גמרא
פירוש
צוֹוֵחַ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מודה אני בזה – אע״ג דקאמר מודה אני לאו משום דליהוי מתלמידי ב״ש דבפ״ק דיבמות (דף טו.) בצרת הבת סבר כב״ה דקאמר תמיה אני מתי תבא צרת הבת לידי ואשיאנה והיינו כב״ה אלא אגב דשנה לעיל אלו ואלו מודים תנא הכא מודה אני. וממאי דר״ע היא – וא״ת ואלא כמאן דאי כר״ט כ״ש דלר״ע נותן לזה מנה ולזה מנה וי״ל דהכי פי׳ ממאי דר״ע היא ומדינא דלמא לצאת ידי שמים ומשני מדקאמר מודה ר״ט למאן מודה לאו לר״ע דאמר מדינא משלם לכל אחד ואחד ואמר ר״ט מדינא מניח ביניהם ומסתלק אבל לצאת ידי שמים מודינא דמשלם לכל אחד ואחד וקאמר הא אוקימנא בבא לצאת ידי שמים ומודה דקאמר ר״ט ה״פ כי היכי דאמרת בשמא ושמא משלם לכל אחד ואחד לצאת ידי שמים הכי מודינא לך הכא. ומי אמר רבא כל בשתי כריכות ה״ל למידק והא אמר רבא כו׳ – וא״ת והא מתני׳ איירי לצאת ידי שמים וי״ל מדנקט במתני׳ דאתי נמי כר״ע אביו של אחד מכם משמע משום דהוי שמא ושמא אינו חייב אלא לצאת ידי שמים דוקא כדמשמע לשון הודה הא הפקידו הן עצמן דמסתמא תבעי ליה והוה ליה ברי ושמא חייב אפי׳ מדינא אע״ג דלא עבד איסורא כיון דה״ל למידק דאי לאו הכי אמאי נקט אביו דאי לאורויי דאפי׳ בשמא ושמא חייב לצאת ידי שמים זה אין נראה שום חידוש לר״ע ועוד דר״ע נמי אית לי׳ בהגוזל קמא (ב״ק דף קג: ושם) בלקח מחמשה בני אדם שמשלם לכל אחד ואחד ואע״ג דלא עבד איסורא ומדינא משלם דלצאת ידי שמים אפילו ר״ט מודה שמשלם לכל אחד ואחד אע״ג דלא עבד איסורא דהא מתני׳ אוקמינן נמי כר״ט וקתני אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה נותן לכל אחד ולהכי פריך והאמר רבא הכל מודים כו׳ דאפי׳ לר״ע מניח ביניהם אע״ג דה״ל למידק כמו שאפרש משום דלא עביד איסורא וה״ה דבלא רבא ה״מ למיפרך מר״ע דאמר גבי מקח אע״ג דלא עבד איסורא משלם לכל אחד ואחד והתם אמר רבא דאפי׳ לר״ע מניח רועה ביניהם ומסתלק אלא דניחא ליה למיפרך דרבא אדרבא. והאמר רבא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה – פרש״י זה טלה אחד וזה שני טלאים שמניח ביניהם ומסתלק והתם כשני כריכות נינהו אפי׳ הפקידו זה בפני זה דדבר הנראה מי הביא אחד ומי הביא שנים אבל במעות לא היה לו להבחין בין צרור גדול לצרור קטן וקשה דמתני׳ מסתמא מיירי אפילו זה הפקיד מאתים בב׳ כיסין וזה מנה בכיס אחד ותו דלמא מיירי רבא בב׳ שהפקידו שני טלאים זה כחוש וזה שמן דהוי כמעות דלא הוה ליה למידק אי נמי בשנים שהפקידו שני טלאים ומת אחד מהם וכל אחד אומר שהמת של חבירו דכי האי גוונא מיירי מתניתין דהתם בפרק שני דבכורות (דף יז: ושם) אלא יש לומר דאפי׳ הפקידו טלאים זה בפני זה הוה ליה למידק דלא שייך למימר אתון לא קפדיתון משום דלא יוכלו לתקן דאפי׳ הפקידו זה שלא בפני זה יראה חבירו הטלאים כשהולכים במרעה ושואל של מי הם אבל במעות שהיה יכול להפקיד שלא בפני חבירו יכול הנפקד לומר אתון לא קפדיתון כל שכן דלא הוה לי למידק. שלא מדעתו – לאו דוקא שלא מדעתו אלא כלומר שלא בראייתו של רועה דהשתא לא הוה ליה למידק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush