×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. שנים אוחזיןשנים אוחזין
  2. אלו מציאותאלו מציאות
  3. המפקידהמפקיד
  4. הזהבהזהב
  5. איזהו נשךאיזהו נשך
  6. השוכר את האומניןהשוכר את האומנין
  7. השוכר את הפועליםהשוכר את הפועלים
  8. השואל את הפרההשואל את הפרה
  9. המקבל שדה מחבירוהמקבל שדה מחבירו
  10. הבית והעלייההבית והעלייה
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
  61. לא:31b
  62. לב.32a
  63. לב:32b
  64. לג.33a
  65. לג:33b
  66. לד.34a
  67. לד:34b
  68. לה.35a
  69. לה:35b
  70. לו.36a
  71. לו:36b
  72. לז.37a
  73. לז:37b
  74. לח.38a
  75. לח:38b
  76. לט.39a
  77. לט:39b
  78. מ.40a
  79. מ:40b
  80. מא.41a
  81. מא:41b
  82. מב.42a
  83. מב:42b
  84. מג.43a
  85. מג:43b
  86. מד.44a
  87. מד:44b
  88. מה.45a
  89. מה:45b
  90. מו.46a
  91. מו:46b
  92. מז.47a
  93. מז:47b
  94. מח.48a
  95. מח:48b
  96. מט.49a
  97. מט:49b
  98. נ.50a
  99. נ:50b
  100. נא.51a
  101. נא:51b
  102. נב.52a
  103. נב:52b
  104. נג.53a
  105. נג:53b
  106. נד.54a
  107. נד:54b
  108. נה.55a
  109. נה:55b
  110. נו.56a
  111. נו:56b
  112. נז.57a
  113. נז:57b
  114. נח.58a
  115. נח:58b
  116. נט.59a
  117. נט:59b
  118. ס.60a
  119. ס:60b
  120. סא.61a
  121. סא:61b
  122. סב.62a
  123. סב:62b
  124. סג.63a
  125. סג:63b
  126. סד.64a
  127. סד:64b
  128. סה.65a
  129. סה:65b
  130. סו.66a
  131. סו:66b
  132. סז.67a
  133. סז:67b
  134. סח.68a
  135. סח:68b
  136. סט.69a
  137. סט:69b
  138. ע.70a
  139. ע:70b
  140. עא.71a
  141. עא:71b
  142. עב.72a
  143. עב:72b
  144. עג.73a
  145. עג:73b
  146. עד.74a
  147. עד:74b
  148. עה.75a
  149. עה:75b
  150. עו.76a
  151. עו:76b
  152. עז.77a
  153. עז:77b
  154. עח.78a
  155. עח:78b
  156. עט.79a
  157. עט:79b
  158. פ.80a
  159. פ:80b
  160. פא.81a
  161. פא:81b
  162. פב.82a
  163. פב:82b
  164. פג.83a
  165. פג:83b
  166. פד.84a
  167. פד:84b
  168. פה.85a
  169. פה:85b
  170. פו.86a
  171. פו:86b
  172. פז.87a
  173. פז:87b
  174. פח.88a
  175. פח:88b
  176. פט.89a
  177. פט:89b
  178. צ.90a
  179. צ:90b
  180. צא.91a
  181. צא:91b
  182. צב.92a
  183. צב:92b
  184. צג.93a
  185. צג:93b
  186. צד.94a
  187. צד:94b
  188. צה.95a
  189. צה:95b
  190. צו.96a
  191. צו:96b
  192. צז.97a
  193. צז:97b
  194. צח.98a
  195. צח:98b
  196. צט.99a
  197. צט:99b
  198. ק.100a
  199. ק:100b
  200. קא.101a
  201. קא:101b
  202. קב.102a
  203. קב:102b
  204. קג.103a
  205. קג:103b
  206. קד.104a
  207. קד:104b
  208. קה.105a
  209. קה:105b
  210. קו.106a
  211. קו:106b
  212. קז.107a
  213. קז:107b
  214. קח.108a
  215. קח:108b
  216. קט.109a
  217. קט:109b
  218. קי.110a
  219. קי:110b
  220. קיא.111a
  221. קיא:111b
  222. קיב.112a
  223. קיב:112b
  224. קיג.113a
  225. קיג:113b
  226. קיד.114a
  227. קיד:114b
  228. קטו.115a
  229. קטו:115b
  230. קטז.116a
  231. קטז:116b
  232. קיז.117a
  233. קיז:117b
  234. קיח.118a
  235. קיח:118b
  236. קיט.119a
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא כ״א.גמרא
;?!
אָ
אדְּשָׁיְילִינַן לְהוּ לְסָהֲדִי אִי פָּרוּעַ אִי לָא פָּרוּעַ. ת״שתָּא שְׁמַע סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים כָּשֵׁר במַאי עֵדִים עֵדֵי קִיּוּם. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא וְשֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים פָּסוּל מַאי אֵין עָלָיו עֵדִים אִילֵּימָא דְּלֵיכָּא עִלָּוֵיהּ עֵדִים כְּלָל צְרִיכָא לְמֵימַר דְּפָסוּל אֶלָּא לָאו עֵדֵי קִיּוּם. גּוּפָא סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עדי׳עֵדִים יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו אֵין עָלָיו עֵדִים גוְיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ אוֹ דשֶׁיּוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת כָּשֵׁר. יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ דְּהָא הֵימְנֵיהּ מַלְוֶה לְשָׁלִישׁ יוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת נָמֵי דְּאִי לָאו דִּפְרִיעַ לָא הֲוָה מַרַע לֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ.:
הדרן עלך שנים אוחזין
פרק ב – אלו מציאות
 מתני׳מַתְנִיתִין: אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּיב לְהַכְרִיז? אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: המָצָא פֵירוֹת מְפוּזָּרִין, ומָעוֹת מְפוּזָּרוֹת, זכְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, חוְעִגּוּלֵי דְבֵילָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם, מַחֲרוּזוֹת שֶׁל דָּגִים, וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וְגִיזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחִין מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. ר׳רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי חַיָּיב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד? טמָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל כְּלֵי אַנְפּוֹרְיָא אֵין חַיָּיב לְהַכְרִיז.: גמ׳גְּמָרָא: מָצָא פֵירוֹת מְפוּזָּרִין. וְכַמָּה? א״ראָמַר רִבִּי יִצְחָק: קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דֶּרֶךְ נְפִילָה, יאֲפִילּוּ טוּבָא נַמֵי! וְאִי דֶּרֶךְ הִינּוּחַ, כאֲפִילּוּ בְּצִיר מֵהָכִי נַמֵי לָא! א״ראֲמַר רַב עוּקְבָּא בַּר חַמָּא: לבְּמַכְנַשְׁתָּא דְּבֵי דָרֵי עָסְקִינַן, מקַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, לָא טָרַח אִינִישׁ וְלָא הָדַר אָתֵי וְשָׁקֵיל לְהוּ, אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. בְּצִיר מֵהָכִי, טָרַח וְהָדַר אָתֵי וְשָׁקֵיל לְהוּ, וְלָא מַפְקַר לְהוּ. בָּעֵי רִבִּי יִרְמְיָה: חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא נְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, לָא מַפְקַר לְהוּ, אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבֵי, וַחֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא חֲשִׁיבֵי, מַפְקַר לְהוּ? קַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, וכ״שוְכָל שֶׁכֵּן קַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, כֵּיוָן דִּנְפִישָׁא טִרְחַיְיהוּ, טְפֵי מַפְקַר לְהוּ, אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבֵי, וְקַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבֵי, לָא מַפְקַר לְהוּ? קַב שׁוּמְשְׁמִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבֵי, וְשׁוּמְשְׁמִין, כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבֵי, לָא מַפְקַר לְהוּ, אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, וכ״שוְכָל שֶׁכֵּן שׁוּמְשְׁמִין, כֵּיוָן דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ טְפֵי, מַפְקַר לְהוּ? קַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבֵי, קַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת נַמֵי, כֵּיוָן דְּלָא חֲשִׁיבֵי, מַפְקַר לְהוּ, אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דִּנְפִישָׁא טִרְחַיְיהוּ, וְקַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְקַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא נְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, לָא מַפְקַר לְהוּ? מַאי? נתֵּיקוּ.: אִיתְּמַר:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
דשיילינן להו לסהדי [ששואלים אנו את העדים החתומים] אי [אם] החוב פרוע אי [או] לא פרוע, ועל פיהם עושים. ושוב מציעים: תא שמע [בוא ושמע], פתרון לדבר ממה ששנינו: סמפון שיש עליו עדים — כשר, ומשמע שאין חילוק בידי מי היה! ומסבירים: מאי [מה פירוש] ״עדים״? עדי קיום, שהיה הסימפון מקויים בבית דין, ואין בית דין מקיימים סימפון אלא אם כן יודעים שהשטר פרוע. ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] לפרש, מדקתני סיפא [ממה ששנינו בסופה] של אותה ברייתא: ושאין עליו עדים — פסול. ונברר: מאי [מה פירוש] ״אין עליו עדים״? אילימא דליכא עלויה [אם תאמר שאין עליו] עדים כלל, וכי צריכא למימר [צריך היה לומר] בכגון זה שהוא פסול, הרי אין כל הוכחה לאמיתותו?! אלא לאו [האם לא] הכוונה כפי שפירשנו שאין עליו עדי קיום. כיון שהבאנו ברייתא זו, דנים בה לגופא. סמפון שיש עליו עדים — יתקיים בחותמיו. אין עליו עדים ויוצא מתחת ידי שליש, שהוא אדם שלישי שהפקידו בידו הצדדים את הסימפון, או שיוצא לאחר חיתום שטרות, שהסימפון כתוב בגופו של השטר לאחר החתימה — הרי זה כשר. ומסבירים: יוצא מתחת ידי שליש כשר — דהא הימניה [שהרי האמין בו] מלוה לשליש כפי שמוכח ממסירת הסימפון לידו, ויש לקבל את טענת השליש שהחוב נפרע. יוצא לאחר חיתום שטרות נמי [גם כן], דאי לאו דפריע [שאם לא שהיה החוב פרוע] לא הוה מרע ליה לשטריה [היה מקלקל את שטרו] וכותב את הסימפון על גוף השטר.
פרק ב
 א משנה אלו מציאות שלו, של המוצא, ואלו חייב להכריז עליהן שמצא, כדי שיוכל בעל האבידה לבוא ולזהות את אבידתו? אלו מציאות שלו: מצא פירות מפוזרין, או מעות (מטבעות) מפוזרות, כריכות (אלומות תבואה) ברשות הרבים, או עיגולי דבילה (תאנים מיובשות הכבושות בצורת עיגול), או ככרות לחם של נחתום (אופה), או מחרוזות של דגים, או חתיכות של בשר, או גיזי צמר הלקוחין ממדינתן (מן הכפר) לאחר הגז ללא עיבוד נוסף, או אניצי (גבעולי) פשתן צרורים, או לשונות של ארגמן (חתיכות צמר סרוק הצבוע בצבע ארגמן) — הרי אלו שלו, אלו דברי ר׳ מאיר. שכל אלה הם דברים בעלי צורה אחידה ואין בהם סימנים מיוחדים שעל פיהם יוכלו המאבדים לזהות את אבידותיהם. ר׳ יהודה אומר: כל שמצא חפץ שיש בו שינוי מצורתו הרגילה — חייב להכריז עליו. כיצד? מצא עגול דבילה ואולם בתוכו היה גם חרס, או שמצא ככר ובתוכו מעות — חייב להכריז כי יתכן שבעל האבידה הוא ששם שם את אלה, ויש לו איפוא סימן בהם. ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: כל כלי אנפוריא (כלים הבאים זה עתה מן השוק) שיש להם צורה אחידה ועדיין אין בהם סימני היכר אין חייב להכריז עליהם. ב גמרא שנינו במשנה בין שאר הדברים שאין בהם סימן מיוחד גם שמצא פירות מפוזרין. ושואלים: וכמה נחשב פיזור? אמר ר׳ יצחק: אם קב של פירות מפוזר בשטח של ארבע אמות. ומבררים: היכי דמי [כיצד בדיוק היה הדבר]? אי [אם] דרך נפילה, שהפירות מפוזרים באופן כזה שנראה שנפלו ולא הונחו שם — אפילו היו טובא [הרבה] יותר מקב, כיון שאין בהם סימן ולא יוכל המאבד לזהותם נמי [גם כן] יהיו הם של המוצא! ואי [ואם] דרך הינוח, שנראה שהונחו שם בכוונה — אפילו בציר מהכי נמי [פחות מכאן גם כן] לא, שוודאי יבוא בעל הפירות ויקח אותם! אמר רב עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי עסקינן [בזמן כינוס תבואה בבית הגרנות אנו עוסקים], שנשארו גרגירי חיטה במקום שהיתה בו הגורן, וחיטים אלה נשארו ולא נלקחו. וכן הוא הסבר דברי ר׳ יצחק: קב גרעיני חיטה בארבע אמות דנפיש טרחייהו [שמרובה טירחתם] לאסוף אותם — לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו [אין אדם טורח ואינו חוזר ובא ולוקח אותם], אלא אפקורי מפקר להו [מפקיר הוא אותם] ולכן רשאי המוצא לקחתם. בציר מהכי [בפיזור קטן מזה] טרח והדר אתי ושקיל להו, ולא מפקר להו [טורח וחוזר ובא ולוקח אותם, ואינו מפקיר אותם]. ביררנו איפוא את שיטת ההסבר של ר׳ יצחק, ואולם מתעוררות שאלות מעשיות שונות. בעי [שאל] ר׳ ירמיה: אם היה חצי קב מפוזר בשתי אמות, מהו? וצדדי השאלה: קב בארבע אמות טעמא מאי [מה הטעם] מפקיר? — משום דנפיש טרחייהו [שמרובה טירחתם לאוספם], ואם כן חצי קב המפוזר בשתי אמות, כיון דלא נפיש טרחייהו [שאין טירחתם מרובה] ששתי אמות הן שטח קטן, לא מפקר להו [אינו מפקיר אותם]. או דלמא [שמא] נסביר באופן אחר: קב בארבע אמות מפקיר הבעלים משום דלא חשיבי [שאינם חשובים] לחזור עבור כמות קטנה כזו, וחצי קב בשתי אמות, כיון שבוודאי לא חשיבי [אינם חשובים] — ודאי שמפקר להו [מפקיר אותם]. ועל אותו בסיס אפשר לשאול שאלה אחרת: קביים (שני קבים) המפוזרים בשמונה אמות, מהו? וצדדי השאלה: קב בארבע אמות טעמא מאי [מה הטעם] מותרים למוצא? — משום דנפיש טרחייהו [שמרובה טירחתם] לאוספם, וכל שכן קביים בשמונה אמות, כיון דנפישא טרחייהו טפי [שמרובה טירחתם יותר] — מפקר להו [מפקיר אותם], או דלמא [שמא] הטעם בקב המפוזר בארבע אמות הוא משום דלא חשיבי [שהכמות אינה חשובה] וקביים בשמונה אמות כיון דחשיבי [שהם חשובים] — לא מפקר להו [אינו מפקיר אותם]. ועוד שאלה אחרת: קב שומשמין המפוזר בארבע אמות, מהו? וצדדי השאלה: קב בארבע אמות טעמא מאי [מה הטעם]? — משום דלא חשיבי [שאינם חשובים], ושומשמין כיון דחשיבי [שהם חשובים] ויקרים — לא מפקר להו [אינו מפקיר אותם]. או דלמא [שמא] הטעם בקב חיטים הוא משום דנפיש טרחייהו [שמרובה טירחתם] וכל שכן שומשמין, כיון שהם זרעים קטנים ביותר דנפיש טרחייהו טפי [שמרובה טירחתם יותר] — מפקר להו [מפקיר אותם]. ולצד אחר: קב תמרי [תמרים] בארבע אמות, קב רמוני [רמונים] בארבע אמות, מהו? וצדדי השאלה: קב גרעיני חיטה המפוזרים בארבע אמות טעמא מאי [מה הטעם]? — משום דלא חשיבי [שאינם חשובים], אם כן קב תמרי [תמרים] בארבע אמות, קב רמוני [רמונים] בארבע אמות נמי [גם כן] כיון דלא חשיבי [שאינם חשובים] — מפקר להו [מפקיר אותם]. או דלמא [שמא] משום דנפישא טרחייהו [שמרובה טירחתם באיסוף], וקב תמרי [תמרים] בארבע אמות, וקב רמוני [רמונים] בארבע אמות, כיון דלא נפיש טרחייהו [שאין טירחתם מרובה] — לא מפקר להו [אינו מפקיר אותם]. מאי [מה] הדין בכל אלה? לשאלות אלה לא נמצאה תשובה, ועל כן תיקו [תעמוד] השאלה במקומה. ג איתמר [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144