×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים ל״ו.גמרא
;?!
אָ
הָאוֹכֵל נְבֵלָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּטוּר. רָבִינָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל חָמֵץ בִּלְבַד יָצָא זֶה שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל חָמֵץ בִּלְבַד אֶלָּא אַף מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל טֶבֶל. מִידֵּי בִּלְבַד כְּתִיב אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְרַב שֵׁשֶׁת. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יָכוֹל יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ט״ז:ג׳} לֶחֶם עוֹנִי מָה שֶׁנֶּאֱכָל בָּאֲנִינוּת יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בַּאֲנִינוּת אֶלָּא בְּשִׂמְחָה דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אאוֹמֵר מַצּוֹת מַצּוֹת רִיבָּה אִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לֶחֶם עוֹנִי בפְּרָט לְעִיסָּה שֶׁנִּילּוֹשָׁה בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ. מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי עֲקִיבָא מִי כְּתִיב לֶחֶם עוֹנִי עָנִי כְּתִיב. ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִי קָרֵינַן עָנִי עוֹנִי קָרֵינַן ור׳וְרַבִּי עֲקִיבָא הַאי דְּקָרֵינַן בֵּיהּ עוֹנִי כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לֶחֶם עוֹנִי לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה. וְסָבַר ר״ערַבִּי עֲקִיבָא עִיסָּה שֶׁנִּילּוֹשָׁה בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ לָא וְהָתַנְיָא אֵין לָשִׁין עִיסָּה בַּפֶּסַח בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ וְאִם לָשׁ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר תִּשָּׂרֵף מִיָּד וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גיֵאָכֵל וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא שַׁבַּתִּי הָיְתָה אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְלַשְׁתִּי לָהֶם עִיסָּה בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ וְלֹא אָמְרוּ לִי דָּבָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָשִׁין מְקַטְּפִין בּוֹ אֲתָאן לְתַנָּא קַמָּא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵת שֶׁלָּשִׁין בּוֹ מְקַטְּפִין בּוֹ וְאֶת שֶׁאֵין לָשִׁין בּוֹ דאֵין מְקַטְּפִין בּוֹ וְשָׁוִין שֶׁאֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּפוֹשְׁרִין. לָא קַשְׁיָא הָא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן הָא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. כְּדַאֲמַר לְהוּ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִבְנֵיהּ יוֹמָא קַמָּא לָא תְּלוּשׁוּ לִי בַּחֲלָבָא מִכָּאן וְאֵילָךְ לוּשׁוּ לִי בַּחֲלָבָא וְהָתַנְיָא אֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב וְאִם לָשׁ כׇּל הַפַּת אֲסוּרָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה אֶלָּא הָכִי קָאָמַר יוֹמָא קַמָּא לָא תְּלוּשׁוּ לִי בְּדוּבְשָׁא מִכָּאן וְאֵילָךְ לוּשׁוּ לִי בְּדוּבְשָׁא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם בַּחֲלָבָא כְּדַאֲמַר רָבִינָא כְּעֵין תּוֹרָא שְׁרֵי הָכָא נָמֵי כְּעֵין תּוֹרָא.: וְשָׁוִין שֶׁאֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּפוֹשְׁרִין.: מַאי שְׁנָא מִמְּנָחוֹת דִּתְנַן הכׇּל הַמְּנָחוֹת נִילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין (וּמִשְׁתַּמְּרִין) שֶׁלֹּא יֶחְמְצוּ אִם אָמְרוּ בִּזְרִיזִין יֹאמְרוּ בְּשֶׁאֵין זְרִיזִין. אִי הָכִי מִילְתָּת נָמֵי לָתֵית אַלְּמָה אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל וחִיטִּין שֶׁל מְנָחוֹת אֵין לוֹתְתִין אוֹתָהּ לִישָׁה בִּזְרִיזִין אִיתָא לְתִיתָה לֵיתָא בִּזְרִיזִין. וְלִישָׁה מִי אִיתָא בִּזְרִיזִין וְהָכְתִיב {ויקרא ב׳:א׳} וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְגוֹ׳ וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן זמִקְּמִיצָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה לִימֵּד עַל יְצִיקָה וּבְלִילָה שֶׁכְּשֵׁירָה בְּכׇל אָדָם. לִישָׁה נְהִי דְּבִזְרִיזִין לֵיתָא בִּמְקוֹם זְרִיזִין אִיתָא דְּאָמַר מָר בְּלִילָה כְּשֵׁירָה בְּזָר חחוּץ לְחוֹמַת עֲזָרָה פְּסוּלָה לְאַפּוֹקֵי לְתִיתָה דְּאֵינָהּ בִּזְרִיזִין וְלָא בִּמְקוֹם זְרִיזִין. וּמַאי שְׁנָא מִמִּנְחַת הָעוֹמֶר דְּתַנְיָא טמִנְחַת הָעוֹמֶר לוֹתְתִין אוֹתָהּ וְצוֹבְרִין אוֹתָהּ צִיבּוּר שָׁאנֵי. תָּנוּ רַבָּנַן יָכוֹל יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּבִכּוּרִים יתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:כ׳} בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכׇל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם יָצְאוּ בִּכּוּרִים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין בְּכׇל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מַצָּה וּמָרוֹר מָה מָרוֹר שֶׁאֵינוֹ בִּכּוּרִים אַף מַצָּה שֶׁאֵינָהּ בִּכּוּרִים אִי מָה מָרוֹר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ בִּכּוּרִים אַף מַצָּה שֶׁאֵין בְּמִינָהּ בִּכּוּרִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף פסחים י׳.} {בבלי פסחים לו ע״א} תניא אין לשין את העיסה ביין ושמן ודבש ואם לשׁ רבן גמליאל אומר תשרף מיד1 וחכמים אומרים תאפה מיד (ותאכל מיד2) אמר ר׳ עקיבה שבתי היתה3 אצל ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ולשתי להן עיסה4 ביין ושמן ודבש ולא אמרו לי דבר ואע״פ שאין לשין בו מקטפין [בו5] אתאן לתנא קמא וחכמים אומרים את שֵלַשין בו6 מֵקַטֵפִֿין בו7 ואת שאין לשין בו [אין8] מקטפין בו ושוין שאין לשין את9 העיסה בפושרין: הא מילתא10 אוקמוה11 בגמרא ביום שני אבל ביום12 ראשון לא ואפילו לר׳ עקיבה משום דהויה לה13 מצה עשירה ומסתברא לן דהילכתא כר׳ עקיבה דאמ׳14 יום15 ראשון דבעינן16 לחם עוני לא17 אבל יום18 שני דלא בעינן הכי19 שרי דהא ר׳ יהושע בן לוי כֵוָתֶיה סבירא ליה20 דאמר להו21 לבניה יומא קמא [לא תלושו לי בחלבא מיכאן ואילך לושו לי]⁠22 ולישנא בתרא לא תלושו23 לי בדובשא מיכאן ואילך לושו [לי]⁠24 {כפי׳ ר״ח} וודאי25 דהא מתניתא בשמן על-ידי מים היא שנויה דהא קיטוף שמן על-ידי מים הוא26 שלשין במים תחלה ומקטפין בשמן ותנא קמא מאי27 דאסר (ליה28) [בלישה שרי בקיטוף ורבן גמליאל ורבנן אסרי בין29] בלישה בין בקיטוף ואי לאו-דעבד ר׳ יהושע בן לוי דהוא אמורא {רי״ף פסחים י׳:} עובדא30 כר׳ עקיבה הוה אמרינן הילכתא כרבנן דאסרי בין בלישה בין בקיטוף כי-דקימא לן בכל31 דוכתא דלא איפסיקא בה32 הילכתא בהדיא דיחיד ורבים הלכה כרבים אלא33 השתא34 כיון דאשכחינן לר׳35 יהושע בן לוי36 דהוא בתרא עבד עובדא כר׳ עקיבה שמעינן מינה דהילכ׳ כוותיה דר׳ עקיבה37 ולא מצית למימר דלית הילכתא כר׳ יהושע בן לוי חדא דלא אשכחן38 אמורא דפליג עליה ועוד דהא גמרא איתי מיניה ראיה39 ואי-לאו דהלכה היא40 היכי מיתי41 מינה ראיה42 אלא ודאי הלכה היא43. ואשכחן44 מקצת רבואתא45 דאסרי בין בלישה בין בקיטוף בין ביום ראשון בין ביום46 שני בין בשאר ימים47 [כרבנן]⁠48 ואיכא49 רבואתא50 אחרינא דשארו ואנן כתבינן מאי51 דסבירא לן: {רי״ף חולין ל״ח.} {בבלי פסחים לו ע״א52} גרסינן בפרק כל שעה [שמותר לאכול]⁠53 תניא אין לשין העיסה54 בחלב ואם לש כל55 הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו אין שטין את התנור באליה ואם שט56 כל הפת כולה אסורה עד שיוסק57 התנור ומסקנא דאי58 שני בהי ועבדינהי59 כעין תורא שרי:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 מיד: חסר בכ״י קרפנטרץ.
2 ותאכל מיד: נוסף רק בכ״י א, כבר״ח: ״תאפה מיד ותאכל״.
3 היתה: חסר בכ״י א לפני הגהה. גכז: ״היה״.
4 להן עיסה: גכז: ״להן את העיסה״. דפוסים: את העיסה.
5 בו: חסר רק בכ״י א.
6 בו: חסר ב-גכד.
7 אתאן... בו: חסר ב-גכז (כנראה מחמת הדומות).
8 אין: חסר רק בכ״י א.
9 את: חסר בכ״י קרפנטרץ.
10 מילתא: וכן גכז. גא, גיח, גכד, גלא, גסו, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״מתניתא״. במאמר המקביל בר״ח: ״דסוגיא דברייתא״.
11 אוקמוה: גסו: ״אוקמה״. כ״י נ, גכד: ״אוקמא״. דפוסים: אוקימנא.
12 ביום, ביום: גיח, כ״י קרפנטרץ: ״ביום טוב״. וכן בר״ח.
13 לה: גכה, גלא, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ: ״ליה״.
14 דהילכתא כר׳ עקיבא דאמ׳: וכן ב-גא, גיח, גכז (ומשמע שהחילוק הוא לפי דעת ר׳ עקיבא. ראה פירוש ר׳ יונתן כאן). דפוסים: והלכתא כוותיה ביום (ומשמע שר׳ עקיבא עצמו לא חילק, אלא פוסקים כמותו לחצאין. בגמרא ובר״ח החילוק הוא אוקימתא אליבא דר׳ עקיבא).
15 יום: כ״י קרפנטרץ: ״יום טוב״. גיח, דפוסים: ביום. וכן בהמשך.
16 דבעינן: גיח: ״בעין״.
17 לא: חסר ב-גסו דפוסים: ואסיר.
18 אבל יום: דפוסים: אבל ביום. גא, גיח, גכד, גכז, גלא, גסו, כ״י קרפנטרץ, כ״י נ: ״ויום״. כ״י קרפנטרץ ״ויום טוב״.
19 הכי: גכז, דפוסים: ״לחם עוני״.
20 כותיה סבירא ליה: כ״י קרפנטרץ: ״קאי כותיה״.
21 להו: כ״י קרפנטרץ: ״להו ר׳ יהושע״ (בהמשך המאמר שם, בעל המעשה הוא ר׳ יהושע התנא, ולא ריב״ל האמורא). גא: ״ליה״.
22 לא תלושו...לושו לי: חסר בכ״י א.
23 לא תלושו: השלמות לשון בלישנא בתרא: כ״י קרפנטרץ: ״אמ׳ להו יומא קמא לא תלושו״. גיח: ״יומא קמא לא תלושו״. דפוסים: ביומא קמא לא תלושו.
24 לי: גכד, גכז, גלא, גסו, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. חסר בכ״י א, גא, גיח, כ״י נ.
25 וודאי: כ״י קרפנטרץ: ״ודאי״. דפוסים: ובודאי.
26 הוא: כ״י קרפנטרץ: ״היא״.
27 מאי: גיח: ״מאן״. חסר בדפוסים.
28 ליה: רק כ״י א.
29 בלישה...בין: חסר בכ״י א (כנראה מחמת הדומות).
30 בן לוי דהוא אמורא עובדא: כ״י קרפנטרץ: ״מעשה״ (בהתאם לנוסח שם לעיל, שבעל המעשה הוא התנא ר׳ יהושע ולא ריב״ל האמורא).
31 בכל: גלא: ״דכל״.
32 בה: חסר ב-גכד, גסו, כ״י קרפנטרץ.
33 אלא: גא, גלא: ״אבל״.
34 השתא: גיח, גסו: ״הכא״.
35 דאשכחינן לר׳: דפוסים: דאשכחן דר׳.
36 בן לוי: חסר בכ״י קרפנטרץ (בהתאם לנוסח שם לאורך כל המאמר).
37 דהילכ׳ כוותיה דר׳ עקיבה: גיח, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ: ״דהלכתא כר׳ עקיבא״. דפוסים: דהלכה כר׳ עקיבא.
38 אשכחן: גא, גיח, גכה, גכז, גלא: ״אשכחנן״.
39 מיניה ראיה: גא, גכד, גלא, גסו, כ״י נ: ״מינה ראיה״. דפוסים: ראיה מיניה.
40 דהלכה היא: גא, גכד: ״הילכת׳ היא״. כ״י נ: ״הלכה הוא״. גיח, גסו, כ״י קרפנטרץ: ״הלכה היא״. דפוסים: הלכתא כוותיה.
41 מיתי: דפוסים: אייתי.
42 מינה ראיה: גכה, כ״י קרפנטרץ: ״מיניה ראיה״. גסו: ״לה ראיה״. דפוסים: ראיה מיניה.
43 הלכה היא: דפוסים: הלכה הוא. חסר ב-גסו, שם אחרי הגהה: ״היא״.
44 ואשכחן: גא, גיח, גכה, גכד, גכז: ״ואשכחנן״. גסו: ״ואשכחן נמי״.
45 מקצת רבואתא: גסו: ״רבואתא אחריני״. גכד רק: ״רבואתא״.
46 ביום, ביום: גיח: ״ביום טוב, ביום טוב״.
47 בין ביום שני בין בשאר ימים: וכן בכ״י נ, כ״י קרפנטרץ (למרות הכפילות). גיח: ״בין ביום טוב שני בין בשאר יומי דפיסחא״ (וכך אין כפילות). גא, דפוסים רק: ״בין ביום שני״. גכד, גכו. גכז רק: ״בין בשאר ימים״.
48 כרבנן: רק כ״י א: ״כדרבנן״.
49 ואיכא: כ״י קרפנטרץ: ״ואשכחינן מקצת״.
50 רבואתא: גסו: ״מרבואתא״.
51 מאי: גסו: ״מאן״.
52 וכן שם ל ע״א-ע״ב, וברי״ף שם פרק ב (דף ח ע״א).
53 שמותר לאכול: (המשך שם הפרק) ב-גיא, דפוסים.
54 העיסה: גיא: ״את העיסה״, כברי״ף פסחים שם.
55 כל: חסר ב-גיא.
56 שטין, שט: כ״י פריס: ״טשין, טש״. דפוסים: טשין, שט. גם ברי״ף ור״ח בפסחים שם יש שינויי נוסחאות.
57 שיוסק: גצח: ״שיסוק״. גיא: ״שיוסק את״. ראה נוסחאות בפסחים שם.
58 ומסקנא דאי: כ״י פריס: ״ואסיק׳ אי״.
59 שני בהי ועבדינהי: וכן ב-גיא. גצח: ״שני בהי ועבדונהי״. כ״י פריס: ״שני בהו ועבדינהו״. דפוסים: שני ביה ועבדינהו. (אינו כטעם שהביא הר״ח בפסחים שם, שהתירו כיון שהוא דבר מועט).
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144