גמרא
פירוש
הַאי קְרָא רֵישָׁא בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְסֵיפָא בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט אֲמַר לֵיהּ אִין.
וּכְתַב קְרָא הָכִי אֲמַר לֵיהּ אִין דִּכְתִיב {שמואל א ג׳:ג׳} וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שׁוֹכֵב בְּהֵיכַל ה׳ וַהֲלֹא אאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד אֶלָּא נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה בְּהֵיכַל ה׳ וּשְׁמוּאֵל שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמוֹ.
{יחזקאל מ״ד:כ״ב} וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ מִכֹּהֵן אִין מִיִּשְׂרָאֵל לָא הָכִי קָאָמַר מִכֹּהֵן יִקָּחוּ מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים יִקָּחוּ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מִכֹּהֵן יִקָּחוּ מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים יִקָּחוּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִן הַמַּשִּׂיאִים לַכְּהוּנָּה יִקָּחוּ רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:ו׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ד׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ד:י״ב
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ד׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ד:י״ב
ג רמב״ם הלכות איסורי ביאה ט״ו:ט׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ט:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ז
טור אבן העזר ד׳:כ״ג
טור אבן העזר ז׳:כ״א
שולחן ערוך אבן העזר ד׳:כ״ג
שולחן ערוך אבן העזר ז׳:כ״א
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ט:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ז
טור אבן העזר ד׳:כ״ג
טור אבן העזר ז׳:כ״א
שולחן ערוך אבן העזר ד׳:כ״ג
שולחן ערוך אבן העזר ז׳:כ״א
וחכמים אומרים אינו נאמן – פירש המורה: אפסולי קיימי אבל לענין בכור לא פליגי. ואינו נראה לי דהא אמרינן בפרק יש נוחלין בהלכה האומר איש פלוני בני בכורי לא יטול פי שנים שלחו ליה בני אקרא דאגמא לשמואל ילמדינו רבינו היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר בכור הוא מהו שלח להו כותבין הרשאה זה לזה מספקא ליה אי כר׳ יהודה אי כרבנן דתני יכיר יכירנו לאחרים כו׳ ותו קאמרינן התם ת״ר היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר שהוא בכור נאמן כרבי יהודה, שאינו בכור ואמר אביו שהוא בכור אינו נאמן כרבנן. אלמא פליגי רבי יהודה ורבנן לגבי בכור דלר׳ יהודה נאמן האב אפילו במקום שמכחיש החזקה ולרבנן אינו נאמן להכחיש החזקה ולא האמינתו תורה אלא כשבאו ממדינת הים ולא הכרנו מעולם ולא החזקנו מי הוא הבכור שם הוא נאמן האב. וכל זו השיטה שאומר כאן בשלמא לר׳ יהודה היינו דכתיב יכיר כו׳ עד שנפלו לו כשהוא גוסס אומר גם שם. ורבינו יצחק מפאס זצ״ל כתב ואיפסקא הילכתא בהדיא כר׳ יהודה בפרק יש נוחלין והא דקיימא לן הלכה כרבי יהודה הני מילי בדלא אתחזק בכשרות אבל אי לא אמר האב בשעת לידה ונפק עלה קלא דבריה הוא ולא קא מערער ולבתר הכי קא פסיל ליה לא מהימן דיקא נמי דקתני על העובר שבמעיה הכי נמי בני זה דקתני דומיא דעובר הוא דעדין לא אתחזיק ומסתייע הא סברא מהא דגרסינן בפרק יש נוחלין וכן הלכתא. ואינו נראה לי דאדרבה מיש נוחלין מוכח דאפילו להכחיש החזקה היה מאמינו רבי יהודה ובהלכתן נמי אמרינן ולא מיבעיא האי דאית ליה חזקה דכשרות אלא אפילו עובר דלית ליה חזקה דכשרות כו׳. אלמא מאי דתנא בני זה ממזר הוא בדאית ליה חזקה דכשרות מיירי ואפילו הכי פליג רבי יהודה דאמר נאמן. וכך פירש רבינו חננאל זצוק״ל בשלמא לרבי יהודה דאמר נאמן לומר זה הבן ממזר הוא ומוציאו מירושתו אף על פי שמוחזק כי הוא בנו הוצרך הכתוב לומר בבכור יכיר יכירנו לאחרים כי נאמן הוא אף על פי שמוחזק לנו באחר שהוא בכור אלא לרבנן שאמרו כיון שהוא מוחזק שהוא בנו אינו נאמן לומר אינו בני כך הבכור כיון שמוחזק לן באחר שהוא בכור אינו נאמן יכיר למה לי. נתברר כי כל עיקר חלוקתם היא להכחיש החזקה. ואיפסיק הילכתא ביש נוחלין כרבי יהודה גבי בכור ומספקא לי אי הלכתא כוותיה נמי גבי לפסול את בניו אי לא. ומיהו אימת קא אמרינן דנאמן האב לפסול את בנו הני מילי כי לא קיימא אמו ומכחשא ליה. אבל היכא דאמו מכחשא ליה היא מהימנא כדכתבית לעיל בפרקין עיין בסוף פרק החולץ במהדרא בתרא. ועיין בפרק יש נוחלין במהדרא רביעאה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush