גמרא
פירוש
אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ תְּנֵהוּ לְעִנְיַן חוּץ לִמְקוֹמוֹ וּמִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי נוֹתָר {ויקרא י״ט:ח׳} וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא לְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ.
וְאֵימָא וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא זֶהוּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ וּלְמַעוֹטֵי נוֹתָר מִכָּרֵת.
מִסְתַּבְּרָא נוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְאוֹקֹמֵי בְּכָרֵת לְמִגְמַר עָוֹן עָוֹן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ דְּדָמֵי לֵיהּ בְּזָ״ב.
אַדְּרַבָּה חוּץ לִמְקוֹמוֹ הֲוָה לֵיהּ לְאוֹקֹמֵי בְּכָרֵת לְמִגְמַר עָוֹן עָוֹן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ דְּדָמֵי לֵיהּ בְּמִקְדָּ״ש.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי זַבְדִּי בַּר לֵוִי אַתְיָא קוֹדֶשׁ קוֹדֶשׁ כְּתִיב הָכָא {ויקרא י״ט:ח׳} אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִילֵּל וְנִכְרְתָה וּכְתִיב הָתָם {שמות כ״ט:ל״ד} וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ וְגוֹ׳ מָה לְהַלָּן נוֹתָר אַף כָּאן נוֹתָר.
וּמִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי נוֹתָר וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא לְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ מִכָּרֵת.
וּמַאי חָזֵית דִּקְרָא אֲרִיכָא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ וּשְׁלִישִׁי דְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ אֵיפוֹךְ אֲנָא.
מִסְתַּבְּרָא אֲרִיכָא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ דְּגָמַר עָוֹן עָוֹן מִנּוֹתָר דְּדָמֵי לֵיהּ בְּזָ״ב.
אַדְּרַבָּה אֲרִיכָא בְּחוּץ לִמְקוֹמוֹ וּשְׁלִישִׁי דִּקְדוֹשִׁים תִּהְיוּ בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ מִשּׁוּם דְּדָמֵי לֵיהּ סַמְכֵיהּ וְקָא מְמַעֵט לֵיהּ.
אֶלָּא אָמַר רָבָא כּוּלְּהוּ מִקְּרָא אֲרִיכָא אָתַיִין דִּכְתִיב {ויקרא ז׳:י״ח} הֵאָכֹל יֵאָכֵל אבִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד אֲכִילַת אָדָם וְאֶחָד אֲכִילַת מִזְבֵּחַ.
מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו מָה שְׁלָמִים מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין אַף כֹּל מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין.
בשְׁלִישִׁי זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ.
לֹא יֵרָצֶה כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר כֵּן הַרְצָאַת פָּסוּל וּמָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ כׇּל מַתִּירָיו גאַף הַרְצָאַת פָּסוּל עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ כׇּל מַתִּירָיו.
הַמַּקְרִיב בְּהַקְרָבָה הוּא נִפְסָל דוְאֵינוֹ נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי אוֹתוֹ בַּזֶּבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בַּכֹּהֵן.
לֹא יֵחָשֵׁבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מסתברא נותר אית לן לאוקומי בכרת למיגמר עון עון לחוץ לזמנו דדמי ליה בז״ב – פי׳ בקונטרס אי מוקמת ליה להאי בנותר איכא למילפיה לגזירה שוה שפיר דדמו אהדדי בשני דברים הללו ששניהם נפסלים בזמן זה בזמן ממש וזה במחשבת זמן ושניהם נוהגין בבמה כדתנן בפ׳ בתרא (לקמן דף קיג.) וכי פרכת ונילף עון עון דטומאת בשר דכתיב ונשא אהרן את עון הקדשים מה להלן לאו ולא כרת אף כאן לאו ולא כרת אמרינן מנותר הוה ליה למילף דדמי ליה בז״ב אבל אי מוקמת להאי כרת לחוץ למקומו כי גמרת [ליה] חוץ [לזמנו] מיניה בגזירה שוה ופרכת ליה ונילף עון עון מטומאה ליכא לתרוצי מחוץ למקומו הוה ליה למילף דדמי [ליה] בז״ב דהא אין נפסלים בזמן ואינו נוהג בבמת יחיד שאין שם מחיצות (עד כאן לשונו) ופירוש זה תימה גדול דמה סברא היא זו ומנין לנו דנוקי קרא בנותר כדי ללמוד ממנו חוץ לזמנו מעון עון כדי שלא נלמוד מטומאה ועוד הא לענין במה שוה נמי נותר לטומאת בשר כדאמרינן בסוף מכילתין (לקמן דף קיג.) אבל הפיגול והנותר והטמא שוין זה בזה וכן טמא ששימש ליכא למימר דהוא נמי לא הותר בבמה כדאמר לעיל מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה ועוד כשמקשה אדרבה חוץ למקומו הוה ליה לאוקומי כו׳ דדמי במקד״ש בלאו דומיא דמקד״ש אית לן למילף חוץ לזמנו מחוץ למקומו טפי מטומאה כדאמרינן בפ׳ בית שמאי (לקמן דף מה:) שכן הותר ציץ טהור (בקרא) חוץ לזמנו וחוץ למקומו לא הותרו מכללם ואין ציץ מרצה ושניהם טהורין ושניהם [לא] עשה קרב כמקריב מה שאין כן בטומאה דמאי דחוץ למקומו הותר מכללו בבמה אין זה קרוי הותר מכללו על כן נראה לפרש דגזירה שוה זו ניתנה בסיני למילף עון עון הנך קראי דהכא זה מזה ולכך מסתברא לן לאוקומי טפי בנותר מבחוץ למקומו משום דדמי לחוץ לזמנו בז״ב דאית לן לאוקומי קרא במילתא שיהיו דומין זה לזה מה שאנו למידין בגזירה שוה ולא משום שלא נלמוד מטומאה כדפירש [רש״י] ופריך אדרבה חוץ למקומו דמי ליה במקד״ש וכי האי גוונא הויא סוגיא דלעיל בריש פירקין (זבחים יז.) דפסיל בתרומה מחיל עבודה דלא פסיל בתרומה לא מחיל עבודה וא״ת דמוקמינן קרא בדדמי טפי לג״ש טומאת בשר תיהוי בכרת בג״ש דעון עון וי״ל דממעט ליה קרא מכרת כדאמר לקמן פרק ב״ש (זבחים מג:) וטומאתו עליו מי שטומאתו פורחת ממנו (יוצא עליו מגופו) יצאת טומאת בשר שאין טומאה פורחת ממנו. ואיפוך אנא – תימה הא כתיב קרא שלישי והא דמוקמינן ליה בחוץ למקומו באם אינו ענין לחוץ לזמנו מוקמינן ליה בחוץ למקומו א״כ קרא קמא היינו קרא אריכא אית לן לאוקומי בחוץ לזמנו ודוחק לומר דסבר המקשה אין מוקדם ומאוחר בתורה. מה שלמים מפגלין ומתפגלין – תימה מהיקישא דזאת התורה נפקא לן לקמן בפ׳ דם חטאת (זבחים צח.) ובמנחות פרק התודה (מנחות פג.) וכמה דרשות דרשינן מההוא היקישא אע״ג דנפקי מקראי אחריני.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush