גמרא
פירוש
מִן הָאָב יְקַיֵּים אָחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם יוֹצִיא מִן הָאָב רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יוֹצִיא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים איְקַיֵּים שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאָר הָאֵם יוֹצִיא מִשּׁוּם הָאָב יְקַיֵּים.
וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו בוּשְׁאָר כׇּל הָעֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ לְאֵיתוֹיֵי אֵשֶׁת הָאָב.
גנָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס דמֵתָה אִשְׁתּוֹ מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ וְאִיכָּא דְּתָנֵי אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ.
קָתָנֵי מִיהַת מוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מַאי לָאו דְּנַסְבַהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר הלָא דְּנַסְבַהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי1 מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי2 אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
אשת אביו – הך ברייתא כרבי אליעזר אבל רבי עקיבא פליג עליה ואסר אשת אביו ושרי אחות אביו וה״ג פוסקין כר׳ עקיבא דר׳ אליעזר שמותי הוא ומיהו יש ליזהר כרבי אליעזר.
נשא אשה ובתה – בנשאן כשהוא והן בנכריות איירי כמו שמדקדק בקונטרס ועוד יש לדקדק מדתני כונס אחת ואי בישראל איירי הוה ליה למימר יקיים אחת.
אשה ובתה – וה״ה אשה ואחותה מן האם או אשה ובת בתה אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב דהיינו שאר האב פשיטא שאין מוציא ושמא לכתחלה לא יכנוס או שמא כיון שאין האיסור בא אלא ע״י קידושין אף לכתחלה יכנוס כדאמרינן שמותר באשת אחיו מאמו ולא גזרינן משום אחיו הנולד אחריו לפי׳ הקונט׳. מותר באשת אחיו מאי לאו דנסבה כשהוא גר – תימה לר״י דאמאי שרינן כשהוא גר הא לעיל גזרינן באחותו מאמו משום דאתי לאחלופי הכא נמי וכ״ת כיון שהוא ע״י קידושין לא גזרינן והא חמותו דע״י קידושין וקתני דאסור וי״ל דשאני חמותו דע״י קידושי עצמו אבל אשת אחיו דע״י קידושי אחיו הוא ועוד דאשת אחיו בי אחיו לא שכיחא אבל אמה ובתה שכיחי אהדדי אי נמי חמותו נקראת על שמו דקרו לה חמתיה דפלניא אבל אשת אחיו לא מיקריא אשת אחי פלוני. קלש לה איסורא – תימה דמ״מ מאי משני אכתי איכא כרת דלא מיעטה הכתוב אלא משריפה כדאמרינן לעיל (דף צד:) וי״ל דמ״מ כיון דקליש איסורא לא רצו חכמים לגזור בגרים לאחר מיתה כיון דאף מחיים שריא מן הדין וא״ת לאביי דאמר בהאשה רבה (שם) דלא שרי רבי עקיבא חמותו לאחר מיתה מאי איכא למימר וי״ל דלאביי ודאי ליכא מאן דתני מותר בחמותו. מקצתן אחין – ברייתא היא ור״ח גריס ת״ר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אשה ובתה – וה״ה אשה ואחותה מן האם או אשה ובת בתה אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב דהיינו שאר האב פשיטא שאין מוציא ושמא לכתחלה לא יכנוס או שמא כיון שאין האיסור בא אלא ע״י קידושין אף לכתחלה יכנוס כדאמרינן שמותר באשת אחיו מאמו ולא גזרינן משום אחיו הנולד אחריו לפי׳ הקונט׳. מותר באשת אחיו מאי לאו דנסבה כשהוא גר – תימה לר״י דאמאי שרינן כשהוא גר הא לעיל גזרינן באחותו מאמו משום דאתי לאחלופי הכא נמי וכ״ת כיון שהוא ע״י קידושין לא גזרינן והא חמותו דע״י קידושין וקתני דאסור וי״ל דשאני חמותו דע״י קידושי עצמו אבל אשת אחיו דע״י קידושי אחיו הוא ועוד דאשת אחיו בי אחיו לא שכיחא אבל אמה ובתה שכיחי אהדדי אי נמי חמותו נקראת על שמו דקרו לה חמתיה דפלניא אבל אשת אחיו לא מיקריא אשת אחי פלוני. קלש לה איסורא – תימה דמ״מ מאי משני אכתי איכא כרת דלא מיעטה הכתוב אלא משריפה כדאמרינן לעיל (דף צד:) וי״ל דמ״מ כיון דקליש איסורא לא רצו חכמים לגזור בגרים לאחר מיתה כיון דאף מחיים שריא מן הדין וא״ת לאביי דאמר בהאשה רבה (שם) דלא שרי רבי עקיבא חמותו לאחר מיתה מאי איכא למימר וי״ל דלאביי ודאי ליכא מאן דתני מותר בחמותו. מקצתן אחין – ברייתא היא ור״ח גריס ת״ר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush