×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה כ״ט:גמרא
;?!
אָ
וְעַל שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. אָמַר רַב בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹצְאִין לְטִמְיוֹן עַל כּוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עוֹל מֵעַל צַוְּארֵיהֶן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ וְגַסּוּת הָרוּחַ כְּנֶגֶד כּוּלָּן אֲבָל בַּעֲנָוִים כְּתִיב {תהלים ל״ז:י״א} וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רוב שָׁלוֹם.:
הדרן עלך הישן תחת המטה
פרק ג – לולב הגזול
מתני׳מַתְנִיתִין: לוּלָב אהַגָּזוּל בוְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל; גשֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל; דנִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו, פָּסוּל; נִפְרְדוּ עָלָיו, כָּשֵׁר; רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יְאַגְּדֶנּוּ מִלְּמַעְלָה. צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁירוֹת. לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ, כָּשֵׁר.: גמ׳גְּמָרָא: הקָא פָּסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא ביו״טבְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלָא שְׁנָא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. בִּשְׁלָמָא יָבֵשׁ, הָדָר בָּעִינַן וְלֵיכָּא, אֵלָּא גָּזוּל, בִּשְׁלָמָא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב ״לָכֶם״ (ויקרא כ״ג:מ׳), מִשֶּׁלָּכֶם, אֵלָּא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אַמַּאי לָא? א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ועל אלו שהיה ספק (אפשרות) בידם למחות בחוטאים ולא מיחו, ועל אלו שפוסקים מודיעים שנותנים צדקה ועושים כן ברבים ולבסוף אינן נותנין. אמר רב: בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון (לכלייה, לאבדון): על כובשי שכר שכיר שאינן משלמים לו בזמנו ומלינים שכרו, ועל עושקי שכר שכיר שאינם משלמים כל עיקר, ועל שפורקין עול וחובות הציבור מעל צואריהן ונותנין על חבריהן, ועל גסות הרוח, שמתוך עושרו הוא מתנהג בגאוה ומשתרר על הציבור. וגסות הרוח — נענשים עליה כנגד כולן. אבל בענוים כתיב [נאמר]: ״וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום״ (תהלים לז, יא).
פרק ג
א משנה לולב הגזול מאחרים, או לולב שהוא יבש לגמרי, הרי זה פסול. ואין להשתמש בו למצות ארבעת המינים. לולב של אשירה של עץ שעובדים אותו כעבודה זרה, או לולב של עיר הנדחת, שחובה לשרוף אותה ואת כל אשר בה — פסול. נקטם (נחתך) ראשו של הלולב או נפרצו (נחתכו) עליו משדרתו — הרי זה פסול. נפרדו עליו ואינם צמודים לשדרתו, אבל לא נחתכו — הרי זה כשר. ר׳ יהודה אומר: כל לולב יאגדנו מלמעלה כדי שיהיו כל עליו צמודים לשדרתו. ציני (דקלי) הר הברזל אף שהיו שונים משאר דקלים, ועליהם קצרים ואינם מכסים את כל השדרה — הרי הם כשירים ללולב. ומה שיעורו של לולב? לולב שיש בו אורך שלשה טפחים כדי השיעור לנענע בו — הרי זה כשר למצותו. ב גמרא שנינו במשנה שלולב הגזול פסול. ושואלים: קא פסיק ותני [פסק ושנה] במשנה באופן כולל, לא שנא [אינו שונה] אם היה זה ביום טוב ראשון של חג שמצותו מן התורה, ולא שנא [ואינו שונה] אם היה זה ביום טוב שני, כלומר: בתוך החג, שאין מצותו אלא מדברי סופרים, הרי בשלמא [נניח] לולב יבש שפסול, טעמו הוא כיון שנאמר בארבעת המינים לשון ״הדר״ — הרי שיהיו הדר בעינן [צריכים אנו] וליכא [ואין כאן], שיבש אינו הדור. אלא לולב הגזול, בשלמא [נניח] ביום טוב ראשון מבינים אנו מדוע פסול דכתיב הרי נאמר]: ״ולקחתם לכם ביום הראשון״ (ויקרא כג, מ) ומשמע ״לכם״ — משלכם, מרכושכם ולא מן הגזל. אלא ביום טוב שני (שאר ימות החג) אמאי [מדוע] לא יוכלו לצאת בו ידי חובה? אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחאי:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144