גמרא
פירוש
קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק.
(סִימָן תלת״א תלמי״ד ותל״ת בעל״י חו״ב סמרטו״ט שומ״ע ומטעי״ם).
אמנין לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹב לֶעָשִׁיר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹק תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות כ״ג:ז׳} מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק.
במִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ שֶׁטּוֹעֶה בַּדִּין שֶׁלֹּא יֹאמַר אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמְרֶנּוּ וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּין עַל שְׁמִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ב:ב׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט ט׳:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט ט׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט ט׳:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט ט׳:ז׳
ח רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ב׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט י״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:א׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט י״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:א׳
ט רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ר״ח
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ר״ח
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳
ויחלקו ביניהם – פי׳ [דאי] בשסלקו נפשייהו כראוי הא קי״ל דשותפין מעידין זה לזה ומיהו אפי׳ בשסלקו עצמן כראוי צריך להודיע כן משום חשד דמדבר שקר תרחק. כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה וכו׳ לרבותא נקטינהו דאפי׳ משום מפטר נפשיה משתי שבועות לית לן למעבד הכי: או הלבישהו כמותך פי׳ לאו כמותך ממש שזה דבר רחוק הוא אלא לאפוקי שלא יהא הוא לבוד איצטלית וחברו סמרטוט. זה הבא בהרשאה אומר היה מורי הרב ז״ל דבמקום דאיכא חשש קטטא בבע״ד זה עם זה דמצוה נמי עביד מפני דרכי שלום והיינו דתקון רבנן אורכתא למי שהתובע בעיר [אחרת] זה הלוקח שדה שיש עליו עסיקין פי׳ עוררין דוקא לוקח אבל אם נותן לו במתנה מותר לו לקבל למאן דדחיקא ליה שעתא ואינו בכלל שונא מתנות דלא מיחזי בהא כמאן דזבין דיני. למעוטי מלך נראין דברי רבותינו בעלי התוס׳ ז״ל האומרים דמסתמא קאמר בכל מלך ואפי׳ מלכי בית דוד ואע״ג דהא דתנן בפרק כ״ג מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו אוקימנא מאי דקתני לא דן ולא דנין אותו במלכי ישראל דוקא אבל לא למלכי בית דוד דהא כתיב בהו דינו לבקר משפט וכיון דכן דיינינן להו משום התקוששו וקושו היינו דוקא לגבי דן ודנין אותו ומטעמא דכתיבנא אבל לגבי מה שאינו מעיד משום כבודו בכל מלך דהא מדאוריי׳ הוא ודומיא דצורבא מרבנן דלא אזיל לקמיה דיינא דבציר מיניה לאסהודי והכי משמע בסוגיין דמלך שאינו מעיד מדאורייתא וכדאמרינן מלך (דאין) [אבל] משחק בקובייא מדאורייתא מיחזא חזי דאלמא מלך אפילו מדאורייתא לא חזי למיזל לאסהודי והא דלא אמרינן הכא למעוטי כ״ג שאינו מעיד כדאיתא התם משום דלא פסיק׳ מילתא דהא מעיד לבן מלך כדאיתא התם למעוטי משחק בקובייא פי׳ נקט חדא מינייהו וה״ה לכל שאר פסולי עדות דרבנן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush