×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים כ״ד:גמרא
;?!
אָ
בְּמִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קָמִיפַּלְגִי. אָמַר אַבָּיֵי הָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַפְּקָא מִדַּאֲבוּהּ וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בְּקַבָּלָה שִׁינָּה בַּקַּבָּלָה פָּסוּל בַּנְּתִינָה כָּשֵׁר וְכׇל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה שִׁינָּה בַּנְּתִינָה פָּסוּל בַּקַּבָּלָה כָּשֵׁר. וְהֵיכָן נֶאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה דִּכְתִיב {שמות כ״ט:י״ב} וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּ עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְקָסָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו וּלְאַחֲרָיו.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין תַּרְתֵּי בָּעֵינַן כְּדִכְתִיב {ויקרא ד׳:כ״ה,ל״ד} וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְיָלֵיף מִמְּצוֹרָע דכתי׳דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:ט״ז} וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית וַהֲרֵי קְמִיצָה דְּלָא כְּתִיב בַּהּ אֶלָּא כְּהוּנָּה וּתְנַן אקָמַץ בִּשְׂמֹאל פָּסוּל. אֶלָּא אָמַר רָבָא אוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְּהוּנָּה. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ דִּכְתִיב בְּהוּ כְּהוּנָּה דִּכְתִיב {ויקרא א׳:י״ג} וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל [וְהִקְטִיר] הַמִּזְבֵּחָה וְאָמַר מָר זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ וּתְנַן בהָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ. [כִּי אָמְרִינַן] אוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְּהוּנָּה בְּדָבָר הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה דּוּמְיָא דִּמְצוֹרָע. וַהֲרֵי קַבָּלָה דִּכְתַב בְּהוּ כְּהוּנָּה וְדָבָר הַמְעַכֵּב בְּכַפָּרָה הוּא וּתְנַן קִבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסוּל ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי בָּעֵי. מִי בָּעֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי וְהָתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין אֶצְבַּע אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין. אֶצְבַּע לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה כְּהוּנָּה בָּעֲיָא אֶצְבַּע. וְאֶלָּא כֹּהֵן לְמָה לִי בְּכִיהוּנָּן. וַהֲרֵי זְרִיקָה דְּלָא כְּתִב בַּהּו אֶלָּא כְּהוּנָּה וּתְנַן זָרַק בִּשְׂמֹאל פָּסוּל וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר אַבָּיֵי פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא דְּתַנְיָא קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסוּל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר זָרַק בִּשְׂמֹאל פָּסוּל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא יָד יָד לִקְמִיצָה רֶגֶל רֶגֶל לַחֲלִיצָה אֹזֶן אֹזֶן לִרְצִיעָה לְמָה לִי מִדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה נָפְקָא. חַד לְקוֹמֶץ וְחַד לְקִידּוּשׁ קוֹמֶץמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי – הא דפליגי אמוראי בפרק השואל (ב״מ דף צה.) במקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ופריך ממתני׳ דהשואל לא מצי למימר דההיא ר״ש דלא דריש קרא לפניו דהתם הוי מטעמא דהוי״ו מוסיף על ענין ראשון ומודה ר״ש כדאמר בהקומץ רבה (מנחות דף יט.) היינו טעמא דר״ש והביא וי״ו מוסיף על ענין ראשון וגבי ולקח ונתן לא אמרינן וי״ו מוסיף על ענין ראשון וא״כ לילף קבלה מנתינה בימין כדפי׳ התם בקונטרס דאצבעו הפסיק הענין בין ולקח לונתן ופ׳ קמא דקדושין (קידושין טו:) משמע דכולי עלמא דרשינן מקרא לפניו בלא וי״ו מוסיף על ענין [וא״כ איכא] למילף קבלה מנתינה דפריך ונקיש מזוזה לתלמוד תורה ובפ״ק דראש השנה (דף ט:) דרשי כולי עלמא מקרא לפניו ובלפני פניו ולאחריו פליגי ובסמוך קשה טפי דקאמר רבי אלעזר בר״ש כל מקום שנא׳ אצבע בנתינה שינה בנתינה פסול בקבלה כשר כגון ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ולאחריו נימא וי״ו מוסיף על ענין ראשון ושמא רבי אלעזר בר״ש לית ליה וי״ו מוסיף א״נ לא דרשינן וי״ו מוסיף כדי לדרוש המקרא לפני פניו. והרי זריקה ותנן זרק בשמאל פסול – אפילו בשאר זבחים ולא פליג ר״ש אמר אביי פליג בברייתא ופרש״י זרק בשמאל בשאר קרבנות אבל בחטאת מודה ר״ש דבעי ימין כדאיתא בברייתא לעיל והקשה הרב ר׳ יעקב מאורלינש מאי קושיא ואמאי פליג ר״ש בברייתא נהי דלא כתב אלא כהונה מ״מ אתיא מהיקשא דזאת התורה דאמר לקמן סוף דם חטאת (דף צח.) ובמנחות סוף התודה (דף פג.) מה חטאת אינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית אף כל וכו׳ ופריך ידו הימנית מדרבה בר בר חנה נפקא דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין ומשני כדי נסבה אי נמי סבר לה כר״ש דכהונה בעיא אצבע משמע בהדיא דר״ש יליף שאר קרבנות מחטאת והשיב לו ר״ת דלא גרסינן והרי זריקה דאינה משנה בשום מקום אלא גרסינן והרי מליקה ומשנה היא לקמן בפרק חטאת העוף (זבחים סח.) דתנן כל הפסולין שמלקו מליקתן פסולה ואין מטמאין בגדים אבית הבליעה מלק בשמאל או בלילה כו׳ והש״ס הביאה בקוצר שכן דרך הש״ס לקצר כמה משניות והסופרים טעו וכתבו במקום מליקה זריקה ועופות לא אתו בהיקשא דזאת התורה אבל זריקה בשאר קרבנות פסל שפיר בשמאל דיליף בהיקשא דזאת התורה כדמשמע שילהי דם חטאת (לקמן דף צח.) ובסמוך נמי גרסינן בברייתא מלק בשמאל פסול ור״ש מכשיר ועוד אומר ר״ת דאפילו גרסינן זרק מצינו למימר דההוא תנא דוזאת התורה דמפיק ימין מחטאת סבר לה כר״ש דכהונה בעיא אצבע אבל ר״ש לא סבר לה כוותיה למילף ימין בזריקה בשאר קרבנות מחטאת משום דזריקה לא ילפינן מהזאה וקשה על זה מעיקרא כי פריך והרי זריקה דלא פליג ר״ש דילמא היינו משום דיליף מהיקישא ויש לומר דעדיפא משני פליג בברייתא וקשה לפר״ת דאפילו גרם בברייתא מלק על כרחיך אמת הוא דמכשיר ר״ש זריקה בשמאל כדמוכח בסמוך ובפ״ק (לעיל דף יא.) דאמר ומאי טעמא דר״ש בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם והיינו בזריקת אשם דבקבלה לא איירי דאפי׳ חטאת נמי לא בעי ימין בקבלה לר״ש דאמר לעיל וכי נאמרה יד בקבלה (לר״ש) כו׳ וצריך לתרץ דהאי תנא סבר לה כוותיה בחדא ואם תאמר לפירוש רבינו תם נמי דגרסינן מלק הא מליקה נפקא לן בפ״ק דחולין (דף כב.) ימין אפילו לר״ש מדכתיב ואת השני יעשה עולה כמשפט דרשינן כמשפט חטאת בהמה דאינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית והתם נמי פריך ימנית מדרבה בר בר חנה נפקא ומשני כר״ש דכהונה בעיא אצבע וי״ל דמליקה שהיא כנגד שחיטה לא נפקא והתם בהזאה מיירי דבעיא ימין אבל מהיקישא לא ילפינן עופות מחטאת בהמה ולכך איצטריך נמי כמשפט התם א״נ ההוא תנא סבר כתנא דפליג עליה דר״ש לעיל ופוסל קבלה בשמאל משום דמקרא נדרש לפניו ולאחריו ומוקי אצבעו דכתיב גבי חטאת גם על קבלה ולדידהו ילפינן שפיר מליקה בימין מחטאת דקבלה לא שייך למילף דליתיה בעוף וילפינן מליקה אבל ר״ש דאמר קבל בשמאל כשר ולית ליה ימין בחטאת בהמה אלא בהזאה לחודה בעולת העוף נמי לא הוה בעי ימין במליקה אלא בהזאה דווקא וא״ת וכיון דר׳ שמעון פליג במליקה א״כ מתני׳ דפרק חטאת העוף (לקמן דף סח.) דמלק בשמאל כו׳ לא אתיא כרבי שמעון והא על כרחין כרבי שמעון אתיא מדקתני סיפא או בלילה אינו מטמא בגדים אבית הבליעה ומפרש טעמא משום דכל שפסולו בקדש אינו מטמא בגדים אבית