×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״ז.גמרא
;?!
אָ
אַף בָּרִאשׁוֹנָה. הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? אֲמַר לֵיהּ: חָלוּק הָיָה ר׳רִבִּי יוֹסֵי אַף בָּרִאשׁוֹנָה, וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אַף בָּרִאשׁוֹנָה. אִתְּמַר נַמֵי: אֲמַר ר׳רִבִּי אֶלְעָזָר: חָלוּק הָיָה ר׳רִבִּי יוֹסֵי אַף בָּרִאשׁוֹנָה, וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אַף בָּרִאשׁוֹנָה. ור׳וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוֹדֶה הָיָה ר׳רִבִּי יוֹסֵי בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁכְּבָר שִׁילֵּם. שִׁילֵּם אִין, לֹא שִׁילֵּם לָא. וְהָאֲמַר ר׳רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: לֹא שִׁילֵּם, שִׁילֵּם מַמָּשׁ, אֵלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם״, אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילֵּם. אֵימָא: מוֹדֶה הָיָה ר׳רִבִּי יוֹסֵי בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּבָר אָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם.: מתני׳מַתְנִיתִין: אאָמַר לִשְׁנַיִם: ״גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״, אוֹ ״אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד לִי מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא״, נוֹתֵן לַזֶּה מָנֶה וְלַזֶּה מָנֶה, שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ. בשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם, זֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי מָאתַיִם״, וְזֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי מָאתַיִם״, נוֹתֵן לַזֶּה מָנֶה וְלַזֶּה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֶא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. א״ראָמַר רִבִּי יוֹסֵי: א״כאִם כֵּן, מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי? אֵלָּא הַכֹּל יְהֶא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. גוְכֵן שְׁנֵי כֵלִים, אֶחָד יָפֶה מָנֶה וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז, זֶה אוֹמֵר ״יָפֶה שֶׁלִּי״, וְזֶה אוֹמֵר ״יָפֶה שֶׁלִּי״, נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי קָטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יְהֶא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. א״ראָמַר רִבִּי יוֹסֵי: א״כאִם כֵּן, מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי? אֵלָּא הַכֹּל יְהֶא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.: גמ׳גְּמָרָא: אַלְמָא מִסְּפֵיקָא מַפְּקִינַן מָמוֹנָא, וְלָא אָמְרִינַן אוֹקֵי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ. וּרְמִינְהִי: שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם, זֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי מָאתַיִם״ וְזֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי מָאתַיִם״, נוֹתֵן לַזֶּה מָנֶה וְלַזֶּה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֶא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. א״לאֲמַר לֵיהּ: פִּקָּדוֹן אַגָּזֵל קָא רָמֵית! גָּזֵל, דַּעֲבַד אִיסּוּרָא, קְנָסוּהוּ רַבָּנַן; פִּקָּדוֹן, דְּלָא עֲבַד אִיסּוּרָא, לֹא קְנָסוּהוּ רַבָּנַן. וְרָמֵי פִּקָּדוֹן אַפִּקָּדוֹן וְרָמֵי גָּזֵל אַגָּזֵל: פִּקָּדוֹן אַפִּקָּדוֹן, דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: אוֹ ״אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד אֶצְלִי מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא״, נוֹתֵן לַזֶּה מָנֶה וְלַזֶּה מָנֶה. וּרְמִינְהִי: שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ וְכוּ׳! אֲמַר רָבָא: דרֵישָׁא, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהִפְקִידוּ לוֹ בִּשְׁנֵי כְּרִיכוֹת, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק; הסֵיפָא, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהִפְקִידוּ לוֹ בִּכְרָךְ אֶחָד, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק, כְּגוֹן דְּאַפְקִידוּ תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי בְּחַד זִימְנָא, דַּאֲמַר לְהוּ: ״אַנְתְּ גּוּפַיְיכוּ לָא קָפְדִיתוּ אַהֲדָדֵי, אֲנָא קָפֵידְנָא!