גמרא
פירוש
בִּנְהַרְדְּעָא, לְבַר מֵהָהוּא יוֹמָא דַּאֲתָא פּוֹלֵמוֹסָא דְּמַלְכָּא לְמָתָא וְאִטְּרִידוּ רַבָּנַן וְלָא צַלּוֹ, וְצַלַּי לִי בַּיָּחִיד, וַהֲוַאי יָחִיד שֶׁלֹּא בְּחֶבֶר עִיר.
יָתֵיב רִבִּי חֲנִינָא קָרָא קַמֵּיהּ הדרן עלך תפלת השחר
פרק ה – אין עומדין
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ט״ו
רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:א׳
טור אורח חיים ק״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״א:א׳
רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:א׳
טור אורח חיים ק״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״א:א׳
ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ח׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים צ׳:י״ח
שולחן ערוך אורח חיים צ׳:י״ח
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים צ׳:י״ח
שולחן ערוך אורח חיים צ׳:י״ח
ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ט״ו
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״א:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״א:א׳
ד רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קכ״ו:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים קכ״ו:ג׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קכ״ו:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים קכ״ו:ג׳
ה רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קכ״ו:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים קכ״ו:ג׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קכ״ו:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים קכ״ו:ג׳
ו רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:ט״ו
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ה:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ה:א׳
ז רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים תכ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תכ״ב:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים תכ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תכ״ב:א׳
ח רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים תכ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תכ״ב:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים תכ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תכ״ב:א׳
ה״ג אין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ראב״ע – אלא הלכה כרבנן וכן פסק ר״ח דלהכי מייתי רבי אמי ור׳ אסי שהיו מתפללים ביחיד כרבנן ביני עמודי דגרסי לאשמעינן דהלכה כרבנן.
והתניא טעה ולא הזכיר של ר״ח בערבית אין מחזירין אותו – ל״ג ליה דהא אמרינן בסמוך טעה ולא הזכיר של ר״ח אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין כו׳ אי נמי אי איתא אגב אחרינא נקט ליה.
כמה ישהה בין תפלה לתפלה – כגון אדם שטעה ורוצה להתפלל שנית וכן בין תפלת שחרית לתפלת המוספין.
כדי שתתחולל דעתו עליו – ומפרש בירושלמי דהיינו כשילך ארבע אמות. לפי שאין מקדשין את החדש כו׳ – פי׳ לעיל בריש פרקין (ברכות כו.) מה שמקשין ותיפוק ליה משום רשות משום דהיינו דוקא לעשות מצוה אחרת עוברת וי״מ דוקא בלילה ראשונה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין החדש בלילה אבל בלילה שניה מחזירין אותו שכבר מקודש מיום שלפניו ולא נראה לחלק. מסתברא מילתא דרב בחדש מלא – כלומר שהיה אותו שלפניו מלא דאז יכול לאומרה בערבית של מחר שהוא עיקר והיה אומר ה״ר יצחק לכל דבר שאמרו חכמים אין מחזירין אותו כגון יעלה ויבא בערבית ועל הנסים לא מיבעיא אם עקר רגליו ופתח בברכה שלאחריה דאין מחזירין אותו אלא אפילו לא עקר אלא שסיים אותה ברכה שתקנו בה לאומרה אין מחזירין אותו ולא נהירא לרבינו אלחנן דהא חזינן בברכת המזון דאותן שאמרו חכמים מחזירין וגם אותן שאין מחזירין שוין היכא דלא עקר רגליו כדאמר לקמן (מט א) אם שכח של שבת וסיים הברכה כולה ועדיין לא התחיל בברכת הטוב והמטיב אומר ברוך אשר נתן שבתות למנוחה כו׳ וקאמר נמי התם אם טעה ולא הזכיר של ר״ח קודם שעקר רגליו דהיינו קודם שיתחיל ברכת הטוב והמטיב דאותה קורא עקר רגליו אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים וכו׳ אלמא היכא דלא עקר אלו ואלו שוין ואם עקר רגליו שהתחיל בברכת הטוב והמטיב של שבת חוזר לראש ושל ר״ח מעוות לא יוכל לתקון והכי נמי יחזור באותה ברכה אם לא התחיל בברכה שלאחריה. ומיהו אין ראיה מהתם דשאני התם בברכת המזון שכבר בירך ג׳ ברכות וברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא על כן אין מחזירין אותו לגמרי כי אין דומה שם הפסק כל כך ואין להביא ממנו ראיה לי״ח ברכות דאם יחזירוהו בדבר שאין לו לחזור הוי כמו הפסקה ועוד דאין להביא ראיה לכאן דאם היית אומר היכא שלא עקר רגליו בי״ח ברכות שהיה לו לחזור א״כ היה צריך לחזור לרצה ואין זה הגון ומיהו אומר ר״י דראה את ר״ת דהיכא דלא עקר רגליו חזר לרצה אפי׳ בדברים שאין מחזירין כגון על הנסים וכן עמא דבר. הדרן עלך תפלת השחר אל תקרי בהדרת אלא בחרדת – תימה אמאי לא מוכח בהדיא מדכתיב בתריה חילו מלפניו כל הארץ וי״ל היינו קרא דכתיב במזמור הבו לה׳ בני אלים ומההוא קרא בעי להוכיח במסכת מגילה (יז ב) שאומרים אבות וגבורות וקדושת השם וי״ח ברכות תקנו כנגד האזכרות ומשום הכי דייק מאותו קרא שכתוב באותה פרשה אבל אותו דחילו וגו׳ אינו כתוב באותה פרשה. 1במקום גילה שם תהא רעדה – פשוטו של מקרא עבדו את ה׳ ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו והכי מפורש בירושלמי עבדו את ה׳ ביראה היינו תפלה דאיקרי עבודה כדתניא בספרי (פ׳ עקב) ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
כדי שתתחולל דעתו עליו – ומפרש בירושלמי דהיינו כשילך ארבע אמות. לפי שאין מקדשין את החדש כו׳ – פי׳ לעיל בריש פרקין (ברכות כו.) מה שמקשין ותיפוק ליה משום רשות משום דהיינו דוקא לעשות מצוה אחרת עוברת וי״מ דוקא בלילה ראשונה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין החדש בלילה אבל בלילה שניה מחזירין אותו שכבר מקודש מיום שלפניו ולא נראה לחלק. מסתברא מילתא דרב בחדש מלא – כלומר שהיה אותו שלפניו מלא דאז יכול לאומרה בערבית של מחר שהוא עיקר והיה אומר ה״ר יצחק לכל דבר שאמרו חכמים אין מחזירין אותו כגון יעלה ויבא בערבית ועל הנסים לא מיבעיא אם עקר רגליו ופתח בברכה שלאחריה דאין מחזירין אותו אלא אפילו לא עקר אלא שסיים אותה ברכה שתקנו בה לאומרה אין מחזירין אותו ולא נהירא לרבינו אלחנן דהא חזינן בברכת המזון דאותן שאמרו חכמים מחזירין וגם אותן שאין מחזירין שוין היכא דלא עקר רגליו כדאמר לקמן (מט א) אם שכח של שבת וסיים הברכה כולה ועדיין לא התחיל בברכת הטוב והמטיב אומר ברוך אשר נתן שבתות למנוחה כו׳ וקאמר נמי התם אם טעה ולא הזכיר של ר״ח קודם שעקר רגליו דהיינו קודם שיתחיל ברכת הטוב והמטיב דאותה קורא עקר רגליו אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים וכו׳ אלמא היכא דלא עקר אלו ואלו שוין ואם עקר רגליו שהתחיל בברכת הטוב והמטיב של שבת חוזר לראש ושל ר״ח מעוות לא יוכל לתקון והכי נמי יחזור באותה ברכה אם לא התחיל בברכה שלאחריה. ומיהו אין ראיה מהתם דשאני התם בברכת המזון שכבר בירך ג׳ ברכות וברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא על כן אין מחזירין אותו לגמרי כי אין דומה שם הפסק כל כך ואין להביא ממנו ראיה לי״ח ברכות דאם יחזירוהו בדבר שאין לו לחזור הוי כמו הפסקה ועוד דאין להביא ראיה לכאן דאם היית אומר היכא שלא עקר רגליו בי״ח ברכות שהיה לו לחזור א״כ היה צריך לחזור לרצה ואין זה הגון ומיהו אומר ר״י דראה את ר״ת דהיכא דלא עקר רגליו חזר לרצה אפי׳ בדברים שאין מחזירין כגון על הנסים וכן עמא דבר. הדרן עלך תפלת השחר אל תקרי בהדרת אלא בחרדת – תימה אמאי לא מוכח בהדיא מדכתיב בתריה חילו מלפניו כל הארץ וי״ל היינו קרא דכתיב במזמור הבו לה׳ בני אלים ומההוא קרא בעי להוכיח במסכת מגילה (יז ב) שאומרים אבות וגבורות וקדושת השם וי״ח ברכות תקנו כנגד האזכרות ומשום הכי דייק מאותו קרא שכתוב באותה פרשה אבל אותו דחילו וגו׳ אינו כתוב באותה פרשה. 1במקום גילה שם תהא רעדה – פשוטו של מקרא עבדו את ה׳ ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו והכי מפורש בירושלמי עבדו את ה׳ ביראה היינו תפלה דאיקרי עבודה כדתניא בספרי (פ׳ עקב) ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 תוס׳ ד״ה ״במקום גילה״ מופיע בדפוס וילנא בדף ל״א.
הערות
Gemara
Peirush