גמרא
פירוש
וְכֵן תַּעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת. מֵתִיב רָבָא אכׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן במִכָּאן וְאֵילָךְ עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן וְאַמַּאי וְנֵימָא וְכֵן תַּעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת. שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {במדבר ז׳:א׳} וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה. אֵימָא אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה לְדוֹרוֹת אוֹ בִּמְשִׁיחָה אוֹ בַּעֲבוֹדָה אָמַר רַב פָּפָּא אָמַר קְרָא {במדבר ד׳:י״ב} אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ תְּלָאָן הַכָּתוּב בְּשֵׁירוּת. הַשְׁתָּא דִּכְתַב רַחֲמָנָא אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ אוֹתָם לְמָה לִי אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא אוֹתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי הוּא דְּבִמְשִׁיחָה לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה וּבַעֲבוֹדָה דְּהָא כְּתִב וְכֵן תַּעֲשׂוּ מִיעֵט רַחֲמָנָא אוֹתָם אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
1וכן תעשו לדורות – פירש בקונטרס ובימי משה דהוא מלך ונביא ואחיו כהן גדול ואורים ותומים ותימה אם כן בפ״ק דסנהדרין (דף טז:) בהעמדת סנהדרין לשבטים דילפינן ממשה דבמקום ע״א הוה קאי ליבעי נמי מלך ונביא ועוד אע״ג דאהרן היה בבנין משכן וכי נשאלו באורים ותומים לעשות משכן הלא קודם שנתכהן אהרן על ידי המלואים נעשה המשכן וקושיא ראשונה יש לתרץ דהכא מרבינן טפי משום דכתיב וכן תעשו דמשמע דאתא לרבויי כל הנך וא״ת כלים נמי ניבעו ע״א וכי תימא הכתוב תלאן בשירות דאין צריך אלא שירות הא בסמוך משמע דאי לאו אותם הוה אמינא דבעי משיחה ועבודה ואם כן השתא דכתב אותם למעוטי משיחה ע״א מיהא לא נימעוט וי״ל דאתא אותם לגלויי דוכן תעשו לא קאי אכלים ולא בעינן בהן לדורות דומיא דמשה. מתיב רבא כל הכלים שעשה משה – תימה ממשכן גופיה ה״ל למיפרך שיהא צריך משיחה לדורות כמו שנמשח בימי משה כדכתיב בקרא כדאמר לקמן (דף טז:) גבי משכן ומקדש. לדורות אי בעי במשיחה אי בעי בעבודה – הכא לא בעי למיפרך לדורות במשיחה ובעבודה כדקאמר בסמוך דאותם משמע למעוטי משיחה לדורות. ללמדך שאחד המרבה כו׳ – אע״ג דאמר (יומא דף לד:) האחד המיוחד שבעדרו וגבי פרה אדומה נמי אמרינן (לעיל דף יא:) שאם מצא נאה הימנה מצוה לפדות מ״מ לא היה לו להתפאר בכך כיון שמצוה בזה כמו בזה אם מתכוין לשם שמים. אין עזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה – תימה למאן דאמר בפ״ב [דזבחים] (דף קיג. ושם) דאין מנחה בבמה היאך מתקדשת בשלמא בימי עזרא איכא למימר דסבר כמ״ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד אבל בימי שלמה ויהושע קשיא וכ״ת דקדשה במנחת העומר והא בסוכות היה הקידוש בימי שלמה כדאמר במועד קטן (דף ט.) וכדמוכחי קראי ויש לומר כיון שהכל בא בבת אחת הקידוש ועשיית מנחה לא חשבינן מנחה בבמה ובקמיצה ובהקטרה היתה מקומה מתקדש וכל העבודה היתה מחנכתה ומתקדש מקומה א״נ כיון דלא אפשר לא צריך והא דקאמר הכא דאין מתקדשת היינו היכא דאפשר כגון שבאין להוסיף על העזרה. ויוצא ממנה נפסל – ואם תאמר הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן (דף טז.) שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא.2רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״שאין״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף י״ד.
2 בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״בשחיטת״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ט״ו:.
הערות
Gemara
Peirush