×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בכורות י״ט.גמרא
;?!
אָ
דְּהָךְ דְּלָא בִּיכְּרָה שְׁבִיחַ טְפֵי צְרִיכָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: יוֹצֵא דּוֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אשְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּטֶר רֶחֶם וְהַשֵּׁנִי מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ אַחֵר.: גמ׳גְּמָרָא: בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי טַרְפוֹן מְסַפְּקָא לֵיהּ בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד אִי הָוֵי בְּכוֹר אִי לָא הָוֵי בְּכוֹר וְרַבִּי עֲקִיבָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר.: תָּנוּ רַבָּנַן מִכְּלָל הַצָּרִיךְ לִפְרָט וּמִפְּרָט הַצָּרִיךְ לִכְלָל כֵּיצַד {שמות י״ג:ב׳} קַדֶּשׁ לִי כׇל בְּכוֹר יָכוֹל אֲפִילּוּ נְקֵבָה בַּמַּשְׁמָע תַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ט״ז:ט״ז} זָכָר. אִי זָכָר יָכוֹל אפי׳אֲפִילּוּ יָצְתָה נְקֵבָה לְפָנָיו תַּלְמוּד לוֹמַר פֶּטֶר רֶחֶם {שמות י״ג:י״ב,ט״ו} אִי פֶּטֶר רֶחֶם יָכוֹל אֲפִילּוּ יָצָא אַחַר יוֹצֵא דּוֹפֶן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּכוֹר. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְאַבָּיֵי רֵישָׁא לָא קָנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא בְּכוֹר אַלְמָא בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר סֵיפָא קָנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא בְּכוֹר אַלְמָא בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר. אֲמַר לֵיהּ לְעוֹלָם בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר וְרֵישָׁא ה״קהָכִי קָאָמַר אִי זָכָר יָכוֹל אפי׳אֲפִילּוּ יוֹצֵא דּוֹפֶן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר פֶּטֶר רֶחֶם. רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר וְסֵיפָא ה״קהָכִי קָאָמַר אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יָצָא אַחֵר יוֹצֵא דּוֹפֶן קָדוֹשׁ בְּכוֹר דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דהך דלא ביכרה שביח טפי [שהולד של זו שלא ביכרה משובח יותר], על כן צריכא [צריך] הדבר להיאמר בכל המקרים. א משנה יוצא דופן שלא נולד בלידה רגילה, דרך פתח הרחם, אלא שחתכו את דופן רחם אימו והוציאוהו, והבא אחריו שנולד בלידה רגילה, ר׳ טרפון אומר: בכל אחד מהם יש ספק שמא הוא בכור, ולפיכך שניהם ירעו עד שיסתאבו, כלומר, עד שיפול בהם מום, ואולם אינם ניתנים לכהן, שאינו יכול להוציא ממון מבעליו במקרה של ספק. ולכן יאכלו במומן (כשיפול בהם מום) לבעלים. ר׳ עקיבא אומר: שניהן אינן בכור, הראשוןמפני שאינו ״פטר רחם״, שאינו הולד שפטר (פתח) את הרחם תחילה, והשנימפני שקדמו אחר, שאינו הראשון שנולד לאמו. ב גמרא על מחלוקת ר׳ טרפון ור׳ עקיבא במשנתנו, מבררים: במאי קמיפלגי [במה הם חלוקים]? ר׳ טרפון מספקא ליה [מסופק לו] לגבי בכור לדבר אחד, שנולד ראשון אבל לא דרך פתח הרחם, או שפתח תחילה את הרחם למרות שאינו הראשון ללידה, אי הוי [אם הוא נחשב] בכור אי לא הוי [אם איננו] בכור. ור׳ עקיבא פשיטא ליה [פשוט לו] שבכור לדבר אחד לא הוי [איננו] בכור. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בביאור המידות שהתורה נדרשת בהן: המידה מכלל הצריך לפרט ומפרט הצריך לכלל, כיצד? נאמר: ״קדש לי כל בכור״ (שמות יג, ב), יכול לשון ״כל״ אפילו נקבה במשמע? תלמוד לומר: ״כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר״ (דברים טו, יט). ויש לשאול: אי (אם) ״זכר״, יכול כל זכר שנולד ראשון הריהו בכור, אפילו יצתה (יצאה) נקבה לפניו? תלמוד לומר: ״פטר רחם״ (שמות יג, ב), כלומר, דווקא זכר שיצא ראשון דרך פתח הרחם. ויש לשאול: אי (אם) פטר רחם, יכול כל זכר שיצא ראשון דרך פתח הרחם, אפילו יצא אחר יוצא דופן? תלמוד לומר: ״בכור״. ודנים בברייתא זו. אמר ליה [לו] רב שרביא לאביי: רישא [בתחילה] ששנינו: יכול אפילו יצאה נקבה לפניו? תלמוד לומר ״פטר רחם״, לא קנסיב לה תלמודא [לוקח, משתמש הלימוד, הברייתא] במילה ״בכור״ (תלמוד לומר ״בכור״) ללמדנו שאין הוא נחשב בכור, אלמא [מכאן] שהתנא מניח שבכור לדבר אחד כגון שהוא ראשון לזכרים, ולא לוולדות, הוי [הריהו] קרוי ״בכור״. ואילו סיפא [בסוף], כשהוא שואל: יכול אפילו יצא אחר יוצא דופן? קנסיב לה תלמודא [לוקח הלימוד] את המלה ״בכור״, ללמדנו שאין די במה שהוא ״פטר רחם״ אלא אם נולד ראשון. אלמא [מכאן] שהוא מניח שבכור לדבר אחד לא הוי [נחשב] בכור. ואם כן יש לכאורה סתירה בין שני חלקי הברייתא! אמר ליה [לו] אביי: לעולם בכור לדבר אחד לא הוי [אינו קרוי] בכור, ורישא הכי קאמר [ובהתחלה כך הוא אומר]: אי (אם) זכר, יכול כל זכר ואפילו יוצא דופן? תלמוד לומר: ״פטר רחם״. ואין הברייתא עוסקת בנולד אחר נקבה. רבינא אמר: לעולם בכור לדבר אחד הוי [הריהו] בכור, וסיפא [ובסוף] שהוא למד מ״בכור״ שהנולד אחר יוצא דופן אינו בכור — אינו למד ממשמעות המלה ״בכור״, אלא מייתור הכתובים, הכי קאמר [וכך הוא אומר]: אי סלקא דעתך [אם עולה על דעתך לומר] שזה שיצא אחר יוצא דופן הריהו קדוש בבכורה, אם כן ״בכור״ דכתב רחמנא [שכתבה התורה] למה לי?מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144