גמרא
פירוש
אִי לָאו דַּעְתָּא צִילּוּתָא וּלְעוֹלָם חֲדָא דַּעְתָּא הוּא אוֹ דִלְמָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּדַעְתֵּיהּ קְלִישְׁתָּא וְלָאו דַּעְתָּא צִילּוּתָא הוּא וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא כֵּיוָן דְּעִתִּים חָלִים וְעִתִּים שׁוֹטֶה.
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְהוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְּגֵט אִי אָמְרַתְּ חֲדָא דַּעְתָּא הוּא כְּקִדּוּשִׁין כָּךְ גֵּירוּשִׁין.
וְאִי אָמְרַתְּ עִתִּים חָלִים וְעִתִּים שׁוֹטֶה קַדּוֹשֵׁי מָצֵי מְקַדֵּשׁ גָּרוֹשֵׁי לָא מָצֵי מְגָרֵשׁ מַאי תֵּיקוּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף יבמות מ״א:}
פרק טו – האשה שלום
{בבלי יבמות קיג ע״ב} נשטית לא יוציא: אמר ר׳ יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה אלא מה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר [היכי דמי אילימא ביודעת לשמור1 גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר]2 אלא דאינה יודעת לא לשמור גיטה ולא לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת. והאמרי דבי רבי ינאי {דברים כד:א} ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצאת3 זו שאין לה יד לגרש את עצמה ותנא דבי רבי ישמעאל4 {בבלי יבמות קיג ע״ב} ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאת5 זו שמשלחה וחוזרת לא צריכא דיודעת לשמור גיטה6 ואינה יודעת לשמור את עצמה דבר תורה מתגרשת דהא יודעת לשמור את7 גיטה ואמור רבנן לא תתגרש שמא ינהגו בה מנהג הפקר. אמר אביי דיקא נמי דקתאני גבה8 דידה לא יוציא וגבי9 דידיה לא יוציא עולמית שמע מינה הא דאורייתא והא דרבנן10 שמע מינה11:
{רי״ף יבמות מ״א:}
{בבלי יבמות קיג ע״ב} העיד ר׳ יוחנן בן גודגדה12 וכו׳:13אמר רבא מעדותו של ר׳ יוחנן בן גודגדה14 אמר15 לעדים ראו גט זה16 שאני נותן לה וחזר ואמר17 כנסי שטר חוב זה18 הרי זו19 מגורשת20 מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדה דלא בענן דעתא דאשה הכא נמי לא בענן דעתה21. פשיטא מהו דתימא כיון דאמר לה כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה22 קא משמע לן דאם איתא דבטליה23 לעדים הוה אמר להו ומדלא24 אמר להו לא25 בטליה26 [והאי דקאמר]27 לה הכי מחמת28 כיסופא הוא דקאמר [לה]29:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
פרק טו – האשה שלום
{רי״ף יבמות מ״א:}
הערות
1 לשמור: גכ : ״לשמר את״.
2 היכי דמי...הפקר: וכן גכ , גכג , גכד , כ״י נ , כ״י פרמה , כ״י רומא 81 . חסר בכ״י בהמ״ל 695 (שמא דילוג הדומות).
3 יצאת: כ״י נ : ״יצתה״. וכן בהמשך שם.
4 ישמעאל: חסר בכ״י פרמה
5 יצאת: כ״י נ : ״יצתה״.
6 גיטה: גכ , גכג , גכד , כ״י פרמה : ״את גיטה״.
7 את: חסר בכ״י פרמה .
8 גבה: כ״י רומא 81 : ״גביה״. כ״י פרמה , דפוסים: ״גבי״.
9 וגבי: גכ , גכד , כ״י נ : ״וגביה״.
10 דרבנן: כ״י פרמה : ״דאוריתא״.
11 שמע מינה: חסר בכ״י פרמה .
12 בן גודגדה: חסר ב-גכג , כ״י פרמה , כ״י רומא 81 .
13 המאמר מובא גם ברי״ף גיטין פרק ה (דף כז ע״א).
14 בן גודגדה: חסר בכ״י פרמה . כ״י נ מוסיף: ״נלמוד״. (כבריטב״א כאן, ברשב״א גיטין עח ע״א ד״ה וטעמא, ובבעל המאור וראב״ד שם, וברי״ף דף מ ע״א) .
15 אמר: כ״י פרמה : ״אומ׳ ״.
16 זה: חסר ב-גכג , כ״י נ , כ״י פרמה . וכן חסר ברשב״א שם.
17 נותן לה וחזר ואמר: כ״י נ , כ״י רומא 81 : ״נותן לה וחזר ואמר לה״. דפוסים: נותן וחזר ואמר לה .
18 זה: חסר ב-גיט .
19 הרי זו: חסר בכ״י נ .
20 מגורשת: כ״י נ : ״מגורשה״. כ״י רומא 81 : ״מתגרשת״.
21 דעתה: גיט , כ״י נ , דפוסים : ״דעתה דאשה״.
22 בטולי בטליה: כ״י רומא 81 : ״בטוליה בטליה״. כ״י פרמה רק: ״בטוליה״.
23 דבטליה: וכן כ״י נ . כ״י פרמה : ״בטליה״.
24 ומדלא: גכג , כ״י רומא 81 : ״מדלא״.
25 לא: חסר בכ״י פרמה .
26 בטליה: כ״י רומא 81 : ״בטלוה״.
27 והאי דקאמר: גיט , גכב , גכג , כ״י נ , דפוסים. כ״י פרמה , כ״י רומא 81 : ״והאי דאמ׳ ״. כ״י בהמ״ל 695 : ״ומדקאמר״.
28 מחמת: כ״י בהמ״ל 695 לפני הגהה: ״משום״.
29 לה: גכב , גכג , כ״י פרמה , דפוסים. כ״י נ : ״להו״. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
הערות
Gemara
Peirush