×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים ט׳:גמרא
;?!
אָ
חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ וְחַד לְלֹא עִיבְּרָה לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ. וּצְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דְּעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וּזְמַנּוֹ דְּאִידְּחִי מִפֶּסַח לִגְמָרֵי אֲבָל עִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לְהוּ מִמִּילְּתַיְיהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עִבֵּר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח אֵימָא לָא צְרִיכִי.: אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשׁוּם חַטַּאת נַחְשׁוֹן כְּשֵׁירָה דְּאָמַר קְרָא {ויקרא ו׳:י״ח} זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַחַטָּאוֹת. יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁירוֹת וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת חֲרֵיבָה לְשֵׁם בְּלוּלָה מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין שֶׁהִיא חֲרֵיבָה. אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן. טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין הָא אֵין מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין לָא אַמַּאי לֵימָא {ויקרא ו׳:ז׳} זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ נַחְשׁוֹן כְּשֵׁירָה אאֵין כַּפָּרָה לְמֵתִים. וְלֵימָא מֵת בְּעָלְמָא. הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן טַעְמָא דְּמֵת הָא דְּחַי דּוּמְיָא דְּנַחְשׁוֹן פְּסוּלָה וּמַאי נִיהוּ חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע. הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת כְּנַחְשׁוֹן כְּשֵׁירָה חַטַּאת נַחְשׁוֹן עוֹלָה הִיא. אִיכָּא דְּאָמַר אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת נַחְשׁוֹן פְּסוּלָה חַטַּאת נַחְשׁוֹן עוֹלָה הִיא. וְלֵימָא חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע עִיקַּר חַטָּאת נָקֵט. אָמַר רַב חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם לְשֵׁם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה1 כְּשֵׁירָה. לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר לְשֵׁם חַטַּאת מְצוֹרָע פְּסוּלָה הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ. בָּעֵי רָבָא חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מַהוּ מִי אָמְרִינַן כָּרֵת כְּמוֹתָהּ. אוֹ דִילְמָא אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי בכּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא מ״טמַאי טַעְמָא {ויקרא ד׳:ל״ג} וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת לְשֵׁם אוֹתָהּ חַטָּאת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא [בַּעְיָא דְּרָבָא] הֵיכִי מַתְנִיתוּ לַהּ. אֲמַר לֵיהּ אֲנַן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים מַתְנֵינַן לַהּ [וְהָכִי מַתְנֵינַן לָהּ] אָמַר רָבָא גחַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת דָּם וְחַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה2 פְּסוּלָה עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע כְּשֵׁירָה. וּבָעֲיִין לַהּ הָכִי בָּעֵי רָבָא חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מַהוּ מִי אמרי׳אָמְרִינַן כָּרֵת דכְּמוֹתָהּ אוֹ דִילְמָא אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ. תֵּיקוּ.: אִיתְּמַר שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הפְּסוּלָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְיָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל. ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְלָא יָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאִיתְּמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
חד לעיברה שנתו וזמנו – ה״ה שנתו בלא זמנו ואע״פ שבשעה שהקדישו לא היה ראוי לפסח דכשיגיע זמנו תעבור שנתו דאפי׳ מפריש נקיבה לפסחו או זכר בן שתי שנים תורת שלמים עליו כדתנן במי שהיה טמא (פסחים דף צז:) ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים. איתיביה רב משרשיא לרבא כו׳ – תימה מאי קושיא הא רבא הוא דמפרש טעמא דר״ש בריש מנחות (דף ג:) מזאת תורת ואומר ר״ת דהכא גרסי׳ רבה ורבה לטעמיה דמשני התם כאן בשינוי קודש כאן בשינוי בעלים ועוד י״ל דאפי׳ גרסינן רבא רוצה ליישב דברי רב לכולהו אמוראי דהתם ולפי׳ ר״ת קשה דנראה דרב משרשיא תלמידו של רבא היה ולא של רבה ועוד י״ל שרוצה רבא ליישב דברי רב משמיה דמבוג אפי׳ כרבנן דפליגי עליה דר״ש דלית להו זאת תורת ורב משרשיא כשהקשה לו מר״ש היה יכול להקשות ממתני׳ דמנחות אלא ניחא ליה למיפרך מברייתא דאפי׳ לר״ש דמכשיר לא מזאת תורת מכשיר וכן משמע מפי׳ הקונטרס ואע״ג דבפ׳ דם חטאת (לקמן דף צב.) דרשינן תורה אחת לכל החטאות וליכא מאן דפליג היינו במידי דכתיבא בהדיא בחטאת גופה דרשינן ליה לכ״ע כגון הני דפרק דם חטאת אבל שינוי קודש לא כתב בחטאת ובריש איזהו מקומן (לקמן דף מח.) דדריש תורה אחת לכל האשמות וקאמר הניחא למאן דאית ליה תורת אלא למאן דלית ליה תורת היינו לר״ש ולרבנן בריש מנחות (דף ג:) לרבא. לשם חטאת נזיר לשם חטאת מצורע – לעיל (דף ז.) איכא שמעתא אחריתי דרב דמחלק בין שוחט [לשם חטאת] לשוחט לשם עולה ושם פירשתי תרתי דרבא למה לי. ושחט אותה לחטאת – לעיל בפירקין דרשינן ליה למילתא אחריתי ושמא הכא דריש מדלא כתיב ושחט לחטאת אותה.
על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו – מיהו גרע ממי שאינו מחוייב כלום.
מחשבין מעבודה לעבודה – כדאמר כגון משחיטה לזריקה (כמו שינוי בעלים) אבל משחיטה לקבלה לא דהא מפיגול יליף לה וק״ו דרב אשי דיליף משינוי בעלים לא הוי אלא משחיטה לזריקה כמו שינוי בעלי׳ ותימה דלקמן (דף יג.) דפריך וקבלה מי פסלה כו׳ ומשני כאן במחשבת שלא לשמן כאן במחשבת פיגול אמאי לא משני אידי ואידי במחשבת שלא לשמן וקבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה כגון בשוחט על מנת לקבל שלא לשמן ובזריקה (לא) עשה בה מחשבה כמעשה ונראה לי דלקמן מיירי שחישב בעבודה עצמה אם קבל [לגמור הקבלה] שלא לשמן פסול ואם קבל [לגמור] חוץ לזמנו כשר ואם זרק לגמור הזריקה חוץ לזמנו פסול וכן מקטיר לגמור ההקטרה למחר דהוה פסול אי לאו דמעטיה קרא לקמן משום דאין מעכבת כפרה אבל ליכא לפרושי לקמן מחשבת פיגול דלא פסלה בקבלה כגון שוחט על מנת לקבל דמן חוץ לזמנו דבשלא לשמן נמי לא פסלה דמעבודה לעבודה ילפינן מפיגול (ואי) במקבל על מנת לזרוק חוץ לזמנו הוה פיגול אלא כדפרשינן בחישב בעבודה עצמה. ברו״ך ובלאו הכי תימה דהוי מצי למימר קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה לענין שינוי בעלים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144