גמרא
פירוש
חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ וְחַד לְלֹא עִיבְּרָה לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ.
וּצְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דְּעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וּזְמַנּוֹ דְּאִידְּחִי מִפֶּסַח לִגְמָרֵי אֲבָל עִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי אֵימָא לָא.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לְהוּ מִמִּילְּתַיְיהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עִבֵּר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח אֵימָא לָא צְרִיכִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
חד לעיברה שנתו וזמנו – ה״ה שנתו בלא זמנו ואע״פ שבשעה שהקדישו לא היה ראוי לפסח דכשיגיע זמנו תעבור שנתו דאפי׳ מפריש נקיבה לפסחו או זכר בן שתי שנים תורת שלמים עליו כדתנן במי שהיה טמא (פסחים דף צז:) ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים.
איתיביה רב משרשיא לרבא כו׳ – תימה מאי קושיא הא רבא הוא דמפרש טעמא דר״ש בריש מנחות (דף ג:) מזאת תורת ואומר ר״ת דהכא גרסי׳ רבה ורבה לטעמיה דמשני התם כאן בשינוי קודש כאן בשינוי בעלים ועוד י״ל דאפי׳ גרסינן רבא רוצה ליישב דברי רב לכולהו אמוראי דהתם ולפי׳ ר״ת קשה דנראה דרב משרשיא תלמידו של רבא היה ולא של רבה ועוד י״ל שרוצה רבא ליישב דברי רב משמיה דמבוג אפי׳ כרבנן דפליגי עליה דר״ש דלית להו זאת תורת ורב משרשיא כשהקשה לו מר״ש היה יכול להקשות ממתני׳ דמנחות אלא ניחא ליה למיפרך מברייתא דאפי׳ לר״ש דמכשיר לא מזאת תורת מכשיר וכן משמע מפי׳ הקונטרס ואע״ג דבפ׳ דם חטאת (לקמן דף צב.) דרשינן תורה אחת לכל החטאות וליכא מאן דפליג היינו במידי דכתיבא בהדיא בחטאת גופה דרשינן ליה לכ״ע כגון הני דפרק דם חטאת אבל שינוי קודש לא כתב בחטאת ובריש איזהו מקומן (לקמן דף מח.) דדריש תורה אחת לכל האשמות וקאמר הניחא למאן דאית ליה תורת אלא למאן דלית ליה תורת היינו לר״ש ולרבנן בריש מנחות (דף ג:) לרבא.
לשם חטאת נזיר לשם חטאת מצורע – לעיל (דף ז.) איכא שמעתא אחריתי דרב דמחלק בין שוחט [לשם חטאת] לשוחט לשם עולה ושם פירשתי תרתי דרבא למה לי.
ושחט אותה לחטאת – לעיל בפירקין דרשינן ליה למילתא אחריתי ושמא הכא דריש מדלא כתיב ושחט לחטאת אותה.
על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו – מיהו גרע ממי שאינו מחוייב כלום. מחשבין מעבודה לעבודה – כדאמר כגון משחיטה לזריקה (כמו שינוי בעלים) אבל משחיטה לקבלה לא דהא מפיגול יליף לה וק״ו דרב אשי דיליף משינוי בעלים לא הוי אלא משחיטה לזריקה כמו שינוי בעלי׳ ותימה דלקמן (דף יג.) דפריך וקבלה מי פסלה כו׳ ומשני כאן במחשבת שלא לשמן כאן במחשבת פיגול אמאי לא משני אידי ואידי במחשבת שלא לשמן וקבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה כגון בשוחט על מנת לקבל שלא לשמן ובזריקה (לא) עשה בה מחשבה כמעשה ונראה לי דלקמן מיירי שחישב בעבודה עצמה אם קבל [לגמור הקבלה] שלא לשמן פסול ואם קבל [לגמור] חוץ לזמנו כשר ואם זרק לגמור הזריקה חוץ לזמנו פסול וכן מקטיר לגמור ההקטרה למחר דהוה פסול אי לאו דמעטיה קרא לקמן משום דאין מעכבת כפרה אבל ליכא לפרושי לקמן מחשבת פיגול דלא פסלה בקבלה כגון שוחט על מנת לקבל דמן חוץ לזמנו דבשלא לשמן נמי לא פסלה דמעבודה לעבודה ילפינן מפיגול (ואי) במקבל על מנת לזרוק חוץ לזמנו הוה פיגול אלא כדפרשינן בחישב בעבודה עצמה. ברו״ך ובלאו הכי תימה דהוי מצי למימר קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה לענין שינוי בעלים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו – מיהו גרע ממי שאינו מחוייב כלום. מחשבין מעבודה לעבודה – כדאמר כגון משחיטה לזריקה (כמו שינוי בעלים) אבל משחיטה לקבלה לא דהא מפיגול יליף לה וק״ו דרב אשי דיליף משינוי בעלים לא הוי אלא משחיטה לזריקה כמו שינוי בעלי׳ ותימה דלקמן (דף יג.) דפריך וקבלה מי פסלה כו׳ ומשני כאן במחשבת שלא לשמן כאן במחשבת פיגול אמאי לא משני אידי ואידי במחשבת שלא לשמן וקבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה כגון בשוחט על מנת לקבל שלא לשמן ובזריקה (לא) עשה בה מחשבה כמעשה ונראה לי דלקמן מיירי שחישב בעבודה עצמה אם קבל [לגמור הקבלה] שלא לשמן פסול ואם קבל [לגמור] חוץ לזמנו כשר ואם זרק לגמור הזריקה חוץ לזמנו פסול וכן מקטיר לגמור ההקטרה למחר דהוה פסול אי לאו דמעטיה קרא לקמן משום דאין מעכבת כפרה אבל ליכא לפרושי לקמן מחשבת פיגול דלא פסלה בקבלה כגון שוחט על מנת לקבל דמן חוץ לזמנו דבשלא לשמן נמי לא פסלה דמעבודה לעבודה ילפינן מפיגול (ואי) במקבל על מנת לזרוק חוץ לזמנו הוה פיגול אלא כדפרשינן בחישב בעבודה עצמה. ברו״ך ובלאו הכי תימה דהוי מצי למימר קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה לענין שינוי בעלים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush