×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות כ״ג.גמרא
;?!
אָ
מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא. אָמַר אַבָּיֵי תַּרְגְּמַהּ בְּעֵד אֶחָד אעֵד אֶחָד אוֹמֵר נִתְקַדְּשָׁה וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא נִתְקַדְּשָׁה תַּרְוַיְיהוּ בִּפְנוּיָה קָמַסְהֲדִי וְהַאי דְּקָאָמַר נִתְקַדְּשָׁה הֲוָה לֵיהּ חַד וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. סֵיפָא עֵד אֶחָד אוֹמֵר נִתְגָּרְשָׁה וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא נִתְגָּרְשָׁה תַּרְוַיְיהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ קָמַסְהֲדִי וְהַאי דְּקָאָמַר נִתְגָּרְשָׁה הָוֵה לֵיהּ חַד וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם תְּרֵי וּתְרֵי וְאֵיפוֹךְ בשְׁנַיִם אוֹמְרִים רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא. פְּשִׁיטָא לֹא רְאִינוּהָ אֵינָהּ רְאָיָה לָא צְרִיכָא דְּדָיְירִי בְּחָצֵר אֶחָד מַהוּ דְּתֵימָא אִם אִיתָא דְּנִתְקַדְּשָׁה קָלָא אִית לַהּ לְמִילְּתָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּעָבְדִי אִינָשֵׁי דִּמְקַדְּשִׁי בְּצִנְעָא. סֵיפָא גשְׁנַיִם אוֹמְרִים רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן אע״גאַף עַל גַּב דְּדָיְירִי בְּחָצֵר אֶחָד הַיְינוּ הָךְ. מַהוּ דְּתֵימָא גַּבֵּי קִדּוּשִׁין הוּא דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דִּמְקַדְּשִׁי בְּצִנְעָא אֲבָל גַּבֵּי גֵירוּשִׁין אִם אִיתָא דְּאִיגָּרְשָׁא קָלָא אִית לַהּ לְמִילְּתָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דִּמְקַדְּשִׁי וְדִמְגָרְשִׁי בְּצִנְעָא.: וְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים לֹא תֵּצֵא כּוּ׳.: רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא רַבָּה בַּר אָבִין מַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן אַסֵּיפָא דְּבִשְׁבוּיָה הֵקֵילּוּ וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא דאֲבָל אַרֵישָׁא לָא. לֵימָא בִּדְרַב הַמְנוּנָא קָמִיפַּלְגִי דְּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא אִית לֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא לֵית לֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא. לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב הַמְנוּנָא וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר כִּי אִיתְּמַר דְּרַב הַמְנוּנָא בְּפָנָיו האֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו מְעִיזָּה וּמָר סָבַר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו נָמֵי אֵינָהּ מְעִיזָּה.: וְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים וְכוּ׳.: אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל לֹא נִשֵּׂאת נִשֵּׂאת מַמָּשׁ אֶלָּא וכֵּיוָן שֶׁהִתִּירוּהָ לִינָּשֵׂא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְהָא לֹא תֵּצֵא קָתָנֵי לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אָמְרָה זנִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְיֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁטְּהוֹרָה אֲנִי אֵין אוֹמְרִים נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים אֶלָּא מַתִּירִין אוֹתָהּ מִיָּד הִתִּירוּהָ לִינָּשֵׂא וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים וְאָמְרוּ לֹא יָדַעְנוּ הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא חוְאִם בָּאוּ עֵדֵי טוּמְאָה אפי׳אֲפִילּוּ יֵשׁ לָהּ כַּמָּה בָּנִים תֵּצֵא. הָנֵי שְׁבוּיָיתָא דְּאָתְיָין לִנְהַרְדְּעָא אוֹתֵיב אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל נָטוֹרֵי בַּהֲדַיְיהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל וְעַד הָאִידָּנָא מַאן נַטְרִינְהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ אִילּוּ בְּנָתָךְ הָוְויָן מִי הֲוֵית מְזַלְזֵל בְּהוּ כּוּלֵּי הַאי. הֲוַאי {קהלת י׳:ה׳} כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט וְאִישְׁתַּבְיָין בְּנָתֵיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל וְאַסְּקִינְהוּ לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אוֹקְמָן לשבויינהו מֵאַבָּרַאי וְעָיְילִי לְבֵי מִדְרְשָׁא דר׳דְּרַבִּי חֲנִינָא הָא אֲמַרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְהָא אֲמַרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי שְׁרִינְהוּ. סוֹף עוּל אֲתוֹ שָׁבוֹיִינְהוּ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא טבְּנָן דְּמוֹרְיָין אִינּוּן אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דִּבְנָתֵיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל הַוְויָן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא פּוֹק אִיטַּפַּל בקרובותיך אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא וְהָאִיכָּא עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם הַשְׁתָּא מִיהַת לֵיתַנְהוּ קַמַּן עֵדִים בְּצַד אִסְתָּן וְתֵאָסֵר טַעְמָא דְּלָא אֲתוֹ עֵדִים הָא אֲתוֹ עֵדִים מִיתַּסְרָא. וְהָאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל כֵּיוָן שֶׁהִתִּירוּהָ לִינָּשֵׂא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת אָמַר רַב אָשֵׁי עֵדֵי טוּמְאָה אִיתְּמַר.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא – ואם תאמר שנא ושנא דרישא אית לן לאוקמה בחזקת פנויה וסיפא בחזקת אשת איש ויש לומר דברישא אע״ג דאית לן לאוקמה בחזקת פנויה מ״מ תרי ותרי ספיקא דרבנן היא כדמוכח בפרק ד׳ אחין (יבמות דף לא. ושם) והוה לן למימר תצא מדרבנן וי״מ כיון דלא מפליג בין באו עדים עד שלא ניסת לבאו עדים משניסת ש״מ דלאו רבי מנחם בר יוסי היא אלא רבנן א״כ סיפא נמי אמאי תצא הא שמעינן להו דאמרי לא תצא. תרוייהו בפנויה קמסהדי – לא הוה צריך להא דאפי׳ ליכא אלא ההוא דאמר נתקדשה לא תצא דאין דבר שבערוה פחות משנים אבל תימה אמאי לא תנשא לכתחלה דהוה לן לאוקמה אחזקה וי״ל כגון שאנו יודעים שזרק לה קדושין ומספקא לן אי קרוב לו או קרוב לה והני ב׳ סהדי חד אמר קרוב לו וחד אמר קרוב לה דכיון דודאי זרק לה הקדושין לית לן למימר אוקמה אחזקה להתירה לכתחילה אי נמי כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות שהיה עומד לקדש כדאמר בסוף המגרש (גיטין פט.) ועד אחד אומר נתקדשה ועד אחד אומר לא נתקדשה באותה שעה. מאן דמתני לה ארישא כל שכן אסיפא – וא״ת מנא ליה דלמא אסיפא לא מצי קאי דאפי׳ באו עדים ואחר כך נשאת לא תצא ולמאי דמפרש בסמוך לא ניסת ניסת ממש אתי שפיר. אית ליה דרב המנונא – אע״ג דרב המנונא איירי בפניו מ״מ לענין ניסת ואח״כ באו עדים מהני שלא בפניו. לא תצא מהיתרה הראשון – פירוש ותנשא [לכתחלה] דלא שייך לזות שפתים כלל אבל אין לפרש כי ההיא דיבמות דלא תצא מהיתרה הראשון לענין דאם נשאת לא תצא אבל לכתחלה לא תינשא כדמשמע גבי בנתיה דמר שמואל בסמוך שהתירן לכתחילה. באו עדים לא תצא – פירוש לא תצא מהיתרה הראשון. עד האידנא מאן נטרינהו – פי׳ דכבר נאסרו. והא איכא עדים במדינת הים – אין לפרש דלמא איכא עדים במדינת הים דאם כן תיקשי ליה נמי אמתניתין דקתני נשביתי וטהורה אני נאמנת ואמאי דלמא איכא עדים אלא הכי פירושה הא יצא קול דאיכא עדים במדינת הים שיודעים שנשבית ומיהו קשה לרשב״א דהיכי סלקא דעתיה השתא דעדים היינו עדי שבויה דא״כ מה הוה צריך למימר הא איכא עדים במדינת הים הוה ליה למימר הא איכא עדים קמן דהא איכא שבויינהו. עדי טומאה איתמר – והא איכא עדים במדינת הים דפריך לעיל פירוש והא יצא קול דאיכא התם עדי טומאה כדפירשתי הקשה ר״ת בפרק קמא דקידושין (קידושין יב.) גבי ההוא גברא דקדיש באבנא דכוחלא ויתיב רב חסדא וקא משער אי אית בה שוה פרוטה אי לא ומסיק לאו היינו דר׳ חנינא דאמר עדים בצד אסתן ותאסר וקאמר אביי ורבא לא סבירא להו הא דרב חסדא אם הקילו בשבויה נקל באשת איש והשתא למאי דמסיק דעדי טומאה איתמר מה לי עדי שבויה מה לי עדי אשת איש ורש״י פירש שם אם הקילו בשבויה דאיסור לאו וקשה לרבינו תם דבשבויה נמי איכא איסור סקילה אם נשאת לכהן שישמש בנה על גבי מזבח בשבת ומיהו אית ספרים דגרסי התם אם הקילו בשבויה דמנוולה נפשה באפי שבויה כו׳ פירוש ולא שכיח כולי האי שנטמאה נקל באשת איש דשכיח דידעי אם אית בה שוה פרוטה ובלאו הך גירסא איכא למימר דלא שכיח שיהו עדי טומאה אבל עדים שידעו ששוה פרוטה שכיח.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144