גמרא
פירוש
עַל מְנָת שֶׁיִּשְׁתּוֹק אַבָּא אֵימָא סֵיפָא מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין אֶת הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה אַמַּאי וְהָא שְׁתֵיק אֶלָּא אֲמַר לַהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְמַחֶה אַבָּא.
רֵישָׁא בְּחַד טַעְמָא וּמְצִיעֲתָא וְסֵיפָא בְּחַד טַעְמָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אלא ע״מ שישתוק אבא – פירש בקונטרס שישתוק בשעת שמיעה ואין לפרש שישתוק לעולם דא״כ היינו שלא ימחה דבסמוך והיכי אמר בהם רצה האב מקודשת והרי שמא ימחה אח״כ ויבטל הקידושין אלא ש״מ שישתוק בשעת שמיעה קאמר וה״פ דמתני׳ רצה האב כלומר ששתק בשעת שמיעה מקודשת לא רצה האב אלא מיחה אינה מקודשת מת האב מקודשת פי׳ מת האב קודם השמיעה דאין לומר אחר השמיעה ושתק ולא מיחה דאין זה חידוש וא״ת מאחר דמת קודם השמיעה היאך היא מקודשת דלמא אי הוה שמע הוה מוחה וי״ל דיש לנו לדון דעתו שלא ימחה וא״ת אם כן מאי פריך והא לא אמר אין אמאי לא אמרי׳ דעתו היה לומר אין אם הוה שמע כדצריכינן למימר גבי שתיקה כדפי׳ ואומר ר״מ דיש לחלק בין היכא דמחוסר אמירה להיכא דלא מחוסר אלא שתיקה. [והא שתיק – וליכא למימר מלמדין האב היינו קודם שמיעה שמלמדין משמע לאחר שמיעה להכי פריך והא שתיק ומאי אהני ליה תו אחרי כן]: ת״י [ולא מוקמינן בתרי תנאי – דלא כר״י בפרק המפקיד גבי חבית]: ת״י כיון דאיכא חד בהדיה ארתותי מירתת – ואע״ג דע״כ איכא חד מינייהו דמשקר מיהו אותו שכיחש מתיירא לכונסה ונותן גט. לקטלא לא הימניה – וא״ת והא כתיב באותה פרשה דאמר בתי נתתי לאיש הזה וסקלוה אלמא לקטלא נמי הימניה רחמנא וי״ל דסקלוה מיירי היכא דאיכא עדים מיהו לאיסורא הימניה רחמנא כדכתיב את בתי נתתי לאיש. [ולא לעונשין – תימה היכי מייתי דרב חסדא לטעמיה הא מסתמא רב אסי לא פליג אמתניתין דלקמן דאשבויה לא הימנו ולמכות ולעונשין אין להאמינו טפי משבויה]: ת״י בני זה בן י״ג שנה ויום אחד – פי׳ בקונט׳ דמיירי שהביא ב׳ שערות ואפ״ה צריכין אנו לידע שנותיו שהרי שנים בלא שערות אין מועילין עד ל״ו שנה דהיינו רוב שנותיו וסימנים בלא שנים דהיינו לפני י״ג שומא נינהו ואעפ״כ קאמר הכא גמרא דלמכות ועונשים אינו נאמן פי׳ דלמכות היכא דלא התרו בו ולעונשין היכא דהתרו בו וקשה דא״כ כל הנשים הבאות לפנינו לחלוץ היאך יחלוצו אע״ג שיש להם סימנים כיון שאין אנו יודעים שנותיהם לא מהני דשמא היבם קטן ואיש כתיב בפרשה דמשמע ולא קטן וכל האנשים הבאים על העריות היאך הן נהרגים ואע״ג שיש להם שערות מ״מ אין אנו יודעים שנותיהן ושמא הם קטנים ואור״י דאי איכא ריבוי שערות סמכינן אריבוי שערות דאין דרכם לבא קודם י״ג שנה אי נמי אם הם גדולים בקומה יש לסמוך על הסימנים והקומה ואפי׳ אין לו כי אם ב׳ שערות אבל הכא מיירי שלא הביא רק ב׳ שערות ולא הגדיל בקומה ולכך קאמר גמרא דלמכות ועונשין אינו נאמן עוד פר״י שיטה אחרת דבמקום סימנין א״צ עדות שנים וא״ת א״כ מה אנו צריכין לנאמנותו של אביו וי״ל דמיירי הכא שאביו העיד שכבר עבר שנה או שנתים שאכל בנו חלב או בא על הערוה והיה גדול כשעשה את העבירות אבל אין אנו יודעים אם היו לו שנים באותו הזמן או סימנים ובא לאשמעינן דהאב נאמן לומר דאותו הזמן היו לו שנים או סימנים דהיינו שתי שערות והא דלא חשיב סימנין חד מינייהו נקט.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush