×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת י׳.גמרא
;?!
אָ
הָתָם לָא שְׁכִיחָא שִׁכְרוּת, הָכָא שְׁכִיחָא שִׁכְרוּת. א״נאִי נָמֵי: בְּמִנְחָה, כֵּיוָן דִּקְבִיעָא לַהּ זִימְנָא, מִירְתַת וְלָא אָתֵי לְמִפְשַׁע. עַרְבִית, כֵּיוָן דְּכוּלֵּא לֵילְיָא זְמַן עַרְבִית, לָא מִירְתַת, וְאָתֵי לְמִפְשַׁע. מַתְקִיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: טְרִיחוּתָא לְמֵיסַר הֶמְיָינֵיהּ? וְעוֹד: לֵיקוּ הָכִי וְלִיצַלֵּי? אמִשּׁוּם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (עמוס ד׳:י״ב). רָבָא בַּר רַב הוּנָא ברָמֵי פּוּזְמָקֵי וּמְצַלֵּי; אָמַר: ״הִכּוֹן לִקְרַאת״ וְגוֹ׳. רָבָא גשָׁדֵי גְּלִימֵיהּ דוּפָכַר יְדֵיהּ וּמְצַלֵּי; אָמַר: ״כְּעַבְדָּא קַמֵּיהּ מָרֵיהּ״. אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא כִּי אִיכָּא צַעֲרָא בְּעָלְמָא, שָׁדֵי גְּלִימֵיהּ וּפָכַר יְדֵיהּ וּמְצַלֵּי; אָמַר: ״כְּעַבְדָּא קַמֵּי מָרֵיהּ״. כִּי אִיכָּא שְׁלָמָא, לָבֵישׁ וּמִתְכַּסֵּי הוּמִתְעַטֵּף וּמְצַלֵּי; אָמַר: ״הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. רָבָא חַזְיֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא דְּקָא מַאֲרֵיךְ בִּצְלוֹתֵיהּ. אֲמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה. וְהוּא סָבַר: זְמַן תְּפִלָּה לְחוּד וּזְמַן תּוֹרָה לְחוּד. ר׳רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי זֵירָא וַהֲווֹ עָסְקִי בִּשְׁמַעְתָּא. נְגַהּ לְצַלּוֹיֵי, וַהֲוָה קָא מְסַרְהֵב ר׳רַבִּי יִרְמְיָה. קָרֵי עֲלֵיהּ ר׳רַבִּי זֵירָא: ״מֵסִיר אׇזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה״ (משלי כ״ח:ט׳). מֵאֵימָתַי הַתְחָלַת דִּין? רב יִרְמְיָה וְרַבִּי יוֹנָה: חַד אָמַר מִשֶּׁיִּתְעַטְּפוּ הַדַּיָּינִין, וְחַד אָמַר מִשֶּׁיִּפְתְּחוּ בַּעֲלֵי דִינִים. ווְלָא פְּלִיגִי: הָא דְּעָסְקִי וְאָתוּ בְּדִינָא, הָא דְּלָא עָסְקִי וְאָתוּ בְּדִינָא. רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי הֲווֹ יָתְבִי וְגָרְסִי בֵּינֵי עַמּוּדֵי, וְכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא הֲווֹ טָפְחִי אַעֵיבְרָא דְּדַשָּׁא וְאָמְרִי: אִי אִיכָּא דְּאִית לֵיהּ דִּינָא לֵיעוּל וְלֵיתֵי. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווֹ יָתְבִי בְּדִינָא כּוּלֵּי יוֹמָא, הֲוָה קָא חָלֵישׁ לִבַּיְיהוּ. תְּנָא לְהוּ רַב חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי: ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב״ (שמות י״ח:י״ג). וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁמּשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ? תּוֹרָתוֹ מָתַי נַעֲשֵׂית? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ נַעֲשָׂה שׁוּתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּתִיב הָכָא: ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״ (בראשית א׳:ה׳). זעַד מָתַי יוֹשְׁבִין בַּדִּין? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: עַד זְמַן סְעוּדָה. אָמַר רַב חָמָא: מַאי קְרָא? דִּכְתִיב: ״אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ. אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי״ (קהלת י׳:ט״ז) – בִּגְבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה וְלֹא בִּשְׁתִיָּיה שֶׁל יַיִן. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שָׁעָה רִאשׁוֹנָה – מַאֲכַל לוּדִים, שְׁנִיָּה – מַאֲכַל לִסְטִים, שְׁלִישִׁית – מַאֲכַל יוֹרְשִׁין, רְבִיעִית – מַאֲכַל פּוֹעֲלִים, חֲמִישִׁית – מַאֲכַל כׇּל אָדָם.⁠״ אִינִי? וְהָאָמַר רַב פָּפָּא: רְבִיעִית – זְמַן סְעוּדָה לְכׇל אָדָם! אֶלָּא: חרְבִיעִית – מַאֲכַל כׇּל אָדָם, חֲמִישִׁית – מַאֲכַל פּוֹעֲלִים, שִׁשִּׁית – מַאֲכַל ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לַחֵמֶת. אָמַר אַבָּיֵי: טלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טְעֵים מִידֵּי בְּצַפְרָא, אֲבָל טְעֵים מִידֵּי בְּצַפְרָא – לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִתְפַּלֵּל אָדָם תְּפִלָּתוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ. מֵיתִיבִי: הַנִּכְנָס לְבֵית הַמֶּרְחָץ: ימָקוֹם שב״אשֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין – יֵשׁ שָׁם מִקְרָא וּתְפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵילַת שָׁלוֹם, וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵץ; מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים עֲרוּמִּים וּלְבוּשִׁין – יֵשׁ שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם, וְאֵין שָׁם מִקְרָא וּתְפִלָּה, וְאֵינוֹ חוֹלֵץ תְּפִילִּין, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְכַתְּחִלָּה. מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין עֲרוּמִּים – אֵין שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָא וּתְפִלָּה, וְחוֹלֵץ תְּפִילִּין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחָן! כִּי קָאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – בְּמֶרְחָץ שֶׁאֵין בּוֹ אָדָם. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: ימֶרְחָץ שֶׁאָמְרוּ – אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אָדָם; בֵּית הַכִּסֵּא שֶׁאָמְרוּ – אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוֹאָה. אֶלָּא כִּי קָאָמַר רַב אַדָּא – כבְּחַדְתֵי. וְהָא מבעיא בְּעָא לֵיהּ רָבִינָא – הִזְמִינוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא מַהוּ – יֵשׁ זִימּוּן אוֹ אֵין זִימּוּן? וְלָא אִיפְּשִׁיטָא לֵיהּ! לָאו הוּא הַדִּין לְמֶרְחָץ? לָא, דִּילְמָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
{רי״ף ברכות י״ז:} {בבלי שבת י ע״א-ע״ב וברי״ף שם} גרסינן בפרק יציאות השבת אמר רב אדה בר אהבה מתפלל אדם תפלתו בבית המרחץ ואוקימנה במרחץ1 חדש שעדיין לא רחץ בו אדם2 אבל מרחץ3 ישן לא: [ותניא]⁠4 הנכנס לבית המרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם קרית שמע ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום ומניח תפילין ואין צריך לומר שאינו חולץ נכנס למקום שבני אדם מקצתן עומדין ערומים ומקצתן5 עומדים לבושים6 יש שם שאילת שלום ואין שם קרית שמע ותפלה ואינו חולץ תפלין7 ואינו מניח לכתחלה מקום שבני אדם [עומדין8] ערומין אין שם שאילת שלום ואין צריך לומר קרית שמע ותפלה וחולץ תפילין9 ואין10 צריך לומר שאינו11 מניח אמר רב המנונא משמא דעולא אסור לאדם שיתן12 שלום לחבירו בבית המרחץ13 [משום14] שנאמר {שופטים ו:כד} ויקרא לו יי׳י שלום כלומר שלום15 שמו של-הקב״ה16: אמ׳ רבה בר מחסיה17 אמר רב חמא בר גוריא אמר רב18 שרי ליה19 לאיניש למימר הימנותא בבית הכסא20 אע״ג21 דכתיב {דברים ז:ט} האל הנאמן ההוא כמן דאמ׳22 אילהא מהימנא אבל שם גופיה לא איקרי נאמן {רי״ף שבת ד׳:} {בבלי שבת י ע״א-ע״ב} אמ׳ רב אדה בר אהבה מתפלל אדם תפלתו בבית המרחץ ודוקא במרחץ חדש דעדיין לא רחצו בו בני אדם אבל במרחץ (ישן)⁠23 שכבר רחצו24 בו בני אדם אסור להתפלל בו. דתניא הנכנס לבית המרחץ25 מקום26 שבני אדם עומדין לבושים יש שם קרית שמע ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום ומניח תפילין ואין צריך לומר [שאינו]⁠27 חולץ נכנס למקום28 שבני אדם מקצתן עומדין [ערומין] ומקצתן עומדין [לבושין]⁠29 יש שם שאלת שלום ואין שם קרית שמע ותפלה ואינו חולץ תפיליו ואינו מניח30 לכתחלה31 מקום שבני אדם עומדין ערומים אין שם שאילת שלום ואין צריך לומר קרית שמע ותפלה וחולץ תפיליו ואין צריך לומר שאינו מניח:⁠32אמ׳ רב המנונא משמא דעולא אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ משום33 שנ׳ {שופטים ו:כד} ויקרא לו יי׳ שלום: אמר רבה בר מחסיה אמ׳ רב חמא בר גוריא אמר רב שרי ליה לאיניש למימר הימנותא בבית הכסא34 [ואע״ג]⁠35 דכת׳ {דברים ז:ט} האל הנאמן ההוא נאמן [כמן דאמ׳]⁠36 אלהא מהימנא37 אבל שם גופיה לא איקרי נאמן38: והנותן מתנה לחבירו אין צריך להודיעו והני מילי מתנה39 דעבידא לאיגלויי דכת׳ {שמות לד:כט} ומשה לא ידע כי קרן עור פניו אבל מתנה40 דלא עבידא לאיגלויי צריך להודיעו41 דכת׳ {שמות לא:יג} לדעת כי אני יי׳ מקדשכם אמר לו הקב״ה למשה משה42 מתנה טובה יש לי בבית גנזאי ושבת שמה ואני מבקש43 ליתנה לישראל לך והודיעם44 מיכאן אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל כל הנותן פת לתינוק צריך להודיע45 לאמו במאי מודע46 לה אמ׳ רב פפא47 דשייף ליה מאותו המין48 ואע״ג [דשבת]⁠49 מלתא דעבידא לאיגלויי היא מתן שכרה לא עביד לאיגלויי. וה״מ מתנה לעשיר אבל מתנה לעני מתן בסתר יכפה אף50. {רי״ף סנהדרין ב׳.} {בבלי שבת י ע״א51} ובפרק יציאות השבת גרסינן ר׳ אמי ור׳ אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא טפחי אעיברא דדשא ואמרי מאן דאית ליה דינא ניעול וניתי רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי כוליה52 יומא בדינא והוה קא חלש ליביהו תנא להו חייא בר רב מדיפתי {שמות יח:יג} ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו אימתי נעשת אלא [לומר לך]⁠53 כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכתיב התם {בראשית א:ה} ויהי ערב ויהי בקר יום אחד54 עד מתי יושבין בדין אמר רב ששת עד זמן סעודה והיא שעה ששית והיא55 שעת מאכל לתלמידי חכמים.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 במרחץ: כ״י פריס 312: ״בבית המרחץ״.
2 רחץ בו אדם: געא, געג: ״רחצו בו בני אדם״.
3 מרחץ: געג: ״במרחץ״.
4 ותניא: גלט, גע, געא, געג, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. כ״י א: ״תניא״.
5 ומקצתן: געא: ״מקצתן״.
6 ערומים, לבושים: רא״ה: ״לבושין, ערומים״, וכן בכ״י א במקבילה בשבת.
7 תפלין: כ״י פריס 312, רא״ה: ״תפיליו״. וכן ברי״ף בשבת.
8 עומדין: געא, געב, געג, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. וכן בכ״י א במקבילה בשבת שם.
9 תפילין: געג, געד, כ״י פריס 312, דפוס קושטא: ״תפיליו״. וכן ברי״ף בשבת.
10 ואין: געג, כ״י פריס 312: ״ואינו״.
11 שאינו: געא: ״שאין״.
12 שיתן: געב: ״ליתן״.
13 געב מוסיף: ״[וב]⁠בית הכסא״.
14 משום: גלט, געב, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה, וכן אף בכ״י א בהלכות שבת. חסר ב-גנב.
15 שלום: חסר בדפוסים, ובמקומו בסמוך אחריו: שמו של הקב״ה שלמא הוא.
16 כלומר...הקב״ה: כפירוש ר״ח בשבת שם.
17 אמ׳ רבה בר מחסיה: חסר בדפוסים. בשבת שם הביאו הרי״ף.
18 רב: געא: ״רבא״.
19 ליה: חסר ב-גנב.
20 הכסא: געד: ״המרחץ״. כ״י פריס 312: ״המרחץ ובבית הכסא״. ויש גורסים כן גם בשבת שם. וכן ברמב״ם משנ״ת הל׳ קריאת שמע (ג:ה).
21 אע״ג: וכן געד. גלט, גנב, גע, געא, דפוסים, רא״ה: ״ואע״ג״.
22 כמן דאמ׳: גנב, געא, געב, געד, דפוסים, רא״ה: ״כמה דאת אמר״, גלט: ״כמאן דאיתמר״.
23 ישן: כך בכ״י א, דפוסים, וכן באשכול (הל׳ קריאת שמע). וכן במקביל בברכות סוף פרק ג בכל הנוסחאות. חסר ב-גי, גכב, גכג, כ״י נ, רא״ש.
24 שכבר רחצו: דפוסים: שרחצו.
25 לבית המרחץ: דפוסים: למרחץ.
26 מקום: גיח:״במקום״.
27 שאינו: כך ב-גד, גי, גיח, גכב, גפא, דפוסים. כ״י א:״אינו״.
28 נכנס למקום: כ״י נ: ״מקום״.
29 מקצתן עומדין ערומין...לבושין: כך ב-גד, גיח, גכב, גפא, כ״י נ, דפוסים, וכן ב-גי לאחר הגהה, וכן הסדר בר״ח. בכ״י א הסדר הפוך: ״לבושין... ערומין״ (וכן בפי׳ רא״ה להלכות ברכות סוף פרק ג), ומנוסח בקיצור: ״עומדין מקצתם לבושין ומקצתם ערומין״, וכן באשכול הל׳ קריאת שמע. כ״י א בברכות שם ככל השאר.
30 ואינו מניח: כ״י נ: ״ואין צריך לומר שאינו מניח״. גי: ״ואינו מניח תפילין״.
31 גד גכב מוסיפים: ״נכנס ל...⁠״(כמטבע שברישא ומציעתא).
32 דפוסים משלים כאן (כבתלמוד): מסייע ליה לרב המנונא דאמר....
33 משום: חסר ב-גד, גטז, דפוסים.
34 הכסא: וכן בר״ח ובאשכול שם. דפוס קושטא, גד, רא״ש: ״המרחץ״. ויש גורסים כן גם בברכות שם.
35 ואע״ג: כך ב-גד, גי, גטז, גיח, גפא, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״אע״ג״, וכן גרס בברכות שם.
36 כמאן דאמ׳: כך ב-גטז, גיח, גכא, גכב, גכג, גפא, דפוסים, וכן אף כ״י א בברכות שם. כ״י א כאן: ״כמה דאת אמר״, ראה ברכות שם. חסר בכ״י נ.
37 כ״י נ מוסיף: ״הוא״.
38 נאמן: כ״י נ: ״מהימן״.
39 מתנה: דפוסים: במתנה.
40 מתנה: דפוסים: במתנה.
41 להודיעו: דפוסים: לאודועיה.
42 משה: חסר ב-גטז.
43 מבקש: וכן בה״ג ועיתים (סי׳ קצ״ט). דפוסים: רוצה.
44 והודיעם: כ״י נ: ״והודיע להם״. עיתים וה״ג: ״והודיע אותם״.
45 להודיע: דפוס קושטא: ״להודיעו״.
46 -מודע: דפוסים: מודיע.
47 אמ׳ רב פפא: חסר ב-גד, רא״ש.
48 מאותו המין: דפוסים: ״מההוא מינא״.
49 דשבת: כך ב-גי, גיח, גכא, גפא, כ״י נ, דפוסים. כ״י א:״דשבתא״(בארמית, בהתאם להמשך).
50 וה״מ...יכפה אף: נוסף רק בדפוסים מלשון הרא״ש (א:כב), והר״ן.
51 וברי״ף שבת פרק א (דף ד ע״ב).
52 כוליה: כ״י נ: ״כולי״. דפוסים: כל.
53 לומר לך: כ״י נ, דפוסים. וכן ברי״ף שבת שם. חסר בכ״י סוטרו.
54 יום אחד: וכן בשאילתות (יתרו). חסר בכ״י נ, דפוסים. ראה נוסחאות רי״ף שבת שם.
55 והיא: כ״י נ, דפוסים: ״שהיא״. וכן רוב נוסחאות ברי״ף שבת שם.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144