×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. הלוקח עובר חמורוהלוקח עובר חמורו
  2. הלוקח עובר פרתוהלוקח עובר פרתו
  3. הלוקח בהמההלוקח בהמה
  4. עד כמהעד כמה
  5. כל פסולי המוקדשיןכל פסולי המוקדשין
  6. על אלו מומיןעל אלו מומין
  7. מומין אלומומין אלו
  8. יש בכוריש בכור
  9. מעשר בהמהמעשר בהמה
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
  61. לא:31b
  62. לב.32a
  63. לב:32b
  64. לג.33a
  65. לג:33b
  66. לד.34a
  67. לד:34b
  68. לה.35a
  69. לה:35b
  70. לו.36a
  71. לו:36b
  72. לז.37a
  73. לז:37b
  74. לח.38a
  75. לח:38b
  76. לט.39a
  77. לט:39b
  78. מ.40a
  79. מ:40b
  80. מא.41a
  81. מא:41b
  82. מב.42a
  83. מב:42b
  84. מג.43a
  85. מג:43b
  86. מד.44a
  87. מד:44b
  88. מה.45a
  89. מה:45b
  90. מו.46a
  91. מו:46b
  92. מז.47a
  93. מז:47b
  94. מח.48a
  95. מח:48b
  96. מט.49a
  97. מט:49b
  98. נ.50a
  99. נ:50b
  100. נא.51a
  101. נא:51b
  102. נב.52a
  103. נב:52b
  104. נג.53a
  105. נג:53b
  106. נד.54a
  107. נד:54b
  108. נה.55a
  109. נה:55b
  110. נו.56a
  111. נו:56b
  112. נז.57a
  113. נז:57b
  114. נח.58a
  115. נח:58b
  116. נט.59a
  117. נט:59b
  118. ס.60a
  119. ס:60b
  120. סא.61a
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בכורות ט׳:גמרא
;?!
אָ
וְרַבָּנַן לֵימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן מִקְצָת רֶחֶם מַקְדֵּישׁ דְּאִי כּוּלֵּיהּ רֶחֶם מַקְדֵּישׁ נְהִי דא״אדְּאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם חֲצִיצָה מִיהָא אִיכָּא. אָמַר רַב מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.: זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה כּוּ׳.: וְכֵיוָן דִּלְעַצְמוֹ הוּא לְמָה לִי לְאַפְרוֹשֵׁי לְאַפְקוֹעֵי לְאִיסּוּרֵיהּ מִינֵּיהּ. אַלְמָא כֵּיוָן דְּלָא מַפְקַע אָסוּר בַּהֲנָאָה מתני׳מַתְנִיתִין מַנִּי ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא פֶּטֶר אחֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר עוּלָּא יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ פְּדִיָּיה וּמוּתָּר וְלָא וַהֲרֵי בְּכוֹר אָדָם שֶׁצָּרִיךְ פְּדִיָּיה וּמוּתָּר אֶלָּא יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה בְּשֶׂה וּמוּתָּר. וּמִי הִקְפִּידָה וְהָא רַב נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף פָּרֵיק לֵיהּ בְּשִׁילְקֵי בבְּשׇׁוְיוֹ בְּשׇׁוְיוֹ לָא קאמר כִּי קָאָמְרִינַן שֶׁלֹּא בְּשׇׁוְיוֹ וְהָכִי קָאָמַר יֵשׁ לְךָ דָּבָר שהקפיד׳שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה לְאַפְקוֹעֵי לְאִיסּוּרֵיהּ בְּשֶׂה. וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה בְּכֶסֶף צוֹרִי וּתְנַן גרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּמֵזִיד קִידֵּשׁ. בְּפֶטֶר חֲמוֹר נָמֵי מִיקַּדְּשָׁא כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִשָּׁה יוֹדַעַת שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתְחַלֵּל עַל יָדָהּ וְעוֹלָה וְאוֹכַלְתּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. הָכָא נָמֵי אִשָּׁה יוֹדַעַת דְּפֶטֶר חֲמוֹר אִיסּוּרָא אִית בֵּיהּ וּפָרְקָא לֵיהּ בְּשֶׂה וּמַקְדְּשָׁא בְּהָךְ דְּבֵינֵי וּבֵינֵי. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמֵאּ אָמַר עוּלָּא יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁפִּדְיוֹנוֹ מוּתָּר וְהוּא אָסוּר. וְלָא וַהֲרֵי שְׁבִיעִית דְּפִדְיוֹנָהּ מוּתָּר וְהִיא אֲסוּרָה. שְׁבִיעִית נָמֵי פִּדְיוֹנָהּ אָסוּר דְּאָמַר מָר דהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן אָסוּר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי דְּתַנְיָא {דברים ט״ו:י״ט} לֹא תַעֲבֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ אֲבָל אַתָּה עוֹבֵד בְּשֶׁלְּךָ וּבְשֶׁל אֲחֵרִים וְלֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ אֲבָל אַתָּה גּוֹזֵז שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲחֵרִים דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה. ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תַעֲבֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ אֲבָל אַתָּה עוֹבֵד בִּבְכוֹר אָדָם לֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ אֲבָל אַתָּה גּוֹזֵז בְּכוֹר חֲמוֹר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַיְינוּ דִּכְתִיב תְּרֵי קְרָאֵי אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה תְּרֵי קְרָאֵי לְמַעוֹטֵי שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲחֵרִים לְמָה לִי וְתוּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּכוֹר אָדָם נָמֵי נֵימָא דַּאֲסִיר. אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא שׁוֹרֶךָ לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר אָדָם הוּא דַּאֲתָא כִּי פְּלִיגִי בְּצֹאנֶךָ דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שׁוּתָּפוּת גּוֹי1 חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמִישְׁרֵי בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה. ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר שׁוּתָּפוּת גּוֹי2 פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה וּלְעִנְיַן גִּזָּה וַעֲבוֹדָה לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְפֶטֶר חֲמוֹר. בִּשְׁלָמָא לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ דִּכְתִיב צֹאנֶךָ וְשׁוֹרֶךָ אַטּוּ צֹאנֶךָ אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שׁוֹרֶךָ וְצֹאנֶךָ לְמָה לִי קַשְׁיָא. אָמַר רַבָּה וּמוֹדֶה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן הלְאַחַר עֲרִיפָה שֶׁהוּא אָסוּר. מַאי טַעְמָא גָּמַר עֲרִיפָה עֲרִיפָה מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לֵיהּ דְּתַנְיָא הָעׇרְלָה ווְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב כּוּלָּן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין וּמוֹדֶה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁמְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. וְאָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִיב {ויקרא י״א:ל״ד} מִכׇּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים קָרוּי אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ קָרוּי אוֹכֶלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
אמר רב (אשי) מין במינו אינו חוצץ – תימה בפ׳ בהמה המקשה (חולין ע.) בעי כרכתו אחותו והוציאתו מהו י״ל הכא מקצת פנוי איכא למימר טפי במינו אינו חוצץ אי נמי אחותו הויא אינו מינו טפי מאחיו עוד יש לומר דוקא משום דהוציאתו שסייעה אחותו בהוצאתו הוא דמספקא לן דדילמא הויא חציצה אבל אם לא סייעה להוציאו פשיטא דלא הויא חציצה וא״ת [לאביי] דמוקי מתני׳ כר׳ יוסי הגלילי דאפשר לצמצם ואפ״ה אינו נותן כי אם טלה אחד לכהן משום דכתיב הזכרים אמאי לא אמר כל שאינו בזה אחר זה בבת אחת אינו ולא קדוש לא זה ולא זה וי״ל דלא מסתבר למימר הכי אלא בדבר התלוי במעשה כההוא דקדש שתי אחיות ותודה שנשחטה על שמונים חלות אבל קדושה הבאה מאליה לא אמר הכי ואע״ג דשייך למימר הי מינייהו מייתית הי מינייהו מפקת ואם תאמר מדקאמר נהי דא״א לצמצם חציצה מיהא איכא משמע דה״ק נהי דא״א לצמצם ודין הוא שיקדש האחד לרבנן חציצה מיהא איכא ולא היה לו להיות קדוש משמע דאי הוה אפשר לצמצם היה אז קשה לן היאך קדוש בלא טעם חציצה ומה קשה והא (פריך) [פרישית] דלא אמר כל שאינו [כו׳] בבת אחת כו׳ אלא בדבר התלוי בדבור וי״ל דה״פ נהי דא״א לצמצם ולהכי ניחא לרבנן שאין שתיהן קדושין מטעם הזכרים כמו לרבי יוסי הגלילי דלא אפשר למידרש להו הזכרים כיון דסבירא להו אי אפשר מכל מקום ליהוי חציצה. לאפקועי לאיסורא מיניה – דלפוטרו ממצות עריפה לא היה צריך להפריש מספק כמו שאין נותן לכהן מספק כמו כן אינו עורפו מספק. ותנן רבי יהודה אומר במזיד קידש – משמע הכא דמקודשת בגבולין קודם שיגיע לירושלים והא דאמר בסוף פ׳ חלק (סנהדרין קיב:) בגבולין דברי הכל פטורין מן החלה לאו משום דחשיב ממון גבוה לכולי עלמא בגבולין אלא משום דלא קרינן ביה עריסותיכם כיון דאסור באכילה וכן עיר הנדחת לאו שללה הוא כדאמר התם בהשוכר את הפועלים (ב״מ צ.) נמי פטר ר״י מחסימה מעשר חוץ לחומה לאו משום דחשיב ממון גבוה חוץ לחומה אלא משום דבעינן דישוי הראוי לו כדממעטינן הקדש ממעילה. מכל האוכל אשר יאכל אוכל שיכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל – וא״ת פרק כסוי הדם (חולין פה.) פטרינן עוף טמא מכסוי לרבי שמעון גבי שחיטה שאינה ראויה מדכתיב ציד חיה או עוף אשר יאכל וגו׳ והא אוכל שאתה יכול להאכיל לאחרים הוא יש לומר התם חיה או עוף כתיב משמע דאתא למעוטי מינים טמאים שאין נאכלין לישראל ואף על גב שיכול להאכילן לאחרים אבל הכא מכל האוכל אשר יאכל משמע שפיר למעוטי שאין נאכל לאחרים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144