×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בכורות כ׳.גמרא
;?!
אָ
מְחַוַּורְתָּא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא. רָבִינָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן כִּי אָזְלִי רַבָּנַן בָּתַר רוּבָּא בְּרוּבָּא דְּלָא תְּלֵי בְּמַעֲשֶׂה אֲבָל רוּבָּא דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה לָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן עֵז בַּת שְׁנָתָהּ וַדַּאי לַכֹּהֵן מִיכָּן וּלְהַלָּן סָפֵק רָחֵל בַּת שְׁתַּיִם וַדַּאי לַכֹּהֵן מִיכָּן וּלְהַלָּן סָפֵק פָּרָה בַּת שָׁלֹשׁ וַדַּאי לַכֹּהֵן מִיכָּן וּלְהַלָּן סָפֵק חֲמוֹרָה כְּפָרָה ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמוֹרָה בַּת אַרְבַּע שָׁנִים עַד כָּאן דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. כְּשֶׁנֶּאְמְרוּ דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לָהֶן צְאוּ אִמְרוּ לוֹ לר׳לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל טָעִיתָ אִילּוּ בְּוָולָד בִּלְבַד הַבְּהֵמָה נִפְטֶרֶת הָיָה כִּדְבָרֶיךָ (אֶלָּא) אסִימַן הַוָּולָד בִּבְהֵמָה דַּקָּה טִינּוּף וּבַגַּסָּה שִׁלְיָא וּבָאִשָּׁה שָׁפִיר וְשִׁלְיָא. וַאֲנִי אֵין אֲנִי אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא עֵז שֶׁטִּינְּפָה בַּת שִׁשָּׁה יוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ רָחֵל שֶׁטִּינְּפָה בַּת שְׁנָתָהּ יוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁתַּיִם אָמַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי לֹא בָּאתִי לִידֵי מִדָּה זוֹ אֶלָּא כֹּל שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּיכְּרָה אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם וְכֹל שֶׁלֹּא בִּיכְּרָה הֲרֵי זוֹ לַכֹּהֵן סָפֵק יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֵימָא בְּטִינּוּף פּוֹטֵר קָמִיפַּלְגִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר טִינּוּף אֵינוֹ פּוֹטֵר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר טִינּוּף פּוֹטֵר. אִי דחזינן דְּטַינִּוף דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּטִינּוּף פּוֹטֵר וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין לְטִינּוּף קָא מִיפַּלְגִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְטִינּוּף ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר חוֹשְׁשִׁין לְטִינּוּף. וְלָא חָיֵישׁ וְהָאָמַר רָבָא מְחַוַּורְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר ס״לסְבִירָא לֵיהּ דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּט כִּי חָיֵישׁ לְחוּמְרָא לְקוּלָּא לָא חָיֵישׁ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא חָיֵישׁ וְהָכָא בִּמְטַנֶּפֶת וְחוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ קָמִיפַּלְגִי דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר מְטַנֶּפֶת אֵינָהּ חוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ וְהָא מִדְּאוֹלִיד וַדַּאי לָא טַנִּיף ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר מְטַנֶּפֶת חוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ. וַאֲנִי אֵינִי אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא עֵז שֶׁטִּינְּפָה בַּת שִׁשָּׁה יוֹלֶדֶת תּוֹךְ שְׁנָתָהּ רָחֵל שֶׁטִּינְּפָה בַּת שְׁנָתָהּ יוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁתַּיִם מַאי אִיכָּא בֵּין גְּמָרֵיהּ לִסְבָרֵיהּ. שֶׁטִּינְּפָה בְּסוֹף שִׁשָּׁה וְאִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּזְעֵירִי דְּאָמַר זְעֵירִי אֵין טִינּוּף פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. לִגְמָרֵיהּ אִית לֵיהּ דִּזְעֵירִי לִסְבָרֵיהּ לֵית לֵיהּ דִּזְעֵירִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּזְעֵירִי וְהָכָא בְּיוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין קָמִיפַּלְגִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מחוורתא [מחוור הדבר] שר׳ ישמעאל כר׳ מאיר סבירא ליה [סבור הוא], דחייש למיעוטא [שחושש למיעוט]. ולכן הקונה עז מן הגוי לאחר שנתה הראשונה, וילדה — הרי זה ספק בכור, שמא היא מן המיעוט שאינן יולדות בתוך שנתן. רבינא אמר: יש להסביר את דברי ר׳ ישמעאל אפילו תימא [תאמר] שהוא סבור כשיטת רבנן [חכמים], ההולכים אחר הרוב ואינם חוששים למיעוט. שכן, כי אזלי רבנן בתר רובא [כאשר הולכים חכמים אחר הרוב] הרי זה ברובא דלא תלי [ברוב שלא תלוי] במעשה, אלא שכך הוא טבעם של דברים, אבל רובא דתלי [רוב שתלוי] במעשהלא, וכאן שהדבר תלוי בשאלה האם הבהמה נרבעה על ידי זכר — אין הולכים אחר הרוב. א הדיון שבמשנתנו הובא באופן מפורט יותר בברייתא. וכך תנו רבנן [שנו חכמים]: הלוקח מן הגוי עז, וילדה זכר כשהיא בת שנתה הראשונה — הולד ודאי לכהן, מפני שודאי לא ילדה קודם לכן. אם ילדה מיכן ולהלן, לאחר שמלאה לה שנה — ספק. וכן קנה רחל וילדה זכר בת שתים (בשנתה השניה) — ודאי לכהן, ילדה מיכן ולהלןספק. קנה פרה וילדה זכר בת שלש (בשנתה השלישית) — ודאי לכהן, ילדה מיכן ולהלןספק. חמורה — דינה כפרה. ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר: חמורה בת ארבע שנים. עד כאן דברי ר׳ ישמעאל. וכשנאמרו דברים אלו לפני ר׳ יהושע, אמר להן, צאו אמרו לו לר׳ ישמעאל: טעית! אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרתהיה כדבריך, שאין עז יולדת ולד גמור וחוזרת ויולדת בשנתה הראשונה. אלא שאמרו חכמים: סימן הוולד בבהמה דקהטינוף, מעין לכלוך שיצא מרחמה, ובגסהשליא, ובאשהשפיר ושליא. והוסיף ר׳ יהושע: זה מה שלימדוני חכמים, ואולם אני אין אני אומר כן, אלא לדעתי: עז שטינפה בת ששה חדשים — יולדת עוד פעם בתוך שנתה, רחל שטינפה בת שנתהיולדת בתוך שתים. אמר ר׳ עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו, כלומר, איני יכול לדון באופן זה, אלא: כל שידוע שכבר ביכרה קודם לכן — אין כאן לכהן כלום, וכל שלא ביכרההרי זו לכהן, ואם היה זה ספקיאכל במומו לבעלים. ודנים בפרטי הברייתא. ותחילה שואלים: במאי קמיפלגי [במה חלוקים] ר׳ ישמעאל ור׳ יהושע? לימא [האם לומר] כי מדובר במקרה שיצא ממנה טינוף, ובשאלה אם טינוף פוטר מן הבכורה קמיפלגי [חלוקים הם], ר׳ ישמעאל סבר [סבור] כי טינוף אינו פוטר, שאינו סימן לולד, והנולד לאחר טינוף הריהו בכור גמור, ור׳ יהושע סבר [סבור] כי טינוף פוטר? ומשיבים: אינו כן, אלא אי דחזינן [אם רואים אנו] שהיה טינוף לפני לידת ולד זה — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שטינוף פוטר. והכא [וכאן] בשאלה אם חוששין לכך שהיה טינוף לפני לידת ולד זה קא מיפלגי [חלוקים הם], ר׳ ישמעאל סבר [סבור]: אין חוששין לטינוף, ולכן ולד זה שנולד עכשיו הריהו בכור ודאי, ויינתן לכהן. ור׳ יהושע סבר [סבור]: חוששין לטינוף, ומספק יישאר הולד ביד הבעלים. ושואלים: וכי ר׳ ישמעאל לא חייש [אינו חושש] למיעוט? והאמר[והרי אמר] רבא לעיל, בדין עז שילדה לאחר שנתה הראשונה: מחוורתא [מחוור הדבר] שר׳ ישמעאל, הסבור שהולד שילדה הוא ספק בכור, כר׳ מאיר סבירא ליה [סבור הוא], דחייש [שחושש] למיעוט, שהרי רוב בהמות יולדות בשנתן הראשונה! ומשיבים: כי חייש [כאשר הוא חושש] למיעוט — הרי זה לחומרא [להחמיר], ולחייב בבכורה מספק. אבל כאשר הליכה אחר המיעוט (וכגון מיעוט בהמות שמטנפות) מביאה לקולא [להקל] ולפטור מן הבכורה — לא חייש [אינו חושש] למיעוט. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: ר׳ ישמעאל בין לקולא בין לחומרא חייש [בין להקל בין להחמיר חושש] למיעוט, והכא [וכאן] שאינו חושש לטינוף, בשאלה אם עז מטנפת וחוזרת ויולדת בתוך שנתה הראשונה קמיפלגי [חלוקים הם], שר׳ ישמעאל סבר [סבור]: אם עז מטנפתאינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה, והא מדאוליד [וזו מכיון שהולידה] בתוך שנתה — ודאי לא טניף [טינפה קודם]. ור׳ יהושע סבר [סבור]: אם מטנפתחוזרת ויולדת בתוך שנתה, וולד זה ספק בכור, שמא כבר טינפה וחזרה וילדה בתוך שנתה. ב שנינו בברייתא, כי לאחר שהביא ר׳ יהושע מה שלמד מרבותיו, הוסיף ואמר: ואני איני אומר כן, אלא עז שטינפה בת ששהיולדת תוך שנתה, רחל שטינפה בת שנתהיולדת בתוך שתים. ושואלים: מאי איכא בין גמריה לסבריה [מה הבדל יש בין מה שקיבל ר׳ יהושע במסורת לסברתו], שהוא אומר ״אני איני אומר כן״? והרי שניהם מסכימים שעז שטינפה יכולה ללדת בתוך שנתה הראשונה! ומשיבים: חלוקים הם בעז שטינפה בסוף ששה, לאחר שמלאו לה ששה חדשים, כשהתחיל החודש השביעי, וילדה בתוך שנתה, האם כבר נפטרה מתחילה מן הבכורה. ואיכא בינייהו [ויש ביניהם מחלוקת] לגבי מה שאמר זעירי, שאמר זעירי: אין טינוף נחשב כסימן ולד לפטור מן הבכורה, אם היא חוזרת ומתעברת פחות משלשים יום לאחר הטינוף. לגמריה פי המסורת שבידו]אית ליה [יש לו, הריהו סבור] כדברי זעירי. והואיל ובהמה דקה יולדת לאחר חמישה חודשי עיבור שלמים, נמצא שאם ילדה בתוך שנתה, משמע שנתעברה לפני תום החודש השביעי. והטינוף שאירע בתחילת אותו חודש (״בסוף ששה״) היה פחות משלושים יום קודם שנתעברה, ואין זה טינוף הפוטר מן הבכורה. ואילו לסבריה פי סברתו] של ר׳ יהושע עצמו — לית ליה [אינו מקבל את דברי] זעירי, אלא לדעתו יש טינוף בפחות משלושים יום. ולכן גם אם טינפה בתחילת החודש השביעי — יש אפשרות שתתעבר קודם שייגמר חודש זה, ותלד בתוך שנתה. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] באופן אחר: דכולי עלמא אית להו [הכל יש להם, מקבלים את דברי] זעירי, ואם טינפה בתחילת החודש השביעי — אינה מתעברת קודם שיתחיל החודש השמיני, ולא נותרו לה חמישה חודשי עיבור מלאים עד סוף שנתה. והכא [וכאן] בשאלה האם בהמה יולדת למקוטעין כלומר, שלא בחמישה חדשים מלאים, קמיפלגי [חלוקים הם],מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144