאותה. אמר ליה [לו]: לא יכילנא [אין אני יכול] שחלוש אני, וחושש מן הכאב. אמר לו: אשטר [אמרח] לך משטר [משחה] מלמעלה. אמר ליה [לו]: לא יכילנא [אין אני יכול]. הוה מותיב ליה בגובתא דסמני תותי בי סדייה, ואיתסי [היה שם לו את התרופות בקנה של סממנים תחת הכר שלו, והתרפא] וללמדנו כמה היה גדול ברפואה.

§ The Gemara relates: Shmuel Yarḥina’a was the physician of Rabbi Yehuda HaNasi. One time, Rabbi Yehuda HaNasi felt a pain in his eye. Shmuel said to him: I will place a medication in your eye. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: I cannot have the medication placed directly in my eye, as I am afraid it will cause me too much pain. Shmuel said to him: I will apply a salve above your eye, not directly in it. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Even that I cannot bear. Shmuel placed the medication in a tube of herbs beneath his pillow, and Rabbi Yehuda HaNasi was healed.

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל

(15) הֲוָה קָא מִצְטַעַר רַבִּי לְמִסְמְכֵיהּ וְלָא הֲוָה מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא א״לאֲמַר לֵיהּ לָא לִצְטַעַר מָר לְדִידִי חֲזֵי לִי סִיפְרָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּכְתִיב בֵּיהּ שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה

Rabbi Yehuda HaNasi made efforts to ordain Shmuel Yarḥina’a as a rabbi but was unsuccessful, as Shmuel always demurred. Shmuel Yarḥina’a said to him: The Master should not be upset about my refusal, as I know that I am not destined to be ordained as a rabbi. I myself saw the book of Adam the first man, which contains the genealogy of the human race, and it is written in it that Shmuel Yarḥina’a

הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך דלת

דלת – ^א(בבא קמא פ:) דלת הננעלת לא במהרה תפתח מאי היא מר זוטרא אמר לסמיכה פי׳ דלת הננעלת כיון שלא נענה בראשונה לא במהרה נענה כדכתיב גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי מר זוטרא אמר לסמיכ׳ שכל מי שחזרו עליו לסומכו פעם אחת ולא נסמך שוב לא במהרה הוא נסמך (בבא מציעא פה:) שמואל ירחינאה אסיא דרבי הוה הוה קא מצטער רבי למסמכי׳ וכו׳ רב אשי אמר כל המטיבין לו לא במהרה מריעין לו בכינוי אמר וכן רב אחא מדיפתי שאמר לעולם אין מריעין לו בכינוי אמר כלו׳ אין מטיבים לו משום מילתא דנפשיה (בבא בתרא יב) קרי רב אחא מדיפתי אנפשיה כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו. דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה בשבת היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא איכא דאמרי דחד גשמה פירש שיפא לוח אחד כדכתיב וכפיס מעץ יעננה ומתרגמינן שיפא ואמרי להדלית לה גשמה ויש שגורסין שיבא גשמה. פי׳ שיבא שאינה נצמדת משני צדדיה והוא מל׳ צמיד דתרגמינן שיבבין פי׳ גשמה בית קבול של ציר שהו כמלבן אלא יורדת ומשתקעת בארץ (עירובין קא) דלת שבמוקצה.

ערך גהרק

גהרק – ^ב(תענית כ:) ביומא דעיבא מפקי לי׳ בגורהקא דדהבא. (בבא מציעא עג:) בגמרא אין פוסקין רב סעורים אחוה דרבא הוה תקיף אנשי דלא מעלו ומעיל להו בגוהרק׳ דרבא (בבא מציעא פה) בגוהרקי דכולהו הסתכל לבר מגוהרקיה דרבי חייא דלא תסתכל אמר ליה מאי סימניה אמר ליה כולהו יתב׳ בגוהרקי דדהבא ואסקי להו מלאכי לבר מגוהרקיה דרבי חייא ומנפשיה נחית (גיטין לא) חליף ואזיל רב אחא בר יעקב כי יתיב בגוהרק׳ דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתי פי׳ כסא של זהב.

