גמרא
פירוש
וּלְרָבָא הַאי הוּא לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר דְּתַנְיָא בִּבְכוֹר נֶאֱמַר {במדבר י״ח:י״ז} לֹא תִפְדֶּה אוְנִמְכָּר הוּא בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר {ויקרא כ״ז:כ׳,כ״ז,כ״ח,ל״ג} לֹא יִגָּאֵל בוְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט וְלֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם.
וַהֲרֵי תְּמוּרָה דְּאָמַר רַחֲמָנָא {ויקרא כ״ז:י׳} לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ וְתָנָא לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר מוּמָר וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים אַלְמָא מַהֲנֵי תְּיוּבְתָּא דְרָבָא.
אָמַר לָךְ שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {ויקרא כ״ז:י׳,ל״ג} וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קּוֹדֶשׁ.
וּלְאַבָּיֵי אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ הֲוָה אָמֵינָא תֵּצֵא זוֹ וְתִכָּנֵס זוֹ קָמַשְׁמַע לַן.
וַהֲרֵי בְּכוֹר דְּאָמַר רַחֲמָנָא {במדבר י״ח:י״ז} לֹא תִפְדֶּה וּתְנַן גיֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן וְלִתְמוּרוֹתֵיהֶן פִּדְיוֹן חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר אַלְמָא לָא מַהֲנֵי תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי.
אָמַר לָךְ שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא הֵם בַּהֲוָויָיתָן יְהוּ.
וּלְרָבָא הַאי הֵם לְמָה לֵיהּ הֵן קְרֵיבִין דוְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵיבִין.
וּלְאַבָּיֵי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ {ויקרא כ״ז:כ״ו} אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה׳ הוּא לַה׳ קָרֵיב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה.
וְרָבָא אִין הָכִי נָמֵי דְּמֵהָהוּא קְרָא אֶלָּא הֵם לְמָה לִי לִימֵּד עַל בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב דָּמָן בְּכׇל הָעוֹלִין שֶׁקְּרֵיבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.
וְאַבָּיֵי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ {ויקרא ט״ז:י״ח} מִוְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וַהֲלֹא דַּם הַפָּר מְרוּבֶּה מִשֶּׁל שָׂעִיר מִיכָּן לָעוֹלִין השֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה דְּתַנְיָא וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר ושֶׁיְּהוּ מְעוֹרָבִין דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
וְרָבָא הָתָם מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן.
וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר דְּאָמַר רַחֲמָנָא לֹא יִגָּאֵל וּתְנַן יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן וְלִתְמוּרוֹתֵיהֶן חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר אַלְמָא לָא מַהֲנֵי תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי.
אָמַר לָךְ שָׁאנֵי הָתָם דְּיָלֵיף עֲבָרָה עֲבָרָה מִבְּכוֹר.
הֲרֵי הִקְדִּימָהּ תְּרוּמָה לַבִּיכּוּרִים דְּאָמַר רַחֲמָנָא {שמות כ״ב:כ״ח} מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר וּתְנַן הַמַּקְדִּים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה זמַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.
אָמַר לָךְ רָבָא שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {במדבר י״ח:כ״ח} מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ (תְּרוּמָה).
וּלְאַבָּיֵי מִיבַּעְיָא לֵיהּ כִּדְאָמַר ליה רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה אֲפִילּוּ הִקְדִּימוֹ בִּכְרִי נָמֵי נִיפְּטַר.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ולרבא האי הוא למעוטי בכור – ואם תאמר ולאביי דמוקי הוא בהוייתו יהא למעוטי בכור מנליה ואומר הר״ם דלפי המסקנא ניחא דמפקי׳ בבכור דאי עביד לא מהני ומעשר יליף מהעברה העברה מבכור וא״כ ילפינן שפיר חרמים גאולה גאולה ממעשר ולא איצטריך הוא דחרמים לומר בהווייתו יהא.
שאני התם דאמר קרא לא יחלל כו׳ – דמשמע חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרות וכיון דאינו עושה ממזרות תפסי בה קדושין וצריך לומר דהיינו מייתור הלמ״ד שניה אבל אין לומר דבלא יתור הלמ״ד שניה נמי דרשינן הכי חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרות ותפסי בה קדושין דע״כ לאו ממזרות ותפיסת קדושין תלויין זה בזה שהרי קאמר רבי יהושע בפ׳ החולץ (יבמות דף מט.) דאין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין אבל מחייבי כריתות לא הוי ממזר דלכ״ע לא תפסי בהו קדושין בחייבי כריתות אלמא לאו הא בהא תליא אבל מיתורא דלמ״ד מפיק שפיר (דלא תפסי) בה קדושין דאם אינו ענין לממזרות תנהו לענין תפיסת קדושין וכן משמע דמייתורא [דרש] מדאמר ולאביי (אם כן) נימא קרא לא יחל מאי לא יחלל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush