×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין ס״ג.גמרא
;?!
אָ
{דברים כ״ג:ט״ז} לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו רַבִּי אוֹמֵר בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד עַל מְנָת לְשַׁחְרְרוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר הֵיכִי דָּמֵי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כְּגוֹן דִּכְתַב לֵיהּ לִכְשֶׁאֶקָּחֲךָ הֲרֵי עַצְמְךָ קָנוּי לְךָ מֵעַכְשָׁיו. רַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לָךְ יְבָמִיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר מְקוּדֶּשֶׁת וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מִשּׁוּם אֵיבָה. וְנִחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הַיְינוּ רַבִּי הַיְינוּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. וְנִחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא קוּנָּם שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יָפֵר שֶׁמָּא תַּעֲדִיף עָלָיו יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ הָאִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אבְּאוֹמֶרֶת יִקְדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶם וְיָדַיִם אִיתַנְהוּ בָּעוֹלָם.: מתני׳מַתְנִיתִין: בהָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲדַבֵּר עָלַיִךְ לַשִּׁלְטוֹן וְאֶעֱשֶׂה עִמִּךָ כְּפוֹעֵל דִּבֵּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כְּפוֹעֵל מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ גוְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וּבְשָׂכָר לָא וְהָתַנְיָא בִּשְׂכַר שֶׁהִרְכַּבְתִּיךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בִּשְׂכַר שֶׁאַרְכִּיבִךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁאוֹשִׁיבִךְ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה מְקוּדֶּשֶׁת וְכִי תֵּימָא ה״נהָכָא נָמֵי בְּדִיהַב לַהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְהָא בִּשְׂכַר קָאָמַר. וְעוֹד תַּנְיָא שֵׁב עִמִּי בְּצַוְותָּא וְאֶקַּדֵּשׁ לָךְ שְׂחוֹק לְפָנַי רְקוֹד לְפָנַי עֲשֵׂה כַּדִּימוֹס הַזֶּה שָׁמִין אִם יֵשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְכִי תֵּימָא ה״נהָכָא נָמֵי בְּדִיהַב לַהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְהָא שָׁמִין אוֹתוֹ קָאָמַר תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ הַאי תַּנָּא בָּרָא סָבַר אֵינָהּ לִשְׂכִירוּת אֶלָּא לְבַסּוֹף דוְתַנָּא דִידַן סָבַר יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. וּמַאי דּוּחְקֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ לְאוֹקֹמַיהּ לְמַתְנִיתִין בְּיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף וּבְדִיהַב לַהּ. אָמַר רָבָא מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי עַל מְנָת נִיתְנֵי בִּשְׂכַר אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ כֹּל עַל מְנָת הֵיכָא דִּיהַב לַהּ הוּא.: מתני׳מַתְנִיתִין: העַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא רָצָה הָאָב מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה.: גמ׳גְּמָרָא: ומַאי עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא אִילֵּימָא עַד דְּאָמַר אַבָּא אִין אֵימָא מְצִיעֲתָא מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְהָא לָא אֲמַר אִין אֶלָּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כגון דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו – הכא משמע דלמ״ד אדם מקנה דשלב״ל מ״מ צריך הוא לומר מעכשיו וכן משמע בפ״ק דב״מ (דף טז:) דקאמר התם אמר רבא שדה זו לכשאקחנה תהא קנוייה לך מעכשיו וקשה דהא מילתא דרבי מאיר בסמוך גבי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי כו׳ דאמר ר״מ מקודשת ולא קאמר דליבעי למימר מעכשיו ואמאי צריך לומר בשדה ובעבד טפי מבגר וכי תימא דהא דקאמר מקודשת היינו היכא דאמר מעכשיו ואע״ג דליתיה בברייתא וכדאשכחן בפ׳ האשה שנפלו (כתובות דף פב.) גבי משוך פרה זו ולא תהא קנוייה לך עד לאחר ל׳ יום ומוקי לה דאמר מעכשיו ואע״ג דליתיה במילתיה הא לא נהירא לומר כן דמסברא מהני למ״ד אדם מקנה דשלב״ל כדבר שבא לעולם דלא מצינו חלוק בדבר ובדבר שבא לעולם לא מצרכינן לומר מעכשיו דהא אמר במתניתין הרי את מקודשת לי לאחר ל׳ יום לא בא אחר וקידשה מקודשת ואע״ג דלא אמר מעכשיו והדרא קושיא לדוכתיה לכך אומר ר״י דלא דמי דלגבי קידושין היינו טעמא דלא בעי למימר מעכשיו משום דסתם קידושין בכסף וקנין מעות לא מתבטל כדאמר לעיל לא בא אחר וקדשה מקודשת ואע״ג דנתאכלו המעות אבל הכא גבי שחרור של עבד וגבי שדה דהתם רוב קניינם בשטר ואם לא אמר מעכשיו ה״א אם נתקרע השטר בתוך הזמן העבד לא יהא משוחרר וגבי שדה נמי לא יהא קנוי לו להכי נקט בשדה ובעבד לישנא דמהני בכל ענין אפי׳ נקרע השטר והיינו כשאמר לו מעכשיו והר״ם פירש דלהכי נקט מעכשיו גבי שדה ועבד לאשמועינן דסבר כר״מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אע״פ שרוצה שיחול הקנין מעכשיו קנה דאי לא נקט מעכשיו ה״א דאתיא אפילו כרבנן וצריך לעשות קנין אחר השחרור וא״ת כיון שלא חל הקנין אמאי הזהיר הכתוב שלא להסגיר עבד אל אדוניו הא לא שיחרר ליה מ״מ כשפדוהו או קוניהו שליחותיה עבדינן דניחא ליה דליקו בהימנותיה כדאמרי׳ בפ״ק דב״מ (דף טו:) גבי גזל שדה וחזר ולקחה מבעלים הראשונים כו׳ ומסיק דניחא ליה דליקו בהימנותיה אבל גבי קידושין לא שייך למימר הכי ולכך לא בעי אמר מעכשיו ומיהו קשה לפר״י דפירש דמעכשיו מהני אפי׳ נתקרע הגט א״כ ל״ל במשוך פרה זו מעכשיו לאחר ל׳ יום דקא מוקי לה ר׳ יוחנן אפי׳ בעומדת באגם דמקום ראוי למשיכה פירוש ולא מיבעיא בחצירו הא אפילו ברה״ר קיימא קנה כיון דאמר מעכשיו וי״ל דר׳ יוחנן לטעמיה לעיל בפירקין (קידושין ס.) מעכשיו ולאחר ל׳ יום שיורא הוי וה״ק מעכשיו יתחילו הקידושין ולא יגמרו אלא עד לאחר ל׳ יום וכמו כן אמר גבי מעכשיו דמשיכה וכיון דלא קנה לגמרי צריך שיהו בשעת גמר המשיכה במקום ראוי למשיכה ומש״ה מוקי לה ר׳ יוחנן התם בעומדת באגם דראוי למשיכה אבל ברה״ר לא והא דקאמר הכא דאפי׳ נקרע השטר מהני הואיל ואמר ליה מעכשיו אתיא כשמואל דאמר לעיל (דף נט:) תנאה הוי וצריך לדקדק אליבא דרבי יוחנן איך אנו קונין שום דבר לאחר זמן כגון שידוכים ושאר תנאים דהא אפילו אמר ליה מעכשיו לא מהני לר׳ יוחנן אם חזר בו או אם הוא קנין סודר כיון שאין הסודר ביד הקונה בסוף הזמן דהדרא סודרא למריה דה״נ אמר (נדרים דף מח:) גבי ההוא גברא שרצה להקנות נכסים לבריה ע״מ שיהא בר בריה צורבא מרבנן (הוא) וקאמר התם דלא קני מהאי טעמא דאימת קא קני כי הויא בריה צורבא מרבנן וההיא שעתא כבר הדרא סודרא למריה ואמר הר״ם דשמא ע״מ מהני אפילו לרבי יוחנן ולא הוי שיורא אלא תנאי ולכך טוב לומר ע״מ מעכשיו. ה״ג קונם מה שאני עושה לפיך – ול״ג איני עושה כיון [דבלאו] דמשועבדת לבעלה לא מצית למיסר בקונם. יפר שמא תעדיף – תימה הלא אינו מיפר אלא דברים שבינו לבינה ועינוי נפש וי״ל דהא נמי דברים שבינו לבינה שלפי שאי אפשר לצמצם ליהנות משלה מה שהיא חייבת לו ואי אפשר שלא יהנה יותר מן הראוי לו ויאסר אף בשאר מעשה ידיה ולכך צריך להפר. וידים איתנהו בעולם – והוי כמקדיש דקל לפירותיו דמהני אפילו למ״ד אין אדם מקנה דשלב״ל וה״ה דמצי לשנויי שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו כדמשני בפ׳ אע״פ (כתובות דף נט.).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144