×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות צ״ח.גמרא
;?!
אָ
הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא ה״ההוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ אִיסּוּרָא נָמֵי לֵיכָּא וְאַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא אֲבָל חַיָּיבִין תַּנָּא נָמֵי רֵישָׁא אֵין חַיָּיבִין. אָמַר רָבָא אהָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין אָב לְגוֹי1 לָא תֵּימָא מִשּׁוּם דִּשְׁטִופִי בְּזִמָּה דְּלָא יְדִיעַ אֲבָל יְדִיעַ חָיְישִׁינַן אֶלָּא אֲפִילּוּ דִּידִיעַ נָמֵי לָא חָיְישִׁינַן. דְּהָא שְׁנֵי אַחִין תְּאוֹמִים דְּטִפָּה אַחַת הִיה וְנֶחְלְקָה לִשְׁתַּיִם וְקָתָנֵי סֵיפָא לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין ש״משְׁמַע מִינַּהּ אַפְקוֹרֵי אַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְזַרְעֵיהּ דִּכְתִיב {יחזקאל כ״ג:כ׳} בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם. ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְּנִיפְטַיִים הַגֵּר שֶׁנָּשָׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ אֵין אִישׁוּת לַגֵּר וְאֶלָּא גֵּר דְּקַדֵּישׁ ה״נהָכִי נָמֵי לָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין אֶלָּא אֵימָא אֵין אִיסּוּר אֵשֶׁת אָח לַגֵּר מַאי לָאו דְּנַסְבַא אַח כְּשֶׁהוּא גֵּר. בלָא דְּנַסְבַא כְּשֶׁהוּא גּוֹי2 כְּשֶׁהוּא גּוֹי3 מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי4 אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר בֶּן יָאסְיָין כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִכְרַכֵּי הַיָּם מָצָאתִי גֵּר אֶחָד שֶׁנָּשָׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מִי הִרְשְׁךָ אָמַר לִי הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ עַל סַפְסָל זֶה יָשַׁב ר׳רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר שְׁנֵי דְבָרִים גֵּר נוֹשֵׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ וְאָמַר {יונה ג׳:א׳} וַיְהִי דְבַר ה׳ אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר שֵׁנִית דִּבְּרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה שְׁלִישִׁית לֹא דִּבְּרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה קָתָנֵי מִיהַת גֵּר נוֹשֵׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ מַאי לָאו דְּנַסְבַא אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר. לָא דְּנַסְבַא כְּשֶׁהוּא גּוֹי5 מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא נִגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי6 אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וּמִי מְהֵימַן וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה וּבָא אִם קוֹדֶם מַעֲשֶׂה אֲמָרָהּ שׁוֹמְעִין לוֹ וְאִם לָאו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִיבָּעֵית אֵימָא מוֹרֶה וּבָא הָיָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּקָאָמַר הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ וְאִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי הָכָא דְּקָאָמַר מַעֲשֶׂה אַחֲרִינָא בַּהֲדֵהּ. אָמַר מָר וַיְהִי דְבַר ה׳ אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר שֵׁנִית דִּבְּרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה שְׁלִישִׁית לֹא דִּבְּרָה עִמּוֹ וְהָא כְּתִיב {מלכים ב י״ד:כ״ה} הוּא הֵשִׁיב [אֶת] גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא. אָמַר רָבִינָא עַל עִסְקֵי נִינְוֵה קָאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר הָכִי קָאָמַר כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ הַנָּבִיא כְּשֵׁם שֶׁנֶּהְפַּךְ לְנִינְוֵה מֵרָעָה לְטוֹבָה כָּךְ בִּימֵי יָרׇבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ נֶהֱפַךְ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מֵרָעָה לְטוֹבָה. ת״שתָּא שְׁמַע גֵּר שֶׁהָיָה לֵידָתוֹ בִּקְדוּשָּׁה וְהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה יֵשׁ לוֹ שְׁאָר הָאֵם וְאֵין לוֹ שְׁאָר הָאָב גכֵּיצַד נָשָׂא אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם יוֹצִיא מִן הָאָב יְקַיֵּים אֲחוֹת הָאָב מִן הָאֵם יוֹצִיאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "למצרי".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
E/ע
הערותNotes
על עסקי נינוה – תימה דאמאי איצטריך למכתב שנית ולא שלישית דלא אשכחן שדברה עמו שלישית ושמא כיון שמצינו שחזרו לקלקולם ונתנבא עליהם נחום האלקושי היינו יכולים לסבור שגם אז נתנבא עליהן יונה וא״ת והא אשכחן דדברה עמו שלישית בעסקי נינוה דכתיב ויאמר ה׳ אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון וגו׳ ואני לא אחוס על נינוה וגו׳ וי״ל דהני לאו עסקי נינוה נינהו ומיהו לרב נחמן בר יצחק דאמר שוב לא דברה עמו קשיא וי״ל שזה היה אותו יום וחשיב הכל נבואה אחת. רב נחמן בר יצחק אומר ה״ק כו׳ – אמר ר״י שחולק על אותו מדרש שהביא רש״י בפירוש נביאים (מלכים ב י) ויאמר ה׳ אל יהוא יען אשר הטיבות וגו׳ ע״י יונה בן אמתי אמר לו או שמא אינו חושב אלא דברים שהוא צורך גדול כגון מעשה נינוה וכיוצא בו. נשא אחותו מן האם יוציא – פירש בקונטרס דגזרינן שמא ישא אחותו שנולדה אחריו שיש בה כרת משמע שסובר דאם היתה גם לידתו שלא בקדושה היה מותר באחותו מן האם שנולדה בנכריות כיון דתרוייהו שלא בקדושה דהתם ליכא למגזר שמא ישא אחותו שנולדה אחריו וקשה דהא לעיל בפ״ב (יבמות כב. ושם) אמימר אמר [אפי׳] האחין מן האם מעידים לכתחלה ומאי שנא מעריות פי׳ שאפי׳ נתגיירו ונולדו בנכריות שייך בהו קורבה ומשני ערוה לכל מסורה כו׳ משמע דאפילו נולדו בנכריות שייך בהו קורבה דאם דבסתם גיורת מיירי ועוד בני יודן אמתא הורתן ולידתן שלא בקדושה הוה אפ״ה אסר להו רב ששת (לעיל דף צז:) למינסב נשי דהדדי אלא י״ל דטעמא דדלמא אתי לאיחלופי בישראל ואפי׳ בנולדו בהיותם נכריות יש לגזור בקורבת אם והא דנקט הכא לידתו בקדושה לרבותא נקטיה דאע״ג דלידתו בקדושה דכשתי אמהות דמו אפ״ה אסירי דלמא אתו לאיחלופי בישראל וריב״א פי׳ דלהכי נקט הורתו שלא בקדושה דאי בקדושה הרי הוא כישראל גמור ומותר באחותו שנולדה בהיותה נכרית כיון דלית ביה צד נכריות כלל ולא שייך בה שמא יאמרו אי נמי משום הכי נקט הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה דפסיקא ליה מילתא שאז איירי בין נולדה לפניו בנכריות בין נולדה אחריו בקדושה וה״ר חיים פירש דדוקא נקט ולידתו בקדושה דאז מן האב יקיים שלא ראה עצמו בנכריות וליכא למימר ביה שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל אם גם לידה שלא בקדושה אפי׳ מן האב יוציא דכיון שראה עצמו בנכריות אתי למימר באנו מקדושה חמורה כו׳ דהא שמעינן לרבי מאיר דהכא בירושלמי ובבראשית רבה דאסר בן נח באחותו בין מן האב בין מן האם דדריש על כן יעזב איש את אביו ואת אמו (בראשית ב) בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו ומיהו נראה לר״י דהך ברייתא פליגא אירושלמי ובראשית רבה דהא משמע דכ״ע מוקי הכא קרא לאחות אב ואחות אם והיינו כרבנן דהתם ועוד דטעמא דאחות אב מן האם יוציא משמע בפ׳ ד׳ מיתות (סנהדרין נח.) דהוי משום שמא יאמרו באנו דאילו טעמא דאיחלופי ליתיה הכא בקורבת אב א״כ משמע דבהאי גר דלידתו בקדושה שייך שפיר טעמא שמא יאמרו אע״פ שלא ראה עצמו שעה אחת בנכריות וזה דוחק לומר דאחות אב מן האם לא קאי אגר דרישא אלא מיירי בלידתו שלא בקדושה כי היכי דלא קאי נמי סיפא דקתני נשא אשה ובתה ארישא כדפי׳ בקונט׳ דהכא משמע דקאי אגר דרישא. אחות האב מן האם יוציא – פי׳ בקונט׳ דגזרינן משום אחותו מן האם ואין נראה דבהדיא משמע בפרק ד׳ מיתות (נ״ז שם) דטעמא משום שמא יאמרו דמוקי התם הך ברייתא כר׳ אליעזר דדריש את אביו זו אחות אביו ואם כן מיתסרא בנכריות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144