גמרא
פירוש
חוֹקֵק בָּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
ב רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
[פז, א, רי״ף סי׳ תרס] משנה ז מתני׳, אמת המים שהיא עוברת בחצר וכו׳. רשצז״ל פיר׳1, אמת המים אפי׳ ברשות היחיד כרמלית היא. אין ממלאין ממנה2 בשבת אלא אם כן עשו3 מחיצה וכו׳. עשו4 לה מחיצה בתוך אוגניה על פי5 רחבה (שהיא) שהוא, נ״א שיהא6, ניכר שבשביל המים נעשית. אבל מחיצת החצר התלוייה ועוברת על גבו7 אינה מועלת לה, ואע״ג דמחיצה תלויה מתרת במים, הני מילי היכא דנראית מחיצה8 בשביל המים, כגון גזוזטרא דמתני׳ וכ[ג]ון מחיצה שבתוך הבור. אמת המים וכו׳ עד בכניסה וביציאה. רמז״ל פיר׳9, בכניסה וביציאה, פי אבתדי אל סאקיה10 ענד דכלהא. (לפנינו: ׳לאלדאר׳.) אלי אל דאר ופי אל מוצ׳ע אלתי תכרג׳ מנהא ובשרט (לפנינו: ׳מנה ובאלשריטה אלתי קלנא׳.) אן יכון טפח מן אל מחיצה דאכל פי אלמא אן כאן (לפנינו: ׳כאנת׳.) אל מחיצה פוק אלמא, או טפח מנהא כארג מן אל מא אן כאנת אל מחיצה תחת אלמא. ר׳ יהודה וכו׳11 עד מעשה באמה12 של איבל, פיר׳13 של איבל, שם העיר. והייתה עוברת בתוך החצירות וממלאין הימנה בחצירות. דאהניא14 לה מחצת כותל החצר התלויה עליו15. ור׳ יהודה לטעמיה דפליג נמי במתני׳ אבור16, דקאמ׳17, לא תהא מחצה גדולה מן הכותל שביניהם. אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור, פיר׳18 שלא היה בה שיעור כרמלית בעומק עשרה או ברוחב ד׳, שאין מים נעשין רשות לעצמן בפחות מעומק עשרה19. ואם עוברת ברשות [הרבים] 20 הוי כרשות21 הרבים, כדתנן בהזורק22, הזורק ד׳ אמות בים פטור, דכרמלית היא. ואם היא רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו חייב, דברשות23 הרבים הוא. וכמה רקק מים, פחות מי׳ טפחים. אלמא מים שאינן עמוקין י׳ אינן רשות לעצמן, וכי הוו נמי בחצר הוו להו רשות היחיד. [גמ׳ ורי״ף שם] גמ׳, ת״ר עשו לה מחיצה24 בכניסה ולא עשו לה מחיצה ביציאה וכו׳. פיר׳25, לא מהנו ולא מידי, דהא מחוברת למים שהוא חוץ לחצר ביציאתה ונעשה הכל כרמלית. 26ודומה27 כמי שמתחלת מחצר זו. אמ׳ ר׳ יהודה וכו׳, עד שמא אין28 בעומקה י׳ ואין29 ברחבה ד׳. פיר׳30 שלא הייתה עמוקה י׳ טפחים, או לא הייתה רחבה ד׳, דלא חשיב פחות מד׳ למיהוי רשותא לנפשיה.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
הערות
1 ד״ה אמת המים.
2 כגי׳ במשניות שברי״ף, ר״ח, ופיה״מ לרמב״ם. ולפנינו: ׳הימנה׳ (וכ״ג רבינו ברש״י להלן).
3 כגי׳ בכ״י וד״י (ראה שנויי נוסחאות למשנה). ולפנינו במשנה (וכן ברש״י שיו״ל): עשו ׳לה׳.
4 רש״י ד״ה עשו לה מחיצה.
5 לפנינו ברש״י: ׳פני׳. ובין כך ובין כך לא איירי במחיצה משוקעת במים. ועי׳ בפי׳ גאו״י, שכתב ד׳רש״י לטעמיה דאמר בבור (לעיל פו, ב, ד״ה אלא קל הוא) וליתא לדר״י אלא כדרב הונא. אבל הריא״ף והרמב״ם דאמרי התם כדר״י, ה״נ אמרי מחיצה משוקעת במים טפח׳. ולפי״ז הביא פי׳ רש״י שאינו מתיישב לכאורה עם דעת הרי״ף והרמב״ם (עי׳ לקמן הע׳ 187).
6 כ״ה ברש״י שלפנינו. וברש״י שברי״ף: ׳שהוא׳ (והיינו דקאמר ׳נ״א׳, כמו ׳י״ג כך׳).
7 לפנינו ברש״י: ׳על גבה׳.
8 כגי׳ רחב״ש. ולפנינו נוסף: ׳שנעשית׳.
9 תרגום של הרב י׳ קאפח: בכניסה וביציאה, בתחלת כניסת (האמה) [העלה], (כצ״ל, ראה ההע׳ הבאה) לחצר ובמקום שהיא יוצאת ממנה. ובתנאי שכבר אמרנו, שיהא טפח מן המחיצה נכנס בתוך המים, אם היתה המחיצה למעלה מן המים, או טפח ממנה חוץ למים אם היתה המחיצה בתוך המים [והרמב״ם חולק על פי׳ רש״י שהובא לעיל (עי״ש הע׳ 183), וס״ל דהלכתא כרב יהודה. וכ״כ התוס׳ שם ד״ה אלא בשם ר״ח].
10 כ״ה במהד׳ קמא, ותרגומו, ׳התעלה׳ (ראה הרב קאפח הע׳ 22). ובמהד׳ בתרא: ׳אלמג׳רי׳, שפי׳ ׳האמה׳ (וראה מבוא).
11 לפנינו במשנה: ׳רי״א, כותל שעל גבה תידון משום מחיצה׳, ומובא כן גם בפי׳ רחב״ש (שאף פי׳: דר״י ׳חולק עם ת״ק וסבר המחיצה התלויה לה על גבה מועלת לה׳). אבל בפיה״מ לרמב״ם (שהוא מכת״י רבינו, ראה דברי הרב קאפח בשער לסדר מועד) ליתא, וליתא נמי בכ״י וד״י (ראה דק״ס, ת). וכן הסיק התוס׳ יום טוב וכתב: ׳..וכן נראה מדברי התוספות שאכתוב לקמן בסמוך וכן הרב רבינו אשר לא גרס במשנה ולא בברייתא ואף בסדר המשנה דירושלמי נמי ליתא׳. ועי׳ בדק״ס (שם) ששיער שמקור הגי׳ שלפנינו מטעות בד׳ יושטיניאן מן הברייתא שבגמ׳, אבל גי׳ רבינו ורחב״ש היא עדות לקדמותה של גי׳ זו.
12 כ״ה לפנינו במשניות שבגמ׳, שבפיה״מ לרמב״ם וריב״ח. ובמשניות שברי״ף: ׳באמת המים של אובל׳.
13 רש״י ד״ה של אבל.
14 כגי׳ רחב״ש. ולפנינו ברש״י: ׳דמהניא לה מחיצת כותל בחצר תלויה עליה׳ (וכ״צ להשלים שם בהע׳ 22).
15 לפנינו ברש״י ורחב״ש (ראה הע׳ קודמת): ׳עליה׳ (וראה לעיל הע׳ 185).
16 עד כאן ברש״י.
17 פי׳ במתניתין לעיל פו, א.
18 רש״י ד״ה שלא היתה כשיעור.
19 כגי׳ רחב״ש ולפנינו נוסף: ׳ברוחב ד׳ ׳ (ועיין מש״כ בהערות לפי׳ רחב״ש מספר 25, דגי׳ זו ברש״י מסייעת לדברי השע״צ או״ח סי׳ שנו ס״ק, א, שדברי רש״י ׳ע״כ לא קאי רק אלא היה עמוק יו״ד׳).
20 כ״ה ברש״י.
21 כגי׳ ברש״י שברחב״ש (עי״ש הע׳ 26). ולפנינו: הוי ׳רה״ר׳.
22 שבת ק, ב.
23 לפנינו ברש״י: ׳דרשות׳.
24 כגי׳ הרי״ף. ובגמ׳ (וברש״י) ליתא: ׳מחיצה׳ (ב״פ).
25 רש״י ד״ה עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה.
26 כ״ה בכ״י, בד״ש ופיזרו, רש״י שברי״ף ואו״ז (ראה דק״ס, ב). ולפנינו ברש״י נוסף: ׳אבל כי עשו בכניסה וביציאה אינה כרמלית׳ (ולכאורה אין בזה כל חידוש).
27 כ״ה בכ״י וד״י (ראה דק״ס, שם). ולפנינו: ׳דומה׳.
28 כגי׳ בכי״מ (ראה דק״ס, ה) וברי״ף כ״י נ״י. ולפנינו (בגמ׳): ׳מפני שלא היתה עמוקה י׳ טפחים׳, (וברי״ף שלפנינו): ׳שמא לא היתה עמוקה עשרה׳.
29 לפנינו (בגמ׳ וברי״ף, גם בכ״י נ״י): ׳ורחבה׳ ד׳ (ובכ״י מינכן: ׳ברחבה׳. וכתב שם, בדק״ס: ׳וצ״ל וברחבה, וכ״ה בספר העתים׳).
30 רש״י ד״ה שלא היתה עמוקה י׳.
הערות
Gemara
Peirush