הבליעה ומפרש בגמרא דכיון דהך שחיטה מתרת את האיסור פי׳ שאם עלה לא ירד והיינו כרבי שמעון דלרבי יהודה נשחטה בלילה תרד דממעט לה מזאת היא העולה בפירקין וי״ל דההוא תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא אי נמי אפי׳ רבי יהודה מודה בעופות דלא ירדו משום לילה דכיון דהוה פסולן בקודש דלא כתיב שלשה מיעוטי אלא בבהמה וא״ת דבריש מזבח מקדש (לקמן דף פג:) מפקי רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי מעולה וכבשים דמזבח מקדש את הראוי לו ומאן דדריש מכבשים פוסל הרבה בעוף יותר מבבהמה וי״ל דרבי יהודה סבר כמאן דדריש מעולה ולא מהכבשים או משאר דרשות דהתם ורבינו שמואל מיישב גירסת הספרים ומפרש והרי זריקה דלא כתיב אלא כהונה ותנן זרק בשמאל פסל ולא פליג רבי שמעון דמכיון דתנן כל הזבחים שקיבל בשמאל פסל כל שכן זריקה שהיא עיקר כפרה ולא פליג רבי שמעון כי אם על קבלה ואי הוה פליג אזריקה הוה ליה לאשמועינן כח דהיתירא דמכשיר ר׳ שמעון בזריקה וכ״ש בקבלה וצ״ע אי מצי לפרש הכי לשון ותנן זרק בשמאל פסל והא דאמרי׳ בפרק כל הפסולין (לקמן דף לב.) קבל בימין ונתן בשמאל יחזור לימין והיינו משום הזריקה דבעי ימין דאי משום הולכה מפני מה הא לא כתיב בה אצבע ואמאי פסל ותו דרבי שמעון הוה ליה לפלוגי ולהכשיר משום דעבודה שאפשר לבטלה הוא ושמא לכתחילה קאמר יחזור לימין שלא יעשה זריקה בשמאל אבל בדיעבד זרק בשמאל כשר א״נ משום הולכה נמי קאמר דלכתחילה יחזור לימין אבל בדיעבד כשר א״נ מיירי בחטאת דמודה ר׳ שמעון דבעי ימין בזריקה וא״ת וכיון דילפינן אצבע דחטאת בגזירה שוה מאצבע דמצורע דהויא בימין היכי ילפינן ימין בשאר קרבנות מחטאת בהיקישא דזאת התורה הא פלוגתא דאמוראי היא בריש איזהו מקומן (לקמן דף נ.) אי דבר הלמד מגזירה שוה חוזר ומלמד בהיקש או לא ונראה מתוך כך דכל שכן דניחא הכא טפי דהכי פריך והרי זריקה דלא כתיב בה אצבע ולא פליג ר׳ שמעון ואע״ג דדרשי׳ ימין מהיקישא דחטאת הניחא למאן דאמר דבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בהיקש אלא למאן דאמר אין חוזר ומלמד בהיקש אמאי לא פליג ר׳ שמעון והשתא הא דמשני בפ״ק דחולין (דף כב.) סבר לה כרבי שמעון דכהונה בעיא אצבע היינו כמאן דאמר חוזר ומלמד בהיקישא אבל רבי שמעון דמכשר בברייתא הכא שמאל בזריקה לא בעי למילף ימין בהיקישא דזאת התורה מחטאת דסבר דזריקה מהזאה לא ילפינן ואידך שינויא דמשני בפרק התודה (מנחות דף פג.) כדי נסבה הוי כמאן דאמר אין חוזר ומלמד בהיקישא ומיהו בפרק קמא דחולין (חולין כב.) לית שינויא דכדי נסבה אבל בסוף דם חטאת (לקמן דף צח.) משני תרוייהו ומיהו אפשר דהכא מודו כולי עלמא דחוזר ומלמד בהיקישא כיון דמצורע חול דהוא מלמד ראשון ותירוץ זה אנו צריכין בסמוך [דדריש] בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת והיינו היקש וחטאת גופיה מגזירה שוה דמצורע ילפינן לה ואם תאמר מאי פריך והרי זריקה דלא כתיב אצבע אלא כהונה ופסולה ולא פליג רבי שמעון [מת״ק] נמי הוה ליה למיפרך אמאי פסל שהרי בחטאת בעי אצבע בברייתא כדאמר באצבעו ולקח וגם אמרו דתנא קמא סבר מקרא נדרש לפניו אבל מכהונה לא יליף ואי פסול בזריקת שמאל בשאר קרבנות מהיקישא דזאת התורה א״כ מאי פריך מר׳ שמעון ונראה לי דמדרבנן לא הוה בעי למיפרך דהוה מצי למימר דטעמא דרבנן לאו משום דאצבע נדרש לפניו וברייתא דתני באצבעו ולקח לדברי ר׳ שמעון נקטיה וטעמא דרבנן דפסלי שמאל בקבלה משום דכתיב ולקח הכהן מן הדם וסברי רבנן כהונה לא בעיא אצבע וכן משמע פרק דם חטאת (לקמן דף צח.) דפריך ימין מדרבה בר בר חנה נפקא ומשני ימין כדי נסבה ואיבעית אימא כר׳ שמעון דאמר כהונה בעיא אצבע מכלל דלרבנן כהונה לא בעיא אצבע ולכך הוצרך לשנויי כדי נסבה ולרבנן דכתיב בהו בזריקה בשאר קרבנות כהן משמע ימין ולא צריך למילף מאצבע דחטאת. ברו״ך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144