גמרא
פירוש
הַבָּשָׂר מַגַּע נְבֵלָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אמַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה.
קָתָנֵי מִיהָא רֵישָׁא הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִירָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת אִמּוֹ מוּתָּר בַּאֲכִילָה מַאי לָאו אַאֵבֶר לָא אַעוּבָּר.
אִי אַעוּבָּר אֵימָא סֵיפָא שָׁחַט אֶת אִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה וְאִי עוּבָּר אַמַּאי אָסוּר.
כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ הָכָא נָמֵי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ.
אִינִי וְהָא כִּי אֲתָא אֲבִימִי מִבֵּי חוֹזָאֵי אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ פַּרְסָה הֶחְזִיר אֱכוֹל פְּרָסוֹת הֶחְזִיר אֱכוֹל מַאי לָאו הֶחְזִיר פַּרְסָה אֲכוּל פַּרְסָה.
לֹא הֶחֱזִיר פַּרְסָה אֱכוֹל עוּבָּר אִי עוּבָּר מַאי אִירְיָא הֶחְזִיר אֲפִילּוּ לֹא הֶחֱזִיר נָמֵי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ.
וְהָא תְּרֵי קְרָאֵי קָא נָסֵיב לַהּ מַאי לָאו חַד לְאֵבֶר וְחַד לִמְקוֹם חֲתָךְ לָא חַד לִמְקוֹם חֲתָךְ וְחַד לְקָלוּט בִּמְעֵי פָרָה.
וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן קָלוּט בֶּן פָּרָה אָסוּר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ואליבא דר׳ שמעון – אבל לרבנן דשרו גמל במעי פרה אפילו כשנולד לא צריך קרא להתירו בשחיטת אמו דלא גרע בפנים מבחוץ דשרי ולהכי נקט ואליבא דר״ש ולרבנן איצטריך לשום דרשה אחריתי וליכא למימר דאיצטריך לאסור דמות יונה כדאמר לקמן בעינן פרסות וליכא דהא לר״ש אע״ג דלא מייתר ליה קרא להכי משמע לקמן דאוסר נמי דמות יונה דפריך דמות יונה תשתרי פי׳ מכל בבהמה ומשני בעינן פרסות וליכא והדר פריך קלוט במעי פרה ליתסר ומשני פרסה בבהמה תאכלו והך קושיא ליתא אלא לר״ש דלרבנן לא גרע בפנים מבחוץ דשרי כדפרישית אלמא דמות יונה לר״ש אע״ג דליכא קרא ממילא מיתסר כיון דליכא לא פרסה ולא פרסות אע״ג דפרסה ופרסות אצטריך חד למקום חתך וחד לקלוט ה״ה דלרבנן לא צריך קרא לאסור דמות יונה אלא לשום דרשה איצטריך ומ״מ הך ברייתא דפרסה החזיר אכול לא אתיא אלא כר״ש.
אמר ר׳ יוחנן הכל היו בכלל ובשר בשדה כו׳ – תימה דלר׳ יוחנן תקשה ליה ברייתא דהחזיר פרסה דתרי קראי קנסיב וע״כ מוקמינן חד למקום [חתך] וחד לאבר ור׳ יוחנן נפקא ליה מקרא אחרינא וי״ל דפריך ליה שפיר טפי מאידך ברייתא.
הכל היו בכלל ובשר בשדה כו׳ – דאסור כל מה שיוצא חוץ למחיצה כטרפה דאין לה היתר כדאמר בסמוך ולמאי דמסיק הא כל מילי כיון דהדור שרי מיתוקמא הא דקרי ליה טרפה למלתא אחריתי. יכול אף זה כן ת״ל כו׳ – וא״ת וקרא דחטאת דכתיב פנימה האי שלא יצתה חוץ למחיצתה הא יצתה בת שריפה היא ל״ל הא מקרא דבשר בשדה נפקא וי״ל דש״ס למילף ממעשר שני ובכורים דשרו דהוקשו בקרא דלא תוכל לאכול בשעריך כדדרשי׳ בפ״ק דמכות (דף ז.) ונדבותיך זו תודה ושלמים ובכורות זה בכור בקרך וצאנך זה חטאת ואשם ונדריך זה עולה. אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין – וא״ת דלמא הכי קאמר בשעריך הוא דלא תיכול אלא יביאם לירושלים לאוכלן שלא נכנסו מעולם אבל לא מיירי מידי באותן שנכנסו ויצאו וי״ל דבאלו הן הלוקין (מכות יט:) משמע בהדיא דאיירי בנכנסו ויצאו דיליף התם דאין לוקין עליהם עד שיראו פני הבית. הוציא ידו וחתכה וחזר והוציא וחתכה עד שהשלימו לרובו מהו – וא״ת מתני׳ היא בפרק המפלת (נדה כח.) יצא מחותך או מסורס עד שיצא רובו וי״ל דודאי אשה טמאה לידה ברוב ולדה אבל לא שמעינן מהתם דמיעוט שבפנים הרי הוא כילוד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הכל היו בכלל ובשר בשדה כו׳ – דאסור כל מה שיוצא חוץ למחיצה כטרפה דאין לה היתר כדאמר בסמוך ולמאי דמסיק הא כל מילי כיון דהדור שרי מיתוקמא הא דקרי ליה טרפה למלתא אחריתי. יכול אף זה כן ת״ל כו׳ – וא״ת וקרא דחטאת דכתיב פנימה האי שלא יצתה חוץ למחיצתה הא יצתה בת שריפה היא ל״ל הא מקרא דבשר בשדה נפקא וי״ל דש״ס למילף ממעשר שני ובכורים דשרו דהוקשו בקרא דלא תוכל לאכול בשעריך כדדרשי׳ בפ״ק דמכות (דף ז.) ונדבותיך זו תודה ושלמים ובכורות זה בכור בקרך וצאנך זה חטאת ואשם ונדריך זה עולה. אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין – וא״ת דלמא הכי קאמר בשעריך הוא דלא תיכול אלא יביאם לירושלים לאוכלן שלא נכנסו מעולם אבל לא מיירי מידי באותן שנכנסו ויצאו וי״ל דבאלו הן הלוקין (מכות יט:) משמע בהדיא דאיירי בנכנסו ויצאו דיליף התם דאין לוקין עליהם עד שיראו פני הבית. הוציא ידו וחתכה וחזר והוציא וחתכה עד שהשלימו לרובו מהו – וא״ת מתני׳ היא בפרק המפלת (נדה כח.) יצא מחותך או מסורס עד שיצא רובו וי״ל דודאי אשה טמאה לידה ברוב ולדה אבל לא שמעינן מהתם דמיעוט שבפנים הרי הוא כילוד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush