Tosafot Shevuot 38a – תוספות שבועות לח.‏ – Shas HaMeforash

אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.: שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן כְּלָל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת פְּרָט חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ^אשְׁבוּעָה לֹא לְךָ וְלֹא לְךָ וְלֹא לָךְ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא לְךָ וְלֹא לְךָ וְלֹא לְךָ שְׁבוּעָה חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר פְּרָטוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה פְּרָטוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַכֹּל מוֹדִים בִּוְלֹא לָךְ שֶׁהוּא פְּרָט לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּלֹא לָךְ שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פְּרָט וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּלָל וְאֵיזֶהוּ כְּלָלוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי מֵאִיר ^בשְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי שְׁמוּאֵל דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק מִמַּתְנִיתִין שְׁמוּאֵל דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה וְלֹא לָךְ פְּרָטָא הָוֵי מִכְּלָל דְּשַׁמְעֵיהּ לר׳לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר כְּלָלָא הָוֵי וַאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה פְּרָטָא הָוֵי. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְוַיְיהוּ לר׳לְרַבִּי מֵאִיר פְּרָטָא הָוֵי וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בִּוְלֹא לָךְ מוֹדֵינָא לָךְ בְּלֹא לָךְ פְּלִיגְנָא עֲלָךְ וּשְׁמוּאֵל עַד דְּאוֹדִי לֵיהּ אוֹדוֹיֵי לִפְלוֹג עֲלֵיהּ אִיפְּלוֹגֵי. וְרַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק מִמַּתְנִיתִין מִדְּקָאָמַר ר׳רַבִּי מֵאִיר שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי כְּלָלָא הָוֵי מִכְּלָל דִּוְלֹא לָךְ פְּרָטָא הָוֵי דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ וְלֹא לָךְ כְּלָלָא הוה אַדְּמַשְׁמַע לַן שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי נַשְׁמְעִינַן שְׁבוּעָה לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ כׇּל שֶׁכֵּן שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כׇּל הָאוֹמֵר וְלֹא לָךְ כְּאוֹמֵר שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי דָּמֵי. תְּנַן לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ תְּנִי לֹא לָךְ. ת״שתָּא שְׁמַע תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה תְּנִי תְּשׂוּמֶת יָד גָּזֵל אֲבֵידָה. ת״שתָּא שְׁמַע תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין תְּנִי שְׂעוֹרִין כּוּסְּמִין. וְהַאי תַּנָּא כֹּל הָכִי שָׁבֵישׁ תָּנֵי וְאָזֵיל אֶלָּא הָא מַנִּי רַבִּי הִיא דְּאָמַר לָא שְׁנָא כְּזַיִת כְּזַיִת וְלָא שְׁנָא כְּזַיִת וּכְזַיִת פְּרָטָא הָוֵי. תָּא שְׁמַע מִדִּידֵיהּ ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת תְּנִי חִטָּה שְׂעוֹרָה כּוּסֶּמֶת. מַאי אֲפִילּוּ אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אֲפִילּוּ חִטָּה בִּכְלַל חִטִּין וּשְׂעוֹרָה בִּכְלַל שְׂעוֹרִין וְכוּסֶּמֶת בִּכְלַל כּוּסְּמִין.: תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ כּוּ׳.: תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^גפְּרוּטָה מִכּוּלָּם מִצְטָרֶפֶת. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָמַר אַפְּרָטֵי מִיחַיַּיב אַכְּלָלֵי לָא מִיחַיַּיב וְחַד אָמַר אַכְּלָלֵי נָמֵי מִיחַיַּיב. וְהָתָנֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא הֲרֵי כָּאן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה חַטָּאוֹת וְאִם אִיתָא עֶשְׂרִים הָוְיָין הַאי תַּנָּא דִּפְרָטֵי קָא חָשֵׁיב דִּכְלָלֵי לָא קָא חָשֵׁיב. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים חַטָּאוֹת הָהִיא אַפִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן תְּשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ אָמַר לְאֶחָד מֵהֶן שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן תְּשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ מַהוּ אַחֲדָא מִיחַיַּיבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבועות ז׳:י׳

^ב רמב״ם הלכות שבועות ז׳:י׳

^ג רמב״ם הלכות שבועות ז׳:י״א

אלא מהא ליכא למשמע מינה – ואם תאמר ולידוק ממתניתין דפירקין (שבועות לו:) דפטרינן בקנס וכל שכן בקרקע כדמוכח בפ׳ שבועת העדות (לעיל דף לד.) דקאמר ולר׳ יוחנן דאמר משביע עדי קרקע פטורין מאי בינייהו איכא בינייהו קנס ולאו פירכא דלקמן טעמא משום דלא כפר ליה ממונא שלא היה מתחייב בהודאתו אבל גבי עדות מאן דפטר בעדי קרקע מחייב בעדי קנס שהרי יתחייב ע״י עדותן כמו בשאר ממון. הכא גרס לא לך לא לך ולא לך ולא גרסינן וי״ו בכולהו אלא בבתרא וכן בכל הני דמייתי דאי גרסי׳ וי״ו בכולהו אם כן במסקנא דמוקי לה כרבי לימא ר׳ יהודה היא דאמר ולא לך פרטא הוא אבל השתא לא מתוקמא כוותיה דהא תרוייהו חשיב פרטא בין בוי״ו בין בלא וי״ו ואסוגיא דשמעתין קשיא דמוכח בפ״ב דזבחים (דף ל: ושם) דטפי הוי פרטא בלא וי״ו מבוי״ו לר׳ יהודה דאמר התם או דלמא כזית וכזית לר׳ יהודה פרטא הוי וכל שכן כזית כזית ובספר ישן גרס הכא כולה סוגיא איפכא ור׳ יוחנן אמר הכל מודים בלא לך שהוא פרט לא נחלקו אלא בולא לך וגרסינן תני ולא לך תני פקדון ותשומת יד כו׳. כללו של ר׳ יהודה – פי׳ לא לך פרטו של ר״מ פי׳ בקונטרס דאי לרבי יהודה נמי פרט הוי אמאי נקט ר׳ יהודה טפי ולא לך וא״ת הא דלא נקט לא לך משום דמודה בה ר״מ וי״ל דמכל מקום הוה ליה למימר אף ולא לך. הרי כאן ט״ו חטאות – גבי שבועת העדות מיתנייא דגבי פקדון הוה ליה למימר אשמות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון