גמרא
פירוש
הָכָא רְשׁוּיוֹת דְּרַבָּנַן.
וְהָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
[פז, ב, רי״ף שם] משנה ח מתני׳, גזוזטרא שהיה1 למעלה וכו׳. עד אלא אם כן עשו לה מחיצה. פיר׳2, עשו לה מחיצה כל סביבותיה3 או סביב נקב,4 אע״פ שהיה5 תלויה. אבל כוף גוד6, כחנניה7 בן עק[בי]ה, לא אמרי׳. דאמרי׳ בגמ׳,8 מתני׳ דלא כר׳9 חנניה בן עקביה. דתניא ר׳ חנניה בן עקביה אומ׳, גזוזטרא שיש בה ד׳ אמות10 על ד׳ אמות, חוקק בה ד׳ על ד׳ וממלא11. ואין צריך12 מחיצה אחרת, דסבר כוף וגוד13. בין מלמעלה, (פיר׳) פיר׳14 מחוברת לגזוזטרא מתחתיה, בין מלמטה, פיר׳ במים15 כנגד16 הנקב. וכן17 שתי גזוזטראות זו למעלה מזו. פיר׳18 אפי׳ זו שלא כנגד זו, ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך19 הכותל ד׳ טפחי׳. דאמרי׳ בגמ׳20, לא שנו ששתיהן אסורות, אלא בסמוכה זו לזו, שאינה21 גבוהה ממנה י׳ טפחי׳, אבל מופלגת זו מזו ד׳ טפחים, אפי׳22 גבוה23 י׳ טפחים עליונה מותרת, ולא אמרי׳ שהתחתונה אוסרת עליה דרך אויר. עשו לעליונה וכול׳, עד שתיהם אסורות. פיר׳24, שתיהם אסורות למלאת בנקב, העליונה עד שיערבו, והתחתונה בנקב שלה אין צריך לומר שאסור, דהא מכרמלית לרשות היחיד קא ממלא.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
הערות
1 לפנינו במשנה: ׳שהיא׳.
2 רש״י ד״ה אא״כ עשו לה (בשינויים).
3 כגי׳ בד״ש וכו׳ (דק״ס, ע) ורחב״ש. לפנינו: ׳סביבותיו׳.
4 לפנינו ברש״י נוספו תי׳: ׳ד׳ על ד׳ החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר׳ להכשיר׳, ועפי״ז נפסק בטור ובש״ע (סי׳ שנה, א): ׳או יעשו מחיצות סביב הנקב שדולין דרך שם, והוא שיהא בו ד׳ על ד׳ ׳. ופירשו התוספות טעמא (בד״ה עושה מחיצה) כדפי׳ רש״י לעיל (פז, א ד״ה חוקק בה): ׳דאין מחיצה [ל]פחות מד׳ טפחים׳. אבל הרמב״ם לא הזכיר תנאי זה, של ׳ד׳ על ד׳ ׳ לא בפי׳ למשנה ולא בחיבורו (הל׳ שבת טו, טו), אולי משום שהקלו במחיצה זו שאינה אלא כדי לעשות היכר (רמב״ם שם הי״ג), ולא מצאתי מי שהעיר ע״כ. ושמא ס״ל לרבינו כרמב״ם.
5 לפנינו ברש״י: ׳שהיא׳ (ועי׳ לעיל הע׳ 209).
6 לפנינו ברש״י: ׳וגוד׳.
7 כ״ה לפנינו ברש״י ובגמ׳. ולקמן נקט: ר׳ ׳ חנניא (עי׳ הע׳ 217).
8 שם.
9 כגי׳ בכי״מ (דק״ס, ע) ובהגהות יעב״ץ. ולפני (ראה לעיל הע׳ 215) ליתא תי׳: ׳ר׳ ׳.
10 כגי׳ בכ״י מינכן (ראה דק״ס, פ). ולפנינו ליתא תי׳ ׳אמות׳.
11 רש״י (לגמ׳) ד״ה חוקק בה.
12 כגי׳ בד״ש (דק״ס, פ). ולפנינו נוספה תי׳ ׳בה׳.
13 ברש״י לפנינו נוסף: ׳הואיל ויש בה עשרה לכל רוח בנקב׳.
14 נקט לשון רש״י (ד״ה בין מלמטה), ומפרש בו את ׳בין מלמעלה׳. ועי׳ בתוס׳ (ד״ה בין מלמעלה) דמשמע להו דלרש״י ׳למעלה - למעלה מן הגזוזטרא ולמטה, למטה מן הגזוזטרא. ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא׳. ורבינו שחלק על רש״י ס״ל כרמב״ם (המובא להלן, עי״ש הע׳ 256), המאירי, רחב״ש, ריב״ח ור״י מלוניל (וראה מבוא).
15 ברמב״ם הל׳ שבת שם (טו, טו) ׳על גבי המים׳ ובפיה״מ: ׳על המים׳.
16 כ״ה ברמב״ם הל׳ שבת (שם) (׳כנגד החלון שבכצוצרה׳). ובפיה״מ לא הזכיר ׳כנגד׳.
17 כ״ה במשניות שבגמ׳ ושבנוסח המשנה של הרמב״ם, בפי׳ ר״ח, רחב״ש, ריב״ח וכמעט בכל הראשונים והאחרונים (ראה מלאכת שלמה). ובגמ׳ לעיל (פד, ב) ליתא תי׳ ׳וכן׳. וכ״כ שם ברש״י (סד״ה שתי): ׳וכן׳ לא גרסינן (וליתא נמי בשו״ת רמ״ע מפאנו, סי׳ ט). והתוס׳ לעיל (פד, א, ד״ה ת״ש) פי׳ טעמו של ר״ח ד׳גריס לה, דארישא (דמתניתין) קאי..׳. וביד דוד ביאר דרש״י ל״ג לה ׳דזה מילתא אחריתא הוא ולא שייך כלל לדין הראשון׳ (ועי״ש עוד במש״כ בשם שו״ת מהרי״ט ואבן העזר סי׳ מד). ובפריו בעתו כתב שיש לחלק, דודאי במשנה גרסינן ׳וכן׳, אך בגמ׳ מאחר שלא הביא את הרישא של המשנה ׳אין שייך לומר וכן׳. וי״ל אי מצינו כה״ג, שהגמ׳ תשנה לשון המשנה כדי להתאימה לסוגיית הגמ׳.
18 רש״י ד״ה זו למעלה מזו (בשינוי מועט).
19 כן פי׳ רש״י גם לקמן (פח, א, ד״ה בסמוכה), ושולל גי׳ אחרת. ׳ששמע׳, ׳שאינה גבוהה ממנה עשרה׳, דלא מצינו לשון הפלגה בתלמוד, בגובה אלא במשך׳. (ועי׳ לקמן הע׳ 229).
20 פח, א.
21 השתא נקט לשון רש״י דלקמן (שם) בפירושו השני (׳ואני שמעתי..׳), ופי׳ זה נדחה (כמובא לעיל בהע׳ 227). וצ״ע איך שני הפי׳ באים כאחד. ונראה דס״ל לרבינו בדעת ר״ה א״ר, דלאסור בעי תרתי, הן לא ׳מופלגת׳ (יותר מי״ט בגובה) והן ׳סמוכה׳ (תוך ד״ט ׳במשך הכותל׳). אבל הרמב״ם נקט רק כ׳פי׳ השני׳, וכתב בפיה״מ: ׳וחור שבזו כנגד חור שבשניה, עד שכשמשלשלין את הדלי מן העליונה לשאוב, נכנס דרך החור שבכצוצרא התחתונה׳ (וכ״כ ריב״ח: ׳ונקב זו כנגד זו׳, ורחב״ש: ׳ארובה פתוחה כנגד ארובה של תחתונה׳). וגם מש״כ ביד החזקה (עירובין ד, כד): ׳שתי כצוצריות זו למעלה מזו׳, פי׳ הכ״מ: ש׳מכוונות זו כנגד זו׳. ושמא ס״ל לרבינו בדעת הרמב״ם דעד ד״ט כמכוונות דמי, והיינו דקאמ׳ בפיה״ם: ד׳כשמשלשלין.. נכנס דרך החור׳ (וע״ע בהע׳ 231).
22 צ״ב מאי ׳אפילו׳ גבוה, אדרבא, כיון ד׳גבוה י״ט עליונה מותרת׳. ושמא משו״כ גרס בהגהות מא״י: ׳אבל במופלגת, גבוה י״ט מותרת׳. וב׳פעולת שכיר׳ (ראה ׳הגהות וציונים׳ על הרי״ף, מהד׳ ׳עוז והדר׳) הגיה: ׳אפילו אינה גבוה׳ (וברי״ף כ״י נ״י חסרה כל הפיס׳ מ׳וכן שתי גזוזטראות׳). ואכתי קשיא, דלפי״ז נצטרך להגיה גם בל׳ רבינו וגם בל׳ הרשב״א שיו״ל בהע׳ הבאה. ושמא ה״ק, אפילו גבוה י״ט ולא יותר, עליונה מותרת.
23 כ״ה לשון הרי״ף. ולכאורה מדפתח וכתב ׳דאמרי׳ בגמ׳ ׳, משמע דגרס כן בגמ׳, ולפנינו (וכן בגי׳ שבדק״ס) ליתא. אבל נמצא כן ברשב״א, שכ׳ בחי׳ לעיל (פה, א): ׳ואמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת אפי׳ גבוה עשרה טפחים עליונה מותרת. נראה דלא גריס רש״י אפילו גבוה עשרה טפחים, אלא נראה דהכי גריס, אבל במופלגת עליונה מותרת׳.
24 רש״י ד״ה שתיהן אסורות.
הערות
Gemara
Peirush