ערך גל

גל – ^גגילתא גלי ותיב (שבת עז:) פי׳ גלה אותו למעלה ושב על האבן או על העץ ולא חשב עליה. בר נש דאתי לקובלנא הוא יאה וגולתיה יאה (בבא בתרא קיא.) פי׳ בן אדם הבא לנגדנו הוא נאה וכסותו נאה. (ביצה ל״ח) אוחיכי עליה אמר להו גולייתכו שקלי. (בבא מציעא פה) וגולתא דדהבא פרסי עליך: (בראשית רבה ויעשו להם חגורות) אסטריון גוליון סדינין. (בראשית רבה ל״ז) כפיתו בסרבליהון ר׳ יודן אומר בגיליהון רבי יהודה אמר במוקסיהון. בגד ת״י גלתא על כנפי בגדיהם ת״י גוליהון. גדילים תעשה לך וכו׳.

ערך דר

דר – ^ד(בבא מציעא עד.) והוא מחוסר מישרא חמה ומיבש ומידש ומידרי (בבא מציעא פה) דליקא דרא לטייעא (עבודה זרה מד.) מאי משמע דהאי וישאם דוד לישנא דרוויי הוא כדמתרגם רב יוסף תזרם ורוח תשאם תדרינון ורוחא טלטלינין (א״ב בנוסחאו׳ גרסי׳ דזרויי ומתרגמינן תזרינין זרה הלאה ת״י דרי להלאה. אשר זורה ברחת ובמזרה תרגום דידרא בריחתא. ואזרם במזרה תרגום וכמו דדרן במדרי׳ והוא לשון ישמעאל קורין למזרה מדרו).

ערך טרק

טרק – ^ה(ברכות כט) טרוקו גני (בבא קמא קיב.) טרק גלי באפי׳ (בבא מציעא פ״ה) וטרק לבבא באפיה (עירובין קב.) אמר דין לא נטרוק (עבודה זרה נח) טרוק גלי דלא ניתי. גדר בעדי ולא אצא תרגומו סגר בתראי בגין דלא איפוק מן טריקא פי׳ ענין סגירה.

ערך שטר

שטר – ^ו(פסחים מג: נזיר לו:) אי דקא גריף ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם ספר אחר אי דקא שריף מישרף אלא מישטיר קא שטיר ואכיל (בבא מציעא פה) אשטר לך מישטר וימרחו על השחין ויחי תרגום וישטרון על שיחנא ויתסי (א״ב בנוסח׳ כתוב וישרטון).

א. [טהיר.]

ב. [טרהאן. רייטוואגן.]

ג. [קלייד.]

ד. [ווערפען, צערשטרייטען.]

ה. [פערשליסען.]

ו. [בעזאלבען בעשמיהרען.]

הוה מצטער רבי למיסמכיה – טרח ומתעסק לסומכו לפי שחכם בקי היה כל כך.

ולא הוה מסתייעא מילתא – שהיתה השעה נטרפת או לא היו החכמים נאספים.

הוה קא [היה] מצטער, משתדל רבי למסמכיה [לסמוך אותו] בתואר ״רבי״, ולא הוה מסתייעא מילתא [היה עולה הדבר] בידו, שבכל פעם היה הדבר מתעכב. אמר ליה [לו]: שמואל: לא לצטער מר [אל יצטער אדוני] על כך, שכיון שיודע אני שלא יעלה בידך, שכן לדידי חזי לי סיפרא [אני ראיתי את ספרו] של אדם הראשון שבו כתובים סדרי כל הדורות, וכתיב ביה [וכתוב בו]: שמואל ירחינאה

Rabbi Yehuda HaNasi made efforts to ordain Shmuel Yarḥina’a as a rabbi but was unsuccessful, as Shmuel always demurred. Shmuel Yarḥina’a said to him: The Master should not be upset about my refusal, as I know that I am not destined to be ordained as a rabbi. I myself saw the book of Adam the first man, which contains the genealogy of the human race, and it is written in it that Shmuel Yarḥina’a

הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון