Rif by Bavli Pesachim 36b – רי"ף לפי סדר תלמוד בבלי פסחים לו:‏ – Shas HaMeforash

אוֹצִיא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָן בִּיכּוּרִים ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת מַצּוֹת רִיבָּה אִי מַצּוֹת מַצּוֹת רִיבָּה אֲפִילּוּ בִּיכּוּרִים נָמֵי הֲדַר בֵּיהּ רע״קרַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּבִיכּוּרִים ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:כ׳} בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת יָצְאוּ בִּיכּוּרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת מַצּוֹת רִיבָּה. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּלְהוֹצִיא בִּיכּוּרִים מְרַבֶּה אֲנִי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶיתֵּר בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת כדר׳כִּדְרַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) וּמוֹצִיא אֲנִי בִּיכּוּרִים שֶׁאֵין לָהֶן הֶיתֵּר בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת. דא״רדְּאָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) ^אמִנְיָן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ אפי׳אֲפִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים י״ד:כ״ד} כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ. וְאֵין שְׂאֵת אֶלָּא אֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית מ״ג:ל״ד} וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נָפֵיק בֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא וְקָמְמַעֵיט לְהוּ לְבִיכּוּרִים מִבְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם שְׁמַע מִינַּהּ הֲדַר בֵּיהּ. ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי תִּיפּוֹק לי׳לֵיהּ מִלֶּחֶם עוֹנִי מִי שֶׁנֶּאֱכָל בְּאוֹנִי יָצָא זֶה שֶׁאֵין נֶאֱכָל אֶלָּא בְּשִׂמְחָה. סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא ^בבִּיכּוּרִים אֲסוּרִין לְאוֹנֵן ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן דִּכְתִיב {דברים י״ב:י״ז} לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָמַר מָר תְּרוּמַת יָדֶךָ אֵלּוּ בִּיכּוּרִים דְּאִיתַּקַּשׁ בִּיכּוּרִים לְמַעֲשֵׂר ^גמָה מַעֲשֵׂר אָסוּר לְאוֹנֵן אַף בִּיכּוּרִים אָסוּר לְאוֹנֵן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן תְּרוּמָה קְרִינְהוּ רַחֲמָנָא כִּתְרוּמָה מָה תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת לְאוֹנֵן אַף בִּיכּוּרִים מוּתָּר לְאוֹנֵן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נְהִי דְּהֶיקֵּישׁ לֵית לֵיהּ שִׂמְחָה מִיהָא מִיכְתָּב כְּתִיבָא בְּהוּ דכתי׳דִּכְתִיב {דברים כ״ו:י״א} וְשָׂמַחְתָּ בְכׇל הַטּוֹב. הָהוּא לִזְמַן שִׂמְחָה הוּא דַּאֲתָא דִּתְנַן ^דמֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג מֵבִיא וְקוֹרֵא מֵהַחַג וְעַד חֲנוּכָּה מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. תָּנוּ רַבָּנַן לֶחֶם עוֹנִי ^הפְּרָט לְחָלוּט וְלַאֲשִׁישָׁה יָכוֹל לֹא יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בְּפַת הַדְרָאָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת מַצּוֹת ^ורִיבָּה וַאֲפִילּוּ כְּמַצּוֹת שֶׁל שְׁלֹמֹה א״כאִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לֶחֶם עוֹנִי פְּרָט לְחָלוּט וְלַאֲשִׁישָׁה. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי אֲשִׁישָׁה לִישָּׁנָא דַחֲשִׁיבוּתָא דִּכְתִיב {שמואל ב ו׳:י״ט} וַיְחַלֵּק לְכׇל הָעָם לְכׇל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וְגוֹ׳. וְאָמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא אֶשְׁפָּר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּפָּר אֲשִׁישָׁה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בָּאֵיפָה וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֲשִׁישָׁה גַּרְבָּא דְחַמְרָא דִּכְתִיב {הושע ג׳:א׳} וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אֵין אוֹפִין פַּת עָבָה (בְּיוֹם טוֹב) בַּפֶּסַח דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי ג׳:ג׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ג׳:ו׳

^ג רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי ג׳:ה׳

^ד רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ד׳:י״ג

^ה רמב״ם הלכות חמץ ומצה ה׳:ג׳
טור אורח חיים תנ״ד:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תנ״ד:ג׳

^ו רמב״ם הלכות חמץ ומצה ו׳:ה׳
טור אורח חיים תנ״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תנ״ד:א׳

E/ע

הערותNotes

{רי״ף פסחים י׳:} {בבלי פסחים לו ע״ב} תנו רבנן {דברים טז:ג} לחם עוני פרט לחלוט ואשישה יכול לא יצא¹ אדם ידי חובתו בפסח² אלא בפת הדראה בלבד תלמוד לומר מצות מצות³ ריבה הכתוב⁴ ואפילו כמצתו של-שלמה אם כן מה תלמוד לומר [לחם⁵] עוני⁶ פרט לחלוט ואשישה. {פירוש ר״ח} פיר׳ פת הדראה פת סובין:⁠⁷מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.

הערות

¹ יצא: ג^א: ״יוצא״.

² בפסח: ג^כד, דפוסים.

³ מצות מצות: ג^א: ״מצת״.

⁴ הכתוב: ג^סו, דפוסים.

⁵ לחם: ג^א, ג^יח, ג^כו, ג^כז, ג^סו, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. חסר בכ״י א.

⁶ לחם עוני: וכן ב-ג^כו, ג^כז, ג^סו, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. ג^א, ג^יח: ״לחם עני״. כ״י א רק: ״עני״.

⁷ כ״י קרפנטרץ, דפוסים (בסוגרים) מוסיפים כאן הערת ר׳ אפרים: ״ואי קשיא לך (הא דאמרינן) {בבלי יבמות מ ע״א} האי חלוט [דקא אמרינן] (דאמרינן) מצה היא למאי הילכתא אמר רבינא לומר שאדם יוצא ידי חובתו בפסח התם (שחלטו) ברותחין הכא שחלטו בדבש דיקא נמי דקתני דומיא דאשישה ש״מ. [רבי׳ אפרים ז״ל]״. וכן מובא בשמו במאור, וכן פי׳ ר׳ יונתן סתם. דומה לו בריצ״ג בשם רה״ג פי׳ במשרת שמן, וכן באזהרה לשבת הגדול של ריה״ל, תלמיד רבינו (ברודי, שירי קדש ח״ד סי׳ כא בית ״מ״): ״מצות פסח אל ילושו בשמן ודבש ויין״.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון