×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות י״ד:גמרא
;?!
אָ
הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת וְכׇל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ הַנִּכְנָס לְשָׁם אֵין חַיָּיב עָלֶיהָ.: אנִטְמָא בָּעֲזָרָה וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טוּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ נֶעְלַם הֵימֶנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר הַטּוּמְאָה נֶעְלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה אוֹ בָּא לוֹ בַּאֲרוּכָּה חַיָּיב בִּקְצָרָה פָּטוּר. זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ. וְאֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ בהָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי וּפֵירַשׁ מִיָּד חַיָּיב מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ.: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַשֶּׁרֶץ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ עַל הֶעְלֵם שֶׁרֶץ חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְנֶעְלַם וְנֶעְלַם שְׁתֵּי פְּעָמִים גלְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע שְׁתַּיִם שֶׁהֵן שֵׁשׁ הָוְיָין יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה תְּחִלָּה וָסוֹף יְדִיעוֹת הַקּוֹדֶשׁ תְּחִלָּה וָסוֹף יְדִיעוֹת מִקְדָּשׁ תְּחִלָּה וָסוֹף. וּלְטַעְמָיךְ תַּמְנֵי הָוְיָין דְּהָא אִיכָּא טוּמְאָה דְּקוֹדֶשׁ וְטוּמְאָה דְּמִקְדָּשׁ תְּחִלָּה וָסוֹף. הָא לָא קַשְׁיָא שֵׁם טוּמְאָה אַחַת הִיא מִכׇּל מָקוֹם שֵׁית הָוְיָין. אָמַר רַב פָּפָּא לְעוֹלָם תַּמְנֵי הָוְיָין אַרְבְּעֵי קַמָּיָיתָא דְּלָא מַיְיתַן לֵיהּ לִידֵי קׇרְבָּן לָא קָא חָשֵׁיב אַרְבְּעֵה בָּתְרָיָיתָא דְּמַיְיתַן לֵיהּ לִידֵי קׇרְבָּן קָא חָשֵׁיב. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב פָּפָּא לְעוֹלָם תַּמְנֵי הָוְיָין וְאַרְבְּעֵי קַמָּיָיתָא דְּלֵיתַנְהוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ קָא חָשֵׁיב אַרְבְּעֵי בָּתְרָיָיתָא דְּאִיתַנְהוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לָא קָא חָשֵׁיב. בָּעֵי רַב פָּפָּא נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ הִלְכוֹת טוּמְאָה מַהוּ הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא יָדַע אִי שֶׁרֶץ טָמֵא אִי צְפַרְדֵּעַ טָמֵא זִיל קְרִי בֵּי רַב הוּא. לְעוֹלָם דְּיָדַע בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ וּכְגוֹן דִּנְגַע בְּכַעֲדָשָׁה וְלָא יָדַע כַּעֲדָשָׁה אִי מְטַמֵּא אִי לָא מְטַמֵּא מַאי כֵּיוָן דְּיָדַע דִּמְטַמֵּא שֶׁרֶץ בָּעוֹלָם יְדִיעָה הִיא אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּכַעֲדָשָׁה לָא יָדַע אִי מְטַמֵּא אִי לָא מְטַמֵּא הַעֲלָמָה הִיא דתֵּיקוּ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ מְקוֹם מִקְדָּשׁ מַהוּ. אַלִּיבָּא דְּמַאן אִי אַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבָעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה הָא לָא מְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּמְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ הָא לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה. לָא צְרִיכָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי דְּבָעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וּמְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ וְאָמַר יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ שְׁמָהּ יְדִיעָה מַאי כֵּיוָן דְּיָדַע דְּאִיכָּא מִקְדָּשׁ בָּעוֹלָם יְדִיעָה הִיא אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּמְקוֹמוֹ לָא יְדַע לֵיהּ הַעֲלָמָה הִיא התֵּיקוּ.: אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְכוּ׳.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא דְּאָמַר קְרָא {שמות כ״ה:ט׳} כְּכׇל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כׇּל כֵּלָיומהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ארבעי קמייתא דלא מייתי ליה לידי קרבן כו׳ – זאת הגירסא עיקר וכן נראה לקונטרס אע״פ שפ״ה בריש מסכת שבת (דף ג. ושם) הנהו דאתו לידי חיוב חטאת קחשיב דהיינו העקירות לא קשיא מידי דהתם מיירי בזה עוקר וזה מניח ובהנחה אין המניח יכול לבא לידי חיוב חטאת אבל העוקר היה יכול לבא לידי חיוב חטאת אם היה גומר הוצאה אבל הכא בידיעה ראשונה לא נתחייב ובידיעה האחרונה נתחייב. זיל קרי בי רב הוא – והוי כמו שיש כאן ידיעה שהיה לו לשאול כיון שדבר זה ידוע לתינוקות אבל שרץ דמטמא בכעדשה דבסמוך אין ידוע אלא לתלמידים וא״ת תיפוק ליה דידע בבית רבו כשלמד דצב מטמא וי״ל בשלא למד אלא ראה שהעולם נזהרים ולא ידע באיזה א״נ למד ולא הבין בין צב לצפרדע מעולם ועוד יש לפרש זיל קרי בי רב הוא כלומר הרי ע״כ למד בבית רבו שצב כתיב בפרשה ובתינוק שנשבה ליכא לאוקומה כיון שיודע דחד מינייהו מטמא. ונעלם ממנו מקום מקדש מהו – לפי מה שפי׳ דחשיב ידיעה מה שהיה לו לשאול צריך לפרש דבזמן הזה מיירי שאין מצוי לישאל היכן מקומו ומ״מ נקט בן בבל לפי שבני א״י רגילין להכיר יותר ויש תימה אמאי לא חשיב בכך ונעלם מכלל דידע כמו ונעלמה מעיני כל חי (איוב כח) דגבי תורה. או דלמא כיון דמקומו לא ידע ליה העלמה היא – פי׳ בקונטרס דלא דמי לידיעת בית רבו דהתם ידע ששרץ מטמא וכשנגע בשרץ לא נזכר לו שלמד שיהא טמא בנגיעה זו משמע דלא הויא ידיעת בית רבו ידיעה אא״כ ידע בשעת נגיעה שנגע בשרץ ולעיל בפ״ק (שבועות ה.) דפריך ומי איכא דלית ליה ידיעת בית רבו ומשני משכחת לה בתינוק שנשבה בין הנכרים ה״מ לשנויי כגון שלא ידע בשעת נגיעה שנגע בשרץ.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144