⁠״ וְרָמֵי גָּזֵל אַגָּזֵל, קָתָנֵי הָכָא: אֲמַר לִשְׁנַיִם ״גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״, אוֹ ״אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד לִי מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ״, נוֹתֵן לַזֶּה מָנֶה וְלַזֶּה מָנֶה. וּרְמִינְהִי: גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן גָּזַל, זֶה אוֹמֵר ״אוֹתִי גָּזַל״ וְזֶה אוֹמֵר ״אוֹתִי גָּזַל״, מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק. דִּבְרֵי ר״טרִבִּי טָרְפוֹן. אַלְמָא מִסְּפֵיקָא לֹא מַפְּקִינַן מָמוֹנָא, וְאָמְרִינַן ״אוֹקִים מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ״! וּמִמַּאי דמתני׳דְּמַתְנִיתִין דְּהָכָא ר״טרִבִּי טָרְפוֹן הִיא? דְּקָתָנֵי עֲלַהּ דְּהַהִיא: מוֹדֶה ר״טרִבִּי טָרְפוֹן בְּאוֹמֵר לִשְׁנַיִם: ״גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״, שֶׁנּוֹתֵן לַזֶּה מָנֶה וְלַזֶּה מָנֶה.! הָתָם, דְּקָא תָּבְעִי לֵיהּ, הָכָא, ובְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. דָּיְקָא נַמֵי דְּקָתָנֵי ״שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ״, שְׁמַע מִינַּהּ. אֲמַר מָר: הָתָם, דְּקָא תָּבְעִי לֵיהּ. וְהַלָּה מַה טּוֹעֵן? רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: הַלָּה שׁוֹתֵק. רַב מַתָּנָה אֲמַר רַב: הַלָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גזל מחמשה – לא שייך הך פלוגתא לפלוגתא דרבי יוחנן ורב הונא דפ׳ השואל (לקמן דף צז:) בברי ושמא דאפי׳ לר״ט דאמר מניח גזילה ביניהם היינו משום דיודע בודאי שלא גזל לכולם רק לאחד אבל ברי ושמא יודה דברי עדיף ואפי׳ לר״ע דאמר ישלם לכל אחד ואחד היינו משום שיודע בודאי שהוא חייב לאחד מהם אבל גבי ברי ושמא יודה דפטור שאינו יודע שהוא חייב כלל. דקתני עלה ומודה ר״ט – ה״ה דה״מ למפרך מברייתא אמאי מודה אלא ניחא ליה למפרך ממתניתין דיבמות אמתניתין. התם דקא תבעי ליה הכא בבא לצאת ידי שמים – לכאורה נראה דהשתא לא צריך לשינויי קמאי דאין חילוק בין כרך אחד לב׳ כריכות ורישא דנותן מנה לזה ומנה לזה בבא לצאת ידי שמים וסיפא דקתבעי ליה יהא מונח אך מדלא קאמר אלא התם דקא תבעי ליה משמע דלא הדר משנוייא קמא וכן לקמן (ע״ב) דפריך נמי ומי אמר רבא בב׳ כריכות ה״ל למידק משמע דלא הדר ביה לכך נראה דכולה מתני׳ איירי בבא לצאת ידי שמים ולכך ברישא דהוה ליה למידק נותן לזה מנה ולזה מנה בבא לצאת ידי שמים וסיפא דבכרך אחד כיון דלא ה״ל למידק אפילו בבא לצאת ידי שמים אינו חייב ולרבי טרפון נקט ברישא אביו של אחד מכם ולא נקט אחד מכם לרבותא דאפילו שמא ושמא נותן לכל אחד ואחד בבא לצאת ידי שמים ולר״ע נקט אביו דמשמע שמא ושמא לכך אינו חייב אלא לצאת ידי שמים כדאמר לקמן (שם) דבשמא ושמא אינו חייב לכל אחד ואחד לר״ע מדינא ונקט אביו דאי הם עצמן הפקידו אם כן מסתמא תבעי ליה וה״ל ברי ושמא ואפילו מדינא חייבין לר״ע דמתניתין אתיא כר״ע נמי דקאמר לקמן (שם) ממאי דמתני׳ דהכא ר״ע היא ועוד דהלכה כר״ע מחבירו ובסיפא דלא נקט שני אבותיכם הפקידו לרבותא לא תני הכי דאע״ג דטענו ברי פטור אפילו לצאת ידי שמים ואפי׳ לר״ע כיון דלא פשע דלא הוה ליה למידק ולא מחייב ר״ע מדינא אלא בברי ושמא והיכא דהוה ליה למידק אבל בשמא ושמא אפי׳ בשני כריכות אינו חייב אלא לצאת ידי שמים והיכא דלא הוי ליה למידק פטור אפי׳ לצאת ידי שמים ואפילו בברי ושמא וא״ת דבפרק הגוזל קמא (ב״ק דף קג: ושם קד. ד״ה שכבר) קאמר מעשה בחסיד אחד שבא לפני ר״ט ואמר ליה הנח דמי מקחך ביניהם וכי לא בעי חסיד לצאת ידי שמים וי״ל דר״ט אמר ליה שכך הדין וא״ת התם דפריך אמתניתין דקתני הגוזל מחבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי ומוקי כר״ט כו׳ ומאי איריא נשבע אפי׳ הודה נמי דתניא מודה ר״ט כו׳ ומאי פריך והא אוקמי׳ ברייתא דמודה ר״ט בבא לצאת ידי שמים ומתני׳ דהתם מיירי מדינא וי״ל דמתני׳ דהתם מיירי לצאת ידי שמים להביא קרבן וקא אמר אם רוצה להביא קרבן צריך להביא גזלו למדי דתנן הביא אשמו עד שלא הביא גזלו לא יצא לכך פריך דבלא שבועה ולא קרבן צריך להביא גזלו למדי אם רוצה לצאת ידי שמים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144